דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא הוא כדי שלא ינכה לו משכרו בעוה"ב

2024
5 3 17 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:56
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:56
    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:11

    פשטות הגמ', וכלשון הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו א' עמ' 4):
    אמרו חז"ל: "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" [קדושין לט:], ולכאורה הפירוש הוא,
    שאין משלמים לאדם, את שכר המצוות אשר יעשה, בהאי עלמא, כי שכרו איתו לעולם הבא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:11

    פשטות הגמ', וכלשון הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו א' עמ' 4):
    אמרו חז"ל: "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" [קדושין לט:], ולכאורה הפירוש הוא,
    שאין משלמים לאדם, את שכר המצוות אשר יעשה, בהאי עלמא, כי שכרו איתו לעולם הבא.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:40

    זה לא בהכרח הפירוש בגמ', אפשר לפרש שהוא משום שאין דרך בעולם הגשמי לשלם
    תשלום רוחני של המצוות וכל העולם כולו אינו שווה שכר של מצווה אחת, כמדומני
    שיש משל על זה מהח"ח ז"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:40

    זה לא בהכרח הפירוש בגמ', אפשר לפרש שהוא משום שאין דרך בעולם הגשמי לשלם
    תשלום רוחני של המצוות וכל העולם כולו אינו שווה שכר של מצווה אחת, כמדומני
    שיש משל על זה מהח"ח ז"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:22

    נכון שאפשר לפרש, ונכון שזה דבר נכון בעצם, וכבר אמרו ז"ל יפה שעה אחת של קורת
    רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, וא"כ בוודאי שאי אפשר לתת לכל אדם על כל מצוה את
    כל הנאות בעוה"ז,
    אבל פשטות הגמ' היא משום "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם", שעולם הזה הוא זמן
    העבודה, ועולם הבא הוא זמן התשלום.
    וכן מוכח ממה שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", ואמרו תענית יא כשם
    שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים
    בעולם הזה אפילו על מצוה קלה שעושין, מבואר שהקב"ה אינו חפץ לשלם לאהביו שכר
    מצוותיהם בעוה"ז, כיון שחפץ לשלם להם לעוה"ב, וחילופן ברשעים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:22

    נכון שאפשר לפרש, ונכון שזה דבר נכון בעצם, וכבר אמרו ז"ל יפה שעה אחת של קורת
    רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, וא"כ בוודאי שאי אפשר לתת לכל אדם על כל מצוה את
    כל הנאות בעוה"ז,
    אבל פשטות הגמ' היא משום "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם", שעולם הזה הוא זמן
    העבודה, ועולם הבא הוא זמן התשלום.
    וכן מוכח ממה שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", ואמרו תענית יא כשם
    שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים
    בעולם הזה אפילו על מצוה קלה שעושין, מבואר שהקב"ה אינו חפץ לשלם לאהביו שכר
    מצוותיהם בעוה"ז, כיון שחפץ לשלם להם לעוה"ב, וחילופן ברשעים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:33

    מעודי נתקשתי בזה, איך יתכן שהקב"ה משלם לרשעים בעוה"ז, וכי יתכן שהנאה בעוה"ז
    היא שוות ערך לשכר שיקבל הצדיק בעוה"ב על אותה המצווה?

  • "אתה" הוא כינוי לצדיק - חיפוש מקור לזה.

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:44 בספה"ק אור פני משה הוא מציין לכך שיעקב אמר לראובן בכורי "אתה" הרי שהיה צדיק כי "אתה" הוא צדיק. האם יש למישהו מקור קדמון לזה. תודה רבה. שמעון הלר - עריכה תורנית 0533140906 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09.05.24, 22:44:16
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2024 17:28 מה שמופיע בסעיף יג ב אינו קשור לשאלה שנשאלה. ואגב, היא מופיע בגמ' בבא מציעא לכל אדם, לא לירושה. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2024 00:36 יש על זה את המשל על האייל שהסתבך בקרניו בעצי היער, עד שהבין שהפתרון הוא לא להילחם בעצים אלא לקצר את קרניו.
  • חיפוש מקור - איפה כתב כך? (יש לו ספר החיים ועוד ספרים)

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2024 15:47 איתא מהג"ר חיים אחי המהר"ל מפראג שב' פעמים בשנה היה נהוג לומר דרשות, שבת לפני יום כיפור ושבת לפני ראש השנה.
  • חיפוש מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2024 13:17 בנתיבות שלום ח"א מאמר האמונה מתחיל 'האמונה - שירת החיים של יהודי' אולי שם תמצא מבוקשך. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 23:13 זוהר ח"א עג: צג. קז. רכג. רמג. רמט: ח"ב פה. ח"ג מ: מו. סא. צז. רפז. רצז. איני בקי בזוהר כלל, הכל מדי.בי.אס. ב-יום ראשון, 4 באוגוסט 2024 בשעה 22:59:11 UTC+3, י. כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 13:24 במקור מאמר זה משמע דדווקא דבורי אמונה מחזקים את האמונה. יש שם מאמר נוסף, אבדה האמונה ונכרתה מפיהם, כלומר מדוע אבדה מהם האמונה, כי נכרתה מפיהם, שאינם חוזרים עליה בפיהם.
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    26 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 00:09 ינו גם דברי האור החיים הק' - דברים נפלאים שמות מו ז עוד צריך לדעת למה הפסיק בין בניו ובני בניו לבין בנותיו ובנות בניו וכל זרעו בתיבת אתו, ולא הספיק במה שאמר לבסוף הביא אתו מצרימה. אכן כוונת הכתוב הוא שבא להודיע כי יש הפרש בין בני יעקב בירידתם למצרים כי יש מהם שבאו ברצונם לקבל גזירת מלך בלב שלם ויש מהם שהיו חוככים להתעכב מרדת לכור הברזל, וציינם הכתוב מי ומי ההולכים לפרוע שטר חוב הגלות מרצונם, ואמר בניו ובני בניו אתו פירוש אלו לא הוצרך להביאם הוא אלא הם מעצמם באו אתו בדומה לו, ואחר כך סדר אותם שלא באו מרצונם עד שהוצרך יעקב להורידם בעל כרחם, והוא אומרו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו פירוש בני בני בניו אלו הביא אתו מצרימה פירוש הוא הביאם לא לרצונם באו. וראיתי לתת לב לדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"א) שאמרו שכל זמן שאחד מיורדי מצרים קיים לא התחיל השעבוד דכתיב (שמות א') וימת יוסף וגו' וכל הדור ההוא פירוש שירדו מצרים אז התחיל השעבוד, כי אולי שזה היה להם לתשלום קבלת גזירת מלך ברצון פקע מהם השעבוד כי סמא דיסורי קבולי. והעד הנאמן לזה גם כן כי יוכבד וסרח בת אשר היו מיורדי מצרים (ב"ר פ' צ"ד) ובימיהם היה השעבוד, והטעם הוא לצד שהביאם יעקב ולא מרצונם, ועיין בדברי הזוהר (ויקהל קצח א) בפירוש פסוק אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה': יום נפלא משה רייך

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים