דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא הוא כדי שלא ינכה לו משכרו בעוה"ב

2024
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:56
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:56
    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:11

    פשטות הגמ', וכלשון הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו א' עמ' 4):
    אמרו חז"ל: "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" [קדושין לט:], ולכאורה הפירוש הוא,
    שאין משלמים לאדם, את שכר המצוות אשר יעשה, בהאי עלמא, כי שכרו איתו לעולם הבא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:11

    פשטות הגמ', וכלשון הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו א' עמ' 4):
    אמרו חז"ל: "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" [קדושין לט:], ולכאורה הפירוש הוא,
    שאין משלמים לאדם, את שכר המצוות אשר יעשה, בהאי עלמא, כי שכרו איתו לעולם הבא.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:40

    זה לא בהכרח הפירוש בגמ', אפשר לפרש שהוא משום שאין דרך בעולם הגשמי לשלם
    תשלום רוחני של המצוות וכל העולם כולו אינו שווה שכר של מצווה אחת, כמדומני
    שיש משל על זה מהח"ח ז"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:40

    זה לא בהכרח הפירוש בגמ', אפשר לפרש שהוא משום שאין דרך בעולם הגשמי לשלם
    תשלום רוחני של המצוות וכל העולם כולו אינו שווה שכר של מצווה אחת, כמדומני
    שיש משל על זה מהח"ח ז"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:22

    נכון שאפשר לפרש, ונכון שזה דבר נכון בעצם, וכבר אמרו ז"ל יפה שעה אחת של קורת
    רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, וא"כ בוודאי שאי אפשר לתת לכל אדם על כל מצוה את
    כל הנאות בעוה"ז,
    אבל פשטות הגמ' היא משום "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם", שעולם הזה הוא זמן
    העבודה, ועולם הבא הוא זמן התשלום.
    וכן מוכח ממה שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", ואמרו תענית יא כשם
    שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים
    בעולם הזה אפילו על מצוה קלה שעושין, מבואר שהקב"ה אינו חפץ לשלם לאהביו שכר
    מצוותיהם בעוה"ז, כיון שחפץ לשלם להם לעוה"ב, וחילופן ברשעים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:22

    נכון שאפשר לפרש, ונכון שזה דבר נכון בעצם, וכבר אמרו ז"ל יפה שעה אחת של קורת
    רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, וא"כ בוודאי שאי אפשר לתת לכל אדם על כל מצוה את
    כל הנאות בעוה"ז,
    אבל פשטות הגמ' היא משום "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם", שעולם הזה הוא זמן
    העבודה, ועולם הבא הוא זמן התשלום.
    וכן מוכח ממה שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", ואמרו תענית יא כשם
    שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים
    בעולם הזה אפילו על מצוה קלה שעושין, מבואר שהקב"ה אינו חפץ לשלם לאהביו שכר
    מצוותיהם בעוה"ז, כיון שחפץ לשלם להם לעוה"ב, וחילופן ברשעים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:33

    מעודי נתקשתי בזה, איך יתכן שהקב"ה משלם לרשעים בעוה"ז, וכי יתכן שהנאה בעוה"ז
    היא שוות ערך לשכר שיקבל הצדיק בעוה"ב על אותה המצווה?

  • "אתה" הוא כינוי לצדיק - חיפוש מקור לזה.

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:44 בספה"ק אור פני משה הוא מציין לכך שיעקב אמר לראובן בכורי "אתה" הרי שהיה צדיק כי "אתה" הוא צדיק. האם יש למישהו מקור קדמון לזה. תודה רבה. שמעון הלר - עריכה תורנית 0533140906 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09.05.24, 22:44:16
  • חיפוש מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2024 22:08 שואל טוב, גם אני לא הבנתי. הייתה טענה שמופיע באיזשהו ספר של מישהו מחכמי דורנו, חיפשתי ולא מצאתי. ביקשתי ולא שלחו לי. הערתי ולא נעניתי. על כגון דא אמר מו"ה שליט"א: "לפעמים צריך להכניס את השכל לגרביים"...
  • חיפוש מקור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 00:37 גבי מה שכ' הרב טבק, שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים. פשוט שלא יתכן שאדם ייענש אם אין לו שום אשמה. הקב"ה לא בא בטרוניה עם בריותיו ואינו עושה עוול ואכזריות ח"ו להעניש אדם על לא עוול בכפו. ומה שמדקדק עם הצדיקים זה על דברים שיש להם בהם אשמה דקה. [וידוע המדרש ששאל אחד מהרוגי מלכות, מה חטאו. וענהו חבירו שיתכן פעם באו אנשים אליו, ונתן להם להמתין מעט עד שיקשור נעלו. זו דוגמה לדקדוק הדים לפי מעלתם על אשמה קלה]. נ"ב יש סיפור דומה על הבעש"ט שראה יהודי שמתפלל כל התפילות בסידור ברצף. והבעש"ט לימד אותו איך להתפלל. ואח"כ אותו יהודי רץ אחריו ואמר לו ששכח לגמרי, והבעש"ט אמר לו שא"כ ימשיך כהרגלו. אך צ"ע, היתכן שיורה לו נגד ההלכה? ולו יצויר שהיהודי היה רגיל לחלל שבת בתמימותו, היתכן לומר לו שימשיך כך? ומאי שנא?
  • חיפוש מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 19:32 אני מחפש מקור לווארט שהבאתי לעיל: שבימות החול אומרים 'שומר עמו ישראל לעד' - שהקב"ה שומר על עמו ישראל, אמנם ביום השב"ק אומרים 'ושמרו בני ישראל את השבת' שבת שמא דקב"ה - כביכול כנסת ישראל שומרים על הקב"ה. ברכה והצלחה וכל טוב תמידי ידידכם הדורש שלומכם וטובתכם כל הימים הצב"י יהושע העשיל וינגרטן פה עיר הקודש והמקדש ירושלם תובב"א
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2024 09:09 האם מישהו יודע מי המקור לאימרה זו
  • חיפוש מקור - היכן הוא הרמב"ם הנ"ל?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:52 האם ברור שזה הרמב"ם או מהאגרות המזוייפות אני שואל מחוסר ידיעה ומהעובדה שבאורות הרמב"ם - ציטוטים מיוחדים מהרמב"ם לא הביאו את זה מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור - איפה כתב כך? (יש לו ספר החיים ועוד ספרים)

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2024 15:47 איתא מהג"ר חיים אחי המהר"ל מפראג שב' פעמים בשנה היה נהוג לומר דרשות, שבת לפני יום כיפור ושבת לפני ראש השנה.
  • חיפוש מקור

    2024
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2024 12:27 זכורני שמובא בספר אוצר אגדות ישראל ספר קדום על פי מדרשים לא יודע אם הוא היה ממש רחוק מהמשכילים בצורה קיצונית כמו שצריך

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים