דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא הוא כדי שלא ינכה לו משכרו בעוה"ב

2024
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:56
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:56
    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:11

    פשטות הגמ', וכלשון הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו א' עמ' 4):
    אמרו חז"ל: "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" [קדושין לט:], ולכאורה הפירוש הוא,
    שאין משלמים לאדם, את שכר המצוות אשר יעשה, בהאי עלמא, כי שכרו איתו לעולם הבא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:11

    פשטות הגמ', וכלשון הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו א' עמ' 4):
    אמרו חז"ל: "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" [קדושין לט:], ולכאורה הפירוש הוא,
    שאין משלמים לאדם, את שכר המצוות אשר יעשה, בהאי עלמא, כי שכרו איתו לעולם הבא.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:40

    זה לא בהכרח הפירוש בגמ', אפשר לפרש שהוא משום שאין דרך בעולם הגשמי לשלם
    תשלום רוחני של המצוות וכל העולם כולו אינו שווה שכר של מצווה אחת, כמדומני
    שיש משל על זה מהח"ח ז"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 20:40

    זה לא בהכרח הפירוש בגמ', אפשר לפרש שהוא משום שאין דרך בעולם הגשמי לשלם
    תשלום רוחני של המצוות וכל העולם כולו אינו שווה שכר של מצווה אחת, כמדומני
    שיש משל על זה מהח"ח ז"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:22

    נכון שאפשר לפרש, ונכון שזה דבר נכון בעצם, וכבר אמרו ז"ל יפה שעה אחת של קורת
    רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, וא"כ בוודאי שאי אפשר לתת לכל אדם על כל מצוה את
    כל הנאות בעוה"ז,
    אבל פשטות הגמ' היא משום "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם", שעולם הזה הוא זמן
    העבודה, ועולם הבא הוא זמן התשלום.
    וכן מוכח ממה שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", ואמרו תענית יא כשם
    שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים
    בעולם הזה אפילו על מצוה קלה שעושין, מבואר שהקב"ה אינו חפץ לשלם לאהביו שכר
    מצוותיהם בעוה"ז, כיון שחפץ לשלם להם לעוה"ב, וחילופן ברשעים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:22

    נכון שאפשר לפרש, ונכון שזה דבר נכון בעצם, וכבר אמרו ז"ל יפה שעה אחת של קורת
    רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, וא"כ בוודאי שאי אפשר לתת לכל אדם על כל מצוה את
    כל הנאות בעוה"ז,
    אבל פשטות הגמ' היא משום "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם", שעולם הזה הוא זמן
    העבודה, ועולם הבא הוא זמן התשלום.
    וכן מוכח ממה שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", ואמרו תענית יא כשם
    שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים
    בעולם הזה אפילו על מצוה קלה שעושין, מבואר שהקב"ה אינו חפץ לשלם לאהביו שכר
    מצוותיהם בעוה"ז, כיון שחפץ לשלם להם לעוה"ב, וחילופן ברשעים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2024 22:33

    מעודי נתקשתי בזה, איך יתכן שהקב"ה משלם לרשעים בעוה"ז, וכי יתכן שהנאה בעוה"ז
    היא שוות ערך לשכר שיקבל הצדיק בעוה"ב על אותה המצווה?

  • "אתה" הוא כינוי לצדיק - חיפוש מקור לזה.

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:44 בספה"ק אור פני משה הוא מציין לכך שיעקב אמר לראובן בכורי "אתה" הרי שהיה צדיק כי "אתה" הוא צדיק. האם יש למישהו מקור קדמון לזה. תודה רבה. שמעון הלר - עריכה תורנית 0533140906 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09.05.24, 22:44:16
  • חיפוש מקור - היכן הוא הרמב"ם הנ"ל?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:52 האם ברור שזה הרמב"ם או מהאגרות המזוייפות אני שואל מחוסר ידיעה ומהעובדה שבאורות הרמב"ם - ציטוטים מיוחדים מהרמב"ם לא הביאו את זה מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור - איפה כתב כך? (יש לו ספר החיים ועוד ספרים)

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2024 15:47 איתא מהג"ר חיים אחי המהר"ל מפראג שב' פעמים בשנה היה נהוג לומר דרשות, שבת לפני יום כיפור ושבת לפני ראש השנה.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2024 09:59 בירושלמי סנהדרין איתא וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי שנת אחרת היתה ותמר הכין אלא מלמד שמת בערב ראש השנה וצוה את בניו ואת בני ביתו להסתיר את הדבר שיוציאוהו אחר ראש השנה בשביל לעשות נבואתו של ירמיה שקר. אך כתבו מדרש אחר, שגופתו הסריחה כדי שלא יוכלו להחביאו מה מקור לזה ייש"כ
  • חיפוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2024 14:33 אמרי פנחס שער ז אות קנד: אחר כל האכילות טוב לאכול פלאמין חיים. ב-יום שבת, 14 בספטמבר 2024 בשעה 20:55:44 UTC+3, י. כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:34 לפי פשט הכתובים בלי דרשות חז”ל היה בנימין בן ל”ב. החשבון הוא כך: יוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה, ככתוב, א”כ בתום ז’ שנות השובע היה בן ל”ז, וכשנגלה לאחיו אמר להם כי זה שנתיים הרעב, הרי ל”ט. כעת נבדוק כמה צעיר בנימין מיוסף. כאשר ילדה רחל את יוסף אמר יעקב ללבן שלחני, ונשאר שש שנים בצאן, ואח”כ נסע כמה מסעות וקרוב לחברון נולד בנימין. הרי שבנימין צעיר מיוסף לכה”פ 6 שנים. וכאן עסקינן כשיוסף היה בין ל”ז לל”ט, דהיינו ל”ח, ובנימין צעיר ממנו ב6 שנים, הרי ל”ב. אלא שחז”ל אמרו בסוף פ”ק דמגילה שבנסיעת יעקב אבינו לא”י נתעכב שנתיים, ולכן בנימין צעיר מיוסף ח’ שנים, וממילא הוא בן ל’ ולא בן ל”ב. כל חשבון זה פשוט למבין, אלא שאיני זוכר מחבר מסויים שכתבו, ותוכל לכתבו בשם ’אחרונים’, שהרי אני אינני ’ראשון’...
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 13:24 במקור מאמר זה משמע דדווקא דבורי אמונה מחזקים את האמונה. יש שם מאמר נוסף, אבדה האמונה ונכרתה מפיהם, כלומר מדוע אבדה מהם האמונה, כי נכרתה מפיהם, שאינם חוזרים עליה בפיהם.
  • חיפוש מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/10/2024 10:12 יש רמבם דומה במו''נ ח''א פ''נ דע, אתה המעיין במאמרי זה, כי ההאמנה אינה העניין הנאמר בפה, אבל העניין המצוייר בנפש, כשיאמינו בו שהוא כן כמו שיצוייר. מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים