הפסיק והנקודה

[א. ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 14:34

הקדמה: כל אחד ואחד מאיתנו, עובד במקום ובעבודה אחרת, וספריו מיועדים לקהל יעד
אחר.
אבל כן ראיתי להעלות כאן נקודה, ואשמח מאוד לשמוע ולראות את תגובותיכם לעניין.

היות והדור הצעיר, חסר ריכוז ברמות שלא היה אף פעם,
ראיתי שרק הספרים שבנויים על קטעים קטנים, כשכל קטע מחולק לפסיקים ונקודות -
העוזרים לקורא הצעיר איך לקרוא, הם המצליחים לתפוס את לב הקורא הצעיר.
לכן ראיתי לנכון להעלות את הנושא, ולשמוע את חוות דעתכם.

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 14:44

מצטרף לדבריך בחום, אולי בתור צעיר, זה הרבה יותר נח,
מצד שני, אולי כדאי להרגיל את העם, על ידי ריבוי פסיקים ונקודות העם הופך לנכה
כנו שאני לא מסוגל ללמוד משנה ברורה לא מנוקד

מאת: [email protected]

[א. ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 14:45

התגובה של א. ר. בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[א. ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 14:54

אכן,
אבל הדור כבר נכה.

אין אנו מדברים על הספרים שכ"א ממילא ללומד (מי אומר? - זה נושא לעצמו).
אלא על ספרים ברוחניות, העשויים כדאי להלהיב ולמשוך את לב הקורא, ואם לא יוקל
עליו הקריאה, לא ילמד.

ב-יום שני, 9 בספטמבר 2024 בשעה 14:44:32 UTC+3, אליהו לוריא כתב/ה:

[שלמה בלוך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:16

כל עוד אנחנו מדברים על פסיקים ונקודות ולא על תווים אחרים אנחנו עדיין לא ממש
סובלים ממחלות "הדור הצעיר", ובדיוק כשם שאנו משקיעים בשפה שתהיה ברורה
ובעימוד שיהיה נח, כך עלינו לחדד את חוויית הקריאה באמצעות פסיקים ונקודות, זה
לא ה"דור הצעיר", זה גם ה"דור המבוגר" שיש לו את היכולת להקל על עצמו במסגרת
האפשרויות.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 16:55

חושב שאתם מפספסים את הנקודה,
אף אחד לא נכה, ואף אחד לא צריך סוכריות,
אנשים קוראים ספרי חול בני 500-2000 דף ברצף ובלי בעיה. בלי ניקוד ובלי קושי.

הענין של הדור הצעיר בשונה מהדור המבוגר הוא ענין אחד -
הדור הצעיר זכה שיש לו שפע עצום של ספרים, שאין להם סוף וקץ. כל יום יוצאים
עוד חמישים ספרים לאור.
וכיון שהדור היום חזק מאוד, לכן אנשים רוצים לקרוא במהירות, זה הכל.
בבחינת "זכו אחישנה", שהכל נעשה במהירות כפולה מבדור הקודם (מסתמא זה גם חסרון
שפחות מעיינים, אבל עכ"פ רוצים להבין מהר ולהספיק הרבה במהירות).

זה הזכות קיום היחידה של המושג "עורך תורני",
בדור הקודם אנשים פשוט היו כותבים בסגנון הכבד שלהם, והקוראים היו עמלים
ומתייגעים להבין,
אבל היום, ספר שצריך להתאמץ להבין אותו, אנשים לא יקראו בו, ולכן צריכים עורך
תורני שיעשה את זה קריא ונעים.

כדי שיהיה אפשר לקרוא ספר במהירות, צריך שלא יהיה שום עיכוב קטן,
ואפילו כשמדובר על עיכוב קטן קטן קטן, זה משמעותי כשיש הרבה מהסוג עיכוב הזה.
לכן פסיק אחד פחות או יותר, לא משמעותי,
אבל ספר עם פיסוק נכון לעומת ספר בלי פיסוק או עם פיסוק לא נכון, זה הבדל שמים
וארץ בקריאה רצופה, וזה ההבדל בין אם אנשים יקראו את זה או לא.

המשפט שנכתב בתחילת השרשור "היות והדור הצעיר, חסר ריכוז ברמות שלא היה אף
פעם", במחכ"ת הוא טעות מרה ואיומה, והאמת היא הפוכה בדיוק, "הדור הצעיר הוא בעל
ריכוז אדיר ברמות שלא היו מעולם",
תן להם ספר קריאה של ... והם יהיו מרוכזים בלי לשים לב במשך 4 שעות רצוף.
הסיבה היחידה היא שהדור הצעיר לא פרייער שלך, ואם אתה רוצה שיהיה מרוכז בספר
שלך, הוא צריך להיות קריא, נח, מהיר, שלא צריך להתאמץ ולהתייגע עליו.
כי אם צריך להתייגע - הם כבר יעשו את זה במקום אחר (גמרא או תוספות)

כל הנ"ל כתבתי במהירות בלי עיון כל הצורך, ונא לא לדקדק במילה כזו או אחרת.

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 19:11

אם רוצים שהדור הצעיר שיהיו כמו הדור הקודם, צריך קודם לשכנע את העיתונים ואת
הגרפיקאיים, שמהיום יתחילו לכתוב בכל פרסומת המון מילים, וכך יתרגלו לקרוא כמו
פעם, והציורים גם יהיו שחור לבן.

זה ממש לא הוגן, שהפירסומאיים והעיתונאיים יושבים וחושבים איך נוכל לגרות הכי
הרבה את לב הקורא, כולל פרסומות שמיועדות רק לבני תורה (קליק אוכלים ביחד/
מועצת הנעליים וכו'), ואילו מהספרות התורנית דורשים להישאר מאחור, בכדי
שהצעירים יהיו פארצייטיש.

הצעירים מפונקים לא בגלל הספרים המנוקדים והמפוסקים, אלא שהספרים הותאמו לדור
המפונק.