לבקיאים בשפת האידיש: "צו ארויס געבן" - מה תרגומו הנכון ביותר ללשה"ק?

[עריכה תורנית - ארכיון-4]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2024 14:49

זה יכול לשמש גם במובן של לתרום לאחר לחץ.

לכו ראוי לתת משפט שלם, כדי שנוכל להבין את המילים לפי ההקשר (לפניו ולאחריו)

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2024 15:24

באנגלית יש לזה תרגום מדויק to bring out

מאת: [email protected]

--

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 04:36

לפעמים "להביע"

 

 

 

From: מהדיר ספרים [[email protected]]
Sent: Sunday, September 22, 2024 8:24 AM
To: עריכה תורנית [[email protected]]
Cc: א [[email protected]]; [email protected]
[[email protected]]
Subject: Re: [הכתב והמכתב] לבקיאים בשפת האידיש: "צו ארויס געבן" - מה תרגומו
הנכון ביותר ללשה"ק?

 

באנגלית יש לזה תרגום מדויק to bring out

 

[[email protected]]>:

 

--

[אפרים סירוטה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 08:31

יתכן גם - "להביע" את רגשי ליבו,

[א - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 13:24

צודקים סליחה...
הנה:
לזאת באה קריאת שירת האזינו בשבת זו שבת תשובה צו ארויס געבן (ללמדנו) שגם
חלק הנפילות הוא חלק מהשירה,

https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail
ללא
וירוסים.www.avast.com
https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail
<#m_121933795219415964_DAB4FAD8-2DD7-40BB-A1B8-4E2AA1F9FDF2>

מאת: [email protected]

[חי יצחק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 13:57

נראה לי כעת:
להביע!

[מאסקאוויטש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 13:59

למה לא טוב "ללמדנו"?

[חי יצחק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 14:00

הרעיון נכון, אבל מתי ראית שמשתמשים בביטוי זה למשמעות זו?!

[יוסף שמואל דנצי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 14:02

אולי 'לבטא'

[מאסקאוויטש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 14:03

זה טעות צריך להיות "ארויסברענגן"

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 14:09

סליחה על השאלה
האם האומר הוא גיבאהרינער באידיש, או גיווארינער?
כמה יש להתאמץ לקמט את האידיש בעבורו?

[שמעון לנדאו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 16:09

אגב,
לעצם הענין.
בין השנים תש"פ - תת"י (=31 שנה)

הרי שמתוכם
ב 17 שנה חלה פרשת *האזינו *בשבת שובה (כאשר ר"ה ביום ה' או ז')
ב 14 שנה חלה פרשת וילך בשבת שובה, ואילו פרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ
(כאשר ר"ה ביום ב' או ג')

לזאת באה קריאת שירת האזינו בשבת זו, שבת שבין יוכ"פ לסוכות, כדי שנוציא מכך
הוראה למעשה (ללמדנו).
שגם חלק הלחץ של השגת ארבעת המינים וקניית בגדים לחג, הוא חלק מהשירה.
כאשר נראה שהשבת הזו שנמצאת תמיד (=כשפרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה
ביום ב' או ג') באמצע ההכנות. מפריעה לרצף...
ולא היא, אלא להיפך, אז יש זמן לשיר את שירת האזינו....

מאת: [email protected]