דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור שיוסף השביע את פרעה

2024
4 4 19 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:07

    בשעה שבא יוסף אצלו [אצל פרעה בשעת פתרון החלום] והיה מדבר עימו עד שעלה אצלו,
    ובשעה שעלה דיבר לשון הקודש, ופרעה אינו יודע לשון הקודש. ובנימוסי מצרים מי
    שאינו יודע שבעים לשון, אינו ראוי להיות מלך, ופחד פרעה שמא יתגלה הסוד
    המשביעו ולא נשבע יוסף עד שהשביעו שגם הוא יהיה מלך ויבטל נימוסי המלוכה שיש
    להם, שעבד יהיה למלך.
    מישהו יודע מקור לזה שזה מה שיוסף השביעו?

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:07

    בשעה שבא יוסף אצלו [אצל פרעה בשעת פתרון החלום] והיה מדבר עימו עד שעלה אצלו,
    ובשעה שעלה דיבר לשון הקודש, ופרעה אינו יודע לשון הקודש. ובנימוסי מצרים מי
    שאינו יודע שבעים לשון, אינו ראוי להיות מלך, ופחד פרעה שמא יתגלה הסוד
    המשביעו ולא נשבע יוסף עד שהשביעו שגם הוא יהיה מלך ויבטל נימוסי המלוכה שיש
    להם, שעבד יהיה למלך.
    מישהו יודע מקור לזה שזה מה שיוסף השביעו?

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 12:16

    כמדומני מופיע ב'מעם לועז'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 12:16

    כמדומני מופיע ב'מעם לועז'.

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 12:18

    כנראה ספר הישר יהיה המקור הנכון ביותר
    לא בדקתי אם כתוב שם

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 12:18

    כנראה ספר הישר יהיה המקור הנכון ביותר
    לא בדקתי אם כתוב שם

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 16:11

    עי' סוטה לו:
    שפרעה השביע את יוסף שלא יגלה את קלונו,
    וכשיוסף ביקש לעלות את ארון אביו כיון שאביו השביעו,
    אמר לו פרעה להישאל על השבועה
    א"ל יוסף א"כ אשאל גם על השבועה שאתה השבעת אותי

  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2024 23:15 לבסוף נכתב כך - היציאה המוקדמת הזו היתה לרעתם של ישראל, שכן כתוצאה מכך נדרשו לאחר מכן הד' גלויות - כדי להשלים את התיקון של החסרונות שלא תוקנו במצרים[1] <#_ftn1>. [1] <#_ftnref1> יסוד זה מבואר רבות באחרונים, כגון בבית הלוי (שמות ג, יא; דרשות דרוש ב), בצל"ח (פסחים קטז ע"ב ד"ה ועל דקדוקו), בחיד"א (חומת אנך בשלח סי' א), בחתם סופר (הגדש"פ ד"ה הלילה הזה כולו מרור), בשם משמואל (הגדש"פ ד"ה והנה ידוע), ועוד רבים. ובפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ה - החדש הזה) אמרו: "בשעה שבא משה ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו נגאלין, לא כך אמר הקדוש ברוך הוא לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר. אמר להם, הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, מדלג על הקיצים ועל החשבונות ועל העיבורים". וברש"י (שמות ג, יד) כתב "אהיה אשר אהיה - אהיה עמם בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות", ומבואר שכבר בעת הבשורה על הגאולה היה ידוע שעתידים להיות עוד גלויות.
  • יש מקור שהחת"ס לא רצה לשיר את הפיוט קה רבון?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/05/2024 10:17 שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קא סעיף ד יכול להתפלל בכל לשון שירצה, וה"מ בצבור, אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש; וי"א דה"מ כששואל צרכיו, כגון שהתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו, אבל תפלה הקבועה לצבור, אפילו יחיד יכול לאומרה בכל לשון; וי"א דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה, חוץ מלשון ארמי.
  • מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    22 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2024 14:15 כמדומני בספה"ק תורת אבות
  • מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    13 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 20:49 בבקשה. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: שו''ת שרגא המאיר ח''ה סי' ק''ו.PDF
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 07:40 האם יש מקור שיש ענין מיוחד לכתוב ספר תורה על מי שנפטר ולא השאיר זרע של קיימא??
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 10:49 ואוו.. אני יודע שזה התחבר מליקוט של פתקים שכתב לעצמו בהזדמנויות שונות. אין ספק שאת כל הסקופים מוצאים שם מאת: [email protected] קבצים מצורפים: נימוקי אוח - על אשל אברהם.pdf
  • מקור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    26 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:47 ייש"כ על הדברים. מאת: [email protected]
  • מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 13:42 תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נז עמוד ב אמר רב הונא: המקיף את הקטן - הרי הוא חייב. א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא: ודידך מאן מגלח להון? אמר ליה: חובה. תקברינון חובה לבניה. כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא. מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים