דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

קנה שריפה - מה הוא? ואיך כותבים אותו בלשוה''ק מדוברת

2024
3 3 0 1
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 20:25 מעניין.. תודה רבה!!
  • איך כותבים

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 20:04 תלוי אם ההסכמה ניתנה על האדם או על הספר יום נפלא משה רייך
  • מה מקובל?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 21:17 ברצוני לשאול מה מקובל, עורך שמקבל שכר שעתי, האם עליו לנכות כל שיחה קצרה, שרותים וכדו', מה מקובל בזה? ייש"כ
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:56 יישר כח לכל העוזרים קבלתי תשובה מאחד מהחברים: (8) תנא דבי אליהו רבה - פרק יח ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם ומקיים עליהם במדה שאדם מודד בה מודדין לו כשם שהם יושבים בב"כ ובב"מ ובכל מקום שהוא פנוי להם וקוראים ושונין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקין דברי תורה בפיהם ומקיימין עליהן הפסוק (איכה ג) טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו וגו'. כך כביכול אפי' אם הם ישאלו את כל העולם כולו בשעה אחת הוא נותן להם מיד שנאמר (תהלים ב) אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה וגו' שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2024 19:04 כי הרי כך מבואר בחז"ל (???) שכך יהיה באחרית הימים שיהיה נשכח היום מרוב ההמון עם הרבה מחלקי מצות וחיובי הלכות התוה"ק[1] https://mail.google.com/mail/u/2/#m_-6622399479049482918__ftn1, [1] https://mail.google.com/mail/u/2/#m_-6622399479049482918__ftnref1 ע"ש שמסקנת הגמ' שם (??) שבכל חלק מהכלל יהיה נשכח חלק מהתוה"ק, וזה כמו שכתוב בנביא (ומבוארים הדברים בחז"ל) שכך יהיה באחרית הימים. כמש"כ (ישעי' נ"ט ט"ו) "והאמת תהיה נעדרת" שהכוונה על התוה"ק שנקראת תורת אמת וכמש"כ (מלאכי ב' ו') "תורת אמת היתה בפיהו" וגו', וכן איתא בחז"ל (שבת קלח:) "עתידה תורה שתשתכח מישראל" ומקשה שם (רשב"י) בברייתא הלא כתוב (דברים ל"א כ"א) "כי לא תשכח מפי זרעו" ומסקנת הגמ' שם "שלא תהא משנה ברורה והלכה ברורה במקום א'" והיינו לומר שבכל חלק מהכלל ישראל תהיה נשכחת חלק מהתורה כלו' חלק מפרטי הלכותיה אבל סוכ"ס בין כל הכלל תשאר לנו זכירת כל התורה כולה. ולכן מי שירצה להיות מופקע מקללה זו של שכחת התורה הרי הוא מוכרח לשמוע ולקבל מכל העדות הכשרות שבישראל ולקבל את האמת ממי שאומרה, ואם יתעקש לקבל ממעיין א' והוא העדה והעדר שלו דוקא ולא ירצה להאזין לקול השני אם איננו מעדה שלו, לא יוכל בשום אופן ללמוד ולדעת את כל האמת לאמתה של תורה וישאר קרח מכאן ומכאן. וזה מה שרמזו ולמדונו חז"ל (סנהדרין צז.) במה שפרשו את הפסוק "והאמת תהיה נעדרת" דהיינו "שתהיה נעשית עדרים עדרים" ובפשוטו אינו מובן איך הוציאו הפסוק לגמרי מפשוטו ולמה כתבה תורה את זה בצורה של חידה סתומה כזאת שלא תהיה מובנת לנו כלל, אמנם להאמור מובן מאד בס"ד שפירושם מבואר ומשתלב עם פשוטו של מקרא דהיינו שבאמת כן תהיה התוה"ק נעדרת אמנם הרי זה רק למי שלא יהיה מוכן לקבל מכל העדרים, אבל מי שיקיים דברי דהמע"ה שאמר מכל מלמדי השכלתי (שמכח ענוונותו הגדולה למד אפילו מין הקטנים ממנו) הוא יזכה לאמת, וזה מה שאמחז"ל במשנה (אבות ד' א') "איזהו חכם" וגו', כלו' שרק מי שמוכן ללמוד מכל אדם הוא זוכה להיות חכם אמיתי להשיג אמתה של תורה,
  • מה הכלל?

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 18:47 אם הוא רב מפורסם והספר השני לא מפורסם אין צריך להזכיר בספר הלכתי למדני אין צריך לכתוב דברי יחזקאל סלבודקא, ובדברים חסידיים אין צריך לכתוב להגה"ק משינווע אם יש ספר בשם זהה לאריז"ל ולהגה"ק מלאדי אין צריך לציין את האריז"ל, אבל כן צריך לציין את הרב מלאדי ספרים מקצועיים עושים בסוף הספר ביבליוגרפיה באופן כזה אפשר תמיד להסתכל בסוף ולראות איזה ספר זה וא"צ להלאות את הקורא או להאריך את הספר או להפוך את הספר למודרני או את המחבר לתמהוני כשיש ספרים עם שם דומה פסקי תשובה ופסקי תשובות, ומביאים את הספר הנדיר יותר כמו פסקי תשובה שהוא ספר דק וקטן לעומת הפסקי תשובות המפורסם וגדול הרבה יותר, כדאי לציין כדי שלא יטעו מאת: [email protected]
  • איך כותבים?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2024 02:56 עדיף להסמיך את הח"א למהרש"א כי זה כמו שני ספרים נפרדים והציפיות נפרדות למרות שמודפס בפועל יחד יותר נראה לי שאת הח"א לא לכתוב בסוגריים, כאמור זה כמו ספר אחר כעין זה לא נכתוב שיטה מקובצת ובסוגריים רא"ש אלא כ' בשיטה בשם הרא"ש, גם כאן הידיעה שזה ח"א היא חלק מהענין שיטה שלישית: בדרך כלל בעניני אגדה זה ממילא ח"א, וכשכותבים מהרש"א בענייני אגדה מבינים לבד שזה מח"א, וא"כ אין צריך להזכיר את זה ויש סגנונות ספרים ערוכים שאוהבים מאד לקצר אז זה שיקול אבל זה לא כ"כ משנה מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 23:23 בעוז והדר האותיות מידי קטנות. קשה מאוד להתחבר לזה, קטן יותר מפרידמן ומהבהיר.

2

מחובר

795

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים