ספר על הש"ס צריך ד"ה למפרשים על אתר?

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 16:36

בספרים העכשויים מקובל לכתוב תמיד ד"ה, גם כשמדובר במפרש על אתר, לפי דעתי זה
מיותר וסתם מכביד.
וכן אם מביאים גמרא ואחר כך מציינים לאחד המפרשים על אותה גמרא, אז מדוע
להוסיף סתם ד"ה?
מה דעתכם?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 17:01

ישנן מקרים בהם זה אכן נצרך כגון שישנן דיבורים רבים באותו מפרש והחיפוש עדיין
עשוי להלאות את הלומד, ומפאת אותם מקרים יש מקום ליצור אחידות ולכתוב תמיד.
מאידך אפשר להוסיף את המילים 'על אתר' וכד' (כגון ומהרש"א על אתר הק' על
דבריו...) וכך ייחסך הצורך לציין ד"ה.

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 17:06

ככה?
ופירש רש"י (על אתר) שאם אומר.. אולם התוספות (על אתר) פירשו...והקשו המהרש"א
(על אתר) והפני יהושע (על אתר) על שיטת תוספות..

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 17:23

אם אתה מפרט את הכל במשפט אחד ודאי שזה נראה כך אבל כל פיסקא כזו עשויה להתפרס
על פני קטעים שלמים וכשהדברים מפוזרים כראוי אין בית מיחוש..

יש להוסיף, שרצוי לגוון כדי לא להכביד לדוגמא:
ופירש רש"י שם.... והעירו התוס' (ד"ה..) על דבריו... ומהרש"א עמד על דברי
התוס' הללו ויישב. והנה הפנ"י (בהנחה שיש דיבור אחד שקבע על דבריהם וממילא כבר
ציינת בלי מילים את הד"ה במהרש"א ובפנ"י) דחה ראיית מהרש"א... וכיו"ב.
וכל ערום יעשה בדעת.

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 17:39

לא התכוונתי להתייחס למרחק ביניהם, אל על הרעיון שיהיו עשרות מראה מקומות
כאלו: (על אתר).
כמובן שיש אפשרות, אבל למה לא לקבוע שכל מראה מקום שפשוט ללומד היכן הוא, לא
צריך לצין אליו.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 17:52

כי באותה מידה ייתכן שהדברים אינם נמצאים במקום והלומד ייגע לחפשם.
אני מצרף מדברי ספר חסידים מעניין לעניין באותו עניין ומשם ניתן להקיש לנ"ד
(אני מודע לכך שהנידון אינו דומה לחלוטין אך המוטיב של 'היגיעה' אכן עשוי
להיות שוה בשניהם).

"ובזמן הזה שאין חכמה יתירה צריך לרב לפרש הכל, גם אם יכתוב פירוש יפרש כל
הצורך כדי שלא יהא יגע לחשוב ויבטל משאר דברי תורה" (ספר חסידים סימן תתקפד)

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 18:01

הדיון הוא לא במקרה שהציון בא להקל על חיפוש המקור, אלא במקרים שהציון מובא רק
למען האחידות.

השאלה היא האם עקרון האחידות חשובה כל כך, למרות שהוא גורם לקיטוע הרצף ע"י
הוספת עשרות מראה מקומות העלולות להכביד על הלומד 'בזמן הזה שאין סבלנות
יתירה'.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 18:05

תראה, האחידות הינה גורם חשוב מאוד באיכות העריכה. אכן אם האחידות באה על
חשבון זרימת הקריאה יש מקום להעדיף את זרימת הקריאה, אבל מנסיוני בד"כ ניתן
למצוא את שביל הזהב.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 19:24

האחידות היא בד"כ לא לציין לד"ה כשהדברים מובאים במקומם על הגמ' ורק במקרים
חריגים שיתכן קושי באיתו דברי המפרש אפ' להוסיף ד"ה.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 20:19

למשל בתוספות מוכרחים לציין דיבור המתחיל, כי זה יכול להיות בכמה

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 20:27

כמובן, וגם ברש"י מקובל לציין.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 20:28

ולכן הכי טוב לציין בכולם וזהו, בלי להתחכם

מאת: [email protected]

[קנקן חדש הוצאה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 12:22

האחידות חשובה לרצף וכך גם המ"מ, לדעת מבטן מי יצאו הדברים,
אולם בכדי שלא להלאות את הקורא מעמידים מעמד מקצועי, המעצב את המ"מ בפונט אחר
וקטן יותר,
כמו כן נלע"ד שכאשר כותבים את המילים 'על אתר', אין להכניסם בחצאי עיגול או
חצאי ריבוע, אלא להותירם כחלק מהטקסט רץ.
בו"ה.

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 13:25

בד"כ 'שם' ו'על אתר' מיותר, שהרי הלומד מבין לבד שמדובר כאן.

מאת: [email protected]

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 13:54

זה כמו שאלה אם לקשט עוגה בדבר יפה ופחות טעים
למעשה קשה לקרוא כשכל שנייה יש מראי מקום
ומאידך האחידות מייפה את הכתב
זה כמו לכתוב בגופן יפה אבל לא עגול וקריא