דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם יש כזה חז"ל - אל תקרי מעט אלא מ"ט?

2024
5 3 20 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 01:13

    'אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים' (תהלים יב ז),
    וכו', נ' שערי בינה נבראו בעולם [שבעתיים - שבע שביעיות, והם חמישים חסר אחת
    שנמסרו למשה - רש"י], וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר (שם ח ו) *'ותחסרהו
    מעט מאלהים' [למדנו שחמישים נבראו שהרי מעט נחסר מאלהים *- רש"י] (ר"ה כא:)
    האריז"ל (ליקוטי תורה ואתחנן), כותב וז"ל:
    וזהו שאמרו חז"ל נ' שערי בינה נבראו בעולם, ונתנו למשה חסר אחת, פירוש מעיקרא
    שלם היה אלא שאחר כך חסרוהו היותו מעט מאלהים והוא אות א', או פירוש שחסרו
    הרבה ולא נשאר לו אלא מ"ט כמו שאמרו רז"ל אל תקרי מעט אלא מ"ט,

    האם יש כזה חז"ל? [אני לא מצאתי אלא פרדס רמונים להרמ"ק]

    או שכוונת האריז"ל כך:

    ולא נשאר לו אלא מ"ט כמו שאמרו רז"ל*,* אל תקרי מעט אלא מ"ט, [והוא מדברי
    האר"י ולא מחז"ל]

    תודה מראש

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 01:13

    'אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים' (תהלים יב ז),
    וכו', נ' שערי בינה נבראו בעולם [שבעתיים - שבע שביעיות, והם חמישים חסר אחת
    שנמסרו למשה - רש"י], וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר (שם ח ו) *'ותחסרהו
    מעט מאלהים' [למדנו שחמישים נבראו שהרי מעט נחסר מאלהים *- רש"י] (ר"ה כא:)
    האריז"ל (ליקוטי תורה ואתחנן), כותב וז"ל:
    וזהו שאמרו חז"ל נ' שערי בינה נבראו בעולם, ונתנו למשה חסר אחת, פירוש מעיקרא
    שלם היה אלא שאחר כך חסרוהו היותו מעט מאלהים והוא אות א', או פירוש שחסרו
    הרבה ולא נשאר לו אלא מ"ט כמו שאמרו רז"ל אל תקרי מעט אלא מ"ט,

    האם יש כזה חז"ל? [אני לא מצאתי אלא פרדס רמונים להרמ"ק]

    או שכוונת האריז"ל כך:

    ולא נשאר לו אלא מ"ט כמו שאמרו רז"ל*,* אל תקרי מעט אלא מ"ט, [והוא מדברי
    האר"י ולא מחז"ל]

    תודה מראש

    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 01:51

    אולי יעזור
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 01:51

    אולי יעזור
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 15:11

    בכל הנ"ל ניתן לפרש כמו שרש"י פירש [שהמעט קאי על הא' שחסר]

    בכל אופן תודה.

    להרב יאיר הררי:
    האם בשל"ה לא ניתן לפרש כמו שכתבתי?,

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 15:11

    בכל הנ"ל ניתן לפרש כמו שרש"י פירש [שהמעט קאי על הא' שחסר]

    בכל אופן תודה.

    להרב יאיר הררי:
    האם בשל"ה לא ניתן לפרש כמו שכתבתי?,

    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2024 00:51

    לא נראה, הוא כותב מפורש "כמו שדרשו" "כמו שאמרו". אני כבר הגעתי למסקנא שיש
    פעמים שרז"ל אין הכונה דווקא לתנאים או אמוראים, אלא אפילו ראשונים ובעלי
    הדרוש הקדומים נכללים בזה.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2024 00:51

    לא נראה, הוא כותב מפורש "כמו שדרשו" "כמו שאמרו". אני כבר הגעתי למסקנא שיש
    פעמים שרז"ל אין הכונה דווקא לתנאים או אמוראים, אלא אפילו ראשונים ובעלי
    הדרוש הקדומים נכללים בזה.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2024 00:53

    רק שכחתי לציין שההערה שמפנים בציון לילקוט, היא למה ששלח הר' מעשה הכתב
    להקדמה לתיקוני זוהר ז: שגם שם לא מופיע בלשון זו.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים