בירור על מילה האם מתאים ללשה"ק

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 15:09

האם בלשון הקודש אפשר להשתמש במילה 'לדאוג' שלא בהקשר של פחד וחרדה אלא בהקשה
של להשתדל ולפעול?

דוגמא: יש ערבות למברך לדאוג שהשומע יקיים את החיוב שלו לברך.

אם לא, האם יש למישהו מילה חלופית נאותה למשפט זה.

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 15:34

זה דבר שנתקלים בו הרבה
מילה שמשתמשים איתה כמילה מושאלת והיא לא המילה המדוייקת
המילה המדוייקת היא תהיה אחראי לזה כאילו זו דאגה שלך, וזה כמובן ארוך מידי
או תקח אחריות אישית על זה

יש עוד מילים כאלה
שאין לנו חלופה נכונה בלה"ק
"לקחת לתשומת לב" - כלומר, לזכור את זה למשך זמן "ולדאוג" שהדבר יסודר
אמנם יש כאלה שמפרשים שזה הפשט והיו הדברים וכו' על לבבך.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2025 21:29

אפשר: לוודא/להשתדל

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2025 01:22

לא צריך!
למה לחפש מתחת לאדמה מילים, כשהמילה לדאוג (במשמעות להשתדל) היא בלשה"ק
והשתמשו בה משנים קדמוניות.
לדוגמה:

[image: image.png]
דרוש משנת תרפ"ד:

[image: image.png]
אפילו נטורי קרתא השתמשו במילה זו:
[image: image.png]
וכך רוב המילים שמסתפקים בהם, הם בלשה"ק.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2025 01:37

שנת תרצ"ז:
[image: image.png]

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2025 09:31

יפה.
אז למה זה נשמע כמו סלנג?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2025 17:08

שאלה טובה.
אפשר לשאול כך גם על "מה אכפת לו", מושג שנשמע סלנגי (ולכן המבקר מחק אותו),
אך מקורו במדרש (ובכל זאת זה לא עזר לי לשכנע אותו להחזיר, כי "זה דומה
לעברית"). וגם על המילים בפועל, לבלות ועוד הרבה. ואולי זה נובע מחוסר בקיאות
בלשון המדרשים והראשונים.
בכל אופן לגבי "לדאוג", כנראה שבזמן הגמרא עדיין השתמשו רק במשמעות "לפחד
ולחשוש", ורק בדורות המאוחרים קיבל משמעות של להשתדל. וכהיום רוב האנשים אינם
בקיאים להבדיל בין משמעות חדשה שחידשו הציוניים לבין משמעות שנתחדשה בדורות
האחרונים, והכל פסול בעיניהם.

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/02/2025 01:32

זה בלה"ק רק בהשפעת האידיש...
באידיש אומרים "זארג אז ס'איז זאל אנקומען" [-תדאג שזה יגיע].
וכן תבניות מילים רבות בלה"ק של היום.
כמו "אבא שלי" במקום "אבי", וכן כל כיו"ב.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/02/2025 01:45

על כל פנים המילה כבר התאזרחה בכתיבה התורנית. וכבר כתב הרמב"ם, שהחכם השלם
מדבר בשפה כפי איך שהיא התפתחה בפי דוברי השפה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/02/2025 01:55

כעת נראה לי, כי יחשׁוך הוא מלשון חושך, כמו: "מי זה מחשׁיך עצה במילין בלי
דעת" (איוב לח, ב), ופירש"י: "מחשיך עצה. עצה חשיכה וסכלה. ד''א מי זה מחשיך
עצה בלי דעת, אמר הקב''ה מי זה הוא מחשיך עצה מקלקל במילים וברוב דברים...
והוא בא והחשיך וקילקל מה שיעצתי ברוב דבריו".
כלומר מדובר על החשכה במילים, אמירה שגורמת להחשיך ולהעלים על האמת.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/02/2025 02:00

סליחה, שייך לשרשור אחר.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/02/2025 02:07

בעצם זה מתקשר גם לשרשור הזה. הרי לנו כי לא זו בלבד שישנם מילים וביטויים
שנשמעים לאוזניים כסלנג, אלא ישנם אף מילים וביטויים שכבר שכחו בכלל מפשרם.
לגבי הדוגמה של יחשוך, מסתבר שאילו היו קובעים עתים ללימוד תנ"ך בקביעות, היו
מבינים מיד שהמילה באה כמשמעותה בפסוק.

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2025 00:35

אליהו עבוד!
אתה בחור חכם. ולעניין.
הקבוצה מעשירה בזכותך.

[יהושע וויס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2025 07:54

לכאורה בכל המקורות הנזכרים אין ראיה לשימוש במילה דאגה להשתדלות וכדו' אלא
הכוונה לאכפתיות כי מי שדואג - אכפתי לצורכי השני ממילא משתדל למלא את צרכיו