פירוש רש"י עה"ת מכונה 'נימוקי'?

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 23:15

האם מישהו מחו"ר דפה פגש את הביטוי 'נימוקים' על פירוש רש"י עה"ת, זה ביטוי
שאני רואה כמה פעמים אצל ת"ח גדול קודם השואה מיוצאי גליציה, אשמח לכל מידע.

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 00:18

אולי מצאתי פנינה בשבילך....

תוספות חגיגה יב ע"ב ד"ה ואת הארץ
ואת הארץ להקדים שמים לארץ - דאי לאו ואת הייתי אומר ששניהם נבראו יחד והכתוב
כתבם זה אחר זה שאי אפשר לכתוב שני שמות כאחד כדפירש רש"י והא דאמרי ב"ה לעיל
ארץ נבראת תחלה דכתיב ביום עשות ה' וגו' ולא כתיב ואת התם דריש ליה מדשני קרא
בסידריה להסמיך ארץ לעשיה ומיהו בנימוקי חומש פי' רש"י את השמים לרבות
תולדותיהן ומדרש אחר הוא ופליג אהא דהכא.

מאת: [email protected]

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 00:24

כן ראיתי את זה, וגם קודם בע"א כתבו כך, [וגם הנצי"ב ועוד קצת כתבו כן] אבל לא
מצאתי מישהו שעמד על הביטוי הזה.

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 00:48

לא מצאתי מקור לטעם של השם, אבל מעיון קל נראה שזהו שם כללי לפירושי הראשונים
(עכ"פ רשב"ם רמב"ן) על החומש והשם "נימוקי החומש" לאו דוקא מיוחס לרש"י.

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 00:52

ביטוי קצת מקובל שפירושו פירושי.
עי' פי' רשב"ם (שמות מ' ל"ה), ואשר שם לבו לדבר יוצרינו אל יזוז מנימוקי זקני
רבנו שלמה ואל ימוש מהם, כו'.
ועי' ריקאנטי (במדבר ל' ג'), ועוד נמצא בנימוקי הרב הנזכר (הרמב"ן) בלשון
הזה, ופי' מה בין נדרים לשבועות יש לו סוד, כו'.
והנה רבינו החיד"א משתמש בכל ספריו באופן נרחב מאוד בלשון זה במקום המילה
"פירוש". וכנראה המחבר הנ"ל היה רגיל בספריו.