דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מרווח בין שורות

2022
4 2 19 1
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 14:35 From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of י. בן חיים Sent: Tuesday, July 26, 2022 2:26 PM To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] שאלת בעל העיטור על החילוק בין מצה לסוכה שלום רב אודה מאוד למי שיוכל לעזור לי למצוא את מקום השאלה בבעל העיטור מ"ש סוכה שמברכים כל שבעה ממצה שמברכים יום א' בברכה מרובה קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2ciVuAFzQTBeoZgWB5kwrCZ82Y_%2BM2qNc253JNOJui6HYg%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2ciVuAFzQTBeoZgWB5kwrCZ82Y_%2BM2qNc253JNOJui6HYg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קבצים מצורפים: עיטור.PDF
  • דרוש מתמלל בלשה"ק

    2022 עבודה תורנית כתיבה תורנית
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    18 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 23:08 כנר' צ"ל: [email protected] [רק ב... א"א לכתוב מיילים, וכותבים T36832@GMAIL$&%!!^^COM...]
  • איך מקובל לציין לרא"ש?

    2022 מקורות תורניים כתיבה תורנית
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 11:05 ובקשת מחילה מהרב צפנת פענח שכבר הקדימני, אלא שלא ראיתי דבריו כיון שקופצים לי לצד השמאלי של השורה והעין רואה רק את ההודעה שתחתיה. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of צפנת פענח Sent: 19 Aug 2022 10:32 AM מאת: To: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] איך מקובל לציין לרא"ש? כמדו' שברא"ש כותבים סי' ולא הלכה (עירובין פ"ב סי' ב'). ב-יום שישי, 19 באוגוסט 2022 בשעה 10:19:38 UTC+3, י. ז. פ. כתב/ה: יישר כח https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 19.08.22, 10:19:20 https://ci6.googleusercontent.com/proxy/ExieayQR3QngYfv9fEszpgb2NlZ5mCRoY4Fb31U6agY2lNIskmiVbB713Sx1iZwLRbZvIdyItNtPfpCfZMPgyJnYRzSJh81KQX7BaPm_75JlMabbexe-eWdK-5MVxsLUGMa-YYd6_dn4=s0-d-e1-ft#https://mailtrack.io/trace/mail/331ce25f5cfd0cafdba7b8f240765c5 פרק והלכה. From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of yz p Sent: Friday, August 19, 2022 10:12 AM To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]> Subject: [עריכה תורנית] איך מקובל לציין לרא"ש? איך מקובל לציין למראה מקום ברא"ש בהילכותיו? לפי הדפים או לפי הפרק וההלכה? דהיינו (רא"ש, עירובין ק"ד ע"ב) או (רא"ש עירובין פ"י ה"ב)? יישר כח לכולם!! https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 19.08.22, 10:09:59 https://groups.google.com/u/1/group/aricha-toire/attach/e2580182dae06/~WRD220.jpg?part=0.1&view=1 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABM3QaKrR8KVm42Vg_pStkWpXKkSguLKHPrZtomsK11LMDs9MQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABM3QaKrR8KVm42Vg_pStkWpXKkSguLKHPrZtomsK11LMDs9MQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/197043cd-3e95-4abf-8846-78cf950ff6fen%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/197043cd-3e95-4abf-8846-78cf950ff6fen%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    31 פוסטים
    109 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 11:49 זה הקישור לפרוג שנמצא גם באקסל הנ"ל. ותודה לרב המחבר, ר' "גיוון" שליט"א על המדריך. https://www.prog.co.il/threads/הכל-על-תווים-כלליים-בוורד.740054/ ב-יום שישי, 21 באוקטובר 2022 בשעה 11:19:33 UTC+3, 118823so כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    49 פוסטים
    395 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2022 07:02 לענ"ד גם המילה ישות אינה מספקת, כי גם עצם דומם הוא ג"כ ישות, וכידוע שהקדמונים קראו להם שכלים נפרדים, וכמדומני שהוא ממצה מש"כ.
  • רווח בין מספור הערת שוליים לתחילת הטקסט

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 23:30 יש כמה דרכים לעשות חיפוש והחלפה. אם אתה לא מכיר טוב אתה יכול לעשות טקסט עילי בהערות, או גופן או הדגשה או מה שיש, החלף בטקסט שבתיבה וכו' פלוס רווח או משהו. [] מאת: [email protected]
  • חילוק בלשון התורה בין "פן" "אולי"

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    69 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 13:59 טעיתי, משתי סיבות: א. יש פסוקים: "יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ". "חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי ה'". הרי שפן מוסב גם על העבר או ההווה. ב. אין בתנ"ך מילת שמא. זו מילה שבאה מהארמית. אם כן עדיין קשה הסתירה במלבי"ם. ואולי י"ל ששני ההבדלים (בין פן לאולי) נכונים. לפעמים ההבדל הוא ברצון ולפעמים ההבדל הוא מצד קרבת המציאות.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים