דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

משפט תקין או לא

2022
2 2 0 1
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 10:23
  • כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא?

    2022
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 18:43 או מרכאות או ז"ל ועכ"ל. א"צ בשניהם. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of י. בן חיים Sent: 15 Aug 2022 1:26 PM מאת: To: ברכת ישראל מאת: Cc: יצחק דובאוו [email protected]; אהבת ישראל [email protected]; משה הלברשטאם [email protected]; אלי אפלבוים [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא? יש"כ! כשיש מרכאות צריך להוסיף עכ"ל? הרי המרכאות [וה-וז"ל] מוכיחות עליו! באופן שהציטוט נמצא בתוך גרשיים וכדומה, אפשר לוותר על הפסיק, אך לענ"ד עדיף להשאירו. עם זאת חשוב לציין שבספרים רבים לא מוסיפים פסיק כלל לפני עכ"ל, כי בעצם זו הפסקה ברורה [וכן לגבי יעו"ש] - אך כאמור המקובל והראוי (לענ"ד) הוא להוסיפו. לדעת עו"ה פסיק לדעתי לא משנה, אבל שיהיה אחיד בכל הספר אבל מי אנוכי כו' יש"כ! ומה עדיף, פסיק או נקודה? ודאי שצריך אחד מהם מעוז והדר [הריני מגלה דעתי שאין הכוונה שצריך כי כך כתבו עו"ה..] צריך רשות מעו"ה לצלם קטע מההוראות ? כי עקרונית הם לא מרשים להעביר את זה הלאה מענין לענין באותו ענין: בסוף הציטוט לפני 'עכ"ל', יש שכתבו לעשות פסיק [כזה: ...פטור, עכ"ל.]. האם הפסיק מוכרח אף שכותבים 'עכ"ל'? ומה עדיף, פסיק או נקודה? בברכה מרובה! סתם נקודה לשונית - לא כותבים: אחרי הוז"ל. אלא אחרי ה - וז"ל. או אחרי ה'וז"ל' או אחרי תיבת וז"ל. וד"ל נהוג לעשות נקודותיים: -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- באהבת ישראל נביא את הגואל -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • ישוב או יישוב

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:22 משום מה התקבל ברבים מן הספרים החדשים לכתוב מילים כאלו (יישוב, ייסורים וכדו') בכתיב מלא, כלומר בשתי יו"דין, אך כאמור לעיל אין בזה כללים מדויקים וחובה מסוימת.
  • תיקון משפט

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 16:05 תודה למשיבים היקרים, נעזרתי בכולם מאת: [email protected]
  • משפט תקין או לא

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:08 אי אפשר להוכיח מלשון תורה. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, כלומר סגנון הלשון בדורנו אינו תמיד כסגנון התורה. ויש לנקוט כלשון חכמים, כלומר בלשון הנהוגה באותו דור (כמוכח בחולין קלז: וע"ז נח:). ובימינו הלשון "אם כן איפוא" נשמעת כמסורבלת ושיש בה ייתור לשון.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 14:49 יישר כח עצום ממש עזר לי. מאת: [email protected]
  • ביאור משפט

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:20 הרב אליהו, תודה רבה לך על שהארת את עיני ! רק אוסיף לך שאף היעב"ץ בספרו פנת אבן בוחן כתב שמדובר גם באשת איש, וכמו שהבאת ייש"כ מאת: [email protected]
  • ביאור משפט

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 14:21 מקור הביטוי הוא בעירובין צו ע"ב: "אמר רבי זירא לאהבה בריה: פוק תני להו לך אמור לחכמי הישיבה שהקשו על רבי אלעזר מדוע הכשיר במצא חוטין, שיש בידי ברייתא מפורשת כדבריו: המוצא תכלת בשוק - לשונות פסולין. חוטין מופסקין - כשרין. לפי שאין אדם טורח! אמר רבא: וכי משום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא - כיפי תלא ליה? וכי זה ששנה אהבה בן רבי זירא ברייתא זאת, הוא תלה עליה נזמים? כלומר, מה הועיל בשנותו הך ברייתא. והתנן במשנה להיפוך: במה דברים אמורים בחדשות, אבל בישנות פטור, הרי שאמרינן אדם טורח?". אם כן כוונת הלחם שמים היא, ששיטת הרמב"ם דחוקה מאוד. ואע"פ שהתיו"ט סבירא ליה כמותה (סלקא ליה כמותה = הבין והסיק כמותה), וקלסה ושיבחה, מ"מ שיטת הרמב"ם קשה, כפי שיראה המעיין בה. נ"ב בכל שאלה שכזאת, נא לשלוח את *כל *הקטע, על מנת להקל על מתן התשובה.