דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בניקוד ברש"י - למנקדים שמתוכנו

2022
12 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 15:18

    ברש"י שבת דף פח עמוד א' בד"ה דסגינן
    זה לשונו:
    דסגינן בשלימותא - התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו שלא
    יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו:

    איך צריך לנקד את המילה 'יטעננו' שמשמעו יטעין אותנו או עלינו - ישים עלינו
    משאוי

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 15:18

    ברש"י שבת דף פח עמוד א' בד"ה דסגינן
    זה לשונו:
    דסגינן בשלימותא - התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו שלא
    יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו:

    איך צריך לנקד את המילה 'יטעננו' שמשמעו יטעין אותנו או עלינו - ישים עלינו
    משאוי

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 15:29

    יִטְעָנֵנוּ

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 15:18

    ברש"י שבת דף פח עמוד א' בד"ה דסגינן
    זה לשונו:
    דסגינן בשלימותא - התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו שלא
    יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו:

    איך צריך לנקד את המילה 'יטעננו' שמשמעו יטעין אותנו או עלינו - ישים עלינו
    משאוי

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 15:31

    צ"ל: *יִטְעַנְנוּ *[הרב קלאר, במחכת"ה, טועה].
    אולם בדקדוק אמיתי י"ל: יִטְעַנּוּ, אולם מאחר ורש"י לא ניקד היה נצרך לכפול
    את הנו"ן.
    ויתכן שאין היא תופסת משקל יותר מאותיות הניקוד ו"י שרגילים להשמיטן בניקוד
    מלא.
    דומה לכך שמעתי תיאוריה אודות ה"א הידיעה אחרי אותיות השימוש כל"ב, שאמורה אז
    ליפול כשהפת"ח עובר לכל"ב, אולם בספרים הוא כן מופיע כמו "בהדרך", "בהעולם"
    וכיו"ב, וגם כן י"ל שאין כחה יפה יותר מאות ניקוד ודינה להישמט בניקוד מלא.
    אולם כ"ז יומרני מדי, והציבור לא יקבל את זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 15:31

    צ"ל: *יִטְעַנְנוּ *[הרב קלאר, במחכת"ה, טועה].
    אולם בדקדוק אמיתי י"ל: יִטְעַנּוּ, אולם מאחר ורש"י לא ניקד היה נצרך לכפול
    את הנו"ן.
    ויתכן שאין היא תופסת משקל יותר מאותיות הניקוד ו"י שרגילים להשמיטן בניקוד
    מלא.
    דומה לכך שמעתי תיאוריה אודות ה"א הידיעה אחרי אותיות השימוש כל"ב, שאמורה אז
    ליפול כשהפת"ח עובר לכל"ב, אולם בספרים הוא כן מופיע כמו "בהדרך", "בהעולם"
    וכיו"ב, וגם כן י"ל שאין כחה יפה יותר מאות ניקוד ודינה להישמט בניקוד מלא.
    אולם כ"ז יומרני מדי, והציבור לא יקבל את זה.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 16:43

    לכאורה הצדק עם הרב קלאר וההטעמה בנו"ן הראשונה שכן הכוונה וסמכנו עליו שלא
    יטען אותנו (-עלינו) בדבר שלא נוכל לעמוד בו..
    אשמח לשמוע אם טעיתי ולמה טעיתי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 16:43

    לכאורה הצדק עם הרב קלאר וההטעמה בנו"ן הראשונה שכן הכוונה וסמכנו עליו שלא
    יטען אותנו (-עלינו) בדבר שלא נוכל לעמוד בו..
    אשמח לשמוע אם טעיתי ולמה טעיתי.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 22:03

    המילה שייכת מטבעה לבנין פעל הקל, והרי לנו "יִטְעַן". "נו" האחרון הוא של
    "אותנו". והנה לך התוצאה.
    אין שום הגיון והסבר להנעת הנו"ן הראשונה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 22:03

    המילה שייכת מטבעה לבנין פעל הקל, והרי לנו "יִטְעַן". "נו" האחרון הוא של
    "אותנו". והנה לך התוצאה.
    אין שום הגיון והסבר להנעת הנו"ן הראשונה.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 22:21

    בפלס:
    ישלח-ישלחנו
    ישכח-ישכחנו
    יבחן-יבחננו
    יטען-יטעננו
    כך נראה עכ"פ.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 22:21

    בפלס:
    ישלח-ישלחנו
    ישכח-ישכחנו
    יבחן-יבחננו
    יטען-יטעננו
    כך נראה עכ"פ.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 22:28

    אם הבנתי נכון, ר' דוד וסרמן התכוון לומר שישנה כאן התלכדות עיצורים, כמו
    שהמילה שירתתי הופכת ל: שירתּי. נשעננו - נשענּו.
    אולם צודק הרב מעשה הכתב, שכאן לא שייך התלכדות עיצורים, כיון שהסיומת נו אין
    משמעותה אנחנו אלא אותנו. כפי הדוגמאות שהביא, וכפי: המלך יעננו ביום
    קוראנו, ולא: יענּו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 22:28

    אם הבנתי נכון, ר' דוד וסרמן התכוון לומר שישנה כאן התלכדות עיצורים, כמו
    שהמילה שירתתי הופכת ל: שירתּי. נשעננו - נשענּו.
    אולם צודק הרב מעשה הכתב, שכאן לא שייך התלכדות עיצורים, כיון שהסיומת נו אין
    משמעותה אנחנו אלא אותנו. כפי הדוגמאות שהביא, וכפי: המלך יעננו ביום
    קוראנו, ולא: יענּו.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 22:56

    נכון. טעיתי.
    הצדק עם הרבנים קלאר - מעשה הכתב - עבוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 22:56

    נכון. טעיתי.
    הצדק עם הרבנים קלאר - מעשה הכתב - עבוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:23

    יישר כוחכם רבותי.

    הנון בקמץ יִטְעָנְנוּ או בפתח יִטְעַנְנוּ

    ומדוע אין הנון בצירי* כך: יִטְעָנֵנוּ *או *יִטְעַנֵנוּ *כמו יעננו

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:23

    יישר כוחכם רבותי.

    הנון בקמץ יִטְעָנְנוּ או בפתח יִטְעַנְנוּ

    ומדוע אין הנון בצירי* כך: יִטְעָנֵנוּ *או *יִטְעַנֵנוּ *כמו יעננו

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 18:47

    ללא ספק, הנו”ן הראשונה בציר”י.
    העי”ן לכאורה בחטף פתח, לא בדקתי.

    קיימת אפשרות לנקד היו”ד בפתח והעי”ן בחיריק חסר.
    וכאמור, הנון הראשונה צרויה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 18:47

    ללא ספק, הנו”ן הראשונה בציר”י.
    העי”ן לכאורה בחטף פתח, לא בדקתי.

    קיימת אפשרות לנקד היו”ד בפתח והעי”ן בחיריק חסר.
    וכאמור, הנון הראשונה צרויה.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 22:54

    אם הסכמנו להשוואה של הרב מעשה הכתב
    מדוע לא יטעָנֵנו בקמ"ץ
    כמו ישלָחֶנו
    ישכָּחֵנו
    יבחָנֵנו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 22:54

    אם הסכמנו להשוואה של הרב מעשה הכתב
    מדוע לא יטעָנֵנו בקמ"ץ
    כמו ישלָחֶנו
    ישכָּחֵנו
    יבחָנֵנו

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 00:04

    הצדק עם הרב אסטרייכר וסיעתו.

    מאת: [email protected]

  • שאלה למדקדקים

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 13:40 אני מוסיף ואומר, שלא כל חידוש שעולה בדעתו של אי מי, יש למצוא מי שאומר להפך כדי לפרכו, אלא להפך, הרד"ק השקיע בביאור עניני המקור דף שלם וצפוף וכל דבריו אומרים הפך הרעיון המחודש הזה, לא נראה לך שמן הראוי שבעל הרעיון יטרח ויביא מי שאומר כדבריו? מאת: From: מעשה הכתב Sent: 28 Jul 2022 1:09 PM To: [email protected] מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה למדקדקים עניינו של המקור ידוע לנו משכבר הימים השאלה אם העובדא שאם ישמי שכתב שהעבדא שאין לו גוף מסויים מחשיבה אותו בגדר 'נסתר'. להלן צורת המקור ביחס לכל אחד מן גופים אמר אמרתי - למדבר נתן תתן - לנוכח יצא יצא - לנסתר בדר"כ צורת מקור היא במשפט נסתר, אך היא עצמה אין לה שום אפיון, לא של זמן ולא של גוף, ועל כן שמה "מקור" כי היא המקור לכל הפעלים. כאשר מבואר בספר המכלול לרד"ק הרצוף כאן. ותמצֵא בצירוף לכל הגופים: זכור את יום השבת — נוכח. ובשכבך ובקומך — נוכח. להרגו בערמה — נסתר. וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְיָ֜ מֵעֲשֹׂ֣תִי, (שמ"ב כ"ג י"ז) — מדבר. וגם מקור בלא נטיה: אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ (שופטים ט"ו ב') — נסתר. הֲיָכֹ֥ל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה (במדבר כ"ב ל"ח) — מדבר. From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב Sent: 28 Jul 2022 12:17 PM To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: [עריכה תורנית] שאלה למדקדקים האם ידוע לאי מי מחו"ר הנפלאה, על מי שכתב שתיבה במשקל 'מקור' (כגון יָצֹֹא יצא, נָתֹן תתן, וכיו"ב) הינה לשון נסתר. תודה רבה לעזרים ולמסייעים -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFKwdQP0cmNJ4dhv3E0nxGW4k02yrvSb-_Z2uibj55Few%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFKwdQP0cmNJ4dhv3E0nxGW4k02yrvSb-_Z2uibj55Few%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • מקור - י"ב ברכות כנגד י"ב חודשים

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2022 09:36 אני מחפש מקור שהי"ב ברכות אמצעיות שבשמונה עשרה, מקבילים לי"ב חודשי השנה. תודה רבה!
  • שאלה בעברית

    2022
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:36 ימחל לי כת"ר. העובדא שהמשפט יהיה מובן או תקין מבחינה לשונית לא פותר את הבעייה, כי מלבד עניין התקינות יש ניבים שצריך לדעת את האופן המדוייק של הכתיב או של הפירוש שלהם. לצורך הדוגמא ישנם ביטויים רבים שהפירוש המילולי שלהם אינו תואם לפירוש המקובל לביטוי אך צמד המילים יוצר את המשמעות הייחודית של הביטוי. באופן דומה הביטוי קהות/כהות חושים, עניינו חושים חלשים/לא חדים וצריך לדעת מה התכוון המשורר היינו טובע הביטוי. וכמו שהעיר לנכון החכם הר' רוט, ייתכן שאם תכתוב כהות חושים בשעה שהביטוי המקובל הוא קהות חושים עשוי אתה להישמע עילג וכן להיפך.. כבודו קשור לפרופ' הבלין? א"כ אולי הוא ידע להשיבנו דבר.. ברכה והצלחה!
  • שאלה בציון מראה מקום מרש"י עה"ת

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 12:41 נ"ל שלאדמו"ר מחב"ד יש נידון בנושא ואם אני זוכר נכון חלק הובא בהקדמה לחומש שי למורא
  • שאלה בפיסוק

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 16:20 מסכים לגמרי פסיקים מיותרים מכאיבים לי ומבלבלים את הקורא פסיקים כותבים רק כשעוזרים להבנה מאת: [email protected]
  • בירור מקור בכתבי האר"י - ע"י ענוה כופין היצר הרע

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2022 15:54 יישר כחך!!
  • שאלה ובקשה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:18 [מתפרסם באישור הרב המנהל הקבוצה באופן חריג, ותשחח"ל] מי שיודע פרטים על מכונים, או ארגונים, או קרנות שונות, שמחלקים ספרים לבית כנסת חדש, וכדומה, אם אפשר לכתוב לי בפרטי. תודה רבה
  • שאלה בדקדוק

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:30 אמת, וכן עשיתי לבסוף, "במלוא". יישר כח!

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים