תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2022 22:12
אני הגעתי לפיתרון אחר שמתאים גם כן לחידה לכאורה...
מצו"ב:
ראשונה בחכמה נתקנה - התורה, בראשית תרגום בחוכמתא, ואחז"ל בשביל התורה
שנקראת ראשית. וגם נבראת קודם העולם.
*במרומים נשמע קול שמחה - *כל העולמות שמחים ביום שמיני עצרת בשמחת גמרה של
תורה.
ונשנית לא כמו חנוכה - בחנוכה אין יו"ט שני על אף שהסיבה של ספיקא דיומא
קיימת לכאורה, ואילו בעצרת על אף שהיא משום קשה עלי פרידתכם וכו' התעכבו עמי
עוד יום אחד, עכ"ז יש יו"ט שני.
האחרונה בראש נעמדה - בשמחת תורה שהיא אחרונה מתחילים מבראשית.
סמוך למועדים כתובה - בפרשת אמור כתובה אחר כל המועדים 'שִׁבְעַת יָמִים
תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא
תַעֲשׂוּ'.
*עמדו ישנים להסבירה - *תוספות ישנים כתבו להסביר במה היא רגל בפני עצמו (יומא
ג, א) בד"ה פז"ר קש"ב רגל: פירש בקונטרס שאומר חג שמיני עצרת הזה, ורבינו תם
פירש שטעון לינה, ור"ח פי' שדוחה גזירת שלשים כדאמרינן במועד קטן (דף יט א)
ור"ת יסדם שניהם במעריב שפייט קודש ללינה ושלשים ידחם כאשר אבלים ינחם יום הח'
וקשה לי לכולהו דליחשיב כל חד דחבריה עם פז"ר קש"ב.
אמנם אמצעית אינה פטורה - שבת חול המועד אינה פטורה מקריאת התורה הגם שאין
בה פרשה.
שכך היא דרכה של תורה - שלא יהיו שלשה ימים בלא תורה שזהו סיבת תקנת הקריאה
בשני חמישי ושבת.
ויהי רצון שנזכה לביאת המלך במהרה וכו' - שהרי במוצאי שביעית [כמו שנה זו]
בן דוד בא.
*נתפרש בלחישה בכי תצא - *זמן הקץ נמסר בלחישה [שהרי הוא סוד גדול], ויהיה
לאחר האמור בפרשת 'כי תצא למלחמה על אויבך', כי בשביעית מלחמות ובמוצ"ש בן דוד
בא, ומבואר בגמ' דמלחמה נמי אתחלתא דגאולה.
אמנם אין כאן אחידות כל כך בפיתרון, אבל איכשהו זה מתיישב.
ללמדך שעל כל קוץ וקוץ אפשר לבנות תילי תילים...
ב-יום שישי, 28 באוקטובר 2022 בשעה 00:20:31 UTC+3, avrahamashrov1 כתב/ה:
