חיפוש מקורות וטעמים.

[Chaim Erlanger - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 10:24

שלום וברכה
האם מישהו יודע מקור שיש מעלה להגיד תהילים בספר תהילים שיש בו הטעמים (טראפן)?
וגם למה הכניסו הטעמים בתהילים שנדפס בסידור 'תהילת ה' - חב"ד'?

האם יש מקור לכבות נר ההבדלה במים, ולא ביין שנשאר מהכוס כמבואר ברמ"א וש"פ?

תודה מראש.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 10:29

זכורני שראיתי מקורות לחשיבות הקריאה בטעמים אך לא ידועה לי חשיבות שהספר
יהיה עם טעמים אם אינו קורא בטעמים.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 11:39

כיבוי נר הבדלה ביין נזכר ברמ"א רצו, א
לא ידוע לי על דעה "שצריך" לכבות במים, אבל כנראה הכוונה לדעות שחששו משום
איסור בל תשחית על היין, ולכן כיבו במים.

[א.ס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 11:39

מקור ברור לקריאת תהלים מתוך טעמים לא מצאתי לע"ע, אך אכתוב כאן את הנראה
לענ"ד ואשמח אם יסכימו עימי ידידיי חברי ביהמ"ד דפה: כידוע כי שונים הטעמים
וכללי הפיסוק שיש בין תורה לנביאים, וברור שחוסר ידיעה בזה גורם לטעויות בהבנה
ופעמים טעויות חמורות מאלו שאף מביאים לידי כפירה רח"ל, אנקוט בדוגמא קטנה-
בפסוק (לב, י) "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו", אם נשים את ההפסק
באתנחתא ולא בטעם של עולה ויורד, ישתמע בטעות ח"ו שהמכאובים יגיעו גם למי
שבוטח בהקב"ה. עוד דוגמא- "ואתה נשאת עון חטאתי סלה" (לב, ה) צריך להפסיק מעט
בין תיבת חטאתי לתיבת סלה, שלא ישמע ח"ו שהחט יהיה לנצח- סלה, וכ"ה בפסוק "אדם
ובהמה תושיע, ה'" יש להפסיק בין תיבת "תושיע" לתיבת ה' שלא ישתמע אחרת ח"ו.
עי' מנחת שי. הדברים הנ"ל אמורים בין על טעמי הפיסוק ובין על שמות הטעמים
ששונים באמ"ת (איוב משלי, תהלים), וכהנה עוד רבות.

[ש.פ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 14:08

לא מצאתי מקור,
אך פשוט שבתוך כדי שאומרים תהלים, כשיודעים היכן מונח הטעם יכולים על ידו
לדייק יותר בתוך האמירה ולפעמים אף בתוך הפשט.
ובכלל מצאנו דורשים רבים על פי הטעמים וכמו הגר"א ועוד

[Chaim Erlanger - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03

תורה רבה לכל העונים.