דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:37

    האם יש מקור למה שאומרים שלפני שאדם נולד המלאכים בשמים מציעים לו שידוכים,
    ואח''כ צריך לקבל את כל ההצעות של המלאכים לפני שמגיע זיווגו האמיתי?

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:37

    האם יש מקור למה שאומרים שלפני שאדם נולד המלאכים בשמים מציעים לו שידוכים,
    ואח''כ צריך לקבל את כל ההצעות של המלאכים לפני שמגיע זיווגו האמיתי?

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:47

    ראיתי כתוב בשם הרה"ק מרוזין, ושמעתי גם בשם הדברי חיים מצאנז

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:47

    ראיתי כתוב בשם הרה"ק מרוזין, ושמעתי גם בשם הדברי חיים מצאנז

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 11:06

    בס"ד
    בשיחות הר"ן לרביה"ק מברסלב מאריך בזה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 11:06

    בס"ד
    בשיחות הר"ן לרביה"ק מברסלב מאריך בזה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 15:51

    בס"ד

    חיי מוהר''ן
    תקצה
    (קנב) שמעתי בשמו בעת שבא מהנסיעה הגדולה שנסע לנאווריטש עד שבא לזסלב ושם
    נפטרה אשתו, ואחר כך נשתדך מבראד עם אשתו השניה, ואז כשבא לביתו לפה ברסלב דבר
    הרבה משדוכים, ואמר שאין מי שיודע מענין זה של שדוכים. וכבר נרשם מעט מזה
    במקום אחר.
    ואמר שכשהיה בקהלת קדש ראדוויל בשביל להשתדך עם אשתו השניה מקהלת קדש בראד, אז
    באו כמה עגלות עם נשים שבאו בשביל להשתדך עמו. ואמר שכלן היו זווגים שלו. ואמר
    שכל איש יש לו כמה וכמה זווגים, רק שיש בזה כמה בחינות שונות וענינים נפלאים.
    כי מכל הדבורים שמדברים בעניני השדוכים, אף על פי שאינם נגמרים זה בעצמו בחינת
    זווג ושדוך. ולפעמים יושבים בני אדם בבתיהם ואומרים שראוי שזה ישא את זאת ועל
    ידי זה נגמר בחינת הזווג של זה האיש עם אותה האשה. ולפעמים באים שדכנים
    ומדברים השדוך אבל אינו נגמר, וגם זה בחינת זווג משדוך. ובודאי היא בחינת זווג
    יותר מהראשון. ולפעמים נוסעים לעשות השדוך ובעת הגמר נפרדים מאיזה סבה.
    ולפעמים נגמר השדוך ואחר כך מפסיקים הקשר של תנאים. ולפעמים באין לידי נשואין
    ואחר כך בסמוך נעשה גט ביניהם. ולפעמים אינו נעשה הגט עד אחר איזה זמן וכיוצא
    בזה כמה בחינות שיש בעניני השדוכים והזווגים שאינם נגמרים אחר כך, אבל כלם הם
    בחינת זווגים שלו.
    כי כל אחד יש לו כמה זווגים, רק שאצל זה נגמר איזה זווג שלו על ידי איזה דבור
    בעלמא שמדברים מזה השדוך. ולפעמים על ידי איזה דבור יותר או על ידי איזה
    התקשרות או נסיעה או עבדא בשביל השדוך לפי שעה וכו' כנ"ל. וזה הדבר הוא ענין
    נפלא ונורא שלא נשמע כזאת שהדבור בעלמא שמדברים מהשדוך זה בעצמו הוא בחינת
    שדוך. וכן מבאר בהאלף בית שלו החדש שהדבור בעצמו מהשדוך עושה רשם בו ובה, עין
    שם באות חתון בסימן ז'. והדבר נראה לעינים כי ידע בזה סודות נוראים שלא נתגלו
    בעולם, כדרכו בכל השגותיו הנוראות. ובאמת ספרו שהתפאר אז שיודע מענין השדוכים
    מה שאין יודעין בזה כל גדולי הדור מאומה

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 15:51

    בס"ד

    חיי מוהר''ן
    תקצה
    (קנב) שמעתי בשמו בעת שבא מהנסיעה הגדולה שנסע לנאווריטש עד שבא לזסלב ושם
    נפטרה אשתו, ואחר כך נשתדך מבראד עם אשתו השניה, ואז כשבא לביתו לפה ברסלב דבר
    הרבה משדוכים, ואמר שאין מי שיודע מענין זה של שדוכים. וכבר נרשם מעט מזה
    במקום אחר.
    ואמר שכשהיה בקהלת קדש ראדוויל בשביל להשתדך עם אשתו השניה מקהלת קדש בראד, אז
    באו כמה עגלות עם נשים שבאו בשביל להשתדך עמו. ואמר שכלן היו זווגים שלו. ואמר
    שכל איש יש לו כמה וכמה זווגים, רק שיש בזה כמה בחינות שונות וענינים נפלאים.
    כי מכל הדבורים שמדברים בעניני השדוכים, אף על פי שאינם נגמרים זה בעצמו בחינת
    זווג ושדוך. ולפעמים יושבים בני אדם בבתיהם ואומרים שראוי שזה ישא את זאת ועל
    ידי זה נגמר בחינת הזווג של זה האיש עם אותה האשה. ולפעמים באים שדכנים
    ומדברים השדוך אבל אינו נגמר, וגם זה בחינת זווג משדוך. ובודאי היא בחינת זווג
    יותר מהראשון. ולפעמים נוסעים לעשות השדוך ובעת הגמר נפרדים מאיזה סבה.
    ולפעמים נגמר השדוך ואחר כך מפסיקים הקשר של תנאים. ולפעמים באין לידי נשואין
    ואחר כך בסמוך נעשה גט ביניהם. ולפעמים אינו נעשה הגט עד אחר איזה זמן וכיוצא
    בזה כמה בחינות שיש בעניני השדוכים והזווגים שאינם נגמרים אחר כך, אבל כלם הם
    בחינת זווגים שלו.
    כי כל אחד יש לו כמה זווגים, רק שאצל זה נגמר איזה זווג שלו על ידי איזה דבור
    בעלמא שמדברים מזה השדוך. ולפעמים על ידי איזה דבור יותר או על ידי איזה
    התקשרות או נסיעה או עבדא בשביל השדוך לפי שעה וכו' כנ"ל. וזה הדבר הוא ענין
    נפלא ונורא שלא נשמע כזאת שהדבור בעלמא שמדברים מהשדוך זה בעצמו הוא בחינת
    שדוך. וכן מבאר בהאלף בית שלו החדש שהדבור בעצמו מהשדוך עושה רשם בו ובה, עין
    שם באות חתון בסימן ז'. והדבר נראה לעינים כי ידע בזה סודות נוראים שלא נתגלו
    בעולם, כדרכו בכל השגותיו הנוראות. ובאמת ספרו שהתפאר אז שיודע מענין השדוכים
    מה שאין יודעין בזה כל גדולי הדור מאומה

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 15:53

    בס"ד

    היות ועד היום עדיין יש הפוערים פיהם כו' רח"ל
    והיות ויש כאן מכל גווני הקשת כו'
    לכן מהודענא בזה, שכחסיד ברסלב, כל תגובה שלא תתאים לכבודו של רביה"ק זיע"א
    תגרום להוצאה מיידית לצמיתות ממש. לא חסימה, הוצאה.
    ומסיימים בטוב

  • חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:29 אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק וגו' (תהילים ק״מ:ט׳) בא וראה מה בין יוצאי מצרים שהן מזרע של יעקב ובין העכו"ם שהן מזרעו של עשו יוצאי מצרים מצוה אחת היתה בידן והיתה לפני הקב"ה נוח הרבה יותר מן מאה מצות ומהו המצוה אחת שהיתה בידם שעשו כולם אגודה אחת וכרתו ברית לגמול חסד זה עם זה ולשמור ברית המילה ושלא להניח לשון בית יעקב ושלא ילכו וילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"א. אבל זרעו של עשו לא היו כן אלא כל זמן שיצחק היה קיים היו מקיימים ברית המילה וכיון שמת יצחק מיד היו מבטלין ברית המילה שנאמר (משלי ט״ו:כ״ה) בית גאים יסח ה' זה היתה ביתו של עשו ויצב גבול אלמנה זה ביתו של עובדיהו. משלו משל למה"ד למלך שהוא נותן כתרו לאוהבו ואמר לו יהא הכתר הזה מונח בראשך ובראש בנך לעולם הניחו אוהבו בראשו עד שעה שהוא נכנס לבית עולמו. לימים אחרי שנכנס לבית עולמו אמר המלך בלבו אלך ואראה את בן אוהבי מה אם יהא כתר אוהבי מונח בראשו הלך המלך אצל בן אוהבו ומצא הכתר מונח באשפה לאחריו בקצה גבול הבית מיד הלך המלך בסוף הגבול שנאמר (שופטים ה׳:ד׳) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום וגו'. למה נדמה עשו ואליפז התימני עם בנו עמלק וירבעם בן נבט ומרודך עם נבוכדנצר ואגג עם המן האגגי. לאחד שמצא כסות בדרך סמוכה לעיר תפסה בידו והכניסה לתוך העיר והיה מכירו ואומר של מי אבידה זו נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו ואומרים זה לזה ראיתם פלוני זה כמה הוא צדיק כמה הוא חסיד כמה הוא כשר מיד עמדו בני העיר ועשאוהו ראש וקצין של העיר עליהן לאחר שתים ושלש שנה עמד והחריב כל המדינות וכל הארץ וכן לכך נדמה עשו ואליפז עם בנו עמלק ומרודך עם נבוכדנצר וירבעם בן נבט ואגג עם המן. עשו בשכר שלש דמעות שהוריד ונפלו מעיניו נתנו לו הר שעיר שאין גשמי ברכה פוסקין ממנו לעולם. אליפז בשכר שנהג כבוד באביו יצא ממנו עמלק לעולם. ירבעם בשכר שהשיב דבר לפני המלך שלמה נתנו בידו עשרת השבטים. שכרו של מרודך שנהג כבוד באבינו שבשמים יצא ממנו נבוכדנצר לעולם. שכרו של אגג כשהיה חבוש בבית האסורין היה בוכה ומתאנח ואומר אוי לי שמא יאבד זרעי מן העולם יצא ממנו המן לעולם. ומה יהא סופו של עמלק גנבים יבאו עליו ויפשטו עליו גדודים מן החוץ כמו שניבא עליו עובדיה הנביא שנאמר (עבודיה א) אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה וגו': ולמה זכה עובדיה לנבואה א"ר יצחק מפני שהחביא מאה נביאים שנאמר (מלכים א י״ח:ד׳) ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה ויכלכלם לחם ומים. מ"ש חמשים חמשים א"ר אלעזר מיעקב אבינו למד שנאמר (בראשית ל׳:כ״ז-כ״ח״ב:ט׳) והיה המחנה הנשאר לפליטה רבי אבהו אמר לפי שלא היתה המערה מחזקת יותר מחמשים איש. הרי הוא אומר בעובדיהו (מלכים שם) ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיהו היה ירא את ה' מאד. מאי א"ל א"ר יצחק הכי אמר לו שמא אין מעשיך כמעשה החסידים. יעקב נתברך ביתו של לבן בשבילו שנאמר (בראשית ל׳:ל׳) נחשתי ויברכני ה' בגללך ואומר (בראשית ל) ויברך ה' אותך לרגלי. יוסף נתברך ביתו של פוטיפר בשבילו שנאמר (בראשית ל״ט:ה׳) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. ולמה לא נתברך ביתי בשבילך שמא אין מעשיך כמעשה חסידים הראשונים לכך נאמר ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית יצתה בת קול ואמרה ועובדיהו היה ירא את ה' מאד וביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אליפז עם עמלק מאי הוא עמלק היה אומר אל אליפז אביו מי הוא שיורש העוה"ז והעוה"ב א"ל אליפז אל עמלק בני ישראל יורשין העוה"ז והעוה"ב לכן לך עכשיו וחפור להן בורות שיחין ומערות של מים כדי לשתות הן ומקניהן והכן להם דרכים אם תעשה כן תזכה ותירש ותנחל ותבא לעולם הבא אבל הוא לא עשה כן אלא כיון שאמר לו רישומו של דבר מיד יצא עמלק להחריב את העולם שנאמר (שמות י״ז:ח׳) ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ולמה נקרא שמה רפידים משום שריפו ידיהם מן המצות והקב"ה בוחן לבות וכליות הוא ואומר לו שוטה שבעולם לא יצרתיך לאחר שבעים לשונות לכן אתה הוא שתהיה ראשית ואחרית לכל יורדי גיהנם שנאמר (במדבר כ״ד:כ׳) וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד ואומר (דברים כ״ה:י״ט) והיה בהניח ה' אלקיך לך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ואומר (שמות שם) כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ואומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר וזהו משל הדיוט שבני אדם מושלים אותו אפילו האבן שנכשלים בו בני אדם או שמסקלים בו ויתד מן התלוים על עצים הן עתידים ליתן את הדין. ולא זו בלבד אלא זרעו של עשו שבטלו ברית המילה מבשרם ועברו על מצות שבת ועל כל המצות האמורות בתורה ונתנו את נבלת עבדיו הצדיקים והחסידים מאכל לעוף השמים ולחיות הארץ שנאמר (תהילים ע״ט:ב׳) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ. לכן הקב"ה שהוא בוחן לבות וכליות אמר לו אילו היתה ברית המילה בבשרך לא הייתי דן אותך על כל מחשבה ומחשבה כמעשה. ועל מה שאתה עתיד לעשות כאלו כבר נעשה אע"פ שלא נעשה עדיין שנאמר (יחזקאל ל״ה:ו׳) לכן חי אני נאם אדני אלקים כי לדם אעשך ודם ירדפוך אם לא דם שנאת ודם ירדפך כי לדם מילה ודם קרבנות ודם שיש לאדם בגופו ולבו שנאת. מה כתיב בתריה (יחזקאל ל״ה:י׳) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה מי גלה את הסתרים הוי אומר הקב"ה לכך נאמר וה' שם היה ואומר (עובדיה א׳:ב׳) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד וגו' אם תגביה כנשר וגו' ואומר (ירמיהו מ״ט:ט״ו-ט״ז) כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם תפלצתך השיא אותך וגו' כי תגביה כנשר קנך משם אורידך וגו'. מאי תפלצתך תפל וליצן א"ל ליצנות שהיתה בך היא גרמה לך להעבירך מן העולם לכך נאמר תפלצתך השיא אותך וגו'. מאי תגביה כנשר וגו': ברוך המקום ברוך הוא שהוא נפרע משונאיהם של ישראל מדה כנגד מדה שכשם שהיתה בדעתו כך הקב"ה עוקר אותו ואת זרעו מן העולם שנאמר (עובדיה א׳:י״ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו וגו' ואומר כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות וגו' המה יבנו ואני אהרוס וגו' (מלאכי א׳:ד׳) ואומר (עובדיה שם) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם אמר הקב"ה אל עשו אתה רצית לחמוס את יעקב אחיך לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ומהו החמס שחמס את יעקב עד שבשביל כך תכסך בושה משום שלא רצית להניח ס"ת בידו לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ולא זו בלבד אלא שם הגדול בן נח שנתנבא ארבע מאות שנה על כל אומות העולם ולא קבלו ממנו וכך אמר להם שם הגדול. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא תענה. ולא תחמד. אמרו לו כל אלו הדברים יפין הם ואפ"ה לא קבלו מלכותך עליהם. אבל אנחנו בני ישראל עמך בני בריתך בני אברהם יצחק ויעקב אהוביך שעשו רצונך בעולם קבלנו תורתך לכן תעשה לנו ג"כ קורת רוח ותהא מקיים מה שהבטחתנו ואמרת לבניך להתקנא ולהתנקם מן אויבינו שנאמר כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וגו' (דברים ל״ב:מ״ג) וכן דוד היה אומר (תהילים ז׳:ז׳) קומה ה' באפך הנשא בעברות צוררי וגו'. וכשיצאו ישראל ממצרים נתקבצו כל ישראל ומשה עמהן ואמרו לפני הקב"ה רבש"ע אין בינינו לבין אומות העולם כלום שנאמר (שמות ל״ג:ט״ז) ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה וגו' ואדעך בשם. באותה שעה נשבע הקב"ה בשמו הגדול שתנתן תורה תמימה על ידיהם הכל מסודר ומתוקן לפניהם כגביעים וכוסות מלאים מים ויין ושלחנות מלאות מכל מעדני עולם שנאמר (ש"ה ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. לפיכך נשבע הקב"ה לעמו שלא יחליפם באומה אחרת ולא ישנם ולא ימירם בעם אחר ולא יכלה אותם שנאמר (הושע י״א:ט׳) לא אעשה חרון אפי וגו.
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 23:44 הנני מחפש מקור לדברי האוה"ח הק' בפרשת חקת וזלה"ק: "אמרו ז"ל במעשה אליהו ז"ל כי בהגיעו לגלגל חמה שם נפשט מגופו והניח אותו בגלגל חמה וכשהוא יורד למטה לובשו ויורד בו". ראיתי שמציינים לזוה"ק פר' ויגש דף ר"ט ע"א, אמנם אני לא מצאתי' שם, אולי א' יוכל להחכימני בדבר זה ? ייש"כ גדול מראש.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2023 21:57 תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 13:06 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 06:52 בינתיים לא קיבלתי תשובה. אני פונה בבקשה לכל מי שיכול לעזור לי בדברים האלה. זה מעכב לי את הדפסת הספר.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 21:06 ישר כח גדול!! לרב מאיר פישהוף שליט"א על הידע הרחב אני פשוט בהלם... איזה הקף זה מאד עזר לי ב-יום שני, 20 במרץ 2023 בשעה 09:47:56 UTC+2, מאיר פישהוף כתב/ה:

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים