דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה ההבדל המדוייק בין "עורך לשוני" ל"עורך תורני"?

2023
28 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:00

    ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:00

    ?

    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:11

    עורך תורני זה עורך של ספרי קודש. משא"כ עורך לשוני אינו בהכרח עורך ספרי קודש.
    אבל יש עורך תורני שהוא גם עורך לשוני.
    ככלל, יש "עורך תוכן" ויש "עורך לשוני" (או: ספרותי). עורך תוכן מתמקד בכתיבת
    הדברים באופן בהיר ומסודר. עורך לשוני מסגנן את הדברים בלשון נאה.
    כמובן שיש עורך שהוא גם תורני וגם עורך תוכן וגם עורך לשוני (וגם מבקר של
    עצמו).

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:11

    עורך תורני זה עורך של ספרי קודש. משא"כ עורך לשוני אינו בהכרח עורך ספרי קודש.
    אבל יש עורך תורני שהוא גם עורך לשוני.
    ככלל, יש "עורך תוכן" ויש "עורך לשוני" (או: ספרותי). עורך תוכן מתמקד בכתיבת
    הדברים באופן בהיר ומסודר. עורך לשוני מסגנן את הדברים בלשון נאה.
    כמובן שיש עורך שהוא גם תורני וגם עורך תוכן וגם עורך לשוני (וגם מבקר של
    עצמו).

    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:34

    עדיין לא קיבלתי תשובה ברורה מה ההבדל ביניהם, הרי שניהם עורכים את התוכן,
    וכמובן שעורך תורני הוא עורך ספרי קודש, אך שניהם עורכים את התוכן עצמו,
    ולענ"ד עורך תורני ודאי שצריך לערוך גם כותרות.

    ב-יום רביעי, 27 בספטמבר 2023 בשעה 23:11:31 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:34

    עדיין לא קיבלתי תשובה ברורה מה ההבדל ביניהם, הרי שניהם עורכים את התוכן,
    וכמובן שעורך תורני הוא עורך ספרי קודש, אך שניהם עורכים את התוכן עצמו,
    ולענ"ד עורך תורני ודאי שצריך לערוך גם כותרות.

    ב-יום רביעי, 27 בספטמבר 2023 בשעה 23:11:31 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:41

    ההבדל הוא כפי שכתבתי, שעורך לשוני אינו בהכרח עורך של ספרי קודש, ויתכן הוא
    עורך ספרי חולין.
    וביארתי את ההגדרות: עורך תוכן, עורך לשוני. והוספתי שיתכן אדם שהוא גם עורך
    תוכן וגם עורך לשון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:41

    ההבדל הוא כפי שכתבתי, שעורך לשוני אינו בהכרח עורך של ספרי קודש, ויתכן הוא
    עורך ספרי חולין.
    וביארתי את ההגדרות: עורך תוכן, עורך לשוני. והוספתי שיתכן אדם שהוא גם עורך
    תוכן וגם עורך לשון.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:47

    מה שכתבת שעורך לשוני הוא עורך גם ספרי חולין, זה נכון.
    אבל לגבי ספרי קודש, לכאורה שניהם שווים, שהרי שניהם עורכים לשונית את התוכן.
    ואת הכותרות. ומסדרים את התוכן בצורה נאה ובהירה.

    • זו שאלה חשובה לי, כי ראיתי שהרבה מחלקים ביניהם, אבל כאמור עדיין לא קיבלתי
      כאן הסבר מדויק להבדל.*

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:47

    מה שכתבת שעורך לשוני הוא עורך גם ספרי חולין, זה נכון.
    אבל לגבי ספרי קודש, לכאורה שניהם שווים, שהרי שניהם עורכים לשונית את התוכן.
    ואת הכותרות. ומסדרים את התוכן בצורה נאה ובהירה.

    • זו שאלה חשובה לי, כי ראיתי שהרבה מחלקים ביניהם, אבל כאמור עדיין לא קיבלתי
      כאן הסבר מדויק להבדל.*

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:54

    אדם שעורך ספרי חולין, הוא לא עורך תורני.
    אדם שעורך ספרי קודש הוא עורך תורני.
    בכל מקרה, יתכן שהוא עורך תוכן ויתכן שהוא עורך לשון (כפי שביארתי ההבדל),
    ויתכן גם שהוא שניהם ביחד, ויתכן גם שהוא שלושתם גם יחד: עורך תורני ועורך
    תוכן ועורך לשון.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:54

    אדם שעורך ספרי חולין, הוא לא עורך תורני.
    אדם שעורך ספרי קודש הוא עורך תורני.
    בכל מקרה, יתכן שהוא עורך תוכן ויתכן שהוא עורך לשון (כפי שביארתי ההבדל),
    ויתכן גם שהוא שניהם ביחד, ויתכן גם שהוא שלושתם גם יחד: עורך תורני ועורך
    תוכן ועורך לשון.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:10

    להבנתי עורך לשון מתמקד בעיקר בניסוח - שיהיה בהיר ומובן בלי שגיאות, וכדוגמת
    ר' אשר וסרטייל לשש"כ ולכה עשו חכמינו.
    עורך תורני מתפרס על פני תחומים נוספים (כדוגמת המהדירים על הראשונים במוה"ק).

    עיקר ההבדל לדעתי הוא רמת ההבנה של העורך: עורך לשון נדרש להיכרות בסיסית עם
    החומר, בעוד שעורך תורני נדרש להיכרות מעמיקה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:10

    להבנתי עורך לשון מתמקד בעיקר בניסוח - שיהיה בהיר ומובן בלי שגיאות, וכדוגמת
    ר' אשר וסרטייל לשש"כ ולכה עשו חכמינו.
    עורך תורני מתפרס על פני תחומים נוספים (כדוגמת המהדירים על הראשונים במוה"ק).

    עיקר ההבדל לדעתי הוא רמת ההבנה של העורך: עורך לשון נדרש להיכרות בסיסית עם
    החומר, בעוד שעורך תורני נדרש להיכרות מעמיקה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:19

    לא.
    יכול להיות עורך תורני שהוא עורך לשוני. הוא עורך ספרי קודש (לכן נקרא עורך
    תורני), אבל רק את הסגנון הלשוני (לכן נקרא עורך לשוני).
    ויש עורך תורני שהוא עורך תוכן. הוא עורך ספרי קודש, ומתמקד בפיענוח וביאור
    ופישוט הדברים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:19

    לא.
    יכול להיות עורך תורני שהוא עורך לשוני. הוא עורך ספרי קודש (לכן נקרא עורך
    תורני), אבל רק את הסגנון הלשוני (לכן נקרא עורך לשוני).
    ויש עורך תורני שהוא עורך תוכן. הוא עורך ספרי קודש, ומתמקד בפיענוח וביאור
    ופישוט הדברים.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:23

    ההבדל בין עורך לשוני לתורני להבנתי הוא לא בסוג הספרים שאותם הם עורכים (שהרי
    אין עורך כלכלי/ עורך פסיכולוגי וכד') אלא בסוג העבודה

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:23

    ההבדל בין עורך לשוני לתורני להבנתי הוא לא בסוג הספרים שאותם הם עורכים (שהרי
    אין עורך כלכלי/ עורך פסיכולוגי וכד') אלא בסוג העבודה

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:23

    אבל בעצם מה הנפק"מ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:19

    לא.
    יכול להיות עורך תורני שהוא עורך לשוני. הוא עורך ספרי קודש (לכן נקרא עורך
    תורני), אבל רק את הסגנון הלשוני (לכן נקרא עורך לשוני).
    ויש עורך תורני שהוא עורך תוכן. הוא עורך ספרי קודש, ומתמקד בפיענוח וביאור
    ופישוט הדברים.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:23

    נראה לי מפספסים כאן את הנקודה. כמי שגם עורך תורני וגם עורך לשוני, החילוק
    מובהק. כפי שכתב הרב עבוד, עורך לשוני מתמקד בלשון. הוא מבין בחוקי הלשון,
    ומטפל באיות הנכון, בפיסוק הנכון, ניסוח משפט נכון וכן הלאה. גם בכתיבה יפה,
    בסגנון, ברמת הכתיבה (יומיומית/סלנג/ספרותית/מקצועית וכדו'). אין לו שום קשר
    לתורה, אלא לשפה. עריכת לשון היא מקצוע גם בעולם הכללי.
    עורך תורני עוסק בתוכן התורני.
    כמובן שיש עבודות שמשלבים את שניהם, או קצת מכל דבר. בעולם העריכה התורנית זה
    קצת מטושטש כי פחות מתמקדים בלשון מקצועית, אבל עורך לשוני הוא ממש לא עורך
    תורני.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:23

    נראה לי מפספסים כאן את הנקודה. כמי שגם עורך תורני וגם עורך לשוני, החילוק
    מובהק. כפי שכתב הרב עבוד, עורך לשוני מתמקד בלשון. הוא מבין בחוקי הלשון,
    ומטפל באיות הנכון, בפיסוק הנכון, ניסוח משפט נכון וכן הלאה. גם בכתיבה יפה,
    בסגנון, ברמת הכתיבה (יומיומית/סלנג/ספרותית/מקצועית וכדו'). אין לו שום קשר
    לתורה, אלא לשפה. עריכת לשון היא מקצוע גם בעולם הכללי.
    עורך תורני עוסק בתוכן התורני.
    כמובן שיש עבודות שמשלבים את שניהם, או קצת מכל דבר. בעולם העריכה התורנית זה
    קצת מטושטש כי פחות מתמקדים בלשון מקצועית, אבל עורך לשוני הוא ממש לא עורך
    תורני.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:48

    לא סוג העבודה אלא סוג הספרים.
    נכון שאין עורך כלכלי וכדו', אך בכ"ז יש "עורך תורני".
    נפק"מ אם רואים במודעת דרושים: "דרוש עורך תורני", אז להבין שהכוונה לאחד
    שמתעסק בספרי קודש.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:48

    לא סוג העבודה אלא סוג הספרים.
    נכון שאין עורך כלכלי וכדו', אך בכ"ז יש "עורך תורני".
    נפק"מ אם רואים במודעת דרושים: "דרוש עורך תורני", אז להבין שהכוונה לאחד
    שמתעסק בספרי קודש.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 01:02

    מקובל שעורך לשוני עושה עבודה מצומצמת יותר ולא עוסק בתוכן החיבור.
    עורך תורני כולל את כל חלקי העריכה מכתיבה יוצרת ועד פיסוק והגהה וכולל גם
    עריכה לשונית.
    ההבחנה צריכה להיות בין עורך לשוני לבין עורך תוכן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 01:02

    מקובל שעורך לשוני עושה עבודה מצומצמת יותר ולא עוסק בתוכן החיבור.
    עורך תורני כולל את כל חלקי העריכה מכתיבה יוצרת ועד פיסוק והגהה וכולל גם
    עריכה לשונית.
    ההבחנה צריכה להיות בין עורך לשוני לבין עורך תוכן.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 02:07

    בעצם אתה צודק. [עורך תורני שמתעסק רק בלשון, אין טעם לקרוא לו עורך תורני,
    קוראים לו: עורך לשוני].
    אבל יש עורך תורני שהוא רק עורך תוכן ולא לשון, ואחרי עריכתו מעבירים לעורך
    לשוני שיעשה גימור.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 02:07

    בעצם אתה צודק. [עורך תורני שמתעסק רק בלשון, אין טעם לקרוא לו עורך תורני,
    קוראים לו: עורך לשוני].
    אבל יש עורך תורני שהוא רק עורך תוכן ולא לשון, ואחרי עריכתו מעבירים לעורך
    לשוני שיעשה גימור.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 02:11

    אגב, אחריות כבדה מוטלת על העורך הלשוני. הוא עובר מהר בלי להבין את הטקסט (כך
    הוא אמור לעשות), ולכן שינויי הלשון עלולים לגרום לטעויות בתוכן. לפעמים דבר
    שנראה כשינוי מינורי, יגרום בלבול למעיינים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 02:53

    יש מכונים תורניים שנותנים לנשים לעשות גימור לשוני. ונפיק מיניה...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 02:07

    בעצם אתה צודק. [עורך תורני שמתעסק רק בלשון, אין טעם לקרוא לו עורך תורני,
    קוראים לו: עורך לשוני].
    אבל יש עורך תורני שהוא רק עורך תוכן ולא לשון, ואחרי עריכתו מעבירים לעורך
    לשוני שיעשה גימור.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 03:26

    עורך תורני שמתעסק רק בלשון.
    אפשר להתווכח אם מלאכתו תורה ואם הוא ראוי לתואר 'תורני',
    אבל אין חולק שהמקצוע שלו הוא: עורך-לשוני-תורני
    הרי עליו להתמצא בסגנון וב'הלוך ילך' התורני.

    דוגמא להתמצאות שכזו (אפשר להתווכח על הדוגמא, אבל זו כרגע דוגמא שעומדת לנגד עיני).
    כתבתי פעם בספר תיאור על תפילה על חולה: ...חרדו יושבי ציון והתכנסו לתפילת ציבור, קוראים אל ה' בחזקה...
    העורך הלשוני תיקן: קוראים אל ה' בכל לבם
    אילו היה יודע ומתמצא, היה מכיר את הפסוק ביונה (אם לא התנמנם במנחת יום הכיפורים כיונה בירכתי הספינה): ויקראו אל אלקים בחזקה

    ----- Original Message -----
    From: אליהו עבוד
    To: מעשה הכתב
    Cc: shimon maryles ; הבית לעורך התורני
    Sent: Thursday, September 28, 2023 1:07 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה ההבדל המדוייק בין "עורך לשוני" ל"עורך תורני"?

    בעצם אתה צודק. [עורך תורני שמתעסק רק בלשון, אין טעם לקרוא לו עורך תורני, קוראים לו: עורך לשוני].
    אבל יש עורך תורני שהוא רק עורך תוכן ולא לשון, ואחרי עריכתו מעבירים לעורך לשוני שיעשה גימור.

    מקובל שעורך לשוני עושה עבודה מצומצמת יותר ולא עוסק בתוכן החיבור.
    עורך תורני כולל את כל חלקי העריכה מכתיבה יוצרת ועד פיסוק והגהה וכולל גם עריכה לשונית.
    ההבחנה צריכה להיות בין עורך לשוני לבין עורך תוכן.
    
      לא סוג העבודה אלא סוג הספרים.
      נכון שאין עורך כלכלי וכדו', אך בכ"ז יש "עורך תורני".
      נפק"מ אם רואים במודעת דרושים: "דרוש עורך תורני", אז להבין שהכוונה לאחד שמתעסק בספרי קודש.
    
        נראה לי מפספסים כאן את הנקודה. כמי שגם עורך תורני וגם עורך לשוני, החילוק מובהק. כפי שכתב הרב עבוד, עורך לשוני מתמקד בלשון. הוא מבין בחוקי הלשון, ומטפל באיות הנכון, בפיסוק הנכון, ניסוח משפט נכון וכן הלאה. גם בכתיבה יפה, בסגנון, ברמת הכתיבה (יומיומית/סלנג/ספרותית/מקצועית וכדו'). אין לו שום קשר לתורה, אלא לשפה. עריכת לשון היא מקצוע גם בעולם הכללי.
        עורך תורני עוסק בתוכן התורני.
        כמובן שיש עבודות שמשלבים את שניהם, או קצת מכל דבר. בעולם העריכה התורנית זה קצת מטושטש כי פחות מתמקדים בלשון מקצועית, אבל עורך לשוני הוא ממש לא עורך תורני.
    
          לא.
          יכול להיות עורך תורני שהוא עורך לשוני. הוא עורך ספרי קודש (לכן נקרא עורך תורני), אבל רק את הסגנון הלשוני (לכן נקרא עורך לשוני).
          ויש עורך תורני שהוא עורך תוכן. הוא עורך ספרי קודש, ומתמקד בפיענוח וביאור ופישוט הדברים.
    
            להבנתי עורך לשון מתמקד בעיקר בניסוח - שיהיה בהיר ומובן בלי שגיאות, וכדוגמת ר' אשר וסרטייל לשש"כ ולכה עשו חכמינו.
            עורך תורני מתפרס על פני תחומים נוספים (כדוגמת המהדירים על הראשונים במוה"ק).
    
            עיקר ההבדל לדעתי הוא רמת ההבנה של העורך: עורך לשון נדרש להיכרות בסיסית עם החומר, בעוד שעורך תורני נדרש להיכרות מעמיקה.
    
              אדם שעורך ספרי חולין, הוא לא עורך תורני.
              אדם שעורך ספרי קודש הוא עורך תורני.
              בכל מקרה, יתכן שהוא עורך תוכן ויתכן שהוא עורך לשון (כפי שביארתי ההבדל), ויתכן גם שהוא שניהם ביחד, ויתכן גם שהוא שלושתם גם יחד: עורך תורני ועורך תוכן ועורך לשון.
    
                מה שכתבת שעורך לשוני הוא עורך גם ספרי חולין, זה נכון.
                אבל לגבי ספרי קודש, לכאורה שניהם שווים, שהרי שניהם עורכים לשונית את התוכן. ואת הכותרות. ומסדרים את התוכן בצורה נאה ובהירה.
                 זו שאלה חשובה לי, כי ראיתי שהרבה מחלקים ביניהם, אבל כאמור עדיין לא קיבלתי כאן הסבר מדויק להבדל.
    
                  ההבדל הוא כפי שכתבתי, שעורך לשוני אינו בהכרח עורך של ספרי קודש, ויתכן הוא עורך ספרי חולין.
                  וביארתי את ההגדרות: עורך תוכן, עורך לשוני. והוספתי שיתכן אדם שהוא גם עורך תוכן וגם עורך לשון.
    
                    עדיין לא קיבלתי תשובה ברורה מה ההבדל ביניהם, הרי שניהם עורכים את התוכן, וכמובן שעורך תורני הוא עורך ספרי קודש, אך שניהם עורכים את התוכן עצמו, ולענ"ד עורך תורני ודאי שצריך לערוך גם כותרות.
    
                    ב-יום רביעי, 27 בספטמבר 2023 בשעה 23:11:31 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:
    
                      עורך תורני זה עורך של ספרי קודש. משא"כ עורך לשוני אינו בהכרח עורך ספרי קודש.
                      אבל יש עורך תורני שהוא גם עורך לשוני.
                      ככלל, יש "עורך תוכן" ויש "עורך לשוני" (או: ספרותי). עורך תוכן מתמקד בכתיבת הדברים באופן בהיר ומסודר. עורך לשוני מסגנן את הדברים בלשון נאה.
                      כמובן שיש עורך שהוא גם תורני וגם עורך תוכן וגם עורך לשוני (וגם מבקר של עצמו).
    
                        ?
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 02:53

    יש מכונים תורניים שנותנים לנשים לעשות גימור לשוני. ונפיק מיניה...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 10:27

    באופן כללי החילוק פשוט עורך לשוני הוא מקצוע כללי שיש בו לימודי תעודה של
    שנה. הוא בקיא בתורת התחביר, פיסוק, ניקוד וכו' ובודק את תקינות הכתיבה.
    (ובד"כ אין לו עניין שזה ייראה נאה/מרתק יותר)

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 10:27

    באופן כללי החילוק פשוט עורך לשוני הוא מקצוע כללי שיש בו לימודי תעודה של
    שנה. הוא בקיא בתורת התחביר, פיסוק, ניקוד וכו' ובודק את תקינות הכתיבה.
    (ובד"כ אין לו עניין שזה ייראה נאה/מרתק יותר)

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 15:53

    אנסה את כוחי להסביר את ההבדל בין "עורך תורני" ל"עורך לשוני".
    עורך תורני, אם ידוע לו מישהו שאומר אחרת ממה שהמחבר כתב, או שידוע לו מקור
    שמסייע למה שהמחבר כתב, הוא מוסיף אותו או מתקן אותו.
    יש לו אחריות כלפי התוכן, שהקושיא היא קושיא, התירוץ הוא תירוץ, ובדברי אגדה
    הוא צריך לפרש את כל הדברים הכתובים "כנודע".
    יתר על כן, לא פעם המחבר כותב מהזכרון בלי מראה מקום, חוץ מציון מראה המקום
    הוא גם אחראי שהציטוט נכון. (לפעמים זכרונו של אדם מכזב והוא מצטט מימרא בטעות
    של אות אחת, ועליה הוא בנה דרוש שלם).
    העורך הלשוני, כל זה לא מעניין אותו, הוא הבין מה שנכתב וסגנן אותו בצורה
    מובנת ותקנית ודי!

    ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 10:28:15 UTC+3, תורת המהריל צירלסון כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 15:53

    אנסה את כוחי להסביר את ההבדל בין "עורך תורני" ל"עורך לשוני".
    עורך תורני, אם ידוע לו מישהו שאומר אחרת ממה שהמחבר כתב, או שידוע לו מקור
    שמסייע למה שהמחבר כתב, הוא מוסיף אותו או מתקן אותו.
    יש לו אחריות כלפי התוכן, שהקושיא היא קושיא, התירוץ הוא תירוץ, ובדברי אגדה
    הוא צריך לפרש את כל הדברים הכתובים "כנודע".
    יתר על כן, לא פעם המחבר כותב מהזכרון בלי מראה מקום, חוץ מציון מראה המקום
    הוא גם אחראי שהציטוט נכון. (לפעמים זכרונו של אדם מכזב והוא מצטט מימרא בטעות
    של אות אחת, ועליה הוא בנה דרוש שלם).
    העורך הלשוני, כל זה לא מעניין אותו, הוא הבין מה שנכתב וסגנן אותו בצורה
    מובנת ותקנית ודי!

    ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 10:28:15 UTC+3, תורת המהריל צירלסון כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 17:05

    כמדומה לי שיש טעות בשורש השאלה, לכאורה השאלה היא מה ההבדל בין עורך לשוני
    לעורך תוכן.
    ועל זה באה התשובה כמו שביארו, שעורך תוכן עבודתו היא לסדר שכל התוכן ייצא טוב
    ויפה, ויש לו בחירה כיצד לסדר ועוד ועוד, (וזה כבר תלוי בלקוח כמה יד חופשית
    הוא נותן לעורך),
    מה שאין כן עורך לשוני שזה עבודה לתקן טעויות כתיב, פיסוק וניקוד, בלי לגעת
    בסדר הדברים.

  • עוז והדר ספרי חסידות, עד איזה סכום הם משלמים.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 19:04 שלום רב. רציתי לשאול את הקהל הקדוש, אני עובד בעוז והדר ספרי חסידות [המרכז למתחילים], ואני רוצה לשמוע אם יש מי שיודע עד איזה סכום אפשר לבקש אצלם [הם העלו לי כבר את הסכום פעמיים]. הצטרפתי אתמול לקבוצה וזה נשמע די מעניין...
  • מחיר תמלול לפי תווים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 21:06 רציתי לשאול מה המחיר הממוצע בתמלול כשמשלמים לפי תווים. תודה רבה.
  • בקשת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 08:53 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי באישי, ספר ערבי נחל מהדורת אייכן מאוצר החכמה.
  • כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    1 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • [4]: כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 17:51 המספר שיוצא לרוחב זה במ"מ?
  • חיפוש מקורות וטעמים.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.
  • מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00
  • איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    2023
    144
    0 הצבעות
    144 פוסטים
    1 צפיות
    ש
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQ2DcvQVzr6%2BUs%3D6Ng3tvTqd5fP05ftMpfkZO-QRfS2Dg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAE%2BCa2AUFyNdtUh5%2B6CxfQxAWMNJiLC%2B3vY1tF8GK5A%3Dup6qNg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSuhFHmE8NqXx0S-JB5hk1%2Bu6La4F2xapkW%2B0FJ0fyncQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtJcuGspqF6sTJ0n4Tu6WDyFN2pm5xp0%2BGnTzFyYHJFrow%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKR-2BB4agJGqM_5EFxxQZyqvsanWEeZR1ckuTzHwGhD8g%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKXx%2BP2hxQqh8exQPB9q1aTar5fZD_%3DTEzd46hg7XkXiWWq1rA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_NqFZhtENZO2b9vDTwO06nAMzOMM4%2Bv1wpheGTLVh_vA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmEJLSZXRm-xDW3wLEH-WHSMTi1afC_j2_jLHu_9q1yxXJA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/d7cec048-d32a-4d4a-a2e2-1b70a66413c0%40localhost. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/4F08B7C3244C4DF08D86D53CA48449ED%40user99b7abd310.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים