האם יש איסור למול גוים שלא לשם גירות?

[יחידה ליחדך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 00:28

תודה רבה!

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 00:30

מילת גוי
קפיצה לניווט
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#mw-headקפיצה
לחיפוש
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#searchInput

מילת גוי היא ביצוע מילה
https://www.hamichlol.org.il/מילה_(ניתוח)
באדם
שאינו יהודי https://www.hamichlol.org.il/גוי לשם מילה
יהודית
https://www.hamichlol.org.il/ברית_מילה
אך
לא לשם גירות https://www.hamichlol.org.il/גירות.
האחרונים
https://www.hamichlol.org.il/אחרונים
נחלקו https://www.hamichlol.org.il/מחלוקת בשאלה
אם מותר למול גויים, והחל מאמצע המאה ה-18
https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-18 דנו גם
האם מותר למול את בניהם של יהודים וגויות.
תוכן עניינים

• 1 מקור הדין
  https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#מקור_הדין
• 2 מחלוקת האחרונים אם מילת גויים לשם מצווה מותרת
  https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#מחלוקת_האחרונים_אם_מילת_גויים_לשם_מצווה_מותרת
• 3 מילת בני יהודים וגויות
  https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#מילת_בני_יהודים_וגויות
  • 3.1 מכתב הרבנים אדלר
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#מכתב_הרבנים_אדלר
  • 3.2 קונטרס 'וכתורה יעשה'
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#קונטרס_'וכתורה_יעשה'
• 4 פולמוס דער איזראליט
  https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#פולמוס_דער_איזראליט
• 5 פולמוס 'וילקט יוסף'
  https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#פולמוס_'וילקט_יוסף'
• 6 פולמוס הרב יעקב מאיר
  https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#פולמוס_הרב_יעקב_מאיר
• 7 קישורים חיצוניים
  https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#קישורים_חיצוניים
• 8 הערות שוליים
  https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#הערות_שוליים

מקור הדין

בתלמוד הבבלי מובאת ברייתא שבה נאמר: ”ישראל מל את העובד כוכבים לשום גר” (מסכת
עבודה זרה דף כו עמוד ב), והגמרא שם מבארת: ”לאפוקי לשום מורנא, דלא (להוציא
מילה לשם רפואה, שאסור למול)”.ראשונים רבים בארו שטעם הדבר הוא משום האיסור
לרפא עובדי כוכבים בחינם, אך בשכר מותר כדי לא לעורר איבה.[1]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-1

הרמב"ם פוסק שאסור למול גוי לשם רפואה, אך מותר למול אותו "אם נתכוון למילה":

גוי שצריך לחתך ערלתו מפני מכה או שחין שנולד בה - אסור לישראל לחתוך לו אותה,
שהגוים לא מעלין אותן מידי מיתה ולא מורידין אותן אליה, ואף על פי שנעשית מצוה
ברפואה זו, שהרי לא נתכוון למצוה. לפיכך, אם נתכוון הגוי למילה - מותר לישראל
למול אותו
— היד החזקה לרמב"ם הלכות מילה פרק ג הלכה ז

הכסף משנה
https://www.hamichlol.org.il/כסף_משנה על
דברי הרמב"ם הללו מבאר שכוונת הרמב"ם "נתכוון הגוי למילה" היינו לשם גירות,
וכן באר הרב משה פיינשטיין
https://www.hamichlol.org.il/משה_פיינשטיין
,[2]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-משהבז-2
ועוד.
לעומת זאת, רבים בארו שהכוונה למילה לשם מצוות מילה, וחלקם התבססו על דברים
שמופיעים בשו"ת הרמב"ם:

מותר לישראל למול הגוי אם רוצה הגוי לכרות הערלה ולהסירה, לפי שכל מצוה שהגוי
עושה - נותנין לו עליה שכר, אבל אינו כמי שהוא מצווה ועושה. ובלבד שיעשנה
כשהוא מודה בנבואת משה רבינו המצווה זאת מפי א-לוהים יתעלה, ומאמין בזה, ולא
שיעשנה (לסבה) אחרתה או על פי דעה שראה לעצמו... ואין הפרש בזה בין ישמעאלי
לנוצרי. ובכל עת שיבוא אלינו שנמול אותו לשם מילה - מותר לנו למולו, אף על פי
שהוא נשאר בגיותו
— שו"ת הרמב"ם סימן קמח

מחלוקת האחרונים אם מילת גויים לשם מצווה מותרת

האחרונים נחלקו האם מותר למול גוי כאשר הכוונה היא לא לשם גרות ולא לשם רפואה.
לדעת העטרת זהב https://www.hamichlol.org.il/הלבוש
[3]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-3
והטורי זהב
https://www.hamichlol.org.il/טורי_זהב
[4]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-4
הדבר
אסור, משום שבכך מטשטשים את סימן ההיכר של עם ישראל, וכלשון ה'עטרת זהב': "”כיון
שאין כוונתו לגייר, למה נסיר חרפתו ממנו ולהחתימו בחותם ברית קודש?”". ולדעת
הרב יונה לנדסופר
https://www.hamichlol.org.il/יונה_לנדסופר
בשו"ת
מעיל צדקה[5]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-5
הדבר
אסור גם מטעם גזרת חכמים שלא למכור לגוי בגד עם ציצית כדי שלא יתחזה על ידו
ליהודי. וכן פסקו הרב צבי פסח פרנק
https://www.hamichlol.org.il/צבי_פסח_פרנק
,[6]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-6
הרב
משה פיינשטיין,[2]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-משהבז-2
ועוד.

לעומתם, לדעת השפתי כהן
https://www.hamichlol.org.il/שפתי_כהן
[7]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-7
כל
עוד הגוי לא מל לשם רפואה - מותר למול אותו. וכן פסקו הרב יוסף מולכו
https://www.hamichlol.org.il/יוסף_מולכו
,[8]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-8
הגר"א https://www.hamichlol.org.il/הגר"א,[9]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-9
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
https://www.hamichlol.org.il/בן-ציון_מאיר_חי_עוזיאל
,[10]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-10
הרב עובדיה יוסף
https://www.hamichlol.org.il/עובדיה_יוסף
,[11]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-11
ועוד.
מילת בני יהודים וגויות

לאחר שהחלה האמנציפציה
https://www.hamichlol.org.il/אמנציפציה_ליהודים,
שבמסגרתה התירו העמים ליהודים להתחתן עם גויים בנישואים אזרחיים
https://www.hamichlol.org.il/נישואים_אזרחיים,
הועלתה בפני הרבנים בקהילות שבהן הדבר היה נפוץ, שאלה אודות מילת בניהם של
יהודים שנשאו גויות, שלפי ההלכה בניהם נחשבים לגויים כמו אימותיהם. ראשון לדון
בשאלה זו הוא הרב דוד טעבלי שיף
https://www.hamichlol.org.il/דוד_טעבל_שיף
, רבה של בריטניה
https://www.hamichlol.org.il/הרב_הראשי_של_בריטניה,
שסביב שנת 1765[12]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-12
נשאל
על ידי הרב נתן מז
https://www.hamichlol.org.il/נתן_מז מפרנקפורט
https://www.hamichlol.org.il/פרנקפורט
האם
ילד שנולד ליהודי וגויה, וגדל כיהודי, נחשב ליהודי אף שלא טבל. הרב שיף משיב
שאין המילה לבדה מחשיבה אותו ליהודי.[13]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-13
עמדה
זו התקבלה פה אחד בקרב פוסקי ההלכה האורתודוקסיים מאז ועד היום.
מכתב הרבנים אדלר

בניסן תרי"ב, 1852, התפרסם בכתב העת
https://www.hamichlol.org.il/כתב_עת
הגרמני-תורני שומר
ציון הנאמן
https://www.hamichlol.org.il/שומר_ציון_הנאמן,
מאמר שכתב הרב גבריאל אדלר
https://www.hamichlol.org.il/גבריאל_אדלר
משווייץ https://www.hamichlol.org.il/שווייץ,
אחיינו של הרב דוד שיף, בשם אחיו הרב נתן מרקוס אדלר
https://www.hamichlol.org.il/נתן_מרקוס_אדלר,
שהיה רבה של בריטניה באותה העת. במאמר זה הוא כותב כי בעקבות תופעת הבהלה לזהב
בקליפורניה
https://www.hamichlol.org.il/הבהלה_לזהב_(קליפורניה)
ובאוסטרליה
https://www.hamichlol.org.il/הבהלה_לזהב_(אוסטרליה),
החלו היהודים שבאו לשם לשאת נשים גויות, ומתחילה עמדתו של הרב נתן אדלר הייתה
להתנגד למילת בניהם כל זמן שלא מגיירים אותם, אולם ”הם צוחו ככרוכיא אם אינם
רשאים למול בניהם כשהם קטנים, לבסוף יטמעו בין הנכרים, וגם אביהם יצאו עמהם מן
הדת, על כן דעתי להתיר מילה בלא בית דין שיודיעו קבלת המצוות לקטן שמצי לטבול
בפניו”. אך יש ”להזהיר אבותם שאם יגיעו הנמולים לכלל דעת, שצריכים עוד לילך
למקום בית דין ולטבול בפניהם”.[14]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-14
קונטרס 'וכתורה יעשה'

כ-45 שנים לאחר מכתבם של הרבנים אדלר, וזמן קצר לאחר שהותרו בחוק נישואים
אזרחיים של יהודים וגויים בהונגריה
https://www.hamichlol.org.il/הונגריה,
פרסם הרב שלום קוטנא
https://www.hamichlol.org.il/שלום_קוטנא
קונטרס
בשם "וכתורה יעשה", שבו הוא יוצא כנגד היתרם של הרבנים אדלר, וסובר שאין להתיר
את מילת בני היהודים והגויות, הן משום שהדבר עלול לגרום לתקלות שיסברו שהם
יהודים, והן משום שהדבר מעודד נישואי תערובת
https://www.hamichlol.org.il/נישואי_תערובת_ביהדות
:

ובזה יצא שגגה גדולה במחילת כבוד הרבנים הגדולים האתנים הנאמנים, הגאון אב"ד
עיר לונדון זצ"ל (הרב נתן אדלר
https://www.hamichlol.org.il/נתן_מרקוס_אדלר),
ואחיו הדומה לו (הרב גבריאל אדלר
https://www.hamichlol.org.il/גבריאל_אדלר),
שהחליטו בפסק אחד הנדפס בעלה שומר ציון הנאמן
https://www.hamichlol.org.il/שומר_ציון_הנאמן
משנת
תרי"ב סימן קכ"ה, על המאורעות כאלה במדינות קאליפארניען
https://www.hamichlol.org.il/קליפורניה
אשר
שם הזהב... אבל לעקר גבולי ומשפטי קבלת הגירות למען הסתפח בנחלת ה' בנים זרים,
אשר כפי הראות יהיו לצורי מכשול ולאבני נגף לבית ישראל, ואם הגדילו יכולין
למחות במקהלות ה' אשר בקל יהיה להם יד ושם בקהל ועדה, וימחו ביראי ה' לעבוד את
ה' באמת ואמונה, וכי זכות הוא להם?

פולמוס דער איזראליט

בשנת תרכ"ה, 1865, שלח הרב ד"ר יששכר בער אילווי
https://www.hamichlol.org.il/יששכר_בר_אילווי,
שהיה רב קהילת "שערי חסד" בניו אורלינס
https://www.hamichlol.org.il/ניו_אורלינס
ומתלמידי
החת"ם סופר
https://www.hamichlol.org.il/חת"ם_סופר,
שאלה לרב מאיר להמן
https://www.hamichlol.org.il/מאיר_להמן,
עורך העיתון היהודי-גרמני דער איזראעליט
https://www.hamichlol.org.il/דער_איזראעליט,
שיפרסם בעיתון שאלה לרבני גרמניה אודות יהודים שנשאו גויות וילדו להם בנים,
ורצונם למול את בניהם כדי שיאפשרו לבנים להיקבר בבית הקברות היהודי, וזאת
למרות שאינם מקיימים אורח חיים יהודי:

אך עתה זה ימים אל כבירים באו הנה יהודים רבים אשר ישבו מקדם בכפרים ובערי
הפרזות לשבת בעירנו ולהמליט את עצמם מחרדת ומהומת מהלחמה, ורבים מהאנשים האלה
דומים למי שאין לו אלוה - נשיהם הן נכריות, בניהם אינם נמולים, ואינם מבדילים
בין קדש לחול, בין טמא לטהור, בין אסור למותר לנו, ומאלה פרצה הרעה בעירנו.
ויראו בחורי בני ישראל את בנות העמים, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו. וילכו
ממנו וימאסו בחלקם ונחלתם, כי רק באחת עודם הם דבקים, והוא באחוות הארץ, אחוות
קבר הם מבקשים בתוכינו למתיהם. כי אינם רוצים להקבר עם אלה אשר חיו עמם כל
ימי הבליהם. וכאשר כי הוא חוק בכל הקהלות בעירנו שלא לקבור ערל על אדמת קודש,
החלו למול את בניהם, וכאשר ראיתי הרעה הזאת כי בני נכר נמולו לא לשם גרות, כי
אין אחד מכל הבנים אשר נמולו אשר נטבל אחר כך, הלכתי אל אבותם ואמרתי להם:
'דעו כי אין לבניכם חלק ונחלה בישראל אם לא יטבלו, ואף כי נמולים הם, כערלים
יחשבו. הן אמת הדבר האבות היו רוצים להיות להם הטבילה, אבל הנשים הנכריות לא
הסכימו עם האבות, ולא הרשו לטבול את בניהם, כי יודעות הנה שהטבילה היא העיקר
להמעשה המביא הבן היולד בתוך הברית, כי כן הדבר באמונתם, ולכן מסכימים יותר
להיותם נמולים מלהיותם נטבלים. והנה אין אחד מכל הילדים האלה אשר נולדו מן
הנכריות אשר נטבל. ועל כן כתבתי אגרת לכל שלשת המוהלים אשר בעירנו, וצויתים
לבלימולו עוד את בני הנכריות, אף כי אביהם ישראל הוא

אחד השיבים לשאלה בעיתון דער איזראליט, הרב צבי הירש קלישר
https://www.hamichlol.org.il/צבי_הירש_קלישר,
מתאר את המקרה מנקודת מבט שונה: ”"אשר קרה בארלעאנס
https://www.hamichlol.org.il/ניו_אורלינס
באנשים
אשר חטאו לנפשותם להקשר עם נשים נכריות והולידו בנים. ואף על פי שחטאו - לב
ישראל הכה שורש בלבם למול להם כל זכר, ואמותיהן הגם שלא מחו במילה - לא הרשו
הטבילה, והרב דשם אסר להם המילה, כי יחם לבבו הטהור על הפושעים, על כן גזר
אומר כי חטא ועון יחשב למוהל שימולם, ופסל את המוהל העובר על זה, ולאב ההוא
יימצא עון".”[15]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-15

ארבעה רבנים גרמנים השיבו לשאלה: הרב ד"ר מאיר להמן
https://www.hamichlol.org.il/מאיר_להמן
(עורך
העיתון), הרב ד"ר זאב פיילכנפלד
https://www.hamichlol.org.il/זאב_פיילכנפלד
והרב
ד"ר עזריאל הילדסהיימר
https://www.hamichlol.org.il/עזריאל_הילדסהיימר
אסרו
למול אותם, ואילו הרב צבי הירש קלישר
https://www.hamichlol.org.il/צבי_הירש_קלישר
סבר
שמותר ואף מצווה למול. בעקבות המאמרים בעיתון, שלח הרב קלישר לרב הילדסהיימר
מכתב בשושן פורים תרס"ה (1865) בו הוא פורס את משנתו בעניין, ובעקבות זאת
התפתחה ביניהם חלופת מכתבים.[16]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-16
פולמוס 'וילקט יוסף'

בשו"ת המהר"ם שיק[17]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-17
מובאת
תשובת הרב משה שיק
https://www.hamichlol.org.il/משה_שיק בה הוא
מתייחס למכתבם של הרבנים אדלר, ומביע את עמדתו הן ביחס לגיור בני יהודים
וגויות והן ביחס למילת בניהם ללא גיור. בעקבות זאת התעורר פולמוס בכתב העת
ההונגרי-תורני וילקט יוסף
https://www.hamichlol.org.il/וילקט_יוסף
כרך
י' (משנת תרס"ח, 1908) סביב שאלת מילת בני הגויות, כאשר חלק מהרבנים מצדדים
בפסק המהר"ם שיק וחלקם מסתייגים ממנו. בין המגיבים שם היו: הרב יהודה גרינפלד
https://www.hamichlol.org.il/יהודה_גרינפלד_(רב)
,[18]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-18
הרב חיים יששכר גרוס
https://www.hamichlol.org.il/חיים_ישכר_גרוס
,[19]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-19
הרב משה אריה במברגר
https://www.hamichlol.org.il/משה_אריה_במברגר_(שנלנקה)
,[20]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-20
הרב סיני שיפר
https://www.hamichlol.org.il/סיני_שיפר
[21]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-21
והרב
משה דוד גרוס.[22]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-22
פולמוס הרב יעקב מאיר

בכ"ח בסיוון תרפ"ו, 10 ביוני 1926, הגיע הרב יעקב מאיר
https://www.hamichlol.org.il/יעקב_מאיר
, הרב הראשי
https://www.hamichlol.org.il/הרב_הראשי
והראשון לציון
https://www.hamichlol.org.il/הראשון_לציון
בארץ
ישראל, לעיר הנמל קונסטנצה
https://www.hamichlol.org.il/קונסטנצה
שעל
גדות הים השחור
https://www.hamichlol.org.il/הים_השחור
בדרום
מזרח רומניה
https://www.hamichlol.org.il/רומניה. בעת
ביקורו שם נשאל על ידי בני קהילת הספרדים בעיר האם מותר למול את בני הנוצריות
https://www.hamichlol.org.il/נוצרים הנשואות
ליהודים, והרב מאיר הורה להם שכן, והעיד שכך המנהג בארץ ישראל. רב הקהילה
האשכנזית בעיר, הרב יוסף חיים שכטר, תמה על כך ודן עימו בעניין, ושלושה ימים
לאחר מכן, בא' בתמוז, שלח מכתב לרב חיים מרדכי רולר
https://www.hamichlol.org.il/חיים_מרדכי_רולר
על
מנת שייתן גיבוי הלכתי לעמדתו שאין למול את בני הנוצריות החיות עם יהודים.

הרב רולר שלח את השאלה לרב יוסף חיים זוננפלד
https://www.hamichlol.org.il/יוסף_חיים_זוננפלד,
על מנת שיחווה דעתו אודות פסקו של הרב מאיר, ואודת עדותו בדבר מנהג ארץ ישראל
בעניין. הרב זוננפלד כתב לו בחריפות[23]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-23
:

"ונבהלתי משמוע הבשורה מחכם פלוני, והוא באמת עם הארץ גמור, כמעט שאין צריך
להשיב עליו לכל מי שיודע פרק בהלכה ברורה... וברור אצלי שהחכם הזה אירע לו
מעשה כזה ולא נתן דעתו על בירור ההלכה, ולפי מיעוט דעתו חשב שיש בזה מצוה,
ושוב לאחר שנכשל לא רצה להודות על האמת ותלה בוקי סרוקי ברבינו הבית יוסף
ז"ל... ועל כל פנים ראוי לפרסם זה ברבים כי זה שקר מוחלט ואין כאן מנהג ואינו
אלא חוכא וטלולא"

.במקביל שלח הרב רולר את השאלה גם לרב אברהם יצחק הכהן קוק
https://www.hamichlol.org.il/אברהם_יצחק_הכהן_קוק,
שהיה הרב הראשי האשכנזי
https://www.hamichlol.org.il/הרב_הראשי_האשכנזי
בארץ
ישראל באותה תקופה, ועמיתו של הרב יעקב מאיר. הרב קוק באר לרב רולר את פסיקתו
של הרב יעקב מאיר[24]
https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_note-24
:

ובודאי גם כבוד עמיתי הרב הגאון הנשיא רבי יעקב מאיר שליט"א גם כן, דבריו לא
היו כי אם באופן זה כשיש מקום לומר שתהיה כאן גירות ממש על דעת בית דין בחינוך
יהדותי וקבלת מצות כדין תורה, ולא באופן שישאר הילד בגיותו, ויהיה נימול רק
כדי לחפות על חרפת האב, הקשור עם הנכרית. לא תהיה כזאת בישראל

קישורים חיצוניים

• הרב אליעזר מלמד
  https://www.hamichlol.org.il/אליעזר_מלמד
  , דין מילה לגויים https://ph.yhb.org.il/11-08-13/, באתר פניני הלכה
  https://www.hamichlol.org.il/פניני_הלכה
• הרב יאיר וייץ, פולמוס מילת בני הנוכריות בכתב העת 'וילקט יוסף'
  https://yhb.org.il/shiurim/פולמוס-מילת-בני-הנוכריות-בכתב-העת-וילק/,
  באתר ישיבת הר ברכה
  https://www.hamichlol.org.il/ישיבת_הר_ברכה
• הרב אוהד פיקסלר, מילת גוי
  https://etzion.org.il/he/talmud/seder-nezikin/massekhet-avoda-zara/עבודה-זרה-מילת-גוי,
  באתר ישיבת הר עציון
  https://www.hamichlol.org.il/ישיבת_הר_עציון

הערות שוליים

1. ^
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-1
   רש"י https://www.hamichlol.org.il/רש"י, תוספות
   https://www.hamichlol.org.il/תוספות ו
   ריטב"א https://www.hamichlol.org.il/ריטב"א שם
   (דיבור המתחיל: "לאפוקי"), ועוד.
2. ^ לקפוץ מעלה אל:2.0
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-משהבז_2-0
   2.1
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-משהבז_2-1
   אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן ז'.
3. ^
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-3
   יורה דעה סימן רס"ג סעיף ה'.
4. ^
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-4
   יורה דעה סימן רס"ג סעיף ג'.
5. ^
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-5
   סעיף י"ד.
6. ^
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-6
   שו"ת הר צבי יורה דעה סימן רט"ו.
7. ^
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-7
   יורה דעה סימן רס"ג סעיף ח'.
8. ^
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-8
   בספרו 'שולחן גבוה' יורה דעה סימן רס"ג ס"ק ט"ז-י"ז.
9. ^
   https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-9
   בהגהותיו על שולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ג סעיף קטן י"ג.
10. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-10
    שו"ת משפטי עוזיאל חלק ב' יורה דעה סימן מ"ה חלק שני סעיף ד.
11. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-11
    שו"ת יביע אומר
    https://www.hamichlol.org.il/יביע_אומר
    חלק
    ב' יורה דעה סימן י"ט.
12. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-12
    כך עולה מעדותו של הרב שלום קוטנא
    https://www.hamichlol.org.il/שלום_קוטנא,
    שבקונטרס "וכתורה יעשה" שיצא לאור בשנת תרנ"ז, 1897, מעיד: ”אציע ואערכה
    אפס קצת ממה שנאמר כבר בזה מפי סופרים וספרים וכתשובת הרב הגאון אשר נאמר עליו
    "זיו הכהונה" מו"ה דוד טעבלי הכהן שיף
    https://www.hamichlol.org.il/דוד_שיף זצ"ל,
    שהיה רב ואב"ד בעיר לונדון זה יותר מק"ל שנים... והוא מראש משפחת "אדלר" ששמם
    בכהונה עבודת הקודש בעיר לנדון וכל מדינת בריטאניא
    https://www.hamichlol.org.il/בריטניה.
    נמצא כתוב בספרו לשון זהב על מה ששאל לרעו כנפשו, הרב הדיין הגאון מו"ה נתן
    מ"ז https://www.hamichlol.org.il/נתן_מז מב"ד
    רבא דק"ק פ"פ דמיין
    https://www.hamichlol.org.il/פרנקפורט.
    והשואל והמשיב, כנראה ממרוצת המכתבים, היו תלמידים מובהקים מבעל פני יהושע
    https://www.hamichlol.org.il/פני_יהושע,
    אשר היה אור תורתו זורע בפרנקפורט דמיין”.
13. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-13
    'לשון זהב' חלק השו"ת סימן כ"א.
14. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-14
    'שומר ציון הנאמן' מחברת רביעית סימן קכ"ד.
15. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-15
    תיאור השאלה מתוך מכתבו של הרב צבי הירש קלישר
    https://www.hamichlol.org.il/צבי_הירש_קלישר,
    הובא בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר חלק א' יורה דעה סימן רכ"ט.
16. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-16
    חלופת המכתבים מתועדת בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר חלק א' יורה דעה סימן
    רכ"ט.
17. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-17
    חלק יורה דעה סימן רמ"ח.
18. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-18
    וילקט יוסף כרך י' סימן מ"ב.
19. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-19
    סימן ס"ז.
20. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-20
    סימן פ"ח.
21. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-21
    סימן ק"ד.
22. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-22
    סימן קצ"ט והמשך בסימן רי"ב.
23. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-23
    המכתב מובא בכתב העת אוהל מועד חלק א סימן קי"ב (שיצא בשנת תרפ"ו, 1926),
    ובספר 'באר חיים מרדכי' של הרב חיים מרדכי רולר, חלק א' חושן משפט סימן ע.
24. ^
    https://www.hamichlol.org.il/מילת_גוי#cite_ref-24
    שו"ת דעת כהן סימן קמ"ט.

[יחידה ליחדך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 00:41

יש"כ גדול תזכו למצות!!

ב-יום שני, 22 ביולי 2024 בשעה 00:30:59 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 10:09

אני מציע לשאול את המומחה המוהל רבי שמשון שאר ישוב שידיו רב לו במילה והוא
מושך ידיו ממילת גוי ושמעתי פעם שיעור כללי ממנו בנושא
מאת: מספר המייל שמשון שאר ישוב

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 18:55

זה סעיף בשו"ע - לא?
שו"ע (יו"ד רסג ה) ואסור למול עובד כוכבים שלא לשם גרות,
נחלקו שם הש"ך והט"ז בטעם הדבר
הט"ז (ג) כותב נ"ל הטעם כיון שאמרינן דאברהם אבינו עומד ומבחין מי הוא שנימול
שאינו מניחו לגיהנם וזה שמל את העובד כוכבים מבטל סימן המילה בישראל:
ובש"ך (ח) נראה דמשום לא תחנם נגעו בה
עי"ש

יום נפלא

משה רייך

מאת: [email protected]

[תורת המהריל ציר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 19:00

יש תשובה מפורטת ביביע אומר המיקל לשם התלמדות