תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2025 01:15 הדין ודברים שהיה בין מרדכי ואסתר. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2025 08:57 אני מבין שפשוט פותחים את זה מאיפה שהורדת וזה עובד גם בלי חיבור לאינטרנט.

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2025 11:40 מחזק את דברי אליהו עבוד ומוסיף נקודת הבנה תלוי אם זה כותרות משנה או כותרת ראשית כאשר מדובר בכותרת ראשית נכון עדיף לתמצת לכמה שפחות מילים אפילו שאין זה מבטא את כל המאמר רק נוגע בענין כמו שכתב הרב אליהו נוסף לכך כותרות משנה או כותרות צד בזה כן עדיף לתמצת כמה שאפשר את הקטע אבל גם תפסת מועט תפסת ולקצר במילים אבל אלא כמו כותרת ראשית. ונחמתי בצידי שככל שמתעסקים עם תמצות לכותרות העבודה נעשית קלה יותר

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2025 12:49 ראה תרגום על תהלים נז ג וראה אלשיך תהלים לא כא

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2025 14:31 השאלה היא על קבוצת מייל, לא על מייל רגיל. תודה

תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2025 20:29 בעלון 'שבת טיש' השבוע כתב שהרש"ש נולד בי' שבט [יום פטירתו] ת"פ לאחר פטירת ר"ש שבזי בשנת ת"פ [איני אלא מצטט]

תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2025 20:50 התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0

תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2025 22:16 בקובץ שמע עצמו יש אופציה למזעור שיופיע לך בקטן על מסך הוורד, בנוסף יש בקישור המצורף את התוכנה הנפלא לתמלול שהופיעה כאן בקבוצה, הרבה הצלחה. https://mitmachim.top/post/655559

תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2025 22:37 אני רואה שלא הובנתי ואסביר: הכול תלוי באופי העבודה, אם מדובר נניח במשניות שמוציא לאור מכון מסויים, והוא שילב מפרש בשם רבינו שמעיה, הוא לא ירצה שהמכון המתחרה שגם עובד להו"ל משניות שיידע מזה, (ומה שבסוף יתגלה גם כבר יהיה אצל המכון לאחר מעשה)... אה"נ אם מדובר בספר חידושים שהוציא מחבר בן זמנינו וכדו' אין סיבה שירצה להסתיר....

תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2025 23:03 ייש"כ. עזרתני.

תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2025 23:59

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 00:13 מישהו יודע היכן ניתן להשיג ספר בשם בית דינו של יהושע לרבי יהושע ברדוגו? כמובן, באיזה מאגר תורני הוא מצוי - מבלי לשלוח לי כלל! תודה,

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 00:19 הר' זילברשטיין בחשוקי חמד הנה הקטע המלא באיזה ברכות עומדים ובאיזה יושבים שאלה. ישנם ברכות שחייבים לעמוד בשעה שמברכים אותם, וישנם ברכות הנאמרות בישיבה, כתקיעת שופר ספירת העומר ציצית, בעמידה ולישב בסוכה ומצה בישיבה. מה הכלל בזה? תשובה. במשנ"ב (סימן ח סק"ב) נאמר: כל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, ואסמכתא לכך מהכתוב (במלכים א' ח' י"ד) ויברך את כל קהל ישראל, וכל קהל ישראל עמד. אולם במג"א שם נאמר דברכת הפרשת חלה ושחיטה אף שברכות המצוות הן, בכ"ז מותר לאמרם בישיבה כיון שבאים לתקן מאכל, ועיין בבאור הגר"א דחלה היא מצוה גמורה. ויעויין גם ברע"א שתמה הרי גם ציצית באה לתקן את הבגד שיהי' מותר ללבשו, ותירץ אחר העיטוף חל עליו מצות עשה לעשות ציצית ולא משום תיקון הבגד, דליכא איסור על הבגד לילך בלא ציצית אלא דמוטל עליו מ"ע לעשות ציצית. ויעויין תהלה לדוד. וברכות שיש בהם הנאה כאכילת מצה וסוכה וקידוש וכיוצא אין צורך לברך מעומד, (כ"כ העיטור ציצית שער ג' ח"ב, והאשכול). ועיין בעיטור שתמה מנטילת ידים וסוכה, ונראה שחשב אותם למצות שאין בהם הנאה. כמו כן ברכת הגומל מברכים אותה מעומד כמבואר ברמב"ם ובמשנ"ב (סימן ריט סק"ח) מפני שכל דבר הצריך צבור צריך עמידה, מפני כבוד הציבור (שו"ת חת"ס סימן נא). והב"ח הוכיח זאת ממה שנאמר: במושב זקנים יהללוהו, שהזקנים בישיבה והמהללים אינם בישיבה. והא"ר כתב דמכיון שנאמר "יהללוהו" דינה כהלל שהוא בעמידה. והעטרת זקנים (סימן תרצ) כתב בשם העיטור שעל ז' דברים מברכים בעמידה והסימן על כך הוא ר"ת: עצת ה' לעלם, תעמוד. ואלו הם ז' הדברים. עוז (כלומר תפילין הנקראים עוז) ציצית תורה /תקיעה לבנה (כלומר קדוש לבנה) עומר לולב מילה. והכלל הוא דכל מקום דכתוב "לכם" צריך לברך בעמידה שבספירת העומר נאמר בקמה, אל תקרי בקמה אלא בקומה. ומכיון שנאמר בה לכם לומדים ממנה לציצית שנאמר בה והיה לכם, ובשופר יום תרועה יהי' לכם. בלולב ולקחתם לכם במילה המול לכם. ובלבנה החודש הזה לכם. וי"א אף הלל שנאמר בו השיר יהי' לכם. וי"א דגם הבדלה דנאמר בה אשר הבדלתי לכם. (חשוקי חמד ברכות דף ס עמוד ב)

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 00:27 ב"ספר הגלוי".

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 00:49 מאת: @משזר כמדומני ששם נרשמים. יש גם את אלו: מאת: @משזר - עריכה תורנית מאת: @משזר - עריכה תורנית איני זוכר מה עניינן של כל אחת מהכתובות מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 00:51 -- קבצים מצורפים: עזרים לוורד - עזרה.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 05:15 יש גם ספר נפלא יצא לאור כעת "חומש שמעתתא חדתא". יש שם מדור "שמעתתא דאמוראי" -ביאור הכתוב מלוקט מדברי הגמרא. קבצים מצורפים: IMG_20250208_221351.jpg

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 09:50 ומנין שהתפילין *עוז *הם לישראל (ברכות ו.). עיין מהדורת פריעדמאן.

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 10:53 זה *כן *רלוונטי תודה רבה

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 11:23 אחר העיון נ"ל שהודעתי נוגדת את כללי הקבוצה, וע"כ הדרי בי מדברי האחרונים והרי הם כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש.