תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:50 לכאורה הכוונה שלו שהעורך יוסיף קידוד לייצוא לתג. אם תרצה יש לי חבר שהוא עורך ומעמד מקצועי, אוכל להפנות אותך אליו (בפרטי) בהצלחה!

תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 16:40 נכון מאד. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 21:45 אני שמעתי זאת בשם רבי ברוך ממעזיבוז'. ב-יום שני, 29 ביולי 2024 בשעה 16:59:04 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 22:29 תודה רבה

תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 22:52 קצת יותר טוב בזיהוי, אבל מעתיק כל שורה כפסקה נפרדת, מה שמקשה על הגמישות.

תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 23:30 שכוייח

תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 23:31 בחיפוש לפי 'תוים כלליים' כל תו וכדו' שרוצים אחר כך לציין אליו במספר, צריך להיות מוקף בסוגריים. יישר כח לרב חנן.

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 10:18 תודה רבה מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 00:23 מהמכלולאטימולוגיה מקור המילה 'סוגיה' הוא מהשורש 'סגי' שפירושה בארמית הלך. גם היום נפוצה המילה 'מהלך' או 'דרך' כשמשמעות הדברים הבנה בסוגיה. השימוש המקורי במילה היה בהקשר תלמודי https://www.hamichlol.org.il/תלמוד, ומשמעותה היתה: דיון מקיף – בעיקר בתלמוד הבבלי https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_בבלי או הירושלמי https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_ירושלמי . מקור המונח בתלמוד במסכת סנהדרין, שם נאמר שיש משקל יתר בהכרעת ההלכה לדעה ש"סוגיא דשמעתא" (הליכת השמועה) כמותה, כלומר שדיוני האמוראים התמקדו בה, אף שלא נפסקה להלכה במפורש[1] https://www.hamichlol.org.il/סוגיה#cite_note-1. כלל זה משמש רבות בפסיקת ההלכה[2] https://www.hamichlol.org.il/סוגיה#cite_note-2. כיום נפוץ גם השימוש במילה בהשאלה, לתאר נושא בעל מורכבות או המצוי במחלוקת.

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 11:41 בתיקוני זוהר (תיקון כ"א) - פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשינויי ליה מעינוי לעונג. וע"ע תורה אור מגילת אסתר, צה, ד. שכותב "פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים"

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 13:54 כל הכבוד!

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 13:55 אולי אולי כמ"ש בתניא ח"א, לט: והנה שכר מצוה מצוה. פירוש, שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה. ואין לנו עסק בנסתרות, שהם הצדיקים הגדולים, שהם בבחינת מרכבה. רק הנגלות לנו, שאחריהם כל אדם ימשוך, לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו בהתגלות ליבו, הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולת אין סוף ברוך הוא, מקומה בעשר ספירות דבריאה; ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו, בעשר ספירות דיצירה. אבל עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו, אפילו במוחו בבחינת גילוי, דהיינו לעורר האהבה הטבעית המסותרת בלב, להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי, אפילו במוחו ותעלומות לבו על כל פנים, רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה - הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד, הנקרא חיצוניות העולמות, ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו יתברך, שהן עשר ספירות הקדושות. וכמו שכתוב בתיקונים, דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא, ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 14:24 יש ויש, אלא שלא נמצא בשום מאגר תורני. ברכה והצלחה וכל טוב תמידי ידידכם הדורש שלומכם וטובתכם כל הימים הצב"י יהושע העשיל וינגרטן פה עיר הקודש והמקדש ירושלם תובב"א

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 17:12 צדקת! ישר כח ונוח!

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 18:10 בנוסף לדברי מיודענו הרב המהדיר (ברוך שובך..) לסוג השני 'תמונה מתה', ישנן תוכנות/אתרים שמאפשרים זיהוי תוים אופטי (o.c.r) הפופולרית שבהן היא פיינרידר. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 18:11 תודה רבה!!

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 18:27 החפץ חיים הביא זאת בהלכות לשון הרע כלל ח הלכה ט חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ח - ט <#הלכות לשון הרע כלל ח - ט!> וְדַע עוֹד, דַּאֲפִלּוּ (כב) לְבַזּוֹת וּלְחָרֵף אֶת הַמֵתִים גַּם כֵּן אָסוּר, וְכָתְבוּ הַפּוֹסְקִים, דְּיֵשׁ תַּקָנָה וְחֵרֶם קַדְמוֹנִים, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז וְשֵׁם רָע עַל הַמֵתִים. וְכָל זֶה אֲפִלּוּ אִם הַמֵת עַם הָאָרֶץ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, בְּוַדַּאי הַמְבַזֶּה אוֹתוֹ עֲוֹן פְּלִילִי הוּא, וְחַיָּב נִדּוּי עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּפְסַק בְּיוֹרֶה דֵּעָה בְּסִימָן רמ''ג סָעִיף ז'. וְאִסוּר שֶׁל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם הוּא אֲפִלּוּ אִם מְבַזֶּה אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ, (כג) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְבַזּוֹת אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ.

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 19:07 שקרה לו עם אנשים שהצירו לו ודרכי הנהגתו עמהם ועוד ביותר היה דרכו בקדש אם אחד חטא כנגדו שגמל לו איזה רעה או ציער אותו היה משתדל תיכף ומיד לחפש מקום אולי יוכל לעשות לו איזה טובה ולגמול אתו חסד לשלם לו טובה תחת רעה והיה אומר שהוא מצות עשה מן התורה של הדבק במדותיו וכמו שאמרו חז"ל בסוטה דף י"ד אחרי ה' אלקיכם תלכו וכי אפשר כר אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה ע"ש והנה כאשר נתבונן בדרכי מדותיו ית"ש הנה כשאדם עובר עבירה גם בזו הרגע שממרה רצון ה' ית"ש הקב"ה מטיב עמו ומשפיע לו חיים כי לולא השפעתו אי אפשר להתקיים אפילו רגע אחת וכן צריך האדם להתנהג במדה זו לנגד מי שמקניטו ומיצר לו ואדמו"ר זצוק"ל התנהג במדה זו למעשה ילמדו ישרים דרכו מתרחק מן קפדנות פעם אחת אמר אדמו"ר זצוק"ל לפני תלמידיו עצה מושכלת למדת הקפדנות להרגיל את עצמו להיות מעביר על מדותיו להזניח מלבבו טינא ואיבה וקפידא למי שחטא לו ואשר הוא בעצמו השתמש בתחבולה זו בימי עלומיו הנה בש"ם איתא בכמה מקומות אין לו עליו אלא תרעומות כמו בב"מ בריש פ' השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומות וכן שם בדף ע"ח ובדף נ"ב ע"ש

תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 22:06 יש כמה נוסחאות למצוא סוגריים חסרים להלן כמה אופציות, אני אוהב לחפש כל מיני תרחישים בעיתיים ובהחלף להחליף בעיצוב>סמן. ואח''כ לחפש את כל מה שמסומן ולבדוק ידני מה הבעיה ואיך לתקן [כי לפעמים הסוגר החסר הוא תקין כמו א) דין ראשון ב) דין נוסף נוסחאות לחיפוש סוגריים עגולים חסרים, כמובן לסמן תויים כלליים סוגר שמאלי עגול חסר [סוגר עגול ימני אחרי סוגר ימני] ימצא (אבא(אמא ([!)]@( סוגר שמאלי חסר וימצא את 2 הסוגריים העגולים שאחרי סוגר הימני מוצא: (אבא(אמא) ([!([])]@([!([])]@) סוגר ימני חסר - דהיינו שני סוגרים שמאליים שאין ביניהם סוגר ימני ימצא: אבא) (אמא) )[!(]@)

תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 00:09 לדעתי הכי נוח זה ליצור כל מקום שהנך רוצה ליצור חלוקה חדשה - סגנון כותרת ברמה 1 [ואם יש במסמך כבר, אז אולי להחליף את הקיים ברמה 2 וכיו''ב] ואז בניווט בחר כותרת ותוכן - בדרך הזו לא מתפספס טקסט משא''כ בבחירה ע''י סמן העכבר+מקש שיפט, בקלות ניתן לטעות מאת: [email protected]