תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 23:15 בהמשך בל"נ אנסה לרכז כמה דברים שנשלחו בעבר לשרשור אחד, (רק מה שהעלו בדרייב, או קבצים ששלחו ושמרתי אצלי, יש עוד המון ששלחו ואי אפשר לעבור על כולם מפאת קוצר הזמן)

תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 23:30 תודה רבה, עזרו לי כבר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 18.05.23, 23:30:10

תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 23:44 צודק, ומתוודה - אם כנים דבריכם.

תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2023 10:10 יישר כח עצום!!!! מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2023 12:30 תודה רבה עזרת לי מאוד ב-יום שישי, 19 במאי 2023 בשעה 11:27:22 UTC+3, יעקב מרדכי נבנצאל כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2023 13:05 מנוקד ככה: פַאכְטֶער - מוכס, גובה מס

תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2023 14:08 קבצים מצורפים: חזון נחום נגעים פ''ט.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2023 14:11 קבצים מצורפים: ריז הלוי אמור.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2023 18:22 מובא סיפור על ר' חיים מוואלאז'ן, אני חושב על הזולצבך. ר' חיים היה קם לכבוד איזה אחד בעל הבוס שסיים את הש"ס. התפלאו התלמידים, הרי הוא לא למד אותו בעיון למה הרב קם בפניו? ענה להם הגר"ח, הרי יש שתי דפוסים של הגמרות, ואחד מהם זולצבך שהוא לא כל כך טוב, עם הרבה טעויות. אבל אף אחד לא יגיד שאין לו קדושה בגלל שיש לו טעויות. כך גם אותו בעל הבוס שסיים את הש"ס אפילו אם יש לו טעויות בהבנה בש"ס עדיין תלמיד חכם הוא. פחות או יותר זכור לי סיפור על הזולצבך. לא זוכר אם ראיתי כך בספר משונצינו עד וילנא או מאבי הישיבות On Fri, May 19, 2023, 3:59 PM מכון תורת המהריל צירלסון < מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 20/05/2023 23:38 זה הכל בתשלום, הוא מוכר את אוצר החכמה ובר אילן ועוד מאגרים במחירים הרגילים שזה נמכר בשוק.

תאריך ההודעה המקורית: 20/05/2023 23:42 המשך: גם הראשון וגם השני שניהם נדפסו בוילנא קבצים מצורפים: עין יעקב2.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 00:29 גם אם מרוצים ממך ורוצים להמשיך, לאו דוקא שזמנך יקר להם מספיק כדי שידאגו לרצף. אפשרי גם שיומיים לאחר שתשלח את החומר תקבל שאלה אם אתה רוצה עוד עבודה, ואח"כ יקח עוד כמה ימים עד שיתאימו עבודה. בינתיים הפסדת שבוע. בהחלט מתאים לפנות בצורה מכובדת שלום וברכה הואיל והפרוייקט שעבדתי עליו עומד לקראת סיום בס"ד אשמח לדעת על האופציות הקיימות מבחינתכם לעבודה הבאה כדי שאוכל להיערך ולתכנן את הלו"ז שלי הלאה מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 02:57 מתוך אור לציון חכמה ומוסר ח"ב הנד"מ. קבצים מצורפים: המסמך 3 (1).pdf

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 08:00 ביקש לשנות כברירת מחדל

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 09:02 מצרף מה ששלחו לי מצו"ב כמה תמונות, א', ציונו הקדוש, ב', התמונה הידועה לכל כתמונתו של רבי חיים, ואין זה רק תמונת בנו רבי אברהם [וכמו שהבאתי תמונתו בתמונה ג', ג', רבי אברהם פאלאג'י עם בני קהילתו - איזמיר, ד', בעבר היה תחקיר ארוך ב'הדרך' והיו שטענו שזה כן דמות דיוקן רבי חיים ולא רבי אברהם. בהצלחה. קבצים מצורפים: ציון הקדוש רבי חיים פאלאגי.jpg התמונה הידועה - תמונת רבי אברהם פאלאגי.webp בנו רבי אברהם פאלאגי עם בני קהילו - איזמיר.jpg בעבר היה תחקיר ב'הדרך' והיו שטענו שזו כן תמונת רבי חיים ולא רבי אברהם.jpg

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 10:20 תודה רבה לכל העוזרים והמסייעים ובפרט לרב חננאל עבאדי שליט"א. ה' ימלא משאלותיכם בכל מכל כל.

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 10:21 חודש טוב! הקישור נפתח. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 14:48 רואני שתשובתי דלעיל לא הובנה, ויוכל להיווצר ח”ו זלזול בכבוד חכמים שלחישתן לחישת שרף... יש משל יפה שעוסק בג”ע וגיהנום, המשל כמשל הוא יפה ומענין, והמוסר השכל עוד יותר. כמובן שהמשל בפני עצמו לא צורך מקור ואין לו שום מקור יהודי, המוסר השכל הוא זה שנדרש בשבילו מקור. לכן כשהתבקש מקור על המשל כתבתי שהמשל בפני עצמו הוא סיפור שמתאים לקוראן, שם זה המקור היחיד הידוע לי שבו מתוארים הג”ע והגיהנום כמקומות גשמיים, שם אוכלים עם מזלגות וכו’. כמובן שלמוסר השכל אפשר למצא מקורות רבים, אך מי שחושב שהמשל הוא סיפור אמיתי לא ימצא לו מקור קדום, כי המקור הקדום של הסיפור כסיפור אינו יהודי.

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 14:59 יישר כח גדול מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 15:43 לא האר"י הק' ולא רבי יהודה החסיד, אלא הכוונה להתנא רבי עקיבא, עי' סי' רפ"ח בב"י ובט"ז סק"ב. [רבי יהודה החסיד מוזכר שם בשו"ע ס"ג לענין *תענית * בשבת].