תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:38 תודה רבה לרב אריכא היקר! הצלחתי לבצע את עצתך (התהפכה לי כנראה השפה וכיוון הכתיבה...)

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 02:02 המשך: הרי בקריאה קוראים ברצף: "והוא הסכנה שבעישון". ומאידך מפסיקים קצת אחרי 'חשיבותו'. ולכן שם מתאים הפסיק.

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 02:29 שבוע טוב! מי שמעוניין לעבוד בצוותא [היינו לדווח במייל] ע"פ התוכנית הנ"ל שהציע הרב דיקמן, אנא יפנה אלַי, ואולי נוכל להתאגד ולעזור איש לרעהו. בברכת התורה מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 10:50 יש ב'בקלות' תוסף של איתור פיסקאות כפולות עזר לי מאד כמה פעמים -- Original Message ------ מאת: From "יצחק ירוחם זלצמן" מאת: To "קבוצת עריכה" Date ב' אייר תשפ"ג 10:48:42 Subject [הבית לעורך התורני] לוח תיקונים

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 11:46 גם כן נכון מאד, כלומר כשאני עוזב אחד לטובת האחר אני מבקש העלאה כי לא 'שווה' לי לעזוב בלי העלאה. כמובן שזה בכפוף לכך שהמקום החדש מתאים לי גם בתוכן העבודה וזה לא מצטמצם רק לכסף.

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 13:08 ייש"כ רב ועצום!

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 13:56 אם מדובר בתשלום בהתנדבות - ניחא. אבל אם מדובר על חובה - ודאי שאני מתנגד. אני לא הייתי בכנס, ועוד רבים - מדוע שנשלם??? ואם יהיו כאלו שירצו בעתיד לרכוש תוכנה במחיר קבוצתי - אותם אלו שירצו, יתאגדו וישלמו ביחד. למה שגם אני אשתתף בהוצאות??? מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 14:34 מאחר ובנידון כה רגיש כבר הביעו דעתם רבים וטובים, אחרה אחזיק אחריהם ואומר בעדינות את דעתי כעורך ותיק מאוד. (ואבקש לקבל הדברים באהבה, אין בכוונתי להטיף או להעיר, רק לשתף ברגשות) אין צל של ספק שהתהליך שמתנהל כאן בראשותו ובעידודו הסמוי והגלוי של הר"ר שמואל הי"ו, ראוי להערכה רבה ולהכרת הטוב אינסופית זקיפת קומתם של העורכים והרוח הגבית שמוענקים להם כאן, מחירה לא יסולא מפז. אף אני הקטן, למרות נסיוני הרב, כבר מצאתי עצמי נעזר ומתקדם על ידי המידע היקר שבקבוצה פה, ואף שובר תקרות זכוכית עתיקות... שלא האמנתי שאפשר לעשות בהם שינוי פרנסה בריוח ובנקל היא מסוג הדברים שאדם רשאי וזכאי להתפלל עליהם ובעיקר שתהיה בנחת ולא בצער בכבוד ולא בביזוי, כדי שיוכל לעסוק בתוה"ק בשלוה ובנחת. יחד עם זאת, כאשר האמירות הופכות תוקפניות, והותרה הרצועה למחות, לבקר, להשליך רפש, במכונים, באנשים וכו', יש בזה כעין גילוי שהכח המניע הוא מרמור ולא תועלת לבסוף, אנו קבוצת אנשים שחפצים לשקוד על דלתי התורה, ומאמינים בדברי הרמב"ם שיש לנו בזה גדר לויים שפרנסתם מובטחת מן השמים, וכל מעשינו הם בגדרי ההשתדלות כך שהבעת שאיפות עדינות, וחלוקת ושיתוף עצות נבונות, הם דבר נפלא ונצרך, אך עיסוק מוגבר ואינסופי, ומאות הודעות ביום (בכנות איני מבין כיצד לעורך תורני יש זמן לכל זה..) סביב אותם נושאים נלעסים, יש בזה כבר טעם לפגם שיוצא מגדרי ההשתדלות לכאו' בנוסף אני חש חובה עזה להביע מחאה על ביזוי ברבים של הרב שהוזכר כאן כסמל בעיני המתאוננים לניצול ראשי המכונים ושליחיהם עלי אדמות. הכרתי אותו רק לפני חודשיים כאשר שכרני לעבודה שנדמה היתה לי כמתאימה לי, אציין שכמי שעבד מול עשרות עורכים ראשיים בשלל פרוייקטים כולל אנשים פרטיים, מימי לא נתקלתי באדם כה שופע מחמאות, שיודע להוקיר ולהעריך את החומר שמקבל שמתנהל בחכמה ובתבונה בניהול העריכה וחלוקה חכמה בין אנשי הצוות, שלא יורד לקטנות ודקויות, אלא רואה את התמונה הרחבה, והכי חשוב שמפרגן מעצמו העלאת שכר כי לדעתו מגיע לעורך יותר וזאת בלי שבקשתי כלום. יתכן שעל כך אמרו בשם הקוצקער 'הוי דן את כל האדם לכף זכות', שיש לערבב קצת עם הכף את הצ'ולנט כדי שיצופו החלקים הטובים... וכך צריכה להיות ראיית האדם שמולנו, לא בשטחיות ובקביעה חפוזה של סטיגמות, אלא עם קצת היכרות יותר מעמיקה... כך או כך, ישנה חובת הודאה רבה לכל המשתתפים בקבוצה קדושה זו. ולוואי והשאיפות המרוממות של כולם יתגשמו במהרה על הצד היותר טוב, וערך התורה יתייקר ויגדל כראוי לעוסקים בה. From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of [email protected] Sent: Sunday, April 23, 2023 2:14 PM To: אבן ספיר; אליהו לוריא Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הכלל העולה בכל הכבוד הראוי אבקש להציג צד שני למטבע. מדוע עורך, אברך רציני בד"כ, מתעסק בכסף? אם הוא אוהב כסף/בעל חוש מסחרי מפותח, כבר מזמן היה מוצא את עצמו בעסקי תיווך נדל"ן למשל, או בכל עבודה מכניסה כדבעי. כך שתאוות הממון, בודאי בנוסחתה הבסיסית - לא עומדת בראש הענין. למרות זאת, בתוך עמנו אנו יושבים, ובפרט בתקופתנו המתאפיינת בסממני עקבתא דמשיחא, וביניהם 'היוקר יאמיר'. אנשים - ואין בזה בושה - רוצים לשפר את הכנסותיהם!! ומי שברכו ד' בעושר ונכסים או לכל הפחות במשכורת המכבדת בעליה מעבודת האשה או מכל מקור אחר - יכול לנסות ולהיכנס לנעליו של מי שלא זכה לזה. או לחילופין יש שמרגישים מנוצלים בעבודה בשכר נמוך לפי כל פרמטר - וזו החלט תחושה משפילה, לכל אחד לפי מה שהוא אדם - לא ראוי ולא הוגן לתת לו שיחות מוסר שיתעלם מתחושת הניצול, כי "לא יפה לדבר על כסף"... בתאריךSun Apr 23 2023 14:00:07 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) אבן ספיר [email protected] כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- לבקשתך... "מי שכל מטרתו בעבודת העריכה היא רק הכסף, אנא שיועיל בטובו לעזוב את ספרי הקודש לנפשם וימצא לעצמו מקצוע אחר, ואין ערך ה'להישאר בעולם התורה' שווה בנזק שנעשה לתורת ה'. (כמובן שאין בכך כדי להמעיט בחשיבות הקמח לתורה, אלא הכוונה שיש להתייחס לעבודת הקודש כלכתחילה ולא כדיעבד)!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!". מסכים בהחלט, והיה פה מישהו שכתב על דברי הרב רוטמן שאמר שעוסקים בעיקר בכסף, שכאן בקבוצה רוב המיילים הם לא על כסף, בימים האחרונים רוב מיילים הם על כסף, אפשר להפסיק עם זה קצת, אני מנסה לחשוב שאם כל העורכים היקרים בזמן שהם כתבו פה על כסף הם היו עורכים הם כבר היו מכסים את הפער לא שכסף זה לא חשוב, אבל לא רוב המיילים צריכים לעסוק בזה מי שכל מטרתו בעבודת העריכה היא רק הכסף, אנא שיועיל בטובו לעזוב את ספרי הקודש לנפשם וימצא לעצמו מקצוע אחר, ואין ערך ה'להישאר בעולם התורה' שווה בנזק שנעשה לתורת ה'. (כמובן שאין בכך כדי להמעיט בחשיבות הקמח לתורה, אלא הכוונה שיש להתייחס לעבודת הקודש כלכתחילה ולא כדיעבד). -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEdJ%3DAJMMnea_U5y-GMwzpcjaWX_vVxhEU7Uo07FEJ-JkRh1gA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEdJ%3DAJMMnea_U5y-GMwzpcjaWX_vVxhEU7Uo07FEJ-JkRh1gA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEdJ%3DAKhCp9L7UpYT4X_7E_MVU_WtCj3obX7Lp6ejHUhG4jkYw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEdJ%3DAKhCp9L7UpYT4X_7E_MVU_WtCj3obX7Lp6ejHUhG4jkYw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/a92f5e2c-4d18-48a8-9ac9-c185fc353cb3%40localhost https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/a92f5e2c-4d18-48a8-9ac9-c185fc353cb3%40localhost?utm_medium=email&utm_source=footer .

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 14:49 עיין מנח"ח (מצוה ב אות ב) לענין קטן שנמנה לפסח ראשון ונתגדל בין ב' פסחים, אם חייב בפסח שני מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 16:30 שלום וברכה ראיתי את הדיון הזה רק כעת. אני עבדתי בעוז והדר לפי שעות וכעת עברתי לפרויקט המשניות, התחלתי רק לאחרונה ולכן עוד לא ברור לי כמה יצא לי לשעה, אבל בינתיים זה נראה בהחלט יותר שוה לי, חוץ מזה בעבודה לפי הספק אני יותר רגוע בשעת העבודה, לא חושש מהפסקות או חלומות וכדו', ולא מרגיש קצת בזוי שמחשבן שכל 5 דקות שעבדתי זה עוד 3 ש"ח וכו', אלא פשוט זורם עם העבודה בעצמה ושוכח לרגע מהכסף, וכך הראש יותר פנוי ויש לי יותר סיפוק מהעבודה עצמה. וכאן אני חייב לסייג, כל זה ביחס אלי! אך מהכרותי כאן בקבוצה בשנה האחרונה קלטתי שלכל אחד טוב משהו אחר ואין בזה כללים. שכל אחד יבדוק לעצמו מה יותר נוח לו, ויעשה מה שמתאים לו. וכן לעיקר השאלה האם בהספק זה יוצא יותר לשעה. תנסה ותדע! גם אני עדיין מנסה, מקוה שאצדק בבחירה, אם לא אנסה אולי משהו אחר. דבר נוסף, ובלי לפגוע באף אחד, כל עורך צריך גם להיות מודע ליכולות והכישורים שלו, יצא לי פעם לבקר עבודה של עורך בעוז והדר, שאם הייתי שומע שהוא מאלו שמתלוננים על העלאת שכר, ואבדנו... אני הייתי שולח אותו אחר כבוד הביתה מיד. ואם בעוז והדר יש הרבה כאלו, מובן למה הם לא יכולים להעלות לכולם בצורה גורפת. אולי הם צריכים יותר לסנן מהתחלה... אני לא יודע. אינני מצדיק, אני גם כמעט עזבתי אותם בגלל השכר המועט [ולא , אל תחשבו שהעלו לי , לא הציעו לי אף פעם], אך צריך לדעת שיש גם כאלו שמנצלים את המכונים ושולחים עבודות נוראיות ממש, וכנראה שיש כאלו שלא נעים להם לפטר כ"כ מהר. יכול להיות שזו גם בעיה. וכו' וכו' אינני מנסה לתקן את העולם, בקושי את עצמי אני מצליח. הצלחה רבה לכולם.

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 17:24 מצורף קבצים מצורפים: דברי י.PDF

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 19:35 זה לא משנה שהם לא מרגישים הרגשות מרוממוֹת של שליחות וכדו'. העיקר זה העובדה שהם רוצים להישאר באהלה של תורה. לו היו רוצים רק כסף, היו נכנסים להיי-טק. ולדעתי אין להיכנס לדקויות של: האם הוא סתם אוהב תורה, או שהוא מרגיש שליחות מרוממת. לגבי טענת קרדום לחפור בה, אפשר להפנות אותה לכל אברכי הכוללים וכ"ש לראשי הכוללים והישיבות. וכבר פסקו גדולי הדור, שכיום מותר להישאר באהלה של תורה ולהסתמך על תרומות וכדו', מאשר לצאת לעבוד. וה"ה לעניננו. חושבני שאדרבה, אסור לו לעורך תורני לעזוב עבודת הקודש ולצאת לעבוד בחוץ מחמת שמרגיש שאינו בדרגת ה"שליחות". הרי סוף סוף בעבודתו כעורך תורני הוא זוכה להישאר באהלה של תורה, בהיות לו "מחייב" ללמוד, וכמו כן הוא מועיל לרבים, ומה בכך שלא הגיע לדרגת כוונה עליונה וטהורה... לגבי הטענה שאם עיקר מגמתו כסף, זה מתבטא באיכות: ממש אין קשר. אם הוא מוכשר ובעל מוסר עבודה, הוא יתן תוצרת נפלאה. בפרט אם הוא אוהב את מלאכת העריכה, כלומר כמו להבדיל עורך בתחום הספרות הכללית שאוהב לכתוב ולערוך ויש לו מוסר עבודה, הרי יתן תוצרת טובה. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2023 10:56 (הדברים הבאים נשלחו לילד בכיתה ח' ששאל איך מותר להניח את השולחנות הפוכים אחד על השני) סימן יא לשבת על שולחן כשילד יושב או עומד על שולחן גוערים בו לרדת משום ש"שולחן דומה למזבח". ויש לברר, מה גדר האיסור בזה? האם אסור להניח עליו דברי חול, או להניח שולחנות הפוכים אחד על השני וכיוצ"ב? תשובה א) עצם הענין שלא לעמוד וכיוצ"ב על שולחן, מבואר כבר בדברי הראשונים, וכך כותב רבי יהודה החסיד בספר חסידים (סי' תתק"כ): "ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרים לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, ולקח הספרים מעליו עד שאכל, ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים". משמעות הלשון היא שמדובר על שולחן שמיוחד אך ורק לשימוש של ספרי קודש, וזה השימוש הקבוע שלו. ובספר יוסף אומץ (סי' סד) למד מדברי הספר חסידים (צ"ב כיצד) לאסור גם בשולחן שמיועד לאכילה, וז"ל: "ואסור להושיב או להעמיד התינוק על הסטנדר שמשימין עליו מחזורים ותפילות שמיוחד לקדושה וכו'. ואפילו על השולחן שאוכלין עליו כתב בספר חסידים שאסור". טעם האיסור -כפי שנראה לכאורה- הוא משום הנהגה של כבוד שצריך לנהוג בשולחן שמיועד לספרים או לאכילה. ב) ויש להבין: בשולחן שמיועד לספרים מובן שהוא תשמיש למצוה חשובה של לימוד תורה. אבל בשולחן שמיועד לאכילה, איזה תשמיש חשוב וקדוש הוא משמש שבגללו צריך לנהוג בו כבוד. ומצינו כמה סיבות לחשיבות של שולחן המיועד לאכילה, והסיבה הראשונה היא שאכילה של יהודי היא פעולה חשובה מאוד, שהיא נותנת לו כח לעבודת ה'. ולכן גם השולחן שעושה עליו את פעולת האכילה מקבל חשיבות של תשמיש למצוה חשובה כזו. וכמו שכתב המשנה ברורה. דהנה, כתב הרמ"א (סי' קסז סעיף ה) "מצוה להניח על כל שלחן מלח קודם שיבצע, כי השלחן דומה למזבח והאכילה כקרבן, ונאמר: על כל קרבנך תקריב מלח". וביאר המשנה ברורה (ס"ק לא) "האכילה כקרבן - שאדם אוכל לחזק כוחותיו, ועל ידי זה יהיה בריא וחזק לעבודת ה'". ג) חשיבות נוספת יש לשולחן, שהוא מקום שבו מקיימים מצוה חשובה ביותר של נתינת ארוחות לעניים, וכפי שאומרת הגמרא במסכת ברכות (נה ע"א) "כל זמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על ישראל, עכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו", ומבארת הגמרא שמעלת השולחן היא משום שלפעמים מגיעים עניים והוא נותן להם מהאוכל שלו. וכן אמרו בגמרא חגיגה (כז ע"א) "שולחנו של אדם מכפר עליו", ומבאר רש"י כיון שמקיים בו מצוות הכנסת אורחים. הבן יהוידע (ברכות נה ע"א) מוסיף, שגם מי שלא נותן ארוחה לעניים, אבל עצם מה שאכול את הסעודה ברוגע (ולא ממהר לגמור את האוכל) על דעת שאם יבואו אורחים יתן להם משלו, זה כבר 'מחשבה טובה' שמכפרת לאדם ונחשבת למצוה. ד) בנוסף, מצינו במשנה באבות (ג, ג) "שלשה שישבו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא". וזהו לשון מיוחד, שהשולחן שאוכלים עליו נחשב "שולחנו של הקב"ה". ה) והדין לנהוג כבוד בשולחן שאוכלים עליו, מוזכר בשו"ע (סי' קע סעיף יז) "לא ישתה כוס ויניחנו על השלחן, אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש ויתננו לו". וביאר המשנ"ב (ס"ק לח) בשם הלבוש: "שאין זה דרך כבוד להניח על השלחן כוס ריקם". (היום לא נהגו בזה, כמו שהעיר הערוה"ש שם סעיף טז, וכנראה משום שכיום לא נחשב לבזיון להניח כוס ריק על שולחן). וכמו כן יש ללמוד על החובה לנהוג כבוד בשולחן שאוכלים עליו, מדברי המגן אברהם (סי' קסז ס"ק יג) שכתב, "השולחן דומה למזבח - ולכן אסור להרוג כינה על השלחן". ומקור דבריו בספר חסידים (סי' קב) "ואסור להרוג כינה על שלחן שאוכלים עליו, וההורג עליו כאילו הורג על המזבח, כי השלחן הוא המזבח שנאמר (יחזקאל מ"א כ"ב) וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'. ומטעם זה מכסים הסכינים בשעת ברהמ"ז משום שנאמר (שמות כ' כ"ה) כי חרבך הנפת עליה ותחלליה". ו) עלה בידינו שיש חשיבות לשולחן שאוכלים עליו (והוא נחשב כ'מזבח'), מכמה טעמים: א. משום שאוכלים בו כדי שיהיה כח לעבודת ה', ב. משום שמקיימים עליו מצוות צדקה ו'הכנסת אורחים', ג. משום שאומרים עליו דברי תורה. וכמו כן, פשוט וברור שיש חשיבות לשולחן שלומדים עליו, וזה מחמת עצם זה שלומדים והוא מיועד להניח עליו ספרים. ומחמת החשיבות הזו יש דין לנהוג כבוד בשולחן ולא לבזות אותו, כדי לא לגרום כעין 'ביזוי מצוה'. ואולם, בכל המקורות שהבאנו לא התבאר אם האיסור לבזות את השולחן הוא רק בשעה שלומדים ואוכלים עליו, או גם בשעה שלא לומדים ולא אוכלים עליו. אך הסברא אומרת שהאיסור קיים תמיד, גם בזמן שלא לומדים או אוכלים. משום שעצם החפצא של השולחן (כשהוא "מיועד" ללימוד או אכילה) מקבל חשיבות וראוי לכבוד. ז) ומעתה יש לברר מה נכלל באיסור זה של 'מנהג בזיון בשולחן'. ונראה שהכלל בזה הוא שכל "שימוש שרגילים לעשות" אינו נחשב ביזוי, ואפילו אם במקום אחר היה נחשב כביזוי, אך במקרה שזה השימוש של החפץ, אין כאן ביזוי כלל. וראיה פשוטה לזה, שהרי על המזבח היו הולכים ברגליים יחפות, ואילו היום טוענים שאסור ללכת על שולחן כי דומה למזבח. והרי על המזבח עצמו היו הולכים! אלא שכל מקום הביזוי נחשב לפי עניינו. ובזה מובן שכל "שימוש שרגילים לעשות", ו"השולחן מיועד לזה", כמו למשל הנחת חפצים מכל הסוגים והמינים, להשען עליו, לסדרו בערימה הפוך, ועוד ועוד, הכל מותר ואינו נחשב כלל בגדר "בזיון". כי "בזיון" זה רק במקרה שלא רגילים להשתמש בשולחן לשימוש הזה. ובזה נבין מה שלפעמים נוהגים לעשות לרבנים בעצרות חיזוק וכדומה בימה גדולה שעשויה משולחנות צמודים. ולכאורה איך הרבנים הולכים על השולחנות? אלא שכאשר מעמידים את השולחנות בצורה של 'בימה', אין ביזוי בהליכה עליהם. ח) דוגמא ליסוד זה, מצינו גם בהלכות מעקה. כתב השבולי הלקט (חנוכה סי' קפה), כמו שאסור להשתמש בנרות חנוכה לתשמיש בזוי, כך אסור להשתמש במעקה לתשמיש בזוי. - "מינה שמעינן לשאר מצות כמו מעקה או ציצית וסוכה* שאסור להשתמש בהן דרך בזיון לדרוס עליהן*". והקשו האחרונים לפי זה, איך נוהגים לתלות כביסה על המעקה, או להניח עליו מטריה וכיוצ"ב, והרי אסור לבזות את המעקה. ונראה דודאי אסור לבזות 'מעקה' (לדעת השבלי הלקט), אלא שלא כתוב מה מוגדר ונחשב "בזיון". ולכן ברור שכל שימוש שרגילים לעשות והמעקה "מיועד" לזה, אין בו 'בזיון' כלל. וזה דומה מאוד לנידו"ד, שהגדר בביזוי של שולחן הוא כמו במעקה, שמה שמיועד לו אינו נחשב ביזוי, ורק שימוש חריג ומוזר שאינו מיועד אליו, הוא זה שאסור מטעם ביזוי.

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 19:54 אני לא מבין למה השכר צריך לעלות במקומות שאכן משלמים טוב. וגם לא מבין למה עורך שיכול לקבל סכום הולם יעבוד במקום שמקבלים פחות. ואם זה בגלל שהוא נהנה מסגנון העבודה, אז שיבושם לו.

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 22:35 רבינו בחיי שמות לה כה והמשנה ברורה מביא את זה (יז ג) כנראה אין לנו את החז"ל הזה היום יום נפלא משה רייך מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 00:14 אכן אין באוצר, האם יש כרך כזה?

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 00:58 למה לא לכתוב 'ועיין כו' במוסגר'

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 01:02 לכאו' הפי' שכל היכא דאיתיה בי גזא דהבעלים איתיה, ואינו מוגדר כגזול אלא כשמור לבעלים במקומו. ושמור הוא לבעלים בידיו של הגזלן.

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 01:17 אם כל הכותרות מוגדרות בסגנון מסוים, יש להקיש על שינוי > עיצוב > מיספור > ולהגדירו כפי שרוצים, מצ"ב צילום מסך. [image: 2023-04-24 01_11_30-שינוי סגנון.png]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 01:17 הסטופר של בקלות עדיף מהסטופר שבחינם המצ"ב? קבצים מצורפים: שעון נוכחות.xlsm