תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 22:47 יש אפשרות לקבל רק את פרשת האזינו או איזה קישור לספר אני צריך להיום לא לצורך מסחר ח"ו מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 22:49 אם כך אז כל דבר ברזל ומה עם סכין גביע סכו"ם וכו' מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 10:28 יפה מאוד. יישר כח גדול. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 20.12.23, 10:28:00

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 12:27 אכן, בעל מעייני אגם ר' אברהם מאיר גלאנצר ז"ל, ביאר את העובדה שרש"י הן בתורה הן בש"ס מבאר כמה פעמים: אפיה בפת, בישול בתבשיל. מה רש"י רוצה לומר בזה? וביאר, שבצרפתית משתמשים באותה מילה הן לבישול הן לאפיה. ורש"י ביאר - לדוברי צרפתית - שבלשון הקודש יש ביטוי מיוחד לפת וביטוי מיוחד לתבשיל. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Wednesday, December 20, 2023 12:22 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה בפענוח. עוד דבר חשוב יש להוסיף: בימיו של רש"י לשון הקודש לא היתה השפה העיקרית של היהודים ולא היתה שפת האם שלהם. הם דיברו בעיקר בצרפתית או שפות אחרות (תלוי בארץ המגורים), והשתמשו בלשה"ק בעיקר ללימוד התורה. ולכן רש"י טרח להסביר באריכות את משמעויות 'כי', וכן להביא דוגמאות מהתורה, על מנת לבאר היטב לדוברי צרפתית ושפות זרות (כלומר, אין די רק לבאר למשל שכי זה 'אלא', אלא צריך גם להסביר מה פירוש 'אלא', שהכוונה חזרה מהנאמר קודם. וכן הלאה). אגב, זו גם הסיבה שרש"י מביא הרבה לעזים בצרפתית. לא עיינתי היטב בפנים, אבל יש שם מחלוקת במשמעות 'כי', ולכן רש"י מסביר את משמעויות 'כי' כדי לבאר היטב את טעמי הדעות. כלומר זו אינה הסתעפות והרחבת דברים בעלמא, אלא ביאור יסוד המחלוקת. בנוסף, יתכן שמאחר שבימינו לא משתמשים ב'כי' במשמעויות 'אלא' ו'אם', לכן רש"י טורח להביא דוגמאות מהקרא. ולמה רש"י לא כתב: 'עיין בסוגיה פלונית שכבר פירשנו שם בהרחבה?' כנראה אין זו דרכו להפנות לפירושיו במקומות אחרים. 1-2. אני אמרתי בחפזי וגו'... לא התמקדתי בעובדה שהדיון הוא האם אפונה "ספק" או "חשש". לא אסתפק שמתאים יותר "ספק". 3. התכוונתי לעיקרון. ישנם ביטויים שהשתרשו ונעשה בהם שימוש גם אם לא בצורה התחבירית של המשמעות הראשונית שלהם. ואשמח אם אי-מי מהחכמים דנן, יבאר בחכמתו את שציינתי באגב: מה "מלחיץ" את רש"י כל כך לבאר ולחזור ולבאר בהרחבה לצדדין ולצידי צדדין את ד' הפירושים של תיבת "כי". (ובפרט בסוף מס' גיטין). ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Wednesday, December 20, 2023 10:42 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה בפענוח. 1. גם אם לפעמים כי = אלא, עכ"פ במשפטים הנ"ל כי = ש (או: אשר). האם אתה מבין שמשמעות המשפט "ובל אפונה כי רבים לעומתו ברוך יאמרו" היא: אין לי חשש, אלא רבים וכו'? אם כך, ממה הוא אינו חושש (וכפי שכבר פירטתי באורך)? 2. הדיון הוא האם אפונה = 'ספק', או 'חשש'. 3. איזה ביטוי לא מדויק תחבירית במאה אחוז? 1. כי = אלא (או: ש...) רש"י באין ספור מקומות, ובהרחבה גדולה בסוף גיטין. (ומאז לא ברור לי מדוע רש"י כ"כ נלחץ לבאר זאת בכל מקום ומקום ובהרחבה) 2. צריך להבין על מה כאן הדיון. האם דיון בעלמא על תקינות התחביר. או על כוונת הכותב. אם על כוונת הכותב, כל הדיון מיותר. זה ביטוי שהשתרש, וכוונתו ומשמעותו: "בטוח אני ש..." - גם אם אינו מדוייק תחבירית במאה אחוזים. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: א. י. כהן Cc: [email protected] ; דוד וסרמן ; יצחק מושקוביץ ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, December 20, 2023 10:18 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה בפענוח. ואם הענין הוא שלא יברכוהו, הל"ל: אין לי ספק, אלא כולם יברכוהו. המשך ג. 'אין לי ספק בענין זה'. באיזה ענין? א. אי אפשר להסביר: "ובל אפונה (אינני חושש), כי (הרי) רבים לעומתו ברוך יאמרו!". ממה הוא לא חושש? אילו הדיון שם היה האם יבואו אנשים לטקס ההכתרה שלו, או שמא האולם ישאר ריק, היה מובן שאומר: "איני חושש שמא יהיה ביזיון והאולם ישאר ריק, אלא ודאי רבים יבואו ויברכו אותו". אבל לא היה דיון או הוו"א כזו! אז ממה הוא אינו חושש? ב. תסתכל במקומות באוצה"ח שמובא הביטוי "בלא תפונה/אפונה", ותראה שבכולם המשמעות: בלי ספק. למשל ג. כשאדם אומר 'אין לי ספק שכולם יברכו אותו', זו כן לשון תקנית לגמרי, וזה לא קיצור לשון ולא חסרות כאן כמה מילים. ואין הכונה - 'אין לי ספק בענין זה כי הרי כולם יברכו אותו', אלא הכונה היא כפשוטו: 'אין לי ספק. ובמה אין לי ספק? בכך שכולם יברכו אותו'. ובזה אין חילוק אם הכונה חשש או ספק. כשאדם אומר 'אין לי ספק שכולם יברכו אותו', זה לא לשון תקנית לגמרי, אלא קיצור לשון וחסרים כאן כמה מילים, כי הכונה - אין לי ספק בענין זה כי הרי כולם יברכו אותו, ודו"ק. לא, צריך לשים פסיק ולקרוא כך: ובל אפונה (אינני חושש), כי (הרי) רבים לעומתו ברוך יאמרו! לפי"ז הל"ל: ובל אפונה כי לא רבים לעומתו ברוך יאמרו. או: ובל אפונה כי רבים לעומתו לא ברוך יאמרו. כלומר אין לחשוש שהרבים לא יברכוהו. יישר כח גדול לרב עבוד והרב 5189!!! אם כי לאחר העיון במקורות המצורפים, יותר מדויק לפרש מלשון 'חשש' ולא סתם 'ספק'. ואזי הפירוש הוא אין לחשוש שלא יהיו מברכים אלא רבים יברכו וכו'. דברי הרב עבוד ברורים ונהירים. אפשר לעשות חיפוש באוצה"ח וכיו"ב ולעיין בתוצאות ולראות שהדבר מוכח מתוכו. בתאריךTue Dec 19 2023 22:51:37 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) אליהו עבוד <[email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- 'אפונה' ו'תפונה' לשון ספק (שורש: פן). כך פירשו האבן עזרא והרד"ק בתהלים פח, טז. מצ"ב. לפי"ז: בלא אפונה/תפונה = בלי ספק. תהלים פרק פח פסוק טז נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה כלומר, אין לאן לפנות לראות מי מהלל, כי רבים לעומתו ברוך יאמרו. שהיו"ח - שלשלת היוחסין אולי יקדם אותך קצת, זה שכיח יותר כ'לא אפונה', אם כי יש גם 'בל אפונה' ופירושו: אין לי ספק בתאריךTue Dec 19 2023 22:26:39 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) א. י. כהן <[email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- יישר כח!! תזכה לכל הברכות!! עדיין מחכה לתשובה על השאלה הראשונה. תודה מראש. שהיו"ח- שלשלת היוחסין [-מיוחס] לפניכם קטע מהסכמה, מישהו יודע לפרש את המילים המוזרחות? [הפיסוק נעשה על ידי]. וישמח משה במתנת חלקו, שזכה להיות נאחז בסבך קרני מאורי אור, קרני הוד והדר, ונוצר תאנה יאכל פריו, ובל אפונה כי רבים לעומתו ברוך יאמרו, ויחרדו לקראתו להביא ברכה אל ביתו, ועץ חיים הוא למחזיקים בו, וזה קטע מתוך פתיח למכתב, מה פירוש הר"ת המוזרחות? החריף ובקי ירו"ש שהיו"ח וכו' כש"ת מו"ה -- נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6asFLEnhMxCt3qwgw2sZa31dN1r23Rk3_zJT73YbFbnNw%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6bhgJdro0TrHc-XABfKQtsoJFY5bkfYxyfoER_NbXzGHQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/6a5b874d-9728-4578-9cf6-97754d1df02e%40localhost. -- נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkb58ssrSkTXSyLDhbkSJLLq2CwpNJYsuRy2T5yyB%2B-kww%40mail.gmail.com.

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:03 בגלל הפרדס המיוחס לרש"י כתבתי מה שכתבתי. בכל אופן עדיף ''לטרוח'' להוסיף עוד מילה (לרש"י/לרמ"ק) מאשר לאפשר בלבול או טעות מה בכך ?

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 15:40 אולי קצת פחות פשוט - אבל עדיין פשוט - לחבר למחשב עצמו. לפתוח את המארז - ועם קצת התבוננות אפשר להבין בדיוק מה ואיך לחבר. אין אפשרות לטעויות. כל חיבור יש לו את הצורה שלו, כך שלא אמורות להיות טעויות. ואכן נוח מאוד לגיבוי. (אפשר אגב, להשתמש בגיבוי גם בדיסק של אוצה"ח - אבל לקחת בחשבון שבכל עידכון יתכן וחומר הגיבוי יימחק!). ועם כל זאת - חשוב וכדאי להכין מידי פעם גיבוי גם במקומות אחרים לא צמודים למחשב. (אפשר לשלוח למייל האישי בגוגל - אבל שם כמובן המקום מוגבל). ----- Original Message ----- מאת: From: "רזיאל פרדמן" מאת: Cc: "הרב יעקב הלוי" [email protected]; "הבית לעורך התורני" Sent: Wednesday, December 20, 2023 1:00 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] העברת חומר

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 17:50 אני שמתי לב לזה לפני תקופה, כשהייתי צריך לעבוד על כמה וכמה ספרים על הפרשה, אז כתבתי את שם הפרשה ואז רק את שם הספר, והספר עלה בפרשה המבוקשת. אלא שזה עבד רק במפרשי התורה, אבל בספרים על הפרשה כגן חסידות וכדו' זה לא עבד. אולי מישהו יודע פשר דבר? מאת: ותולדות מכל הסוגים

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 17:54 בבר אילן יש רק תניא, כמו שבקבלה יש להם רק זוהר, שגם זה כנראה הוכנס על תקן ספרי חז"ל. אגב באוצר החכמה בחבילת חב"ד יש הרבה ספרים לרבות ספרי טקסט.

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 18:33 ראה כאן באמרי יעקב חו"מ (בביאורים), להגאון הגדול רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א. קבצים מצורפים: אמרי יעקב חו''מ.PDF

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 18:49

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 20:18 אולי יעזור לך מאת: [email protected] קבצים מצורפים: שנות דור. מקורות לפי תקופתם.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 22:22 נכון. זה מפורש כמעט ברמב"ם והרמב"ן משיג עליו בנקודה זו להדיא.

תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 23:18 יש תוסף במתמחים טופ עבור זה https://mitmachim.top/topic/53816/להורדה-תוסף-עיצוב-תורני-לוורד

תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 08:44 תודה רבה לכולם. עזרתם לי מאוד. שריה אלישיב* טוען רבני* 0548491810* עוד כלל אחר, שיחשב ויאמין באמונה שלמה שאין דבר רע יורד מן השמים וכל דעבד רחמנא לטב עבד (ברכות ס, ב), לטובת הנפש או לטובת הגוף, וכל מה שנראה לעינים שהוא רעה, אלקים חשבה לטובה... (פלא יועץ).

תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 10:38 כן, תודה. ולגבי הודעת השגיאה, יש פתרון?

תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 12:45 יישר כח גדול!! מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 13:03 יש ערך באיניקלופדיה על לוחות הברית, מלא חומר יש שם. אולי יעזור לך

תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 13:49 אנטר אחרי הנקודה

תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 14:40 כמדומה שכו"ע לא פליגי על דבריך, והשאלה לא היתה על מתחרה או מחליף אלא על השלמה. --