תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 13:55 ביקשו לא לעורר את הפולמוס.

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 17:51

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 14:41 בכתיבת אידיש (או: יידיש), שימת לב מיוחדת צריכים דוברי אידיש בהברה חסידית פולנית-הונגרית. פוּנקט ולא: פינקט וכן: דוּ [אתה] ולא די! וכיו"ב למאות. בדיוק כמו שלא כותבים: בּוּריך אתּוּ... גם לאידיש יש כללי כתיבה בסיסיים! אף אחד לא יעז לכתוב באנגלית לפי שמיעה... ולא תהא כהנת כפונדקית. ----- Original Message ----- From: ישראל מייבסקי To: ע נר Cc: שמעון לנדאו ; עורך תורני ; הבית לעורך התורני Sent: Wednesday, November 01, 2023 1:37 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך הייתם מתרגמים את זה לאידיש? פינקט ווען כיבוש - די איינעמען, או 'אקופאציע' התחרו ביניהם - זיי האבן זיך פארמאסטן בו זמנית - אפשר 'גלייכצייטיג' תירגומו של הרב י.ר. למילה כיבוש - מופיע באנגלית ישר כוח לרב י.ר.! א. אז אתה לא מסכים עם התרגום כבשו = איינגענומען? ב. אתה מתכוון ל התחרו ביניהם = 'זאך געיאגט צווישן זיך' או משהו דומה? ב-יום רביעי, 1 בנובמבר 2023 בשעה 08:53:18 UTC+2, י.ר. כתב/ה: כיבוש = אינטערגעניגט, להשיג בתחרות = ביאגט / איבער געיאגט כיבוש (כבשו = האבן איינגענומען, כיבוש בשם עצם - היאך?) התחרו ביניהם [הם עשו כן] בו בשעה [שהאחרים עשו משהו אחר] (כמובן התרגום צריך לבטאות את הטון של הדברים, ולא רק 'אין די/דאס זעלביגע צייט') ישר כוח!!! -- נא

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 17:52 תודה רבה לכל המשיבים מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 00:52 3 בעיות ברכות ה' א' יכול להיות גם דף ה' ע"א, אז צריך לכתוב "פרק" ה' משנה ו', בכלל יותר נכון לכתוב כך כי לא רגילים כ"כ להשתמש במשניות וממילא בסימוני הדפים, אז באופן טבעי יובן שזה דף. שנינו כִּי יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, "וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ - לֹא יַפְסִיק" אין קשר עניני בין שני הנושאים כובד ראש ונחש כרוך, זה פשוט באותה משנה, ואם כן או שמביאים רק את סוף המשנה או שמביאים אם רוצים להאריך את לשון המשנה מתחילתה ועד סופה שינוי הלשון "כי יש להתפלל" היינו מובאת תוכן ולא מובאת לשון, זה מתאים כשהנושא במאמר הוא על כובד ראש, כאן שהעיקר מה שאנחנו רוצים את הסיפא ואפילו נחש כרוך וכו' לא מתאים להביא את הרישא בצורה כזו של הבאת עניין אלא 1 או לא להביא 2 או להביא את הלשון [לא ממליץ, לשם מה? זה סתם מאריך ומבלבל] התפיסה שכאילו משנה זה נפרד, והגמרא זה בנפרד, היא לא נכונה בצורת הלימוד המקובלת מאז ומקדם, אלא אם כן זה ספר על המשניות. ומכאן צמחה השאלה האם לכתוב "שם" ההגיון של השאלה הוא כיון שהראשון זה "משניות ברכות" והשני הוא "גמרא ברכות" וברור שזה צודק, שאם מציינים ה' א' כלומר פרק ה' משנה א' אז הגיוני לכתוב שוב "ברכות" אך כדאי לדעת שכיום פחות מקובל לכתוב "שם" ואפשר לכתוב "ברכות" פעמיים ושלוש, אלא אם כן קטע זה במאמר עוסק במסכת ברכות בעיקר, שאז גם לא צריך לכתוב "שם" כגון ושואלת הגמרא (ברכות לג) ... ובדף לב מביאה הגמרא ראיה. התוספות בדף ל'

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 01:21 שלמה הופמן מבריק

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 09:49 אפשר וכיון שכך הדרך בירקות אלו

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 11:13 יש גמח ייעוץ שמומחה בכל זה [email protected] הוא יעזור לך לעקוף את זה אם אפשר

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 01:55 יישר כח עצום לכולם, תשובות קולעות תוך רגעים ספורים מי כעמך ישראל !!! מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 04:44 תודה לכל העונים מאת: El vie., 3 nov. 2023 5:38, shimon maryles escribió:

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 09:49 תודה רבה הרב סילבר על העזרה! בעז"ה אנסה לעשות כהנחיותך, ונראה מה יהיה מאת: On Tue, Oct 31, 2023 at 9:16 PM אליעזר סילבר

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 15:06 לגבי הצדוקים יש מקום גדול לומר שעיקר ענינם לא היה התורה שבעל פה. יש הגמרא הידועה על ממחרת השבת במנחות סו ושם מבואר שחלקו על ממחרת השבת לא רק מפאת פשוטו של מקרא, ואין זה השו"ט שם. וכן חלקו אם יחיד מביא תמיד. וכן איפה מקטירין את הענן. ויש המוצאים בכל אלו קו רעיוני. וצ"ע. עוד יש רמב"ם בפיה"מ שאומר שהצדוקים רצו לעשות ככל העולה על רוחם, ולכן הגיעו לומר שאין תורה שבעל פה, כי לומר שאין תורה בכלל לא יקבלו דבריהםץ.

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 16:44 להרב אברהם לוי אין סיבה להשוות בין איסור עשיית מלאכה בערב שבת לבין איסור עשיית מלאכה קודם התפילה הבאתי לעיל מדברי האבודרהם והתורת חיים שמשמע שמותר לכתוב סת”ם קודם התפילה ומסתמא ה”ה עריכה תורנית, ופשוט שבער”ש מסמוך לזמן מנחה קטנה אסור

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 17:51 מה פירוש "משחית הקבצים" (ומצד שני אתה משבחו שהוא עוזר לכותרות) מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 18:09 בכותרות משתנות כמובן, וכמו שכתב הרב שילה, יש כל כך הרבה תקלות ועגמת נפש לאברכים, והם לא יודעים מאיפה זה צץ להם, וזה הסיבה, שהם השתמשו במעבר מקטע. לא התכוונתי לשבח אותו בכלל, חלילה, רק כתבתי שאגב שזה גם עושה את זה, אבל זה גם לא תומך בעימוד ועיצוב אוטומטי אחר כך, וגם לא מזרים את המספור נכון (עמודים כפולים או חסרים, ע"א וע"ב), וגם קוטע את הספר ומרבה רווחים ונפח מיותר. וכו' וכו'. מה שכתב הרב שילה, זה לא שייך לעעבר מקטע כזה, והמקום האמיתי ששם צריך את המעבר מקטע הוא, במקום שרוצים להתחיל את הערות השוליים מא' בכל פרק, וגם שם עושים זאת רק לאחר שהספר מוכן ומעומד לדפוס, ורק על עותק שלו... מאת: [email protected] [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.11.23, 18:05:14

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 19:58 גם באנגלית (כנראה ממקור יווני) וגם בעברית יש משמעות דומה "מסתורין"

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 22:22 שלחתי עכשיו פנייה מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:19 רבותי, אל תעקמו ואל תעוותו את הפשט! תתרגלו להבין כל דבר בשכל והבנה ישרה. "עקד ע"ג המזבח" הכוונה שהוא עשה את פעולת העקידה על גבי המזבח. א"א להבין אחרת. כשם שהמשפט: "ראובן שימח את שמעון בירושלים" הכוונה שהוא שימח אותו בי-ם, ולא ששימח אותו בתל אביב, וממילא שמעון הגיע לי-ם ושמח שם. או: "חיילי צה"ל חיסלו מחבלים בעזה" - א"א לפרש שהם חיסלו אותם מחוץ לעזה ואח"כ הביאו אותם מחוסלים לעזה. וכן עז"ה. [image: image.png] [image: image.png] קבצים מצורפים: עקידה.PDF

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 09:52 יש הבדל אם זה 2 אנשים אחרים או שזה אותו אדם בעצמו