תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 13:14 הגר"א כולו רמזים ובתמצות מופלגת. ונדרש ביאור שהוא יותר פענוח מאשר הסבר. פת"ש הכל מחוור כשמלה. וכמו שהעירו, שלרוב הוא מצטט ספרים אחרים ואפשר לבדוק במקור. ----- Original Message ----- From: [email protected] To: chagay lerer ; [email protected] Sent: Wednesday, September 13, 2023 10:22 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] בקשת עזרה- פתחי תשובה בפשטות לא. אבל בד"כ זה הרי מובאות מספרים אחרים, א"כ אפשר לבדוק במקור. בתאריךWed Sep 13 2023 11:10:36 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) chagay lerer <[email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- האם יש ספר שמבאר את הפתחי תשובה על אבן העזר כדוגמת ברכת אליהו על ביאור הגר"א בתודה מראש -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADAfc4HZU8vsAPK%2BQobR_PEiwgLuYGrO-GZCMZoesHO7F8i3Kw%40mail.gmail.com.

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 15:18 טעות: בראב"ד פ"ד מה' תרומות ה"כ הביא את שני הטעמים, של אומד ושמא ישכח, וז"ל: והטעם לתרומה גדולה שאינה ניטלת אלא מן המוקף, מפני שניטלת באומד ולא יוכל לכוין כשיעור אלא מן המוקף, ועוד שמא ישכח, עכ"ל. -- סיוע למשפחה שאביהם הת"ח לקוי ראיה והוצאות רפואיות כבדות משתרגות על צווארם https://nedar.im/BPUV

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 18:06 הכל עובד טוב ב"ה מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 02:51 מחילה, עשיתי ניסוי, לחצתי התחלה וסיום, ועדיין במספר 100 הוא מפסיק לחשב. מצ"ב. קבצים מצורפים: שעון נוכחות (3).xlsm

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 19:43 להלן מה שהעלתי פעם בחכתי: כמ"ש בגמ' @55(ר"ה יא:)@11: "בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים - כתיב הכא 'והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים', וכתיב התם @55[בתהילים, בהמשך הפסוק: תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. עדות ביהוסף שמו]@11 'והסירותי מסבל שכמו'" @55(ראה רש"י ומהרש"א שם בביאור הדרש)@11. וכתב @66רש"י@11 שם @55(יא. ד"ה בטלה)@11: "בטלה עבודה מאבותינו - ששה חדשים לפני גאולתם פסק השעבוד". וכתבו ה@66תוספות@11 שם שאף על פי שהתחילו המכות מניסן דמשפט המצרים י"ב חדש כדתנן בעדיות @55(פ"ב מ"י)@11, מ"מ לא פסקה עבודה עד תשרי. @93@11ויש לציין שה@66ספורנו@11 @55(שמות ו, ו)@11 כתב: לפרש הפסוק "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" שמיום התחלת המכות ישקוט השעבוד. וכ"כ ה@66אור החיים@11 @55(שם ו, א)@11 "שבמכה ראשונה של דם נסתלק השעבוד", אמנם בהמשך דבריו @55(שם ו, ו)@11 כתב האוה"ח שהיה בזה כמה דרגות, וז"ל: "כי בתחלה יקל עול סבולם, והוא אומרו 'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים' שהוא תוקף השעבוד, וזה היה תכף ומיד במכת היאור נתפרדה חבילת נוגשים ושוטרים, אבל ישראל היו עובדים קצת כי אימת המצריים היתה עליהם ומעצמם היו עובדים עבודה". וכעי"ז כתבו ה@66כלי יקר@11 @55(שם ו, ו)@11, וה@66מהר"ל@11 @55(גבורות ה' פרק ל)@11. @93@11וב@66העמק דבר@11 להנצי"ב @55(שם ו, ו)@11 כתב שרק במכת ערוב הפסיקו לשעבדם בחומר ובלבנים, "ועדיין היו בחזקת משועבדים לעבדות עד שהגיעו למכת ברד שאז החל להוקיר את ישראל" עיי"ש. עוד כתב @55(שם ח, כג)@11 שמה שמבואר בגמ' שבר"ה פסק בטלה העבודה, היינו "דשעבוד הקשה סר מישראל בחודש תשרי, ואף על גב דהמכות התחילו בניסן כדתנן במס' עדיות משפט מצרים י"ב חודש, היינו מניסן עד ניסן, אבל קושי השעבוד סר ממכת הערוב שהיה בתשרי, וכ"כ הראב"ע במקרא י"ח מצד הסברא והוא מדויק במקרא יפה כאן". @55(וע"ע שם ט, ב ויז)@11. @93@11וכדבריו כתב ה@66אבן עזרא@11 @55(ח, יח)@11: "ומדרך הסברא עתה [במכת ערוב] החל פרעה להקל מעבודת ישראל, כאשר ראה שהפריש השם בין ישראל ובין מצרים פחד לעשות להם רעה, כי צורך יש לו לשלחם לזבוח פן יפגענו בדבר, הלא תראה כי עתה נתן להם רשות לזבוח בארץ". @93@11והנה יש לעיין בכל זה היטב שהרי בשמות רבה @55(ט, יב)@11 מבואר שכל מכה עם ההתראה היתה חודש ימים, @55(עיי"ש שנחלקו בזה רבי יהודה ורבי נחמיה, אחד מהם אומר כ"ד ימים היה מתרה בהם עד שלא בא המכה ושבעה ימים המכה משמשת בהם, ואחד מהם אומר ז' ימים מתרה בהם וכ"ד ימים היתה המכה משמשת בהם, עיי"ש)@11, וכ"כ @66רש"י@11 @55(ז, כה)@11 שהיתה המכה משמשת רביע חדש ושלשה חלקים היה מעיד ומתרה בהם. וא"כ אם המכה האחרונה היתה בט"ו ניסן, יוצא שההתראה על מכת דם התחיל י' חדשים קודם לכן, ולפי"ז התחילה ההתראה בט"ו בסיון, ומכת דם היה בחודש תמוז. וכן מבואר ב@66אבן עזרא@11 @55(ז, טו)@11 שביאר טעם הפסוק "לך אל פרעה בבקר" הנאמר במכת דם, וז"ל: "מנהג מלך מצרים עד היום לצאת בתמוז ואב, כי אז יגדל היאור, לראות כמה מעלות עלה". @93@11ולפי"ז הא דאמרי' בגמ' שבטלה העבודה בר"ה, היה זה לפני מכת ערוב. והדברים מתאימים קצת לדברי ה@66אבן עזרא@11 וה@66העמק דבר@11 שכתבו שמאז החלו להקל שעבודם כנ"ל @55(וצ"ל שמה שאמרו שבטלה העבודה, היינו עיקר קושי השעבוד. אך צ"ע לפי"ז שהרי רק בז' תשרי התחילה מכת ערוב, ולמה פסקו לשעבדם כבר בר"ה)@11. והנה במדרש משנת רבי אליעזר @55(פי"ט, אות מו-מח)@11 ובמדרש הגדול @55(שמות ח, יג)@11 מבואר שבמכת כנים פסק השעבוד, לפי שכל עפר הארץ היה כנים ולא יכלו יותר לשעבדם, ואם נתאים את הדברים להגמ' הנ"ל שבר"ה פסק השעבוד, צריך לומר שאכן הסיבה לכך היה מחמת מכת כנים ששימשה בחודש אלול, אך צ"ע שא"כ למה המתינו עד ב' שבועות אחרי סיום המכה. @93@11עוד יל"ע בזה, שהרי ידוע כי לשלש מבין המכות לא קדמה התראה, והיינו למכת כינים שחין וחושך, מעתה לכאורה יש לדון האם משמעות הדבר הינה שמכות אלו הגיעו מיד לאחר המכות שקדמו להן, או שמא נתן הקב"ה רווח בין מכה למכה בכדי לאפשר לפרעה שהות להתבוננות אלא שלא התרה בו במפורש. אם נאמר כי מכות אלו הופיעו מיד לאחר המכות שקדמו להן, הרי שעלינו לנכות מהחשבון כחדשיים ויותר אשר נחסכו באותן מכות אשר לא קדמה להו התראה וצ"ע. @93@11עוד צ"ע, שהתוס' שם כתבו שהמכות התחילו בחודש ניסן, וזאת עפ"י המשנה בעדויות @55(פ"ב מ"י)@11: "משפט המצריים שנים עשר חדש", וכ"כ בסדר עולם @55(פרק ג)@11: "מכות מצרים י"ב חדשים, שנאמר 'ויפץ העם' וגו', אימתי דרכו של תבן באייר והם יצאו בניסן, לקו המצריים עשר מכות כל י"ב חדש". ולכאורה זה סותר לדברי המדרש הנ"ל שכל מכה עם ההתראה היה במשך חודש, שלפי"ז יוצא שהמכות התחילו בחודש סיון. וב@66מהרש"א@11 @55(שם)@11 עמד בזה, ותירץ דאיכא למימר שהיו ימים מופסקים ביניהן בלי מכה והתראה כלל, ומשפט מצרים י"ב חדש דקאמר היינו מתחלת המכות והתראתן. אמנם ה@66יעב"ץ@11 @55(לחם שמים עדויות שם, וכן בפי' על הסדר עולם שם)@11 כתב לתרץ שאין כוונת המשנה שהמכות התחילו בניסן, אלא "משפט המצריים", והוא אמנם התחיל משעה שבא משה אל פרעה ואמר לו 'שלח את עמי', מאז התחיל הש"י לישב עליהם במשפט, גם מן אז הרגיש פרעה בפורענות ומזה השליחות עבר חודש אחד, ונמצא בחצי אייר בא אליו שנית ועשה מופת התנין. אח"כ שהה עוד חודש ימים, וחזר ובא אליו בחצי תמוז והתחילה מכת הדם וכן כולן, נמצא כלה המשפט ושלמו המכות כסדרן לסוף יב"ח בשנה האחרת, עכ"ד. @93@11והנה ב@66חתם סופר@11 @55(פרשת וארא)@11 כתב בפשטות שהא דאמרינן שבר"ה בטלה העבודה, היינו שאז התחיל מכת דם. וכ"כ ב@66תורת משה@11 @55(חת"ס שמות ט, יא)@11 וז"ל: "כי בראש השנה בטלה עבודה, ש"מ שמכת דם הי' בר"ה (כידוע מהמדרש ביום שהתחילו עשר מכות לבוא על המצרים בטלה עבודה מאבותינו, וידוע [כי] משפט המצרים י"ב חודש הי', והתחילו מיד כשבא משה לפרעה בפעם הראשון הגם שלא שמשו המכות עודנה ונכבד עבודה על ישראל, יעוין בראב"ד עדיות פ"ב מ"י), וא"כ צפרדע בר"ח מרחשון (כדאיתא במדרש רבה פרשה זו שבין כל מכה ומכה הי' חודש, רביעית החודש שמשה המכה והשאר הי' להתראה לחד מ"ד ולאידך מ"ד בהיפוך), כנים ר"ח כסליו, ערוב ר"ח טבת, דבר ר"ח שבט, ולפ"ז ע"כ הי' שנת עיבור והי' שחין ר"ח אדר וברד ר"ח אדר שני וארבה ר"ח ניסן, וכ"כ רמב"ן בפ' בא (י' ד'), וחשך סמוך לפסח ממש..." עיי"ש, וראה אוצרות הסופר @55(קו' יג עמ' קכט ואילך)@11. @93@11וענין זה צריך בירור רחב, ואציין כמה מ"מ בענין זה ותן לחכם ויחכם עוד. ראה במדרש הגדול @55(וארא כה)@11 שכל מכה היתה ל' יום, וז' ימים הפסיקו ביניהם, חוץ מן החושך שלא היה אלא ג' ימים, ומכות בכורות – רגע, נמצאו כולם י"ב חודש, שהתחילו המכות באיר ושלמו בניסן. ועי' במדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתי ח, י) שי"א שמחודש שבט התחילו המצרים ללקות, ולכך נקרא שבו שבו השבטו המצרים, ומשבט עד ט"ו ניסן עשרה שבועות, שבוע לכל מכה. ועי' ב@66אבן עזרא@11 @55(שמות ט, י)@11 שכתב: "וידוע, כי מכת הדבר היתה שעה אחת, ומכת החשך ג' ימים, על כן אין לנו דרך לדעת באיזו חדש בא משה והתחילו המכות, רק אם היתה קבלה ביד חכמינו הקדושים קבלנו ושמענו". ועי' עוד באריכות ב@66רבינו בחיי@11 פרשת בא @55(י, ה)@11 שהאריך בזה. וע"ע ב@66חידושי הרש"ש@11 על המדרש @55(שמו"ר ה, כ)@11, וראה עוד בספר 'על הפרשה' (למברסקי, עמ' רנו-רנח, עמ' רצו הערה ה, עמ' שכה הערה נד)@11.

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 20:01 נמצא באוצרות השו"ת - אוצרות התורה אני כופל הבקשה מכיון שעדיין לא נענתי

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 21:13 זה לא מוחק את תיקית הורדות זה מוחק קבצים במצב אופליין, זה קצת מורכב להסביר מה זה בדיוק. בגדול זה מידע שנשמר על ידי אתרים במחשב אצלכם, כדוג' שאתה פותח אתר שפתחת בעבר ויש לך שם השלמה אוטומטית לכל מיני דברים. (לא סיסמאות שנשמרות באונליין). להבדיל מתיקית הורדות שהיא קובץ קשיח. בוה

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 21:29 ראויים. ראוי-ים. וכן מבואר באקאדעמיע ובהוראות עוה"ד. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:18 מצורף מכתב שנכתב לראש כולל בהולדת נכדתו. מחק את המיותר/ בחר את הרצוי. גילוי נאות: לא אני כתבתי. כתיבה וחתימה טובה קבצים מצורפים: ברכת מזל טוב (11).docx

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:44 השמועס בעניין פרעסן גאנץ גוט הוא בוודאי על אכילה, שלאכול יודעים די טוב. וכמו ששרים "עסין עסט זיך, טרינקען טרינקט זיך, ואס זאל מען טאן אז אס דאוינצאך נישט" מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:45 ועכצל"כ כמשכ"ל שזה הר"ת של ועכצל"כ מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 03:16 הרב ארי במסתרים כתב בצורה נפלאה, והסביר מדוע המכונים הגדולים משאירים רק את שם המפרש, ואת המיקום ממסגרים בסוגריים. אמנם יש ספרים שהמנהג בהם אחרת, שהם באמת ספרים שלא נועדו לתת קלילות בסוגיא, אלא להיפך. כגון ספרי מראי מקומות, שבהם פחות מקובל למסגר את המיקום המדויק, וכן ספרי עיון וספרים נוספים, שלא נועדו לתת רקע וידע כללי. ב-יום רביעי, 13 בספטמבר 2023 בשעה 23:35:32 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 09:59 מצורף מאמר חשוב מתוך "המעיין" החדש. ----- Original Message ----- From: ש. הופמן S. Hoffman To: הבית לעורך התורני Sent: Tuesday, September 12, 2023 4:30 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ט"ו דרכים לעסק התורה הקשורים לעריכה דברים נפלאים. רק לתשומת לב, אלו הם לא דברי בעל תפא"י עצמו, אלא בנו ר' ברוך יצחק. (אב"י = אמר ברוך יצחק). ----- Original Message ----- From: יששכר דב ורטהיימר To: הבית לעורך התורני Sent: Monday, September 11, 2023 8:45 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ט"ו דרכים לעסק התורה הקשורים לעריכה לא יודע אם זה ממש קשור לעריכה. תפארת ישראל למסכת ברכות פ"ד מ"ב בועז אות ב' בביאורו לדברי ר' נחוניה בן הקנה שהיה מתפלל בכניסתו לבית המדרש. אמנם גם התפלה שהתפלל אחר הלימוד לכאורה תמוה. דלמה לא הסתפק עצמו התנא האלהי הזה. להודות על חלקו בלבד. ולמה גינה לכאורה כמה מבני דורו. ולדעתי הקלושה אמר כן. משום דמי שיושב חבוש וגלמוד בביהמ"ד טמון בירכתי בית העיון הקדוש. אשר בתוך זמן זה הכל הוא בחוצות ובשוק העולם מלא מרוצה ותנועה. והבנ"א הסוחרים והפועלים יוצאים דחופים ומבוהלים בדבר העסק החומרי. להשתדל בחריצות אחר רבוי הממון והקנינים. באמת הת"ח כזה המתבודד. כשיוצא מדלתי ביהמ"ד החוצה נראה בעיני עצמו. וכ"ש בעיני ב"ב וקרוביו ושארו זו אשתו. כעצל טמן ידו בצלחת. וכמתרפה במלאכת החיים. וע"כ צריך הת"ח לדבר בעצמו אל לבו דברים יורדים חדרי בטן ונופחים רוח חיים תוך פנימת נפשו. להרגיש גודל יקרותו וכנשר יגביה עוף על כל השואפים על עפר ארץ בהבלי הזמן. וע"כ השליך התנא האלהי הקדוש דברי גנות ובזיון כנגד השוגים והמבלים ימיהם בטרדות העולם העובר. תוך התודה שנתן לה' ב-יום שני, 11 בספטמבר 2023 בשעה 01:18:20 UTC+3, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה: מהספר עלי תמר, לרבי דוד תמר זצ"ל מהקדמת חתנו עורך הספר. "בורר, תופר, מעבד, מוחק מחתך וכותב הן מלאכות דאורייתא"... ----- Original Message ----- From: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Wednesday, August 30, 2023 10:18 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ט"ו דרכים לעסק התורה הקשורים לעריכה עוד: ----- Original Message ----- From: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Tuesday, August 29, 2023 1:23 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ט"ו דרכים לעסק התורה הקשורים לעריכה עוד פנינה (גנזי ירושלים חוב' כב): ----- Original Message ----- From: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, August 27, 2023 12:02 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ט"ו דרכים לעסק התורה הקשורים לעריכה בל"נ, אצרף מעת לעת מארכיוני. וזה החלי: מתוך הספר "רב מלכי"א" - דברי בן המחבר (הספר, הנמצא באוצה"ח, מכיל רק לב דפים): ----- Original Message ----- From: חנן To: אליעזר סילבר Cc: מעשה הכתב ; עריכה תורנית Sent: Saturday, August 26, 2023 10:42 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ט"ו דרכים לעסק התורה הקשורים לעריכה חיזוק עצום! תודה רבה. יישר כח מאד! טוב וגם הכרחי לקבל כאלה חיזוקים כל הזמן, נשמח שינשבו כאן עוד רוחות כאלה ביני לביני. נתקלתי באקראי בדברי השל"ה אשר הם כקילורין לעיינין לכל העוסקים בלימוד תורה ובעריכתה ומשום אל תמנע טוב מבעליו אני מצרפם כאן. סג. מצאתי, כי ט"ו דרכים צריכים לעסק התורה. הדרך הא', שיהיה הלימוד עם חכם גדול, ובחברת חברים חשובים. ואמרו רבותינו ז"ל (תענית ז א), 'חרב אל הבדים' (ירמיה נ, לו) - אלו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה בד בבד, רצונם לומר, ביחיד. הדרך הב', שיהיה עיון בספרים, שחברום גדולי חכמי ישראל, שדבריהם רבוי הכללות עם הקצור, ולא יושגח לחבורי רבוי הדברים, כאילן רב העלים ומעט הפרי. הדרך הג', שיכווין האדם למה שיקרא וישנה, לדעת הפירושים, והמכוון במאמרם. הדרך הד', שיכווין תמיד, לעשות סימנים למה שיקרא וישנה או ילמוד. הדרך הה', שיעיין ויקרא תמיד בקיבוץ אחד, ולא היום בקיבוץ אחד ומחר בזולתו באותו ענין. הדרך הו', שיעיין תמיד, בספרים יפי הכתיבה ויפי הקשירה. ויהיה מקום העיון, יפה הבנין. הדרך הז', שיהיה העסק בתורה בקול והדיבור המוחש, שישמע מה שמוציא מפיו, ולא בחשאי ובקול נמוך, כאוב מארץ. אבל בהנעת כלי הדיבור כולם, וכל כחות הגוף. וכתב הרמב"ם (פ"ג מהל' תלמוד תורה הי"ב), כל המשמיע קולו בשעת תלמודו, תלמודו מתקיים, והקורא בלחש, במהרה שוכח. הדרך הח', שיהיה הלימוד בשיר, בין במקרא בין במשנה, ולזה תמצא ספרי המשנה הקדומים, כתובים עם הניקוד והטעמים. הדרך הט', שיהיו הספרים מכתיבה אשורית. הדרך הי', שיהיו הספרים בכתיבה גסה, ולא דקה. הדרך הי"א, שילמד לזולתו. הדרך הי"ב, שיהיו הלמידה והלימוד בשובה ונחת, ובישוב הדעת, ומתינות, ולא יהיה אדם נמהר בעסק התורה. הדרך הי"ג, שיהיה העסק בתורה לשמה, להשלים רצון האל, ולהתקרב אליו. הדרך הי"ד, שייחד ויקבע זמן מוגבל לעסק התורה, יפנה בו מחשבתו מכל עסק ומחשבה זולתה. הדרך הט"ו, להתפלל לאל, שיתן לו חכמה ובינה, וזכירה טובה. אלה הם דרכי ה', ישרים ילכו בם, עד כאן לשון (דרך חיים). (של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה) "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". קבצים מצורפים: עמודים מ- המעין תשרי תשפד.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2023 01:02 בל"נ, אצרף מעת לעת מארכיוני. וזה החלי: מתוך הספר "רב מלכי"א" - דברי בן המחבר (הספר, הנמצא באוצה"ח, מכיל רק לב דפים): ----- Original Message ----- From: חנן To: אליעזר סילבר Cc: מעשה הכתב ; עריכה תורנית Sent: Saturday, August 26, 2023 10:42 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ט"ו דרכים לעסק התורה הקשורים לעריכה חיזוק עצום! תודה רבה. יישר כח מאד! טוב וגם הכרחי לקבל כאלה חיזוקים כל הזמן, נשמח שינשבו כאן עוד רוחות כאלה ביני לביני. נתקלתי באקראי בדברי השל"ה אשר הם כקילורין לעיינין לכל העוסקים בלימוד תורה ובעריכתה ומשום אל תמנע טוב מבעליו אני מצרפם כאן. סג. מצאתי, כי ט"ו דרכים צריכים לעסק התורה. הדרך הא', שיהיה הלימוד עם חכם גדול, ובחברת חברים חשובים. ואמרו רבותינו ז"ל (תענית ז א), 'חרב אל הבדים' (ירמיה נ, לו) - אלו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה בד בבד, רצונם לומר, ביחיד. הדרך הב', שיהיה עיון בספרים, שחברום גדולי חכמי ישראל, שדבריהם רבוי הכללות עם הקצור, ולא יושגח לחבורי רבוי הדברים, כאילן רב העלים ומעט הפרי. הדרך הג', שיכווין האדם למה שיקרא וישנה, לדעת הפירושים, והמכוון במאמרם. הדרך הד', שיכווין תמיד, לעשות סימנים למה שיקרא וישנה או ילמוד. הדרך הה', שיעיין ויקרא תמיד בקיבוץ אחד, ולא היום בקיבוץ אחד ומחר בזולתו באותו ענין. הדרך הו', שיעיין תמיד, בספרים יפי הכתיבה ויפי הקשירה. ויהיה מקום העיון, יפה הבנין. הדרך הז', שיהיה העסק בתורה בקול והדיבור המוחש, שישמע מה שמוציא מפיו, ולא בחשאי ובקול נמוך, כאוב מארץ. אבל בהנעת כלי הדיבור כולם, וכל כחות הגוף. וכתב הרמב"ם (פ"ג מהל' תלמוד תורה הי"ב), כל המשמיע קולו בשעת תלמודו, תלמודו מתקיים, והקורא בלחש, במהרה שוכח. הדרך הח', שיהיה הלימוד בשיר, בין במקרא בין במשנה, ולזה תמצא ספרי המשנה הקדומים, כתובים עם הניקוד והטעמים. הדרך הט', שיהיו הספרים מכתיבה אשורית. הדרך הי', שיהיו הספרים בכתיבה גסה, ולא דקה. הדרך הי"א, שילמד לזולתו. הדרך הי"ב, שיהיו הלמידה והלימוד בשובה ונחת, ובישוב הדעת, ומתינות, ולא יהיה אדם נמהר בעסק התורה. הדרך הי"ג, שיהיה העסק בתורה לשמה, להשלים רצון האל, ולהתקרב אליו. הדרך הי"ד, שייחד ויקבע זמן מוגבל לעסק התורה, יפנה בו מחשבתו מכל עסק ומחשבה זולתה. הדרך הט"ו, להתפלל לאל, שיתן לו חכמה ובינה, וזכירה טובה. אלה הם דרכי ה', ישרים ילכו בם, עד כאן לשון (דרך חיים). (של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה) "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 13:50 אחר בקשת המחילה מהת"ח שליט"א, קבוצה זו אינה מיועדת לדיונים הלכתיים/תורניים. הדיון נעול. בתקווה להבנה כוח"ט שמואל ב-יום חמישי, 14 בספטמבר 2023 בשעה 08:05:10 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 19:39 לכאורה לאו דוקא סימון פשוט אלא הוא הדין בהצג כל השינויים, לא? זה לא פותח חלונית סקירה כשמוסיפים הערה?

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 20:33 לאריה שבחבורה. מקור מעולה עזרתני עד מאוד! מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2023 23:43 זה לא באג אלא כך המערכת מסודרת לא ניתן למחוק הערה ע"י מחיקת הטקסט של ההערה, אלא רק ע"י מחיקת אות ההפניה להערה שבטקסט הראשי דין גזירה כדין מחיקה בחר את כל ההערה, לחץ על שיפט, ועם השיפט לחץ על חץ ימינה במקלדת, והסימון יוסר מהתו האחרון, ותוכל לגזור או למחוק את הטקסט המסומן ------ Original Message ------ מאת: From "יוסף הלר" מאת: To "הבית לעורך התורני" Date ב' תשרי תשפ"ד 23:12:09 Subject [הבית לעורך התורני] העתקה מהערת שוליים

תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2023 09:46 קבצים מצורפים: אוצר החכמה_מוסר ודעת - א - פוברסקי, דוד_8.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2023 10:26 כנראה אז אחותו מן האב לא היתה אסורה כלל, רק אחותו מן האם היתה לכאורה אסורה, ועל זה משיב שגם זה לא היה אסור לפי אותו תנא שסובר ששמעון נשא את דינה. תראה תוספות השלם על התורה בפסוק זה. מושב זקנים בפסוק זה ברטנורא בפסוק זה כלי חמדה באופן כללי, לבן נח כמו לגוי, מותר ערוה מצד האב, ואסור רק מצד האם שולחן ערוך יו"ד סימן רסט סעיף ג עובד כוכבים אסור בשאר האם אחר שנתגייר, מדברי סופרים, ומותר בשאר האב, אף על פי שיודע בודאי שזה שארו מאביו, כגון תאומים, שדבר ברור הוא שאביו של זה הוא אביו של זה, אף על פי כן לא גזרו על שאר אביו. לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת אביו, ואשת בנו, אף על פי שנשאת לאחיו או לאחי אביו או לבנו אחר שנתגיירו. וכן אחות אמו מאביה, ואחותו מאביו, ובתו, שנתגיירו, מותרות לו. ( ויש אוסרים באשת אביו) (טור בה"ג). אבל אינו נושא לא אחותו מאמו, ולא אחות אמו מאמה, ולא אשת אחיו מאמו, שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגיירה, אבל אם נשאה אחיו כשהיה עובד כוכבים, הרי זה מותרת לו.