תודה על העדכון
לדעתי ניתן להוסיף לטעות את עצם האיום הנ"ל, כי איום למרות שהוא כלי יעיל,
בכ"ז מומלץ להשאיר אותו לצעד האחרון כאשר כלו כל הקיצין
למרות העובדה שבדר"כ לא מדובר בעוולות אלא באי הבנה, חשוב לדעת שלעיתים לצערנו
ישנם גם עוולות מכוונות, בפרט בתחום העריכה התורנית.
עצה נוספת:
לא לשחרר חומר לפני קבלת תשלום, כמובן שצריך לעשות זאת באופן מכובד ולא בוטה
או אגרסיבי כי זה בעצמו יכול לפגוע בזולת.
צודק הינך לגמרי - הרב א - בנוגע למילים ש'הושאלו' משפות זרות והשתרשו בלשה"ק
כמו סבתא, שבהם ניתן להוסיף הטיות לפי כללי העברית.
אלא שבמקרה שלפנינו ישנן שתי סיבות מדוע א"א לכתוב "נפקא מינות"
א. סבתא זה שם של 'עצם', אובייקט, פעולה וכדו', לכן כשנכתב כך אזי מדובר על
עצם יחיד, וכשמוסיפים אותיות 'ות' השתנה אותו שם העצם מיחיד לרבים, מ'עצם'
ל'עצמים'.
אבל 'נפקא מינה' אינו שם של 'עצם', המשמעות/התרגום שלו הוא 'היוצא מזה' שזה
הסבר ולא אובייקט או פעולה וכדו', ואינו בלשון יחיד, וממילא לא שייך להופכו
ל'רבים' ע"י הוספת 'ות'.
הסיבה שגורמת לנו לרצות לכתוב 'נפקא מינות' היא בגלל שהמילה משמשת כשם 'עצם'
בשפה הישיבתית, והיא ביטוי למושג 'השלכה', אך זו אינה שפה אמיתית אלא כמו
'קוד' שהוסכם בחברה כלשהי (סוג של סלנג, אומנם ללא הפן הנחות של הסלנג, אבל
בכ"ז סלנג ולא שפה אמיתית)
זאת ועוד, אמירת המילה 'נפקא מינות' נשמעת יפה רק בהברה אשכנזית, אמירתה בהברה
ספרדית צורם באוזן, ומשכך גם לא ראוי לכותבה.
(אדמו"ר נהפך לשם עצם של רבי חסידי וכדו', כלומר המילה נהפכה מר"ת ל'שם עצם'
חדש כביכול, לאחר שכבר נשתנתה המשמעות שוב אפשר להוסיף ה' הידיעה, אבל 'נפקא
מינה' לא השתנה במשמעות אלא התקבל כ'קוד' לביטוי השלכה)
ב. גם אם לא תקבל את האמור לעיל, ראוי לכתוב 'נפקות מינה', כי המשמעות 'השלכה'
נמצאת במילה 'נפקא' ולא במילה 'מינה' שהיא רק מתייחסת ל'נפקא', כשם שכותבים
ספרי תורה ולא ספר תורות, סירי פלא ולא סיר פלאות וכו', כך יש לכתוב נפקות מינה
אך גם מילה זו אינה מתאימה כי הקורא המצוי לא יבין ברגע הראשון את הכוונה,
ויצטרך לחשוב שבריר שניה, או אז החמצנו את התפקיד שלנו כעורכים שהוא להנגיש
ולהקל על הקריאה.
עדיף כבר לכתוב 'נפק"מ' בר"ת, זה הכי מובן, וזה גם נקלט בעין הקורא בקלות בגלל
ה'קוד' הישיבתי הנ"ל.
הנלע"ד כתבתי
בכ"ר
לחיצה על 'עקוב אחר שינויים' בחלקו העליון של הלחצן אינה כוללנית ואינה
מכניסה את כל הקובץ תחת עקיבה אחר שינויים אלא רק במצב שהלחצן לחוץ,
לכן תלחץ עליו לפני שאתה רוצה להוסיף שינוי, וכאשר אתה רוצה למחוק וכו' ללא
שינוי, לחץ עליו שוב והמעקב יתבטל ותוכל למחוק ולהוסיף כאוות נפשך
תמהני אם מושג זה זקוק למקור, הלא זהו אחד מעיקרי היהדות
כי ידוע שהתורה לא ניתנה לנו אלא כדי לתקן את המידות (כך מובא בספרי כל החכמים
מכל העדות החוגים והשיטות, בניסוחים שונים, כמו דרך ארץ קדמה לתורה, האדם לא
נברא אלא לשבר את הטבע, ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו וכו' וכו')
מעתה, אם קיימת דרך חלופית, נמצא שהתורה אינה אלא דרך נוספת לאלו ש'לא התסדרו'
עם הדרך החלופית וכיו"ב, ובסגנון של 'אם לא הצלחתם תנסו ע"י התורה'
משפט כזה הס מלהזכיר כמובן
אין זאת אלא שהתורה היא הדרך היחידה לתקן את המידות, וכל שאר הדרכים אינן
מציגות אלא תחפושת של מידות טובות.
בכל הכבוד הראוי
מאת: [email protected]
פתחתי קובץ וורד חדש רק כדי לבדוק את הטריק זה ולא הצליח
כתבתי חמש מילים עם גרשיים
אחד עם שתי אותיות אחרי הגרשיים, אחד עם שלוש, אחד עם ארבע, אחד עם חמש ואחד
עם שש
בחלק מהם הוספתי רווח לבן אחרי המילה, ובחלק הוספתי פסיק לאחריה כדי למצות את
כל האפשרויות
אבל זה לא עבד
למשל, כשעשיתי {1,4} מופעים הוא זיהה רק את המילה שבה יש ארבע מופעים מלבד
האות האחרונה - המילה בת חמש האותיות אחרי הגרשיים
שמתי לב שבכל תוספת של קבוצה נפרדת אחרי חיפוש במספר מופעים, הוא מזהה רק את
מספר המופעים הגדול יותר
לא רק ב- ?>
מאת: [email protected]
לא נפגשתי אף פעם בבעיה כזו של החלפת גרשיים אבל אני מעוניין ללמוד על הפטנטים
הקיימים בוורד
לכן ניסיתי לבדוק בפועל את העצה שלך הרב ברנדסדורפער
אך ה'חפש' מזהה רק את מספר המופעים הגדול ביותר, אם למשל ציינתי {1,4} הוא
מזהה רק היכן שיש ארבע אותיות אחרי הגרשיים אבל לא היכן שיש פחות מכך
מדוע?
אציין שזה קורה רק אם אחרי המופעים של [א-ת] הוספתי בסוגריים עגולות תו כלשהו
וסוף מילה ?>, בלי זה הוא מזהה את כל המופעים
האם אצלך - מעשה הכתב - זה הסתדר ?
כל הדיון מוזר לגמרי
אדמור"י בית בעלזא היו מספיק גדולים בתורה ומספיק חכמים (לתשומת לב אחד החברים
שציין ש'זו אינה קיצוניות אלא טיפשות'...)
מכדי שנוכל אנו העורכים הדגולים לדון האם מנהגם ראוי או שמא לא
גם אם יש קושיות מדוע כן למדו בספרי ר' סעדיה גאון או בספר העיקרים וכדו',
אפשר לשאול בכבוד ובהכנעה (סגנון השאלה והדיון לא היה כזה, אלא תוקפני ומזלזל
לתשומת לב הנ"ל)
מה שכן שייך לנו לדון בו זה לנסות להבין למה כך נהגו, ואם לא הצלחנו להבין, לא
נורא, יש עוד אלפי עניינים שאינם מובנים לנו
(לכתוב "מפני שהיה מכת המתנגדים ותלו בסיבה אחרת", גובל בחוצפה והטלת דופי
בגדולי ישראל כאילו היה להם 'משהו אישי' ולכן פסלו את הספר, גם הקצה"ח היה מכת
המתנגדים ולמדו את ספרו בבעלזא)
אנחנו גם לא יודעים מה הפירוש שבבעלזא 'לא למדו רש"ש', האם הכוונה שפסלו את
הספר 'והשליכו אותו לפח', או שמא הכוונה שהקפידו רק שלא ללמוד מתוכו אך ודאי
ששמרו על קדושת הספר כשאר הספרים הקדושים
הקיצור, הדיון נגרר למחוזות בלתי רצויים
יערות דבש חלק ב' דרוש י' ד"ה אבל הענין כמו שאמרו דקב"ה מחשב עתים...
וכן היה באברהם בתכלית הנסיון שהוא עקידה, ראה הקדוש ברוך הוא אם יהיה בעת אחר
יגברו רחמיו ויסיתהו הס"א מבלי לעמוד בנסיון, ולכך צוהו ביו"ד ימי תשובה דאז
היה עקידה, ואז אין יצר הרע גובר, ולכך גבר חיילים לעמוד לפני ה' ולעקוד בנו
והזמן גרם.
מעניין לשמוע
אך הם טענו בפניי שאין להם ממש תקציב מהאוניברסיטה, התקציב הידוע ניתן רק
בהתחלה עבור המחקר, כי בתחילת הפרוייקט הוא הוגדר כמחקר
אבל כיום אין בזה מחקר כי כל הדרישות הם רק שדרוגים של אי אילו ספרים שהציבור
משתמש אבל לא ספרי יסוד וכו', והכנסת מהדורות אחרות בספרי היסוד גם היא אינה
בגדר 'מחקר' אלא ביזנס בעלמא לפי בקשת הלקוחות
לגבי הועדה האקדמית, לא מובנת לי דעתם הנשגבת, מדוע ספרי זכרון אהרן (שלאחרונה
מתווספים בהמוניהם, ושמעתי ממישהו שיש להם הסדר עם מכוני הו"ל החפצים בכך,
שישלחו להם את הספרים שהוהדרו והודפסו בצורה מוקלדת והם מוסיפים אותם למאגר)
וכל כיו"ב נחשבים 'אקדמיים' מספיק,
אבל תוספתא וילנא לא מספיק אקדמית? וכי משום שחוקר פלוני עשה עבודת מחקר מקיפה
שמסקנותיה הינן שחלוקת הפרקים והברייתות שונה ממהדורת וילנא, לכן וילנא אינה
אקדמית? מאי שייטיה האי להאי?
