תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 19:03
המחלוקת בין רמב"ם לרמב"ן ורש"י היא בכמה חלקים: א' לפי הרמב"ן אין ימי נדה
מתחילים עד שהיא לא רואה בפועל זאת אומרת שיכול להיות שימי זיבתה נגמרו כבר
ואף על פי כן לא יתחילו ימי נדה כי היא לא ראתה משא"כ לפי הרמב"ם שימי נדה
מתחילים מיד כשמסיימת את ימי זיבתה בין ראתה ובין לא ראתה. ב' אשה שראתה ג'
ימים בימי זיבתה ונהייתה זבה גדולה ועוד לא ספרה שבעה נקיים ונגמרו היא' יום
של הימי זיבה האם מתחילה למנות מיד את ימי נידתה או לא שלרמב"ן אינה מתחילה את
ימי נידתה עד שתטהר מזובה משא"כ לפי הרמב"ם שמיד עוברת לימי נדתה למרות שעוד
לא נטהרה מזובה. ועל אותו משקל (עד כמה שזכור לי אבל צריך לבדוק בפנים) יהיה
המחלוקת באשה שטמאה נדה ועוד לא נטהרה מנדתה ועברו ז' ימי נדתה שלפי הרמב"ן
אינה עוברת לימי זיבה עד שתטהר מטומאת נדהואילו לרמב"ם עוברת לימי זיבה למרות
שעוד לא נטהרה מטומאת נדתה. וזה כוונת הכותב שם שאפשר שאשה תהיה טמאה נדה בימי
זיבה, אין הכוונה שתראה דם בימי זבה ותהיה טמאה נדה אלא שעוד לא נטהרה מטומאת
נדה שלה שהייתה לה בימי נדותה. ואגב מה שאמרת שבערכין ח. מבואר אחרת אשמח אם
תפרט כי אני למדתי שאדרבה מהסוגיא בערכין ח. כל הראשונים הקשו על הרמב"ם ולפי
פירוש המשניות הקושיא מיושבת שהכוונה שפתח נדה הוא ע"י קביעת וסת אבל לא ידוע
לי על סתירה בין המשניות ליד יישר כח.
