מ
מכון דעה את ה' - ארכיון
@מכון דעה את ה' - ארכיון
-
שלום! -
[2]: Re: האם יש אפשרות לצרף שתי קבצי פי די אף לאותו קובץ? -
חיפוש מחשב איכותי לרכישה -
לכבוד הבקיאים בספרי מחשבה -
"ושכנתי בתוכם" בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחדתאריך ההודעה המקורית: 15/02/2024 15:23
צריך לדעת שבכל מקרה האימרה הזאת
בנויה על פסוק מפורש בירמיה ז ד היכל ה' המה
כך שלדעתי לומר על זה שחז"ל אמרו זאת כשאין לזה אף מקור ברור כלל
אף בנפש החיים הביטוי כמאמרם ז"ל, שהוא רגיל לביטוי על מאמר חז"ל אבל בהחלט לא
מחייב.
עדיף כבר לכתוב שהוא מבוסס על דברי ירמיה הנביא מאשר על חז"ל -
"ושכנתי בתוכם" בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד -
'בלבבי משכן אבנה'-מקור -
שאלה בעניין הפצהתאריך ההודעה המקורית: 21/02/2024 21:17
מנסיון ומבירור שעשיתי לצורך הוצאת ספר
החלוקות חינם והנחה בביהכ"ס וישיבות
אינם מביאים כמעט לקוחות פוטנציאלים (חינם כל אחד לוקח, גם אם זה לא באמת
מעניין, וגם אם מעניין לראות מה זה, מכאן ועד לקום ולעשות מעשה, אם לא תשכנע
אותו שהוא חייב לעשות את זה קרי ע ידי פרסום נכון הוא לא יעשה את זה).
רק פרסום ועוד פרסום בכל במה אפשרית בתנאי שהיא מכובדת ומכבדת -
בתי דפוס זולים -
מישהו יודע יותר פרטים על הפולמוס של עיבור שנה בשנה הבאה. חומר או ידיעות. תודהתאריך ההודעה המקורית: 02/03/2024 20:11
הרב בוקוולד, הוציא לפני כמה חודשים ספר 'קו התאריך במקורות וקונטרס עיון
ביסודות הלוח'
בהקדמה לקונטרס הוא מספר על כך שבימים הקרובים להדפסת הספר הופץ בבתי הכנסת
חוברת בשם 'למנצח על השמינית' שמערערת על לוח הנה לשנים תשפ"ד תשפ"ה
ולטנעת הרב בוקוולד שורשה של חוברת זו בהטעיותיהם של המשכילים, ועצם קביעת לוח
אחר מופרכת מהיסוד.לא ראיתי את החוברת, אלא את הספר של הרב בוקוולד, אולי הואלתי משהו.
-
מקשים שלא נלחצים -
מקור בספרי מהר"ל שוהלכת בדרכיו שייך בדווקא במידת החסדתאריך ההודעה המקורית: 09/03/2024 23:50
למה אין והלכת בדררכיו להיות גאה, שמינית שבשמינית, ואל יבוש מפני המלעיגים
עליו...
כמו כן, בענין הנקמה ברשעים, הלא משנאיך ה' אשנא... באבוד רשעים רנה. שכל
השופך דמן של רשעים כאלו הקריב קרבן, במדבר רבה פרשת פינחס.
כמו כן כמו שכבר ציינו לעיל יעויין בתומר דבורה באריכות, שעל זה בנוי כל הספר,
שבכל הדברים צריכים להיות דומה לו
והא לך לשון הרמב"ם דעות א, ו
"כך למדו בפירוש מצוה זו, מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום
אף אתה היה רחום, מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש, ועל דרך זו קראו הנביאים
לאל בכל אותן הכנויין ארך אפים ורב חסד צדיק וישר תמים גבור וחזק וכיוצא בהן,
להודיע שהן דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי
כחו".
לא נראה לי שיש מישהו שחולק על כך.
וכל עיקר דברי המהר"ל, הוא רק שבמצוות אין הוי דומה לו, אלא מה שכלול בהוי
דומה לו שהיא גם מצוה לכל דבר, הוא רק מה שלא כלול במצוות. -
חיפוש מקורותתאריך ההודעה המקורית: 12/03/2024 09:24
דעת תבונות אמצע אות קכו
ותראי, כי הגופניות של אדם הראשון קודם חטאו היה כערך הרוחניות אשר לו עתה; צא
וחשוב הרוחניות שלו איך היה, והתולדות של המעשים ההם עד היכן היה מגיע. ודי
לומר מה שאמרו ז"ל במאמר שזכרתי למעלה (ב"ר, ח, י): "בקשו מלאכי השרת לומר
לפניו קדוש". ומינה נדון למה שהיה ראוי להיות אלמלא לא חטא, שהיה מתעלה בעילוי
הגדול שהיה מזומן לו. כי כמו שאנחנו רואים שהגופניות שלו של אז הוא כרוחניות
של עתה, נוכל להקיש מזה שהגופניות שלו אם היה מתעלה, היה יכול להיות כערך
הרוחניות של אז, כי כן הדברים מתעלים מעילוי לעילוי.ואמנם זה כלל ענין שני העצים - עץ החיים ועץ הדעת; שודאי אין מקרא יוצא מידי
פשוטו, והעצים - עצים היו, והפירות - פירות, והאכילה - אכילה, אך פירות דקים
ואכילה דקה, מה שאין מחשבתנו מציירת, שאינה מציירת אלא דברים גופניים. אמנם
הלא גם בפירות הגשמיים יש הסגולות שמשתמשים מהם לרפואות ולדברים אחרים, ויש
בסגולות הטבעיים דברים נפלאים. גם העצים האלה היה בפרים סגולה שחקק בם הבורא
ית"ש, כי עץ החיים היה בפריו סגולה להכניס בלב הדיעה הנכונה והדביקות והאהבה
אליו ית', והידיעה בדרכיו הקדושים, והיה שולל מן הנפש התאוות הגופניות; ועץ
הדעת להיפך, היה פריו מכניס בלב התאוות הגופניות והחומריות וכל החטאים. ואם
היה אדם הראשון אוכל מעץ החיים ולא מעץ הדעת, היה מתדבק והולך בקדושת קונו,
ומתענג על הוד קדושתו לנצח נצחים באין מפריד. וכשאכל מעץ הדעת - נשקע בתאוות
הגופניות, ואהב החומריות. הנה כי כן, מדה כנגד מדה, אבד יקר רוחניותו, ונשאר
גשמי במספר הימים שנגזר עליו, עד שישבע פרי חטאו, ושב ורפא לו. הכלל הגדול
(מכות כג א): "כיון שלקה הרי הוא כאחיך", א) אז ישוב לאיתנו הראשון, ב) וגם
ישתלם מציאותו מה שלא נעשה.ועיי' נפש החיים שער א פרק ו' בהג"ה ופרק טו
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
12.03.24,
09:22:53 -
דרוש מידע -
האם מישהו יודע למה יש אנשים שנוהגים לקרוא מגילה בירושלים בפורים דפרוזים???? -
ניסוח נכון. תודה מראשתאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 01:00
דעתי על הדרך המוזכרת בחז"ל גדול מרבן שמו
שלגדולים בדורות האחרונים שאנחנו עוד חיים אותם ואת סיפורם וכו' וכו'
יש לכתוב בתואר המקובל עליהם בהוספת המילה תואר הגאו הג"ר וכדו' שאם לא כן
יהיו הם מזולזלים בעיננו בתואר המקובל לכל אחד
משא"כ אצל גדולי הדורות מדורות קדומים בעיקר בתקופת הראשונים, יותר טוב לכתוב
רבי בלבד ואין בזה משום פחיתות כבוד, כיון שבכל מקרה הינם גדולים
ורחוקים מאיתנו מאוד,
וזה השם הקלאסי שלהם, משא"כ אצל גדולי הדורות האחרונים שזה נתפס יותר כתואר
ולא כעצם השם -
בירור סיפור ומקורו -
מקורות להא דאין חותכין פתילי הציצית ע"י ברזלתאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 19:01
יפה כל המראי מקומות, אפשר לציין עוד רבים ורבים.
המקור הראשון, הוא מטה משה.
ומש"כ הרב ארי במסתרים, כבר ציין לכך הרב מנחם הס, מש"ב בהערות ספר משנה
אחרונה.
ויש לציין עוד לכף החיים, שם בסימן יא סעי' ד שהביא זאת, וציין למראי מקומות
בהם מוכח שגם על חיתוך אורך החוטים אסור.
הלכך דבר זה שנוי במחלו'. ומעניין שכהיום כולם נוהגים כמחמירים, וקצת פחות
כעיקר דעת כו"ע, שביצירתם אסור,
רק בשנים היותר מאוחרות, התחילו המשווקים לפרסם דבר זה על גבי אריזותיהם.
ומעניין שאין מי שמקפיד, על כל ההלכה רק על חלקה, שלא מצינו מי שיקפיד לחתכם
בשיניו, וצ"ע מ"ש. -
מקור לכך ש"הלכה" היינו תושבע"פתאריך ההודעה המקורית: 29/05/2024 16:30
אם השאלה היית בעיקר על המאמר ד' אמות של הלכה בלבד
עין תפארת ישראל למהר"ל פרק ע
ואולי בכל מקרה הכוונה היא רק לדברי המהר"ל.מאת: [email protected]
-
עבור העבודה. כמה הערות בהל' תפילין. אודה לעזרה. ייש"כתאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 13:42
א. קשור גם הרבה להגדרה המדויקת של ציצית חובת מנא או גברא.
ה. לא מספיק מונח בכללי סב"ל וס"ס, אבל כעין דוג' לדבר שענין הברכה אינו מוחלט
לגמרי, עיי' מ"ב סו מז.
ז. לא עומד לי בראש חוץ מדעת האול"צ, אבל דיבורים על כך יש הרבה, עיין במאגרים.
ח. אכן שמיירי בכה"ג, ולא אמרתי שאין מקום לחלק אבל לדעתי גם אין מקום לקושיא,
ולשו' הגמ' מנחות לה, ב תפילין מברך עליהם משעת הנחה ועד שעת קשירה, ועיי'
תוס' שם לענין תש"ר, והמוכח לכאו' בסוגיא דהתם, שמשעת הנחה ועד הקשירה חלק
ממעשה המצוה.
י. עיי' תוס' ברכות ס, ב, ויל"ע.מאת: [email protected]