תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2023 13:24
אגב, יש הבדל בין התוכנות השונות בענין יעילות הדיוק בתוך מסמך?
מאת: [email protected]
לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!
אגב, יש הבדל בין התוכנות השונות בענין יעילות הדיוק בתוך מסמך?
מאת: [email protected]
אם טחינה אינה דאורייתא, מדוע אסרו רפואה ביום טוב, הרי גם אם יבוא לידי שחיקת
סממנים אינה איסור דאורייתא?
מקור הטעות שאומרים בשם החזו"א שאין לסמוך על המאירי הוא אולי בציץ אליעזר ח"י
סי' א מביא את החזו"א וכותב:
ולכן כמתכונת הדברים האלה ניתן להאמר גם בנוגע לדברי המאירי בשבועות הנ"ל
שנדפס ג"כ לא מכבר והמסורה כבר הפסיקה בינינו, ועל כן יתכן וקרוב לודאי שנפל
ט"ס בהעתקה, כעת או בזמן קדום, והושמטה תיבה אחת של לא שזה ט"ס קל מאד (וכבר
שיער ח"א על כך מנימוק אחר שעמו) וצ"ל: והמנהג הפשוט לא ליכנס שם לפי ששמענו.
אך שימו לב גם כאן מדובר בטעות סופר קטן מאוד כפי שכותב המחבר, ובמקום שבשאר
הראשונים משמע אחרת מדבריו
מאת: [email protected]
הדרך היחידה לוודא שהספרים לא מגיעים לגניזה היא לחלק רק לבתי כנסתי שנרשמו
לקבל את הספר
ספרים שמחולקים לבתי כנסת ללא רישום מראש מגיעים רובם לגניזה (שמלבד הנזק
למדפיס הספר יש בזה גם חשש גזל שכן בהכנ"ס משלם את עלויות הגניזה), וחלקם
נשארים בפתח בית הכנסת בגשם ובשמש
מאת: [email protected]
בהקדמת הרמב"ן לתורה נראה שזה נמסר למשה מסיני
רמב"ן הקדמה לבראשית
ומזה אמרו בשיר השירים רבה בחזקיהו ספר תגין הראה להם והספר הזה הוא ידוע
ומצוי אצל כל אדם יפרש בו כמה אלפי"ן יש בתורה בתגין וכמה ביתי"ן ושאר האותיות
ומספר התגין של כל אחת ואחת ואין השבח שספרו על הספר הזה וגלוי הסוד שהיה בו
לחזקיהו מפני התגין עצמן אלא בידיעתן בפירושיהן סודות רבים עמוקים מאד
נעניתי באישי:
רווח קשיח הוא נראה כרווח אבל מתפקד כאות
כלומר כשרוצים ששתי מילים תשארנה מחוברות באותה שורה ולא שהאחת תעבור לשורה
הבאה - שמתמשים ברווח קשיח [או במקף קשיח] - שאז נראה כרווח אבל בעצם מחבר
אותן למילה אחת
קונטרול+שיפט+רווח
על הדרך תואיל להסביר למי שלא יודע מה זה רווח קשיח?

אני מציע לקבוע איזשהו אמוג'י שיצורף לכל בקשה שעולה כאן שכבר לא רלוונטית
הסימונים האלו נראים בשורות המילים גם בלי שנכנסים למייל
וכך נחסוך מכולם לפתוח את המיילים שכבר לא רלוונטיים
למשל:
או
או משהו אחר.
שלחתי לו
מבר אילן שו"ת רדב"ז חלק א סימן עו
שאלת ממני אודיעך דעתי בענין השבת כי יש חילק /חילוק/ גדול בין השוכנים במזרח
לשוכנים במערב ונמצא שמה שהוא לאלו שבת הוי לאלו חול:
תשובה דע כי שאלה זו נבוכו בה רבים ונכבדים אבל אודיעך דעתי בה דע כי השבת
נמסרה לכל אחד מישראל שנאמר כי אות הוא ביני וביניכם וכמו שאות הברית הוא לכל
א' וא' כן השבת נמסר לכל א' וא' וכיון שהשבת נמסר לכל א' בכל מקום שהוא מונה
ששה ימים ובסוף הששה עושה שבת שהוא זכר למעשה בראשית שנאמר כי ששת ימים עשה ה'
וגו' שאם אין אתה אומר כן אפילו בארץ ישראל יש חילוק קצת: ואפי' תרצה לומר
שע"י התוספת שאנו מוסיפין בכינסתו /בכניסתו/ וביציאתו מתוקן מ"מ התוספת הזה
דאורייתא היא ונמצא שאין כל בני א"י שוין בתוספת זה שהרי יש מהלך קרוב לד'
ימים בא"י מן המזרח למערב ואפי' בעירות הסמוכות יש חילוק בזה בין טבריה
לציפורי כדאמר ר' יוסי יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריה ועם מוציאי שבת בציפורי
אלא מאי אית לך למימר כי השבת ניתן לכל אחד כפי מקומו אשר הוא דר בו לפי שכבר
נשלמו במקומו ששה הקפים שלמים ונכנס השביעי לקודם קודם ולמאוחר מאוחר. וגדולה
מזו אמרו המהלך במדבר ולא ידע מתי הוא שבת מונה ו' ימים מיום שטעה ומקדש שביעי
ומברך בו ברכת היום ומבדיל במוצאי שבת ע"כ ואעפ"י שאינו עושה בכל יום אלא כדי
חייו ה"מ מפני שהוא ספק שמא הוא שבת לכל בני אותו המחוז אשר הוא בו וחל עליו
איסור שבת א"נ משום דאם הוא שבת הרי יש בו איסור שבת לכל בני העולם שאין חילוק
בין השוכנים בקצה המזרח לשוכנים בקצה המערב אלא י"ב שעות או פחות ונמצא שזה
עושה מלאכה בזמן שהוא שבת לכל מ"מ למדנו מדחייבוהו לקדש שביעי משמע דלכל אחד
נמסר לעשות זכר למעשה בראשית כל חד וחד כי אתריה תדע שאח' שהגיע לישוב וידע
שטעה ועשה מלאכה בשבת לא חייבוהו להביא קרבן לא חטאת ולא אשם
תודה לכל המשיבים
גם שם לא מצאתי
כנראה זה אכן לא שומר בלי שנכנסים כל פעם לתוכנה ועשוים שמירה
מדובר בתוכנה זו:
קבצים מצורפים:
זה גם לא שם
מדובר בצילומי מסך שנפתחים תמיד תחת חלון 'חיתוך ושירטוט'
אולי התוכנה הזאת לא שומרת בלי שעושים שמור?
שם חיפשתי ולא מצאתי
איפה עוד זה יכול להיות?
ציון כמו בר אילן תמיד יהיה נכון
תודה רבה להרב יואל ולכל המשיבים.
בהתאמה אישית כפי שהרב יואל פירט, יש גם פקודה של סגור הכל.
שתי הפקודות עומדות אח"כ אחד ליד השני כך שבקלות ממש שומרים וסוגרים הכל.
הרב שך סמך על הרב אסחייק בכל ענייני רפואה
קיצור שולחן ערוך סימן לב סעיף כד
וירחץ גופו בחמין ואחר - כך בפושרין ואחר - כך בפושרין מן הפושרין עד שירחץ
בצונן. כשיצא מן המרחץ, ילבש בגדיו ויכסה ראשו היטב שלא תשלוט בו רוח קרה,
ואפילו בימות החמה צריך להזהר בזה, וישהה לאחר שיצא עד שתתיישב נפשו, וינוח
גופו ותסיר החמימות,
בספר של הרב אסחייק טוען שגם בזמנינו הניחה זו רלוונטית.
מאת: [email protected]
עיקר ההכשרה של עורכים תורניים הוא בישיבה ובכולל
מאת: [email protected]
שאסור.
י"א שמותר כי משלשל ומעכל המזון, והוא משיב על זה שאם כן יש לאסור מטעם רפואה