תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2022 21:08
ובארץ צבי (להגה"ק מקוז'יגלוב הי"ד - יתרו) כתב וכו'
ובארץ צבי (להגה"ק וכו') (יתרו) וכו'
ובארץ צבי להגה"ק וכו' (יתרו) וכו'
או שמא אפשרות אחרת?
בברכה
לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!
ובארץ צבי (להגה"ק מקוז'יגלוב הי"ד - יתרו) כתב וכו'
ובארץ צבי (להגה"ק וכו') (יתרו) וכו'
ובארץ צבי להגה"ק וכו' (יתרו) וכו'
או שמא אפשרות אחרת?
בברכה
בכל איזור בביהכ"נ.
עי' בגמ' יומא לט. "ובלחם הפנים, וכל כהן מגיעו כפול, הצנועין מושכין את ידיהן
והגרגרנין נוטלין ואוכלין".
ופסחים ג: "הגיעני כפול" וכו'.
ובשו"ת בית הלוי כמדומה לי סי' ב או ג, ועכ"פ מהסימנים הראשונים, שמחלק שם בין
לחה"פ לקרבן פסח, שהמצוה על לחה"פ הוא "שיאכל" היינו שיאכלוהו ולא צריך לאכול
כזית, שהמצוה על החפצא שתאכל, מה שא"כ קר"פ שיש מצוה על כל גברא לאכול ולכן
צריך כזית בדוקא.
מאת: [email protected]
כל עניין הרווחים בברכת מרדכי וחשקת התורה (רמ"מ שולזינגר), קשורים דווקא
לסגנון הדיבור המיוחד של ב' המחברים של הספרים הנ"ל ואכהמ"ל בתיאורים ובציורים.
דהיינו ששונה תמלול השיחות שלהם משאר שיחות, שמטרתם להעביר לקורא וללומד בהם
את התחושה שניתן להרגיש בשמיעה, ולאו דווקא החידושים המיוחדים שמובאים שם.
מקווה שהובן כראוי.
מאת: [email protected]
יתכן שקשור.
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד א
תנו רבנן: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית, וראהו בן
זומא ולא עמד מלפניו. אמר לו: מאין ולאין בן זומא? - אמר לו: צופה הייתי בין
מים העליונים למים התחתונים, ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד, שנאמר ורוח
אלהים מרחפת על פני המים - כיונה שמרחפת על בניה ואינה נוגעת. אמר להן רבי
יהושע לתלמידיו: עדין בן זומא מבחוץ. מכדי ורוח אלהים מרחפת על פני המים אימת
הוי - ביום הראשון, הבדלה - ביום שני הוא דהואי, דכתיב ויהי מבדיל בין מים
למים. וכמה? - אמר רב אחא בר יעקב: כמלא נימא. ורבנן אמרי: כי גודא דגמלא. מר
זוטרא ואיתימא רב אסי אמר: כתרי גלימי דפריסי אהדדי, ואמרי לה: כתרי כסי
דסחיפי אהדדי
למען הסר כל ספק (עכ"פ מבחינתי).
אני מכיר אישית מישהו שחבר קרוב למנהל 'בית העורך', ומדובר במאגר רציני,
ובוודאי שלא בעקיצה וכדומה.
בחינם הוא נותן רק 2 דפים, ואז יש המתנה של 60 שעות.
לא כ"כ שימושי.
זכור לי שבספרי תולדותיו של הגרי"ש זצ"ל מובא שפעם בשעת הכושר שאלו אותו אם
הבין אז את כתבי הלשם, ניסה הגרי"ש להתחמק מהשאלה והפטיר (בערך בנוסח הזה):
"לא הייתי כותב דבר שאני לא מבין".
מאת: [email protected]
זכור לי שבספרי תולדותיו של הגרי"ש זצ"ל מובא שפעם בשעת הכושר שאלו אותו אם
הבין אז את כתבי הלשם, ניסה הגרי"ש להתחמק מהשאלה והפטיר (בערך בנוסח הזה):
"לא הייתי כותב דבר שאני לא מבין".
מאת: [email protected]
רק לשים לב: פרעס"ן מלשון למחוץ אינה מילה באידיש אלא באנגלית, והאמריקאים
משתמשים בה כחלק משפת האידיש.
יתכן והקטע צוטט מתוך משפט באידיש כזו...
מאת: [email protected]
ג"א מצטרף.
אין לתאר את גודל התועלת שיש בתוכנת החיפוש "בקלות".
ממליץ בכנות.
זה קורה לכל הקבצים במחשב, לא משנה אם נעשו בהם שינויים או לא.
כשאני משנה לקובץ וורד רגיל - זה מה שקופץ:
[image: image.png]
מה שאני רק אכתוב במקום NORMAL מיד יקפוץ בחזרה ל-NORMAL...
ואז שוב, "שמור" - חוזר לקדמותו
"איקס" - שומר בלי שינויים
לענ"ד אין דבר כזה "מנהג" ליטול ידים.
מהר"א מבעלזא (האחרון) היה נוטל ידים בממוצע כל כמה דקות ביום, זה יכול היה
להגיע לעשרות רבות של נטילות ידים זה אחר זה.
אכן, ידוע שבאמצע קריאת קוויטעל קשה זה היה יותר מצוי.
מאת: [email protected]
תיכף יבואו להציע לערוך "קומזיץ"... כמובן רק באישי...
נראה לי שהשרשור נסחף מעט.
השאלה למי יש 'טקסט' של השירים הללו?
מאת: [email protected]
איך מעתיקים מבר אילן משניות עם ניקוד?
פשוטו כמשמעו
לא
אולי לא הובן כראוי, או שאני לא הבנתי.
מדובר בסימן המצורף, איך אני עושה החלף שם הוי"ה מפורש בסימן הזה???
[image: image.png]
מאת: [email protected]
ברור שהגופן צריך להיות תואם...
זה עדיין לא עזר לי