תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:27
יש כלל שכתוב ברש"י בענין חרס וגרב וילפת
ובהמון מקומות
ואסביר
יש שני מימדים בלשון הקודש
הלשון העיקרית הדווקנית,
והלשון המושאלת
אבל יש גם סוג שלישי
הלשון החצי מושאלת כלומר שזו מילה נרדפת
אם נחשוב על המשפט "אין לדבריו שחר" הכוונה היא שהם סתומים ולא מובנים [היום
זה מושאל לזה שהם "לא מתחילים" אבל זה טעות]
אבל שחר הוא עניין של יום ובוקר, ולשחר הכוונה להקדים שלום, ולתת מתנה, ושחור
מתוך לבן, וכו'
בבסיס המילה היא כך -
ובהשאלה ראשונה כך -
לכן מילים נרדפות במקור ובעיקרון יש לכל אחד את המשמעות המיוחדת שלו
לפעמים הם באים יחד גם לגוון את השיר ולאו דוקא להעמיק את המשמעות שלו
ולפעמים באים כדי להתרחב ולהעמיק את המשמעות ואז יש לכל אחד את המשמעות
המיוחדת שלו
וברש"י גם מביא לנו דוגמא
של דבר יחסי, חרס הוא יבש יותר מ... וגרב יותר מילפת [עיין שם אולי טעיתי]
וכל זה פשוט
ועל כן אין כאן ממש מחלוקת בין המלבי"ם לשאר
וגם הם ישמחו אם יש פשט וגם הוא בהרבה מקומות מודה שזה רק לגוון הלשון
ואין שום מחלוקת עקרונית לכאורה
מאת:
[email protected]