אלחנן סגרון - ארכיון
-
בטובו של מהר"ש בובר/באבער -
ביאור הראגוטשובער בהא דגולה אינו יוצא אפי' לפיקו"נתאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 23:47
צפנת פענח תניינא הלכות עבודה זרה פרק יא
והטעם עי' בירוש' בפ"ג שם ועירובין פ"י *דבר שדוחה דבר זהו רק אם הדבר ישנו
לפנינו דאז נדחה הדבר, *אבל שהחיוב מוטל עלינו שהדבר לא יהי' אח"כ א"א שתדחה
זה שעדיין אינה לפנינו, ועיין מכות די"א ובדברי רבינו בהל' רוצח פ"ז ה"ח גבי
רוצח שגלה למקלט אינו יוצא משם אפי' להציל נפש ועי' ביומא דפ"ה גבי הך דמעם
מזבחי כו' ולא מעל מזבחי, ואמר שם דלהחיות אפי' מעל מזבחי ודוחה את העבודה אף
באמצע העבודה אף שחייב מיתה על זה כמ"ש רבינו בהל' מקדש ומ"ש והגדר דאין
האיסור לצאת חוץ לערי מקלט רק מה שעי"ז לא יהי' בעיר מקלט, וא"כ הדבר עדיין
איננו וע"כ אין בכח לדחות -
קניית מחשב -
פירוש רש"י עה"ת מכונה 'נימוקי'? -
ספר כוס ישועות -
ספר הערוך טסקט מוקלד -
שתי ברייתות דורשיםתאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 23:05
ברור שרוב ככל הגאונים והראשונים השתמשו בלשון נקבה לגמרא - 'כדקאמרה הגמרא'
[עיין פרויקט השו"ת...], והכי נוח 'אמרו בגמרא'מאת: [email protected]
-
לשון מתלבטתאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 23:10
דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה
ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י.
ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על
שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום.מאת: [email protected]
-
הפרש לשון -
ביאור בכוונת תרומת הדשן -
סדר הדורותתאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 22:54
אתה לא מכיר את הכינוי הר"מ במז"ל [כך בד"כ הר"ן מכנה את הרמב"ם].
מאת: [email protected]
-
סדר הדורותתאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 22:52
הרמב"ם, בפער של כמעט מאתים שנה, יתכן שאתה מדבר על רב נסים גאון? שבאמת היה
קודם הרמב"ם.מאת: [email protected]
-
ספר דברי הימים של משה -
כתיבת מ"מ -
חיפוש מקור - המתנה לחזרת הש"ץ -
חיפוש ביאורתאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 22:42
זה לשונו של החסיד בעל יד מלאכי יד (כללי הפוסקים, כללי הרמב"ם והראב"ד
והסמ"ג, לט)
" דרכו של הרמב"ם לומר מפי השמועה למדו כן כל היכא דהילפותא אינה להדיא וכלומר
דמפני דמפי השמועה קבלו כן למדוה מהך דרשא גרועה כדי להוציאו מן הכתוב, ספר
מלכי בקדש דף ב' ד' ע"ש".
ומהרי"י אלגאזי בקהלת יעקב (תוספת דרבנן מערכת אות מ סימן קפט)
כתב: מפי השמועה. דאמרינן בכל דוכתא בהרמב"ם ז"ל, כתב הרב מגילת אסתר
שורש ב', ולא
מצינו באותה מצוה שאמרו עליה כי מפי השמועה קיבלו שזה פשט הכתוב. הנה הרב
אזיל לשיטתיה שכתב בהקדמתו לסדר זרעים כי כל התורה כולה נתפרשה לנו ממשה רבינו
ע"ה, אבל מחכמת התורה הכתובה לנו נוכל להוציא ממנה אלו הפירושים בדרך מדרכי
הסברות והאסמכתות והראיות והרמזים המצויים במקרא, וא"כ מאחר שמשה רבינו ע"ה
פירש לנו כל התורה נוכל לקרוא כל פירוש שאומרים לנו חכמים באיזה הפירוש שיהיה
מפי השמועה, ובלבד שלא יהיה בו מחלוקת, כי בהיות בו מחלוקת הוא מהדינים
שהוציאוהו החכמים על דרך הסברא, כי בקבלה לא נפלה מחלוקת. ומה שהשריש הרב ז"ל
בשורש הב', שאם החכמים בעצמם לא יאמרו על הדבר הנלמד מי"ג מדות כי הוא גוף
תורה אין למנותו, זהו בדבר שאין בו פירוש יורה עליו, אבל אם היה בו פירוש והם
פירשוהו באופן מה, ולא נפל בו מחלוקת, יש לנו לקבל אותו הפירוש כאילו שמענוהו
מפי משה רבינו ע"ה, כי האמת כן הוא ועל זה שייך באמת לומר מפי השמועה למדו,
ע"כ.מאת: [email protected]
-
שו"ת שו"מ מהדו"ג -
מקור של פתגם ידוע -
מקור של פתגם ידוע -
תופעה מוזרה ולא מובנת, למי פתרון החלום?