תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 17:19
הרמב"ם כתב לשון זו גם בפירוש המשנה באבות פ"ב מ"י, ושם כתב שהסמיכו זאת לאמרו
(תהלים פא, י) לא יהיה בך אל זר ולא תשתחווה לאל נכר, כלומר ששני הדברים
שווים, ע"כ.
ודרשה זו מקורה במסכת שבת שם, ולא בזוה"ק, כך שאפשר שמקור דברי הרמב"ם הוא
בגמ' [וסבר שדרשה זו שייכת בכל מי שכועס, ולא דוקא במשבר כלים בחמתו וכדומה.
או שמא יש לומר שכך היתה גרסתו שם. וכבר האריכו בזה האחרונים כמו שציינו
הרבנים שליט"א].