הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 20/05/2024 00:40

.ככל שהדיסק לא שלם חיצונית זה מבטל את האחריות
בר מן דין, אין שום סיבה לעשות זאת כשיש אפשרות להעתיק את האוצר לדיסק פנימי,
ואפילו להשאר עם הדיסק החיצוני.

תאריך ההודעה המקורית: 23/05/2024 17:10

היברובוקס

תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 22:37

אני רואה כעת שיש שם את הסדרה "משנת ארץ ישראל" מספריא. מדובר בפירוש מודרני
שלא היה נכנס לשום בית מדרש ויותר מכך, ואכמ"ל. אני לא יודע אם מדובר בחוסר
שימת לב של כותב התוכנה (יהודי יקר ורב זכויות), או שלא הגיעו לזה בסינון, או
שאין שאיפה לסנן יותר מזה. איני יודע איך ליצור איתו קשר, אבל חשוב לשים לב
וכנ"ל.

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2024 15:29

רק הסתייגות (דיסקלימר בלע"ז) אחת מהתוכנה הזו): ספריא במקורו הוא אתר עם הרבה
ספרים בעיתיים. כאמור זה אמור להיות מסונן, אבל איני יודע באיזה שלב של סינון
זה נמצא, כך שדרושה כאן עין ביקורתית.

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2024 00:31

לאחרונה מישהו כתב תוכנה בשם אוצריא
https://sivan22.github.io/otzaria-download/, שזה בעצם ספריא לשימוש במחשב
ללא רשת (זה אמור להיות מסונן מספרים בעיתיים). זה גם יכול להיות תחליף מסוים,
אם כי מומלץ לקנות ב"א בכל מקרה (לדעתי גם למי שלא עורך תורני).
אם צריך אשתדל להעלות את הנ"ל בדרייב.

תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 23:50

כמדומה שכל הנ"ל מתאים לאבחנה שנתתי, לא?
אתה צודק שהודעתי הראשונה לא הייתה מדוייקת.

תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 23:39

יש בזה כלל די ברור שכשלא מדובר במושג כשלעצמו כותבים באות פתוחה. בדר"כ המדד
הוא האם אלו ראשי תיבות הגוּיים - כלומר שהוגים אותם ככתבם. מהר"ם, רמב"ם
ורמב"ן אלה ראשי תיבות שאיש לא יפתח, לאפוקי נפק"מ שאף אחד לא יעמוד בשיעור
רציני וישאל "למאי נפקם?"

תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 02:14

הכוונה כמובן להקשר המסוים שתואר.

תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 02:06

גם אני מעדיף את התרגום של ר' מהדיר, אבל גם זה 'לא זה'... אולי אין באמת
תרגום מדויק.
תודה לשניכם

מאת: On Mon, 27 May 2024 at 00:39, אליהו ברדנשטיין

תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 14:40

(אוסיף גם שחלקים מהמדרש הובאו בילקו"ש תרומה ופקודי).

תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 14:38

זה מאחד הפורומים.
בעניי איני רואה כאן בעיה כלשהי.

תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2024 02:05

מצאתי:

. ברייתא זו היא מדרש שאבד. המדרש נזכר ואף צוטט במקורות רבים אחרים, אך המדרש
עצמו איננו בידינו כיום.

ב. רבי יעקב בן שלמה מצפון צרפת של המאה הי"ב מזכירו. דבריו צוטטו גם על ידי
בורנשטיין במאמרו "חשבון תקופות ומזלות". ועיינו עוד על כך אצל רמ"מ כשר, תורה
שלמה, פרשת בא, כרך יא, עמ' 45 (על שמות יב, יז). כשר גם כותב שם שמדרש מיוחס
לנתן הבבלי, וכן הוא כותב כי רבי יעקב בן שלמה היה תלמידו של רש"י. על כך
עיינו גם לפי המפתח: אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 625.

ג. מוריץ שטיינשניידר הדפיס בשנת 1864 מדרש מכתב-יד שהוא זיהה כמדרש מ"ט
מידות. אך דעתו לא התקבלה על ידי החוקרים. לדיון על כך ראו בפרוטרוט: יהודה
ליב הכהן פישמן, דיוקנאות של מעלה (בתוך: כתבי הרב פישמן, כרך א) מוסד הרב
קוק, ירושלים 1946, עמ' 154-156 [=הנ"ל, רבן של ישראל, בתוך: רי"ל הכהן מימון,
עורך, ספר רש"י, מוסד הרב קוק, ירושלים תשט"ז (מהדורה ב), עמ' נה-נו].

ד. לדיונים על כך עיינו גם: ר' אברהם בן רבי אליהו מוילנה (=הגר"א), רב פעלים,
מהדורת ר' שמעון משה חונס, וורשה 1894, עמ' 86 (ולעניין ברייתא למ"ט מדות
ודבריו שם עיינו גם: הקדמת ר"א בן הגר"א למדרש אגדת בראשית עם הערות של ר"ש
באבער ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, [המאמר כולו בעמ' רלה-רמג] עמ' רלח-רלט הע' כ).
ר' אליקים מהלזק, ספר ראביה, אופן 1837, פרק ו, הגהה לו (כנגד דעת ליאופולד
צונץ בעניין זה); ר' שלמה בובר, יריעות שלמה, וורשה 1896, עמ' 22-23. ר' שלמה
בובר (מהדיר, במבוא) ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, תרמ"ז, עמ' 22-23. ר' ישראל
זליגמן (מהדיר, בהקדמה), מסכת כלה רבתי, וילנה תרנ"ד, עמ' 14, אות כ. משה
שטיינשניידר, הרצאות על כתבי יד עבריים (תרגם מגרמנית ישראל אלדר, ערך א"מ
הברמן), מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמ' 24 והע' 53 שם. תלמוד ירושלמי דפוס
וילנה, זרעים, חלק א, בהערות המכונות "מלואים לשערי חומת ירושלים" (נדפסו
במהדורת תרפ"ו, בעמ' 4 בתחילת הספר) אות טו: "מדרש מ"ט מדות". ר' מאיר איש
שלום (פרידמן) [מהדיר], ברייתא דמלאכת המשכן: ונלוו אליה לקוטים מברייתא דמסכת
מדות או מ"ט מדות דר"נ על פי כתבי יד ודפוסים שונים עם הוספות בשם מאיר עין,
וינה תרס"ח, עמ' 86-89. ר' אברהם ברלינר, לקוטים (נדפס בתוך: אברהם ברלינר,
מהדיר, רש"י על התורה והערות "זכור לאברהם", פרנקפורט תרס"ה), עמ' 429.

ה. מדרשים מצוטטים (או שמרמזים לאמור שם) מברייתא דמ"ט מידות במקורותינו: את
האוסף הגדול (שיש לעיין אם מוכח היטב כי כל הקטעים הם אכן כטענת המהדיר ממדרש
זה. לדעתו כל הקטעים שבילקוט שמעוני פרשת פקודי אותיות תיח-תכז כולם מברייתא
דמ"ט מידות, עיינו שם במבוא עמ' 5) של הליקוטים של שרידי מ"ט מידות ניתן למצוא
אצל ר' אליעזר הלוי גרינהוט, ספר הלקוטים, ב, ירושלים תשכ"ז (מהדורת צילום של
הדפסת ירושלים תרנ"ח), דף א ע"א-דף יב ע"א (וראו שם דבריו במבוא בעמ' 3-11).
דוד רידר (מהדיר), תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה: מתורגם לעברית עם ציוני
מקורות ומקבילות: ויקרא-במדבר-דברים, ירושלים תשמ"ה, עמ' 153 והמבואר שם בהע'
13 (ועיינו בנוגע לכך גם: ר' שמעון כשר, ב, נח-לך-לך, ירושלים תשכ"ח, עמ' קלד
והמדרש המובא שם ממדרש הגדול והאמור בהע' 1 שם) ילקוט שמעוני השלם, א, מהדורת
וגשל, ירושלים תשמ"ג, לבראשית ט, יח-יט "ויהיו בני נח" (עמ' סו-סז). דב הימן,
מקורות ילקוט שמעוני (תורה), מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ד, עמ2 37 למאמר 24
שורה 38. ילקוט שמעוני על התורה לרבינו שמעון הדרשן, כרך ב, ספר שמות,
משפטים-פקודי (עם ציוני מקורות מאת דב הימן והערות ושינויי נוסחאות מאת יצחק
שילוני), מוסד הרב קוק, ירושלים 1980, פקודי, רמז תיח, עמ' 789 וההערה לשורה 9
שם. ר' נתן געשטעטנער, ספר להורות נתן (נדפס יחד עם ר' מאיר חיים אונגר, ספר
מאור התורה), כרך ד, במדבר, בני ברק תשס"א, עמ' ס, ד"ה "ויעשו בני ישראל את
הפסח במועדו".

תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2024 16:01

צומחת.

תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2024 00:32

זה לא מכון אופק?

תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2024 00:38

ככה"נ הכוונה לר' ברכיה ברך שפירא, אודותיו ראה
רבי ברכיה ברך שפיראהצג/הסתר
[עריכה
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&veaction=edit&section=0&summary=/*+פתיח+*/+
| עריכת קוד מקור
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&action=edit&section=0&summary=/*+פתיח+*/+
]
קפיצה לניווט
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#mw-headקפיצה
לחיפוש
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#searchInput
רבי ברכיה ברך שפירא
לידה 1608
ה'שס"ט https://www.hamichlol.org.il/ה'שס"ט
פטירה 1666 גיל (57)
י"ט באלול
https://www.hamichlol.org.il/י"ט_באלול
ה'תכ"ו https://www.hamichlol.org.il/ה'תכ"ו
קושטא
https://www.hamichlol.org.il/קונסטנטינופול
כינוי רבי בירך דרשן
רבותיו רבי נתן נטע שפירא
https://www.hamichlol.org.il/רבי_נתן_נטע_שפירא
בני דורו רבי יואל סירקיש
https://www.hamichlol.org.il/רבי_יואל_סירקיש
, רבי יהושע חריף
https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהושע_חריף
בת זוג בתו של רבי שלום מעליש
אב רבי יצחק אייזיק
אם רחל
צאצאים ברכיה ברך הדרשן אב"ד קלימנטוב

רבי ברכיה בֵּרַךְ שפירא (כונה: רבי ברך דרשן; ה'שס"ט
https://www.hamichlol.org.il/ה'שס"ט - י"ט באלול
https://www.hamichlol.org.il/י"ט_באלול
ה'תכ"ו https://www.hamichlol.org.il/ה'תכ"ו[1]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-1)
היה דיין https://www.hamichlol.org.il/דיין ודרשן
https://www.hamichlol.org.il/דרשן בקרקוב
https://www.hamichlol.org.il/קרקוב, מתלמידי המגלה
עמוקות
https://www.hamichlol.org.il/רבי_נתן_נטע_שפירא.
מחבר ספר "זרע ברך".
תוכן עניינים

• 1 קורות חייו
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#קורות_חייו
• 2 ספרו
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#ספרו
  • 2.1 משיטתו
    https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#משיטתו
• 3 קישורים חיצוניים
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#קישורים_חיצוניים
• 4 הערות שוליים
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#הערות_שוליים

קורות חייו[עריכה
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&veaction=edit&section=1
| עריכת קוד מקור
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&action=edit&section=1
]

נולד בוינה https://www.hamichlol.org.il/וינה לרבי
יצחק אייזיק ולרחל. בשנת ה'שע"ב
https://www.hamichlol.org.il/ה'שע"ב בהיותו בן 3
נפטר אביו[2]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-:0-2.
נשא את בתו של רבי שלום מעליש שהיה תלמיד חכם
https://www.hamichlol.org.il/תלמיד_חכם
מפורסם
ועשיר מופלג[3]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-3.
לאחר פטירת בנו של חמיו רבי צבי הירש[4]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-4
ללא
ילדים, נתן לו חמיו ממון בכדי שידפיס את ה"קונטרס עטרת צבי" חידושיו של רבי
צבי, רבי ברכיה בירך צירף את הקונטרס בסוף ספרו "זרע ברך"[2]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-:0-2
.

היה תלמידו המובהק של רבי נתן נטע שפירא
https://www.hamichlol.org.il/רבי_נתן_נטע_שפירא
בעל
המגלה עמוקות[2]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-:0-2.
כיהן בקראקא https://www.hamichlol.org.il/קרקוב כדרשן
וכדיין בבית דינו של רבי העשיל מקראקא
https://www.hamichlol.org.il/רבי_העשיל_מקראקא
[5]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-5
ובבית
דינו של רבי יהושע חריף
https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהושע_חריף
[6]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-6
.

בשנת ה'שפ"ג https://www.hamichlol.org.il/ה'שפ"ג
התבטלה
פעילותה של ה'חברה קדישא תלמוד תורה' שנועדה לחזק את לימוד התורה, זאת בעקבות
מחלת הכולרה https://www.hamichlol.org.il/כולרה
שהתפרצה,
אודות לפעילותו של הרב חודשה הפעילות בשנת שצ"ח
https://www.hamichlol.org.il/שצ"ח .

בפרעות ת"ח ות"ט
https://www.hamichlol.org.il/ת"ח_ות"ט ברח
מגדודי בוגדן חמלניצקי
https://www.hamichlol.org.il/בוגדן_חמלניצקי.
לאחר הפרעות פעל רבות להתיר עגונות
https://www.hamichlol.org.il/עגונה.

בשנת ה'תכ"ו https://www.hamichlol.org.il/ה'תכ"ו נסע
לארץ ישראל, ונפטר בדרכו אליה בקושטא
https://www.hamichlol.org.il/קונסטנטינופול
[7]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-7.
לפי מספר מקורות הוא נסע לקושטא
https://www.hamichlol.org.il/קונסטנטינופול
כדי
לתהות על קנקנו של משיח השקר שבתאי צבי
https://www.hamichlol.org.il/שבתאי_צבי
[8]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-8.
הידיעה על פטירתו הגיעה לקראקא בכ"ו באדר
https://www.hamichlol.org.il/כ"ו_באדר
ה'תכ"ז https://www.hamichlol.org.il/ה'תכ"ז ובו
ביום ערכו עליו הספד[9]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-9
.
ספרו[עריכה
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&veaction=edit&section=2
| עריכת קוד מקור
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&action=edit&section=2
]
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:זרע_ברך.png
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:זרע_ברך.png
זרע ברך דפוס ראשון

ידוע בעיקר על שם ספרו "זרע ברך". הספר מכיל את דרשותיו אשר דרש בהזדמנויות
שונות והוא סידרן על סדר התורה. מפרשת דברים ואילך ישנן ב' דרשות לכל פרשה
וכלולים בו גם דרושים לחמש מגילות והגדה של פסח.

בשנת ה'ת"ו https://www.hamichlol.org.il/ה'ת"ו הדפיס
בקראקא את חלקו הראשון של הספר הכולל את דרושתיו על ארבעת החומשים הראשונים.
בשנת ה'תכ"ב https://www.hamichlol.org.il/ה'תכ"ב הדפיס
בהולנד https://www.hamichlol.org.il/הולנד את
חלקו השני של ספרו על חומש דברים
https://www.hamichlol.org.il/חומש_דברים
[10]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-10.
נכדו[11]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-11
רבי
ברכיה ברך אב"ד קלימנטוב[12]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-12,
הדפיס בשנת ה'תע"ד
https://www.hamichlol.org.il/ה'תע"ד את הספר 'זרע
ברך שלישי'. בספר מרבה הנכד לצטט מדברי סבו. נכדו אף חיבר 'זרע ברך' חלק ד' אך
לא ידוע אם נדפס[13]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-13
.

הדרשות הן על דרך הפשט.

ספרו התפשט במהירות והתקבל בכל מקומות תפוצתו כפי שהעיד רבי יחזקאל קצינאלפוגין
https://www.hamichlol.org.il/רבי_יחזקאל_קצינאלפוגין
בשנת ה'ת"ץ https://www.hamichlol.org.il/ה'ת"ץ על
הספר ”המה
מבדרן בכל ארצות, ובכל תפוצות ישראל משתעשעים בו כל חכמי חידה...”[14]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-14.
הספר מצוטט רבות בספרי הדרשות בדורות שלאחריו ואף בדורו, כותב רבי אליהו הלוי
https://www.hamichlol.org.il/רבי_אליהו_הלוי,
הרבה דרשנים השתמשו בספר כדי לחדש חידושים על דרך הדרוש[15]
https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-15
.
משיטתו[עריכה
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&veaction=edit&section=3
| עריכת קוד מקור
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&action=edit&section=3
]

• התנגד ללימוד פילוסופיה ולפרסום תורת הקבלה ברבים[דרוש מקור
  https://www.hamichlol.org.il/המכלול:ביבליוגרפיה
  ].
• התנגד נמרצות לשיטת החילוקים שהייתה נהוגה בדורותיו (אם כי שיבח את שיטת
  ה'חילוקים'
  https://www.hamichlol.org.il/שיטת_הפלפול#שיטת_ה'חילוקים'
  של רבי יעקב פולק
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_יעקב_פולק
  )[16]
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_note-16
  .
• זעק נגד מינוי רבנים על ידי מתן שוחד
  https://www.hamichlol.org.il/שוחד, ומינוי חזנים
  https://www.hamichlol.org.il/שליח_ציבור
  שאינם
  הגונים רק בגין קולם הערב[דרוש מקור
  https://www.hamichlol.org.il/המכלול:ביבליוגרפיה
  ].

קישורים חיצוניים[עריכה
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&veaction=edit&section=4
| עריכת קוד מקור
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&action=edit&section=4
]

• רבי ברכיה ברך בן יצחק איזיק, זרע ברך
  https://beta.hebrewbooks.org/44748, באתר היברובוקס
  https://www.hamichlol.org.il/היברובוקס
• תולדות רבי ברכיה ברך בר' יצחק איזייק, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל
  – חלק א https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=36619#p=157,
  באתר היברובוקס
  https://www.hamichlol.org.il/היברובוקס
  .
• עלים לתרופה תשסז - גליונות תקמא-תקפח
  https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=50331#p=178,
  באתר היברובוקס
  https://www.hamichlol.org.il/היברובוקס.
  המשך: עלים לתרופה תשסז - גליונות תקמא-תקפח
  https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=50331#p=182,
  באתר היברובוקס
  https://www.hamichlol.org.il/היברובוקס
• קינה שחיבר רבי ברכיה על מותו הטראגי של מתתיהו קלהורה
  https://www.hamichlol.org.il/מתתיהו_קלהורה
  , * https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=18972&pagenum=76*לוחות
  זכרון https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=18972&pagenum=76,
  פרנקפורט דמיין תרס"ד, עמ' 68, באתר אוצר החכמה
  https://www.hamichlol.org.il/אוצר_החכמה
  (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הערות שוליים[עריכה
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&veaction=edit&section=5
| עריכת קוד מקור
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ברכיה_ברך_שפירא&action=edit&section=5
]

1. ^
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-1
   במעט מקומות מוזכר התאריך כ"ח בטבת תכ"ג
2. ^ לקפוץ מעלה אל:2.0
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-:0_2-0
   2.1
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-:0_2-1
   2.2
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-:0_2-2
   כך כותב רבי ברכיה ברך בהקדמה לספרו 'זרע ברך.
3. ^
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-3
   רבי אברהם שטרן
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_אברהם_שטרן
   , מליצי אש - ד
   https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=143142&pagenum=236,
   אות שי"ז.
4. ^
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-4
   חתן התוספות יום טוב
   https://www.hamichlol.org.il/תוספות_יום_טוב
   .
5. ^
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-5
   רבי אברהם שטרן
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_אברהם_שטרן
   , מליצי אש - ד
   https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=143142&pagenum=180,
   אות רמ"ז; חנוכת התורה
   https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=7566&pagenum=115,
   קונטרס אחרון.
6. ^
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-6
   רבי חיים נתן דמביצר
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_חיים_נתן_דמביצר
   , כלילת יופי - א
   https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=580&pagenum=107, מ"ו
   א'.
7. ^
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-7
   אלעזר אליעזר ליפא גארטינהויז, אשל הגדולים
   https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=106190&pagenum=129,
   אות ב' ערך מ"ט.
8. ^
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-8
   ראו: בספר קהילה, לבוב - אנציקלופדיה של גלויות
   https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=614678&pagenum=54.
9. ^
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-9
   רבי חיים נתן דמביצר
   https://www.hamichlol.org.il/רבי_חיים_נתן_דמביצר
   , כלילת יופי - ב
   https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=14770&pagenum=236, מ"ד
   א'.
10. ^
    https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-10
    אחר שהייתו בוינה אצל קבר אביו נסע להולנד.
11. ^
    https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-11
    בן לחתנו רבי אליקים געציל.
12. ^
    https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-12
    אשר נקרא על שמו.
13. ^
    https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-13
    הוא מזכיר את הספר כמה פעמים בספרו הנדפס. וכן החיד"א כותב זאת בספרו שם
    הגדולים אות ז' מערכת זרע ברך.
14. ^
    https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-14
    בהסכמתו לספר בשנת ה'ת"ץ
    https://www.hamichlol.org.il/ה'ת"ץ.
15. ^
    https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-15
    מובא בראובן בונפיל, סיני - עא (ג-ד)
    https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=614107&pagenum=92,
    שתים עשרה אגרות מאת ר' אליהו ב"ר שלמה רפאל תלוי (די ואלי).
16. ^
    https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#cite_ref-16
    בספרו זרע ברך, חלק ב'.

קטגוריות
https://www.hamichlol.org.il/המכלול:קטגוריה
(++):

• דיינים
  https://www.hamichlol.org.il/קטגוריה:דיינים
  (−)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (±)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↓)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↑)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
• המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
  https://www.hamichlol.org.il/קטגוריה:המכלול:_ערכים_שנוצרו_במכלול
  (−)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (±)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↓)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↑)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
• קרקוב: רבנים
  https://www.hamichlol.org.il/קטגוריה:קרקוב:_רבנים
  (−)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (±)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↓)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↑)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
• דרשנים
  https://www.hamichlol.org.il/קטגוריה:דרשנים
  (−)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (±)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↓)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↑)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
• מחברי ספרי דרוש
  https://www.hamichlol.org.il/קטגוריה:מחברי_ספרי_דרוש
  (−)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (±)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↓)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↑)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
• רבנים משנות ה'ש' - ה'ת'
  https://www.hamichlol.org.il/קטגוריה:רבנים_משנות_ה'ש'_-_ה'ת'
  (−)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (±)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↓)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↑)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
• רבנים משנות ה'ת' - ה'ת"ק
  https://www.hamichlol.org.il/קטגוריה:רבנים_משנות_ה'ת'_-_ה'ת"ק
  (−)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (±)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↓)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↑)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
• יהודים הקבורים באיסטנבול
  https://www.hamichlol.org.il/קטגוריה:יהודים_הקבורים_באיסטנבול
  (−)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (±)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↓)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
  (↑)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks
• (+)
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברכיה_ברך_שפירא#catlinks

תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2024 15:43

אא"כ רבי עקיבא של שם של כפר או עיר...

תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2024 01:06

בלי קשר, "מצוין ביותר" זה לא כ"כ מקובל, עדיף "מצוין" לבד.
הרעיון נראה מוצלח מאד, ותמהני שלא חשבו על כך קודם.

תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2024 01:04

אני מסכים שיש יותר מדי סמני קריאה. עודף דרמטיזציה זה גם לא טוב. הייתי מוריד
לפחות את הסימן לאחר "חלקך".
להערכתך - מסכים עם הרבנים כאן שסגול יראה מאד מוזר.

תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2024 19:08

לא מבין ממה אתה כ"כ חושש, שמישהו ירוץ וישקיע לפני שהוא יודע בכלל במה
מדובר?...

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 13:04

א.. מן הסתם כך היא ההגדרה הרווחת, אבל ההגדרות של מצווה קיומית וחיובית הן
מעט מעורפלות (כמו שכתבת, לאחר שהוא לובש בגד ד"כ יש חיוב גמור שהיא תהיה עם
ציצית. ההבדל הוא שהוא מעיקרא לא חייב ללבוש את הבגד, בניגוד לתפילין. בפשטות
זה גם קשור למחולקת הידועה על ציצית בשבת, ואכמ"ל). מצווה קיומית זה יותר כמו
מצה בשבעת ימים. ואעפ"כ אלה ההגדרות הרווחות, וכך הייתי כותב בספר.. בעניין
ציצית יעוין בשערי יושר ג' י"ט ד"ה ואם, וראה גם לשון הרמב"ם ברכות י"ב א'.