הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 10:49

ההודעות של הקבוצה חלקן מגיעות לי למייל חלקן ישירות לספאם איך מסדרים זאת?
תודה מראש

תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 17:41

---------- Forwarded message ---------
מאת: מאת: שבתי קוסובר
Date: יום ב׳, 19 בדצמ׳ 2022 ב-17:40
Subject: Re: [עריכה תורנית] לא יתייצב איש בפניך - לא יעמוד איש לפניך.
מאת: To: at0241726

לענ"ד פרשנותו של המלבי"ם אינה רק מעצם שוני המילה כי אם אף מעצם שוני
תחבירה וכמו שהעלית, הגמ' בברכות ס"ד מביאה מימרא של רבי אבין גבי הנפטר
מחבירו האם יאמר "לך בשלום" או "לך לשלום" למעשה זה נשען על פסוקים אך יש שם
גם הגיון כאשר אתה כותב ל אתה בעצם מדבר על התוצאה כאשר אתה כותב ב אתה מדבר
על הדרך בלבד ללא הקשר לתוצאה, ואפשר שהמלבי"ם מבסס את פרשנותו שכאן כתוב ב
ובא על תחילת מצבו היינו כבר על הדרך משא"כ שכתוב ל זה מדבר על התוצאה ולכן
נוקט שאף אם יתייצב בתוצאה הוא לא יעמוד, יישר כח על ההערה המחכימה.

תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 17:46

אולי כוונתו לרמב"ם דעות פרק ד' דאין לאכול בשר עוף וביצים ביחד

תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2022 22:20

פסחים עז, א גמ' בריש העמוד

תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 01:45

חכמים הזהרו בדבריכם, בטרם אתייחס לגופם של דברים אתן כאן גילוי נאות אני צאצא
שלו. מנין הקביעה השרירותית שהרב רוזנברג היה זייפן? אתה יודע מה הוא היה מעבר
לכך שהוא הוציא את הספר נפלאות מהר"ל? אתה יודע איזה ספרים חשובים הוא הוציא?
על הספר ידות נדרים שמעת? ספר מאד נפוץ ושמיש בעולם הישיבות, כמו"כ הוציא
קונטרס מאור החשמל שיצא במהדורא מצומצמת ולכך לא זכה לתהודה רבה אך זכה
להתייחסות בכמה מספרי השו"ת, ועוד ספרים רבים וטובים, כמו"כ היה רב בפולין
ולאחמ"כ בקנדה, כינויו היה הטרלא רוב,
וקראתי רבות אודות סיפור הגולם ואם היה או לא היה ואף לאחרונה קראתי מאמר שלם
של איזה מרביץ תורה על הנושא הנ"ל מאמר המלא בהנחות לא מבוססות ומפאת כבודו לא
אזכיר את שמו,
רק זאת אומר בדר"כ כשעושים עבודת מחקר היסטורית נופלים בכך שמסמנים את המטרה
עוד לפני זריקת החץ אשר על כן מביאים תכנים שמשרתים את המטרה.....

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 01:00

ישנה מחלוקת אם ברכת הנר היא ברכת השבח או ברכת הנהנין מעתה למאי דסבר דהוי
ברכת הנהנין ליכא כלל קושיא אם יכול לברך על נר שרואה דאז מחוייב להחזיקו בידו
וזה א"א ומשום ספק שבת, ואף אי נימא כדעת הפרישה [רחצ] דאינו ברכת הנהנין מעתה
אינו צריך להחזיקו בידו אך עדיין ליכא קושיא דהלא שם בס"ק א כתב דעיקר הברכה
על הנר ניתקנה משום דנתן הקב"ה דעת באדם הראשון וכו' ובשונה מטעם ההדלקה
במוצאי יוכ"פ, מעתה האם יברך בזמן שהוא ספק מוצ"ש?
ומש"כ דלפי האשכנזים דנשים מברכות על מצוה שהז"ג כבר יעויין באגרות משה חו"מ
חלק ב' סימן מ"ז אות ב' שתמה בזה אדברי הביאור הלכה ואף לשיטת הרמב"ם דמה
דאין מברכות המצוה שהז"ג משום דאינן יכולות לומר וציונו אך בברכה זו אינן
אומרות כן יעויי"ש ואכמ"ל

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 18:02

אז הוא פושט ומסיים דיותר נכון לומר שאינה חייבת היינו דברכת הנר אינה חלק
אינטגרלי מהבדלה, ועל אחת כמה וכמה בהולך במדבר ששם זה ספק מלאכה דאורייתא.

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 17:00

בשמים מקומם כל מקום שמבדילים? לי ידוע אחרת בנוגע למוצאי יו"ט וכן במוצ"ש
נחלקו בראשונים [ראב"ד מאירי] אמנם האם חובה לחזר אחר בשמים במוצ"ש אך בשו"ע
פסק דאין חובה לחזר וכדברי הראב"ד ואף לשיטת המאירי זה לא חלק מהבדלה כי אם
ניתקן על מוצ"ש ומהטעמים דלעיל, עכ"פ אחר האור לכו"ע אין חייב לחזר וזה כבר
מוכיח שאינו מחיובי ההבדלה וכבר הובא הביאור הלכה בשלהי רצו' דנקט דברכת הנר
אינה חלק מההבדלה, לגבי הטענה שהתירו לברך על קידוש והבדלה למרות וכו' לפי איך
שהבנתי "תקנו" לקדש ולהבדיל ובשביל היכר מעתה אין טעם לתקן זאת על הנר דהוי
ספק איסור "מלאכה" דאורייתא.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 14:15

אולי יבאר כבודו את שאלתו, מאחר ובגמ' מבואר שכל יום הוא ספק שבת ומשכך אסור
לו לעשות שום מלאכה וכך נפסק בשו"ע א"כ מה הצד בכלל שיוכל להדליק אש, ומה
ששאלת גבי בשמים ידוע לי על ג' טעמים מדוע מברכים על בשמים במוצ"ש א' נשמה
יתירה ב' מכיון שפותחים את הגיהנם ובכדי לתת כח [ב"ח] ג' משום שלישי למילה
ואדם הראשון נברא ביום שישי [רבינו בחיי בראשית לד'] ולפי כח הטעמים הוי ספק
א"כ לכאורה אין לברך משום חשש הפסק.

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 01:41

מדברי הגמ׳ שם סט׳ משמע דאין היתר לברך על הנר דכל יום ויום הוא ספק דילמא הוא
שבת וליכא למימר דאזלינן בתר רובא ורוב הימים הם חול דזה מקרי קבוע וכדכתב
המג״א וכל מה דמותר לו לעשות מלאכה בשאר ימי השבוע הוי רק כדי פרנסתו ומשום
פיקוח נפש וכן נפסק בשו״ע, וכל מה דעושה בשביעי קידוש והבדלה הוי רק
להיכר בעלמא,
ומה דהעלו כאן דהוי הבדלה גמורה ואין סיבה למעט בחלקיה טענה זו כבר העלה
הביאור הלכה בשלהי סימן רצ״ו גבי נשים בהבדלה אם יברכו על הנר כשמבדילות לעצמן
דהלא ברכת הנר הוי הזמן דרמא אך מאידך הוי חלק מההבדלה ולמעשה הכריע שם דלא
תברכנה, ובלאו הכי הכא אין לברך כאמור דכל יום ויום הוי ספק שבת.

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 22:56

אם אינני טועה זה קיים באוצר הספרים של ישיבת בית מאיר זו סדרת ספרים ספר שלם
על פרשה

תאריך ההודעה המקורית: 06/01/2023 12:42

"אמר רבי יודאי גדול כח ברכת המזון שמוסיף כח ברכה בפמליא של מעלה, אמר רבי
חנינא גדול כח ברכת המזון שמוסיף ברכה על מעשה ידיו של אדם [ זהר חדש רות]
עוד יעויין בזהר פ' ויקהל
עוד יעויין בספר תשבץ קטן שכתב מה דאין מוזכר האות ף בברכה זו משום דהמברך
בכוונה אין אף, שצף, קצף, שולטין בו

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:10

עם הגמ' במגילה יא זה קצת קשה ליישב דשם דורשת "הוא אהרן ומשה הן בצדקן מתחלתן
ועד סופן"
וכבר הזכירו את הקונטרס של המגיד מוילקומירר ושם מובאת ראיה זו כמדומני בהסכמה
של האדר"ת שם

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 18:32

מאמרי השבתות כלל ג' אות ה'

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 21:16

בראשית רבה פרשה ק' פסקה ב' אך שם מופיע בשם רבי ירמיה.

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 14:52

"עד דהוו שראן תחות ארבעים ותשע חילי דמסאבותא" שם זוהר חדש ריש יתרו

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 19:32

ילקוט ראובני

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 01:49

מהרש"א ח"א גיטין נח' ד"ה ועליה

קבצים מצורפים:

• IMG_20230122_014753_420.jpg

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:24

הרב ה"ארי" שלח בהסתרה שבתוך בהסתרה דהוי הליכות שלמה מועדים ח"ב

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:29

גם אני מצטרף להמלצה ספר מיוחד אם תרצה אשאיל לך,
בנוגע לשאלה מקופיא זכור לי שהמקור זה ירושלמי
ואם אינני טועה להגרש"ז יש שטיקל ע"ז ושם מבאר דמצוה מן המובחר ביין משום דהוי
כנגד ד' לשונות של גאולה שכל לשון מוסיפה על לשון וכך גם פועל בהיין
ראיתי זאת אם אינני טועה בכמוצא שלל רב על פסח.

מאת: [email protected]