רפאל ברלב - ארכיון
-
העתקה עם עקוב אחר שינויים -
העתקה עם עקוב אחר שינויים -
כל הכועס כאילו עובד ע"ז -
האם לקחת דמי תיוך מחברתאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 21:07
אינני בקי איך מקובל בתחום, אבל לכאורה אם בן אדם לא עוסק בזה ראוי לעשות זאת
בהתנדבות
כשאני מוצא לאחד דירה למכירה אני לא לוקח לו שקל, ונראה לי שכל אחד היה נוהג כך
למה בתחום זה זה אחרת?
בשונה משדכנות שכל דרך השידוכין מדורי דורות הולכת דרך שדכן דווקא.
ושוב, כאמור אינני בקי בתחום, והכל כמנהג המדינה. -
מראה מקום לדברים ידועים בקבלה -
כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא? -
העלאת שכרתאריך ההודעה המקורית: 14/08/2022 11:48
ובפרט שכרגע המחיר לעורכים נמוך מאד - ברוב המכונים
בהתחשב שאין תשלום על הפסקות, מועדים ובין הזמנים ששקלול של כל אלו הוא לפחות
30%מאת: [email protected]
-
דוגמא לעתונאות קלוקלת -
אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודשתאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 03:12
גם אני עקבתי בעבר כמה פעמים אחרי המדור וראיתי שהעקרון להם הוא לבדוק במפרשי
התנ"ך
אבל כל אחד יודע שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד וכך משתנה הלשון מדור לדור
ללא ספק
לדגו' נין ונכד שכבר ראיתי שהם ועוד כמה זעקו נגד המשמעות המקובלת בעברית שהוא
סילוף של הציונים
אבל בעלים לתרופה של מוהרנ''ת מברסלב כבר כותב בצורה המקובלת היום (לפני כמאה
שמונים שנה)
ובא ללמד על הכלל כולואגב, מספרים שאיזה בחור שאל את הגרש"ז אויירבך בשיעור שאלה במילים כאלו
ורש''ז רטן בתגובה 'למה אתה משתמש במילים של בן יהודה' -
מאמר אודות חשיבות הדיבור בלשון הקודשתאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 17:32
מסתבר שהכוונה ללשון הקודש בסיסית שיוכל ללמוד ולעסוק בתורה
מי שאינו יודע לשוה"ק אינו יכול לעסוק בתורה כלל וכלל - בכל אופן בזמנם שלא
היה תרגומים וספרי עזר
ואז עליו להשאר עם הארץ גמור
ואסמכתא לכך הוא שהספרי קושר זאת בפשיטות עם חיוב תלמוד תורה
(אולי אפשר להקיש מכאן לחייב ללמד את בנו קריאה)מאת: [email protected]
-
מאמר מהבעש"ט בענין תורה לשמהתאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 20:44
לא שמענו ולא מצאנו
יש כזה ווארט מהמגיד (תורת המגיד פסחים) אבל הכוונה היא הפוכה שתמיד הוא
במדרגת שלא לשמה לפי ערכו
וז"ל: אמר ר"י א"ר לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא
לשמה בא לשמה [נ ב]. הענין הוא כי התורה היא א"ס כנודע ונמצא בחי' לשמה הוא
ג"כ א"ס, כי כל עוד שמוסיף והולך ממדריגה למדריגה נתרחבו מוחין שלו, ויודע
לדבק א"ע בשכל היותר גדול, כי האדם נקרא הולך עבור זה, וכל עוד שהולך במדריגה
היותר גדולה משיג יותר אמיתת אור פנימיות התורה הנקרא לשמה, ונקרא הבחי'
שתחתיה שלמד מקודם שהגיע לשכל זה, נקרא בחי' שלא לשמה, נגד בחי' שלמעלה שהגיע
אצלה, וכן לעולם, כי זה דבר שאין לו סוף והבן, וזהו לעולם וכו' שלא לשמה, כי
לכאורה איך אמר לעולם, הא אמר אח"ז בא לשמה, א"כ אינו לעולם, אך הענין הוא
כאמור שכוונת הש"ס לרמז שלא יעמוד במדריגה אחת, רק שילך ממדריגה למדריגה,
באופן שידמה לו בחי' הקודמת לשלא לשמה לפי ערך בחי' עתה.אבל ללמוד שלא לשמה זה דיבר בחריפות מאד כמו שכ' הספר בעש"ט ואתחנן אות מב
ז"ל: 'בלימוד לשמה יש שתי בחינות, ונקרא בחינה הראשונה שלא לשמה נגד מדריגה
העליונה ממנה וכו', והוא דכבר זכרנו כי התורה נקרא הלכה, כמו שאמרו חז"ל
(ברכות ח' א) אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, והטעם שנקרא הלכה
אמרנו שיש שני מיני לימוד, אחד לקשט הכלה שהוא אותיות הלכה, כנזכר בתיקונים,
והוא בזוהר חדש לשיר השירים, לכך פליגי תנאי בלשון אסור ומותר, להתיר קישוט זה
מכאן וליתן במקום אחר וכו' יעוין שם, ונודע כי קישוטי הכלה הוא על ידי לבושין
ותכשיטין טובים, כך הלימוד שהוא על ידי לבושין או לתכלית עולם הבא או לאיזה
סיבה שיהיה לו איזה תועלת נקרא דרך לימודו במלבושין, והנה אחר כל קישוטי הכלה
הוא תועלת שתמצא חן להתעורר הזיווג ואז אשתללית מלבושין, והוא דיבוק עצמיי, כך
יש לימוד לשמה בלי שום תועלת והנאה, לדבק את עצמו באותיות התורה והתפילה,
ופנימיותיו לדבק בתוך פנימיות התורה והתפילה שהוא הנשמה של האותיות, ונקרא סוד
נשיקין ישקני מנשיקות פיהו (שיר השירים א', ב'), זיווג המעולה זיווג בפה לדבק
רוחא ברוחא ונשמה בנשמה, סוד ארבע נשיקין הרמוז באותיות הוי"ה, נגד ארבע
אותיות אהבה וכמו שכתב הרב מוה"ר משה קורדוורא בזה יעוין שם, והנה שני מיני
לימוד הנ"ל צריך אדם השלם להשלים בכל יום, וכמו שעשה הרב האר"י זלה"ה, תחילה
למד הלכה בפלפול כדי לשבר הקליפות וכו', ורצה לומר כי נודע סוד גלות השכינה
הוא מה שהקליפה מלביש את הקדושה ומכסה אותה בסוד רשע מכתיר את הצדיק (חבקוק
א', ד'), כמו שכתב בספר נוף עץ חיים בפרשת פקודי בזוהר דף רמ"ב יעוין שם, וזהו
שאמר לבשו שמים קדרות (ישעיה נ', ג'), ואם כן על ידי לימוד בפלפול כדי לשבר
הקליפות, רצה לומר כדי להסיר לבושי השחרות מהכלה העליונה, ולקשטה בלבושי התורה
לבושי הקדושה זהו בחינה ראשונה של לימוד לשמה, ואחר כך ילמוד בבחינה שניה הנ"ל
לזיווג לדבק עצמותו ופנימיותו בעצמות פנימיות התורה בלי שום לבוש, ובזה אמר רב
יהודה לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה (פסחים נ' ב) שהוא ציווי, דהיינו שיעסוק
בדרך הראשון, הנקרא קישוטי השכינה, שהוא נקרא שלא לשמה נגד הבחינה השניה
העליונה ממנה, דיבוק עצמיי בלי שום לבוש, וזהו שאמר שמתוך שלא לשמה בא לשמה,
כי בחינה שהוא בתוך שלא לשמה שהוא השכינה שהיתה מלובשת בתוך הקליפות, בסוד רשע
מכתיר הצדיק וכו', עכשיו בא לשמה, שאין לימודו לשום הנאה ותועלת רק לשמה,
שמדבק עצמו בפנימיות אותיות התורה בלי לבוש, אבל שאר בחינות שלא לשמה גדול
עוונו מנשוא' (תולדות יעקב יוסף פרשת שלח דף קמ"ב ע"ב) -
צרכי פרנסה ?תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:37
לענ"ד
אע"פ שלכאו' אינו קשור לכתיבה ממש מקומו דווקא בפורום זה ולא באחר
אבל מאחר שהעורכים התורנים הם אלו שצריכים זאת ביותר כי מצד אחד הוא עבודה על
טהרת הקודש ממש, ומצד שני נוגעת בטכנולוגיה, לכן צריך לעורר את הנושא אצל
עצמנו וללבן ולהבהיר אותו.*לגבי עצם הדיון *איך שאני מבין דעת הפוקים היא שאייפון לא הותר אלא לצורך
פרנסה ממש, ובדוחק גדול מאד מאד, בבחי' מה שכ' הנו"ב שהתורה התירה לאדם לסכן
עצמו לצורך פרנסה, שבוודאי לא הותר מתוך כך לסכן עצמו לשאר צרכים.
אבל על המחשב והמייל שלענ"ד אין סכנתו מרובה כל כך אע''פ שיש בו סכנה יכול
להשתמש בו בתבונה גם לשאר דברים נחוצים, וכל אחד יעשה כשיקול דעתו, ונראה לי
שכל אחד פה יכול להעיד על זה. -
טקסט של ספר תהלים -
האם עורך שהתפטר מעצמו יכול לדרוש פיצויים ? -
אקסל לרישום שעות עבודהתאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 09:42
הבעיה בקובץ זה שהוא מחשב את השעות שנוספו ידנית פעמיים בתחשיב היעד החודשי,
כי כל יום ביעד החדשי מוגדר שמחשב את היעד שנוסף, ובנוסף לזאת הוא מוסיף את
היעד שנכנס בתאריך המצויין ביעד
תוכל לראות זאת שבשורה הראשונה של הסיכום החדשי הוא כבר מוסיף את כל הסכום
ששנוסף החודש, ובתאריך שבו נוסף הוא מוסיף אותו שוב
אין מזה נסק משמעותי מלבד העובדה שזה מבלבל אותך ביעד החדשי, כי בטבלא העיקרית
שהיא בגליון הראשון הוא לא מובא
אך את זה צריך להקפיד בטבלא זו כשאתה מכניס שעות ללחוץ 'הוסף תאריך' כי אחרת
הוא לא מחשב אותם
כמו שקרה בשורה השניה -
אקסל לרישום שעות עבודה -
אקסל לרישום שעות עבודה -
חיפוש מקור-כללי הרמב"םתאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 09:02
משמע באחרונים שזו ראיה (אבל ייתכן שאינו מוכרח אלא סייעתא בעלמא)
מצו"ב תוצאות חיפוש בבר אילןייתכן שסמך על מה דחלק עליו במקום אחר
אגב, זכור לי שהגרי''ז אמר שהראב''ד לא בא לחלוק על הרמב''ם אלא להפוך את ספרו
למושלם יותר, ולכן לפעמים (נדיר) באר את דבריו וכדו'.
וביתר אגביות אחר מגדולי ישראל הגיע אליו משכיל עם טענות אפיקוסות, והשיב לו
בדרך צחות 'הלא הרמב''ם פותח את ספרו שהשי''ת ברא את העולם, ואם היה לראב"ד צד
לפקפק בזה היה משיג על כך, ומדלא פקפק מוכח שאין בזה צד פקפוק, ועל כרחך את כל
ראיותיך צריך ליישב בדרך אחרת'.קבצים מצורפים:
-
בקשת עזרה בוורד. תודה מראש ! -
טעות בציון מ"מתאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 23:25
רעיון מבריק ומסתבר
יש שתפסו כל מיני לשונות ור"ת שאינם מקובלים אף בתקופתם
ובפרט שאת הר"ת אפשר לתלות במדפיס
נוכל לראות לפעמים התערבויות בוטות מאד באשמת המדפיסים
בשוגג ולבי אומר לי שפעמים שהיה אף במזיד כדי להסתדר עם העימודמאת: [email protected]