כדאי לדעת שתמיד אפשר להגדיר קיצור מקשים לכל מה שרוצים.
קובץ> אפשרויות> התאמה אישית של רצועת הכלית> קיצורי מקשים, ושם אתה מגדיר למה
יהיה הקיצור ואילו מקשים הוא יכלול, לבחירתך.
אם אתה בוחר שם משהו שיש לו כבר קיצור מקשים קיים - הוא יראה לך את הקיצור.
אפשר לשנות שם גם קיצורים קיימים, או להגדיר יותר מקיצור אחד לפעולה מסויימת.
תוכנה טובה לעריכת שמע שכוללת גם אפשרות לפיצול הקלטות זה Audacity.
יש בה גם אפשרות להרצה/ האטה (מאוד יעיל בשכתוב שיחות) ולמתקדמים גם אופציה
לניקוי רעשי רקע ועוד.
קישור לדף ההורדה - https://www.audacityteam.org/
ב-יום חמישי, 16 בנובמבר 2023 בשעה 09:09:14 UTC+2, ש כתב/ה:
נקודות במקורות מפריעות לרצף קריאת הקטסט ויוצרות תקלות כפי שהועלה פה למעלה,
במיוחד אם יש בסוגריים טקסט נוסף מלבד המקור, או שהמקור מצויין מחוץ לסוגריים.
אני באופן אישי נוהג לציין "מגילה יד,ב". זוהי הצורה המינימלית ביותר ונעימה
יותר לעיין מאשר "מגילה יד ע"א". מה גם שלא כדאי לציין כך כשמפנים לשבת דף ע"א
ע"ב, וע"ב ע"א. במיוחד לא כשלעיתים מפנים רק לדף בלא העמוד, ע"א. דף ע"א? הדף
שהוזכר מקודם בעמוד א שלו?
מספר מקורות ברצף איני יודע דרך לסדרם בצורה נאה. נקודה פסיק (;) זה פיתרון
אפשרי, אך לא מספיק נאה לעין.
ספריא https://www.sefaria.org.il/texts
המאגר מכיל ספרי קודש רבים מאוד מוקלדים ומקושרים (כלומר שאם תלחץ על פסוק
מסויים/גמרא מסויימת וכד' יביא לך בצד את כל המפרשים על אותו הפסוק/גמ'
ומקורות אחרים מרחבי המאגר שציטטו את הפסוק/הגמ' הנ"ל).
https://hebrewbooks.org/היברובוקס https://hebrewbooks.org/
מאגר של ספרי קודש סרוקים כ pdf.
תודה לכל המשיבים!
סיכום בקצרה - ישנם גופנים בהם אפשר לשים סימני ניקוד שלא על אות, בהם עובדים
כל הפתרונות המקוריים שהוצעו פה.
ישנם גופנים בהם כששמים ניקוד שלא מולבש על אות - זה יוצר שיבושים. בגופן כזה
הפתרון היחיד שעבד לי זה לשים
אות י', לצבוע אותה בלבן, להשתמש בפתרון של ר' יואל שילה כדי שהניקוד ישאר
שחור, ולסמן את האות י' ואת החיריק
שלה, לעשות ctrl+D, ולדחוס בנקודה אחת את המרווח בין התווים על מנת שלא יהיה
רווח גדול מידי.
הקובץ שלי הוא הקובץ הסופי.
כשניסיתי תו ריק הוצג עיגול מקווקו ומתחתיו החיריק, כפי שקורה כששמים סימן
ניקוד על רווח.
כשניסיתי לשים אות י ולהפוך אותה ללבנה - גם החיריק נהפך ללבן.
בד"כ כשאני מצטט קרי וכתיב אני מצטט את הקרי ומציין (קרי).
לכאורה הפתרון הוא אכן לכתוב "ירושלים" ולציין בהערה שכל מקום שכתוב ירושלים
במקור חסר י'.
אם ישנם רעיונות נוספים איך לגרות לחיריק להראות אשמח לשמוע.
מצאתי ובדקתי שבגופני דוד (David), טיימס ניו רומן (Times New Roman), כליברי
(Calibri) ואריאל (Arial) החיריק אכן נראה. אני השתמשתי בפרנק רהל
(FrankRuehl) בו החיריק נמצא על הניקוד של האות ל'.
ספריא https://www.sefaria.org.il/texts
אתר מאוד נח שכולל ספריה יהודית רחבה מאוד עם קישורים בין המקורות
(כלומר שאתה לוחץ על קטע בגמ' והוא מציג לך בצד את כל הראשונים
והאחרונים על סדר הש"ס שנמצאים במאגר ופרשו קטע זה, ואת
הפסוקים והמשניות שצוטטו בקטע זה, וכן על זו הדרך)
יש גם תרגום לאנגלית לחלק גדול מאוד מהמקורות וכעת עובדים על שפות נוספות.
מנסיון - אם מעירים להם על שגיאות בטקסט (טעויות הקלדה וכד') הם מתקנים
במהירות.
הבנתי מחברי הקבוצה כאן שחסום בנטפרי.
תיקון טעות - של הספריה הלאומית.
ב-יום חמישי, 28 במרץ 2024 בשעה 12:49:22 UTC+2, מיכאל מור כתב/ה:
כתיב https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts
אתר של האוניברסיטה העברית שאמור לאגד את כל כתבי היד העבריים הסרוקים.
כתיב https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts
אתר של האוניברסיטה העברית שאמור לאגד את כל כתבי היד העבריים הסרוקים.
באוצר החכמה תחת הקטגוריה "תיקיות> נושאים שונים> דקדוק ולשון הקודש", ישנם
ספרים רבים בנושא. לא יודע להמליץ על ספציפיים. תלוי גם בסגנון שאתה מחפש.
סוף דבר- הספר הכי טוב ללימוד הבסיס של כללי הדקדוק זה כל ספר דקדוק שלומדים
בבתי הספר מסתמא יש גם כאלו שנכתבו על ידי סופרים יראי שמים בשביל החינוך
החרדי.
ב-יום שני, 3 ביולי 2023 בשעה 07:22:19 UTC+3, Shimon Antebi כתב/ה:
לגבי יחס הקדימויות שבין משנ"ב וערוך השולחן - שני הספרים נכתבו פחות או יותר
במקביל והראה הרב איתם הנקין בספרו "תערוך לפני שולחן" על הרי"מ עפשטיין,
שחלקים א', ג' של המשנ"ב יצאו טרם גמר הרי"מ עפשטיין לכתוב את הכרכים המקבילים
בערוך השולחן והם אף מוזכרים בערוך השולחן, ואילו שאר חלקי המשנ"ב נדפסו לאחר
כתיבת החלקים המקבילים בערוך השולחן.
הסיבה לכך שכרכים א', ג' נכתבו לפני ערוך השולחן ו ב' אחריו הינה שהח"ח כתב את
כרך ג' בו הלכות שבת המצויות לפני שכתב את כרך ב', ואילו הרי"מ עפשטיין כתב את
ספרו 'על הסדר'.
כפי הידוע לי, הסיבה לכך אינה שרוב שנות הלבנה הינם 354 יום, אלא שכך הוא סדר
ראשי החודשים, שאחד מלא ואחד חסר לסירוגין, ושנה שמצייתת לכלל זה הינה שנה
"כסדרה".
כל חודש בשנת לבנה (אסטרונומית) הינו 29 ימים, 12 שעות, ו793 (תשצ"ג) חלקים
(מתוך 1,080).
התוצאה של זה הינה שככלל החודשים צריכים להיות אחד מלא ואחד חסר, ותשאר שארית
קטנה. אפשר לראות זאת גם בלוח שלנו, שכל החודשים הינם אחד מלא ואחד חסר, מלבד
חשוון וכסלו.
(טבת תמיד חסר, שבט מלא, אדר חסר, ניסן מלא, אייר חסר, סיוון מלא, תמוז חסר,
אב מלא, אלול חסר, תשרי מלא.)
שנה בה גם חודשים חשוון-כסלו מצייתים לכלל זה (כלומר, חשוון חסר, כסלו מלא)
נקראת שנה כסדרה (וסימנה בלוח – כ), שכן גם חודשים חשוון כסלו הינם כסדר
הרגיל, בו אחד חסר ואחד מלא.
אם נספור את הימים בשנה בה חשוון חסר וכסלו מלא (כלומר יש בה 6 חודשים חסרים
ו6 חודשים מלאים) והיא שנה פשוטה (כלומר, אינה מעוברת אלא יש בה רק 12 חודשים)
דוגמא קיצונית לזה אפשר למצוא בדעת "אחרים" בראש השנה כ,א
https://he.wikisource.org/wiki/ראש_השנה_כ_א
שאומרים "אין בין ראש השנה לראש השנה אלא 4 ימים בלבד", ומסביר רש"י שם ד"ה
ארבעה ימים: "אם נקבע עכשיו באחד בשבת יהא לשנה הבאה בחמישי בשבת, שזה חשבון
שנים עשר חדש אחד מלא ואחד חסר עולה לשנ"ד ימים והשלש מאות וחמשים כולם
שבועים, נמצא נדחה להלן ארבעה ימים".
לעומת זאת אם חשוון וכסלו שניהם מלאים, השנה תהיה שנה שלמה (וסימנה בלוחות – ש),
שיש בה את כל מלאי הימים האפשרי (מלבד חודש העיבור).
אך אם יהיו חשוון וכסלו שניהם חסרים – השנה תקרא שנה חסרה (וסימנה בלוחות – ח)
שכן היא חסרה ממניין הימים הרגיל.
אפשר לראות זאת בסימון השנים בלוחות (יש טבלא כזאת בסוף הלכות ראש חודש בטור),
כל סימן מורכב משתי אותיות; הראשונה שבהם מתארת באיזה יום יחול ראש השנה,
והשניה שבהם – האם השנה חסרה (ח), כסדרה (כ) או שלמה (ש).
ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 08:27:08 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה:
איני בקי גדול בתולדות המשפחה, אולם אני צאצא לבית משפחת מרילוס (מור זה עברות
של מרילוס). מוזמן ליצור קשר בשמחה. אוכל גם לקשר אותך עם סבי ואחיו, מסתמא הם
מכירים יותר ממני.
הדף על המשפחה באתר בית התפוצות:
https://dbs.anumuseum.org.il/skn/en/c6/e15177244/Personalities/מרילוס_אליעזר_זאב
ב-יום שני, 23 באוקטובר 2023 בשעה 10:22:48 UTC+3, יוסף מיכאל יוסקוביץ כתב/ה:
כשמצטטים קטע ורוצים לכתוב את מקורו, נהוג לכתוב את המקור בתוך הגרשיים, כזה:
"מעצרת ועד החג מביא וקורא, מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא (ביכורים א,ו)",
או שהמנהג הוא לכתוב את המקור מחוץ לגרשיים, כזה:
"מעצרת ועד החג מביא וקורא, מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא" (ביכורים א,ו) ?
