יהונתן פז - ארכיון
-
קבלת שינויים -
בקשת ספר צפוני ציוניתאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 14:51
אני אינני צריך 'ציוני' אלא 'צפוני ציוני' שבאוצה"ח סרקו רק חלק ממנו.
[לע"ע פניתי במקביל גם אליהם אולי יש בידם לתקן ולהביא ספר מושלם].
יש לי רק מייל כך שלא יכלתי לבדוק אם הספר מופיע בהיברו בוקס.
עכ"פ תודה רבה למנסים לסייע! ושבת שלו'מאת: [email protected]
-
בקשת ספר צפוני ציוניתאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 10:47
כוונתכם שזייף בגוף הכת"י או להוספות שהוא מוסיף בסוגריים?
תשובות שהביא בע"פ הכוונה לדברים שהוא שמע, - אני ראיתי באיזה מקום שהעתיק
מספר אחר ששם נדפסו תשובות שנכתבו ע"פ שמיעה אבל נכתב שם שהגרמ"פ עבר על כל
הנכתב והסכים לו ואף תיקן בו.
ואגב, האם ידוע לכם משהו בדבר ספר מסורת משה, שהוא גם ע"י טנדלר ובכ"ז קיבל
הסכמות נלהבותמאת: [email protected]
-
בקשת ספר צפוני ציוניתאריך ההודעה המקורית: 21/10/2022 10:19
למעיישה מה הבעיה בחלק ח', הרי גם הוא נדפס מכת"י, הלא כן?
מאת: [email protected]
-
בקשת ספר צפוני ציוני -
דרושים עורכים נוספים לעוז והדר-הודעה שקיבלתי -
דרושים עורכים נוספים לעוז והדר-הודעה שקיבלתי -
דרושים עורכים נוספים לעוז והדר-הודעה שקיבלתיתאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 20:36
אני עובד אצל הרב כהן. כעת בעריכת הל' לולב.
כתובת המייל שלו :[email protected]
גם דרכו נחמד מאוד לעבוד!
אגב - מוצע תגמול לעורך שמביא עורכים חדשים, כך שתהיה תועלת אם יפנו דרכי או
לכה"פ דרך עורך אחר. -
דרושים עורכים נוספים לעוז והדר-הודעה שקיבלתי -
עוג מלך הבשן חזר תשובה?!תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2022 23:58
הפרקי דר"א (פט"ז) מובא בתוס' עצמם, עיי"ש. ובאמת קצ"ב שהתעלמו מלשונו שמשמע
ממנו שהיה רשע. והתוס' מעתיקים משום מה את לשונו בדילוג.
דהנה ז"ל הפרקי דרבי אליעזר פרק טז
וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁבִיל
שֶׁלֹּא יְהֵא שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַבָּא, וֶהֱקִימוֹ לְמֶלֶךְ,
וְהוּא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן.
ואילו הדעת זקנים מעתיקים:
ובפרקי ר' אליעזר אומר אליעזר עבד אברהם הוא עוג מלך הבשן והכי איתמר התם
זקן ביתו של אברהם אבינו היה אליעזר וכתב עליו עבד עולם וכשגמל חסד עם יצחק
הוציאו לחירות עולם ונתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה והעמידו מלך והוא
עוג מלך הבשן.
הרי שהשמיטו מה שכ' הפרדר"א שהיה שכר המלכות משום שהוא רשע. וצ"ת.ובכל אופן ייש"כ
-
עוג מלך הבשן חזר תשובה?! -
עוג מלך הבשן חזר תשובה?!תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2022 18:27
זה הלשון:
"ניסים ונפלאות, גם עוג מלך הבשן שהיה בתוך המים חמים לא נפגע, חז"ל
אומרים שעוג חזר בתשובה, והוא היחיד שניצל מדור המבול,
ושם לו נח איזה חור ששמה הכניס הראש שלו עדי שיאכיל
אותו, ואותו חור לא נכנס לתוכו מים, פלא פלאים ניסים
ונפלאות,;על נסיך שבכל יום איתנו תמיד"תודה עצומה לכל המסייעים!!!
-
עוג מלך הבשן חזר תשובה?! -
עוג מלך הבשן חזר תשובה?! -
המשך לעניין קיבוץ גלויותתאריך ההודעה המקורית: 24/12/2022 22:26
מי שירצה לעמוד על הנושא, יוכל למצוא חומר בחוברת 'דעות הפוסקים על שבועות
הגלות' שחיברתי בעניותי.
קיים באוצר החכמה במהדורה מיושנת, וניתן לקבלה גם אצלי במייל.
שבוע טוב וחודש טוב וחג שמח לכולם!
אגב - על השאלה של התקרבות הקץ על ידי נתינת הארץ את פרותיה זכיתי להביא ביאור
מעניין מהגר"מ שפירא זללה"ה -
שאלה בדקדוק -
האם יש אפשרות לחפש בעמודים הראשונים באוצה"ח -
שאלה למעייניםתאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 13:19
נכון, אבל השני אליהו מחפש לשון של שינה ולא לשון של מיתה, ורק שהלשון של שינה
תהיה כזאת שיש לה גם משמעות של שינה. והוא גם לא כותב שום רמז שכוונתו לגמרא
במו"ק ובפשוטו כוונתו לכלל המקומות שכתבה הגמרא לשון נמנום - כמו שבירושלמי לא
נקט מקום מסוים.מאת: [email protected]
-
שאלה למעייניםתאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:12
לא הבנתי. השני אליהו לא כותב דבר וחצי דבר על גמרא במו"ק, אלא שסתם לשון הש"ס
על שינה הוא נמנום, ולשון זה קשור במעט למיתה.
המקור לדמיון למיתה הוא לכאו' במו"ק וכמו שנתבאר ע"י הרב מעשה הכתב. אבל מה
הצורך לציין ללשון הש"ס כשאפשר לציין ללשון המקראות, שגם שם נכתבה תנומה,
ויתפרש ג"כ בדמיון לענין של מוות כפי שמשמע במו"ק.
מלבד זאת הקשתי עוד שבפשוטו לשון הגמ' במו"ק הוא לשון מושאל בלבד, שהגוסס דומה
למתנמנם, שהוא חי ולא חי כמו המתנמנם שהוא תיר ולא תיר. והוא גם רק על גסיסה
ולא על מוות.
גם קשה כמו שהקשה הרב הירש מדוע לא ציין לענין של מיתה א' משישים במיתה, וע"ז
שייך לתרץ שרצה שלהראות על לשון של מיתה ממש ולא א' משישים.מאת: [email protected]
-
שאלה למעייניםתאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17
הוא לא מציין למו"ק, אלא שסתם לשון נמנום שבש"ס הוא לשון של מיתה [דומיא דדמיך
של הירושלמי]. ואינו מציין למקום שנמנום הוא מיתה, אלא אדרבה למקום שהמכוון
הוא על שינה, ורק שנקראה השינה בלשון שדומה ללשון של מוות.
ואגב גם במו"ק אי"ז לשון מוות אלא גסיסה, ובפשוטו הוא לשון מושאל ולא שאכן
נקרא המוות בלשון נמנום. וצ"ת.מאת: [email protected]