בקשר לזיכרון, אם אני לא טועה באוצ"ח החכמה אכן אמרו לי שבעתיד גם 2 טרה לא
יספיקו.
הרב 'הארי' מה שהצעת לי לבוא למוכר עם כל הרשימה הלוואי שאפגוש מוכר שאוכל
לסמוך עליו שימלא רשימתי לטובה. לכן רציתי לבא גם עם מידע מראש.
ועל הטא'צ [אפילו שסגרת את הנושא] האם ניתן לשלוט בו מתי יעבוד כטא'צ ומתי לא?
ותודה לכולכם שנשארתם ערים עד שעה כזו רק כדי לעזור לי, באמת עזרתם לי מאוד.
בל"נ אעדכן [את המעונינים] מה קניתי...
הנה ראיה כנראה שלפעמים צריך לומר 'שיאיר נרו' אחרת יש כאן פעמיים נצח.
מאת: [email protected]
קבצים מצורפים:
יוסף אומץ חלק ב פרק התורה
[י]. אמר ר' יוחנן, כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב46 אומר גם
אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם. [ואף על גב דאמימרא דרבי
יוחנן זו איכא אתקפתיה דרב משרשיא, מ"מ אחרי שראיתי שכתבו התוספות מעשה רב
אמילתיה דרבי יוחנן שהיה דרכן לשנות המשניות בזמרה שמביא לידי זכירה, משמע
דסבירא ליה מילתיה דרבי יוחנן עיקר (כת"י ב')]. ולכן נהגתי בעצמי כשאמרתי
לתלמידי מקרא דעשרים וארבע אמרתיו בניגון כמו רות וכיוצא, ואף שהייתי בזה
לשחוק לכל תלמידיי. [ואמרתי המקרא והמשנה מילה במילה בלשון אשכנז, והזהרתי
לתלמידי שישגיחו על קריאתי הניקוד ופירושי בלשון אשכנז ע"פ הדקדוק, ואח"כ
אמרתי חיבור הענין (כת"י ב')].* אכן בגמרא ופוסקים אין אני יודע נגן, ואפשר
דאופן אמירתנו בדרך פלפול מקרי זמרה.*
הלכה למעשה!
משנה ברורה סימן נ ס"ק ב
כתב של"ה כשאומר איזהו מקומן או במה מדליקין או פטום הקטורת יעשה קול ניגון
דמשניות עי"ש:
מאת: [email protected]
תתחיל מהסוף גם לי בהתחלה ראיתי שהוא הביא לי אפילו רמב"ן. זה מה שהוצאתי
בשליפה. אגב בקובץ מספר 2 שצרפתי בהערה 44 הוא פותח* 'כמותו בישראל ירבו'*
דומה למה שאמרת.
מאת: [email protected]
קבצים מצורפים:
יש הרבה כמב"י באוצה"ח ולדבריך צריך לתקן כולם.
מאת: [email protected]
אכן גם אני חשבתי כך, אם תשלח דוגמא של ציטוט אפשר לבדוק בקלות.
מאת: [email protected]
בהוראות של עוז והדר כתבו שיש להשתמש במילה משפט רק בהקשר של דין תורה, ולא -
משפט זה, וכדו'. מהטעם שבהקשר זה הוא עברית ולא לה"ק.
לא שהייתי חותם על כל מה שהובא שם למשל: בכל זאת אסור להשתמש, אף שמופיע
הרבה בתנ"ך אפילו בהקשר שמביאים אותו בזמנינו. ראה איוב ב י ועוד מקומות
כמה דברים שישבו לי על הלב בזה.
א. בתחילת דרכי היה לי מישהו שהכניס אותי לעריכה ועזר לי מכל הלב, למפרע התברר
שהרויח סכום מהמעסיק ולא ממני, אבל עזר לי יותר ממה שהיה צריך ברור לי שגם על
חשבון שעות עריכה, דרך אגב אח"כ גם אני ניסיתי להכניסו למקום אחר שהייתי שם רק
בסוף הוא לא רצה, ויוצא שאם היה נכנס לאותו מקום, רק הוא היה מרויח מכך שעזר
לי בהתחלה. עכ"פ אני התבוננתי וראיתי שהעולם טוב, ומאז גם אני הכנסתי שני
אנשים לעבודות בתחום אפילו שהיה צריך להקדיש זמן על חשבון שעות עריכה שיכולתי
להרויח מהם, וכך עוד שתי משפחות מתפרנסות בכבוד וברור לי שגם הם ינהגו
כך, מלהפיץ טוב רק מרוויחים. לא כל דבר נמדד כמה אפשר לחלוב ממנו.
ב. יש מי שיש לו מכון שמחזיק מכון עם משרד הוצאות ולפעמים גם מזכירות, זה
מתווך שיקח כסף לבריאות, אבל גם בזה יש הגינות, שיקח סכום חד פעמי אפילו
מכובד, אבל האם יעלה על הדעת שמתווך יקח כל החיים סכום כל עוד שהלקוח גר
בדירה. יש כאלה שנותנים עבודה לתקופה ארוכה ודורשים על כל התקופה עמלת תיווך
זה נשמע לא הגון בכלל. אבל מי שבכלל לא מתווך, אלא עורך שקיבל הצעת עבודה
וכרגע עמוס ומעביר אותה הלאה לחבר וכדו' ולוקח כסף זה ממש לא אנושי [לדעתי]
האם יעלה על הדעת שאברך שעוזר לחבר שלו להיכנס לכולל יקח לו חלק מהמלגה אפילו
על חלק מהתקופה [למה לא? אם יתחילו לעשות כן זה יהיה מקובל!] והטענה שכך מקובל
בעריכה היא לא נכונה בכלל, יש הרבה אנושיים, והרצון להרויח כסף אצלם לא מהוה
ניגוד למידת החסד, כל הפלטפורמה כאן היא בנויה על כך שאנשים מקדישים מזמנם כדי
לעזור למי שצריך אפילו שכביכול מפסידים מזה, אבל מהתבוננות במהלך הדברים רובם
נעזרים ועוזרים חזרה. בכל מקרה מי שלוקח עמלת תיווך שיידע את שני הצדדים, ואם
הוא מסתיר הוא יודע שעושה מעשה שאינו הגון [ובעדינות - יכל לנהוג יותר בישרות]
האם שמעתם על מתווך שמסתיר עמלות, מי שטוען 'ככה זה בתיווך' שיעשה כמו בתיווך
דירות או אמרגן ושאר תחומים, ששני הצדדים יודעים כמה לוקחים מכל אחד.
ג. להגיד כך מקובל, זה לא כ"כ נכון יש המון מקצועות כמו צילום, מוניות וכדו'
שאתה פונה לקבל שירות, וכשהוא תפוס הוא מפנה אותך הלאה למישהו אחר, ולא דורש
כסף עבור כך והוא יודע בבירור שכך ינהגו עמו חזרה, בעיני ראיתי זאת כמה פעמים
זה לא בגלל שהם מחפשים מצות אלא כך הוא גם תיקון העולם היום אתה עוזר ומחר
נעזר. ושוב אינני מדבר על מתווך שזוהי פרנסתו אלא על מי שרוצה לעשות קופה
מזדמנת על חשבון אחרים.
ד. אינני דיין ולא העמקתי בחו"מ, אבל לומר אין בזה אונאה כי השוק פרוץ וכו'.
אולי זו טענה הלכתית, אבל ברור [לי] שאין זה רצון ה' ואת זה כן למדתי מדיני
אונאה.
אין לי כל כוונה להתנצח עם אף אחד, וחלילה לפגוע במישהו, זכותו של כל אדם
להחזיק באלו דעות שרוצה [בגבולות ההלכה], אבל ברור לי שיש ענין שהוא הרבה מעבר
לשו"ע וכנלמד מ'והלכת בדרכיו', וכידוע שמי שהולך לפנים משורת הדין כך נוהגים
עמו.
ראיתי משיהו שציין לזה: וגם למצורף מהברית כהונה הל' כז.
מחזיק ברכה אורח חיים סימן קנ ס"ק ד
דין ה. הגהה ועושין בימה באמצע בית הכנסת וכו' אמר כמהר"ר אברהם אבזרדאל ז"ל
שראה במדרש הזהר שאין להתפלל בצבור אלא בתיבה קונטריס ישן נושן כ"י מחדושי
דינים מרבני עיה"ק ירושלם ת"ו הקדמונים משנת הרס"ט.
קבצים מצורפים:
מדרש תנחומא (בובר) סוף פרשת נשא סימן לד
א"ל הקדוש ברוך הוא ליוסף יוסף אף על פי שפרעתי לך מקצת שכר בעולם הזה, הקרן
קיים לך לעולם הבא, כשיגאלו ישראל גאולת עולמים, בזכות יעקב ובזכותך הם
נגאלים, שנאמר גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה (שם /תהלים/ עז טז). חסלת
פרשת נשא.
