הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 16:14 נראה לי שזה תלוי אם כותבים בארמית או לשה"ק בדרך כלל לכאו' צ"ל שנאמר ב-יום ראשון, 21 במאי 2023 בשעה 08:54:36 UTC-4, שלום זיאת כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 00:01 שוב, נזכיר זה דיון מטז' טבת (9 בינואר למינינם) - עברו כמעט שבע חודשים, כבר דנו ארוכות בזמנו כפי שניתן להיווכח בתחילת השרשור. לא ברור מדוע החזירו את זה, אולי לאלו שהצטרפו?, אך נדמה שכבר די בזה.

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 10:58 ועי' בגמ' ברכות יב: כל העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 13:06 האם ואיפה רואים בדברי חז"ל שקוראים לבני גרושים "יתומים חיים" או משהו כזה תודה רבה לכל העוזרים והמסייעים!

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 10:16 יישר כח. אך עדין לא התיישב לי שעל פי זה שייך לומר כן גם בבנים יתמות חיות, אולי אם האב ברח לחו"ל או משהו כזה שזה לכאורה כן דומה לכאן, אך בלי קשר לגירושין. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 04.12.23, 10:15:28

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 10:24 למה להחליף מילה או לקבע מילה, לכל מקום מתאימה מילה אחרת, ולחלק גדול אולי הרוב המילה 'בעיה' היא בסדר גמור, בדוגמאות שהשואל הביא, כמובן שבשו"ט בלימוד זה לא מתאים ברוב המקרים, ואז צריך מילים אחרות. אגב, לפעמים המילה 'מחדל' עדינה ומתאימה יותר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 04.12.23, 10:21:58

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 10:50 (9) ספר עשרה מאמרות - מאמר העיתים - סימן כד הנה האותיות עצמן שבמלת טמא רומזות לסוד מ"ט שערים עליונים לחוד שהם שבעת ימי ההיקף כל אחד כלול שבעה ושער החמשים הנעלם לחוד נרמז באות האל"ף שהכל פונים לו להתעלות ולהתייחד שם וצריך להקדים אליו הפסק טהורה מן המוחשות התחתונות תחלה כשם שמשה נתכסה בענן ששת ימים בעלותו ההרה אחר מתן תורה ועלה אלי קראוהו בשביעי למרק ממנו אכילה ושתיה מה שלא נזכר בשאר עליותיו ע"כ אומר אני שלא אכל בנתים. בין ירידה ראשונה אל העליה שניה היה טרוד לבער העגל ועובדיו וקאי עלייהו בלא תאכלו על הדם שאמרו רז"ל אזהרה לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום. ובלילה שלאחריו היה מסדר תפלתו בלי ספק מה שהוא עתיד להתפלל למחר לכפר עליהם. ובין שניה לשלישית היה עוסק במצות פסל לך שני לוחות לתקון הדומם שחטאו בו בזהב העגל וכן ועשית לך ארון עץ לתקון הצורות דכתיב בהו וימירו כבודם בתבנית שור אוכל עשב וכשהוריד לוחות שניות תקן במיני החי בפרשת הקרבנות ובפני אדם בקרני ההוד שזכה אלמא לא נשאר לו פנאי לאכול בין ירידה לעליה והתורה העידה בירידה שלישית ואנכי עמדתי ובשניה ואתנפל ובראשונה ואשב בהר והסימן לשלשתם יחד בסדר זה ממש והאיש משה ענו מאד עני כתיב בוא"ו קטיעא דומה לוא"ו של בריתי שלום זה צדיקו של עולם דכתיב ביה והדל לא ימעיט כי קטנות הוא"ו משויה ליה יו"ד חצי שיעורו של וא"ו וכל שכן שיצדק זה עם מה שדרשו בזוהר כי משה נצטוה להיות הוא המדבר בעדו ואומר הנני משה נותן לו לפנחס את בריתי שלום הכלל העולה מן הדברים הללו כי לא היה משה צריך למוחשות הטבעיות מן העולם הזה כלום ומלת ענ"י נוטריקון עמידה נפילה ישיבה יעויין זוהר בראשית דף ל"א כי משה אחיד בנהורא חוורא דלא אכיל ולא שתי כלום ודי בזה. אבינו הראשון חטא ונכפלה מיתתו כי נתלבש במיתה החצונה והאכיל פגה לכל היצור והפיגם מן החיים וכאן נדרש והנה טוב מא"ד ראשי תיבות משכיל אל דל זה אדם אותיות מאד שנעשה דל אח אולי בהא דלהלן. עשיתי חיפוש בכ' הרמ"ע משה + אוכל (5) ספר עשרה מאמרות - מאמר המידות ל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא. ידוע כי מלכות הוא דבור כולל כל הדברות ומאמר כולל כל המאמרות שהם נעלמים במקומם ונגלים ומושפעים מנה ובה והוא בכלל העשר נטיעות המתפשטות ברחמים ויצא מן הכלל ללמד דין כמלמד הזה שמלמד את הפרה לתלמיה לא ללמד על עצמו בלבד יצא שיש בזה קצוץ נטיעות ח"ו אלא ללמד על הכלל כלו שהסכים לפעולת הדין ולא ללמד דין על עצמו יצא כאלו היה מתפעלת ממנו ח"ו דכתיב אני ה' לא שניתי והפוגם ומכחיש בה כופר בעקר הא מאי אית לן למימר כי כשם שאין הכלל יורד ממעלתו בכך וכבוד שמים במקומו עומד משפט אחד אליה גם כן אלא ללמד דין על התחתונים בשביל הכלל כלו יצא בסוד מעוט הירח שהכבוד העליון פושט את כתנתו בלבד כטעם בצע אמרתו והוא אינו חסר כלום. עוד משה רבינו ע"ה היה בכלל אכול תאכל ואמרו בירושלמי שבועה שלא אוכל שבעה ימים מלקין אותו ואוכל לאלתר יצא משה מזה הכלל שעשה בהר ק"כ יום י ילא כאליהו שהלך מ' יום בכח האכילה אלא משה נתמרק תחלה מאכילה ושתיה שבמעיו לא ללמד על עצמו בלבד אלא לכפר על הכלל כלו. באופן זה אומר היה האר"י זצ"ל כי כשם שהפסקת יום ראשון לכל אחד מישראל מונין לו אחד יום ב' מונין לו כ"ו יום שלישי שכבר הורגל הטבע שלא לאכול אין מונין לו אלא י"ג צרופן מ' כך ג' ימים ראשונים חשבינן להו תענית אחת להפסקות הגדולות יום ד' כ"ו כנגדו יום ה' שהורגל הטבע בהפסקות הגדולות מונין לו י"ג כנגדו סך כל חמשת הימים יחד אלף ות"ר יום הששי שהוא קצה הגבול מונין לו מ' זמנין כנגד כלם אם כן יעלה יום הששי לבדו ס"ד אלפים כנגד פני החיות שגופו נעשה כאחת מהן ועם אלף ת"ר ראשונים הרי אלה ס"ה אלפים ות"ר דהיינו אדנ"י פני שכינה ושש מעלות לכסא כבודה הכל לפי רוב המעשה ובלבד דמצי לצעורי נפשיה ויכוין אדם לבו לשמים. והנה אחר כל ששת ימים יש לנו יום שבת שבו היה משה רבינו ע"ה ניזון ממש מזיו שכינה דהיינו בעבור שמו הגדול כמה דאת אמר ויאכלו מעבור הארץ ובכלל הצומות אל יבא הסר י"ז שבתות מכלל קי"ט יום שהם בגימטריא מעט מאלהים ישארו י"ז פעמים ס"ה אלפים ות"ר יעלו בידינו קי"א רבוא חמשת אלפים ומאתים. הרבבות הם הב"ל הבלי"ם פירוש ג' פעמים הב"ל דהיינו הבל שת משה לקיים וכפר בעדו ועוד הוצרכו חמשת אלפים ומאתים לקיים ובעד ביתו דהיינו לב"ת א"ש תלת זמני למשה שת הבל שכן אותיות לבת אש משלימות לאותיות משה מותר ג' שמות אלא שנכנסה אל"ף תחת ה"א של סוף שמו ממש דלגופיה לקיים בו אשם נפשו עיין מאמר חקור דין סוף פרק י' מהחלק החמישי כי אותיות משה סתם הם נוטריקון משה שת הבל. שי"ן ואל"ף במקום ה"א הרי אש. ב"ל של הבל ת' של שת הרי לבת. והנה אל"ף של לבת אש תחשב אלף בסגולה דהיינו מספר גדול וג' פעמים אלף תשל"ב הם ה' אלפים ומאתים אחרי שהוספנו עליהם ארבע היתרים בה"א שהחלפנו באל"ף או אמור להוסיף ה' יתרים כנגד כל הה"א שלא תתרעם כמו שנתרעמה יו"ד של שרי שכן יום אחרון של ק"כ יום אינו מן המנין הראשון ואין מונין לו אלא א' אחרי שעבר עליו יום שבת כמו שבארנו עוד משה שת הבל במלוי אותיות הן בגימטריא לבת אש

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 10:20 תודה רבה לך זה עוזר לי הרבה! ב-יום ראשון, 3 בדצמבר 2023 בשעה 01:03:34 UTC+2, חיים יפרח כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 12:20 תודה רבה לכולכם!

תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2024 16:02 אם מישהו יכול לשלוח לי את הסידור תפלה ברורה, באישי כמובן, אשמח מאוד. תודה רבה לכל העוזרים והמסייעים.

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2024 00:51 סליחה כתבתי בטעות סידור תפלה ברורה, למעשה אני מחפש "סדור כוונה ברורה", מצ"ב תמונה מהכריכה. אם יש לכם הסידור הזה נא לשלוח את זה אלי באישי. תודה רבה קבצים מצורפים: image (2).png

תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 20:34 אם מישהו שערך פעם מפתחות (הכי טוב אם ערך אי פעם מפתחות ע"פ שמות הצדיקים) פנוי לכמה דקות ליעוץ, אשמח שיצור איתי קשר באישי תודה רבה [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2024 12:26 צור קשר עם יהודי בשם אברהם כהן 0548427531

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:54 כיו"ב על ר' יצחק בלזר (מתוך "תנועת המוסר"). ----- Original Message ----- From: אברהם חפץ To: אברהם לייב ווילחוביצער Cc: זאב שפיצער ; הבית לעורך התורני Sent: Sunday, November 19, 2023 11:25 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור בעל 'חידושי הרי"ם' היה רגיל לספר מעשה: אדם אחד תעה כמה כמה ימים ביער, ולא היה יודע איך לצאת ממנו. פתאום ראה זקן אחד הולך לקראתו, שמח ושאל אותו: האיך יוצאין מן היער. ענהו הזקן: אני תועה כאן שבעים שנה, ועדיין לא מצאתי הדרך לצאת, רק דבר אחד יכולני לומר לך, באילו דרכים לא תלך, שכבר ניסיתי לילך בהם ולא עלה בידי לצאת, אך הדרך הנכונה צריך אתה למצוא בעצמך. הנמשל: א. לכל אחד יש הדרך הייחודית שלו בעבודת ה'. ב. אפשר לתת לאדם עצות, אבל עיקר העבודה מוטלת עליו עצמו. מה המקור להמשל הבא: איש אחד הלך ותעה ביער עבות ומסוכן ולא מצא את דרכו מחוץ ליער. פגש אותו איש באדם אחר שהלך אף הוא ביער. שאל האיש התועה את אותו אדם: "כיצד אפשר לצאת מהיער"? אמר לו אותו אדם: "איני יודע כיצד ניתן לצאת מהיער, אולם יודע אני את הדרכים הנכנסות לעומק היער. בוא נחפש ביחד את הדרך". סיים רבי חיים מצאנז: "בואו נחפש אף אנו יחדיו את הדרך החדשה" וכן מה המקור למה שאומרים בשם הרה"ק ר' אהרן מקרלין/או הרה"'ק מקוצק: שהוא לא ראה כזה דבר שלם כמו לב נשבר ולא כזה דבר שבור כמו גלייכווערטל תודה רבה

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2024 22:33 תודה רבה!