דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

תרי"ג גרעינים בכל רימון

2022
13 9 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:43

    בס"ד

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:47

    במאמר הקודם הובא (מיד בתחילתו) שו"ת יד חנוך.
    בשו"ת שם הוא טוען חידוש מופלג ביותר!
    שהרימון הוא בעצם תפוז!!!!!
    (הוא כותב שתמוה מה כ"כ השתבחה א"י ברימון, ולכן מסתבר שזה על התפוז).
    ויש נפק"מ להלכה לברכות על מין שבעה וכו'.

    כמובן זה חידוש עצום, וכמדומני שהוא עצמו כותב לא לסמוך על זה.

    ואולי זה מיישב את מספר התרי"ג.
    אולי מישהו יסכים לספור את מספר הבקבונים בכל תפוז? או בכל פלח של תפוז?...

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:47

    במאמר הקודם הובא (מיד בתחילתו) שו"ת יד חנוך.
    בשו"ת שם הוא טוען חידוש מופלג ביותר!
    שהרימון הוא בעצם תפוז!!!!!
    (הוא כותב שתמוה מה כ"כ השתבחה א"י ברימון, ולכן מסתבר שזה על התפוז).
    ויש נפק"מ להלכה לברכות על מין שבעה וכו'.

    כמובן זה חידוש עצום, וכמדומני שהוא עצמו כותב לא לסמוך על זה.

    ואולי זה מיישב את מספר התרי"ג.
    אולי מישהו יסכים לספור את מספר הבקבונים בכל תפוז? או בכל פלח של תפוז?...

    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:55

    הפלא ופלא, ייש"כ גדול, עדיין אני רוצה לשמוע עוד מ"מ שיוכלו להגיש, לעד"נ
    שאין אחרי דברי הרב רבינוביץ שנשלח ע"י ר' שמואל כלום, אבל מ"מ...
    מי הוא זה ואיזהו הרב בעל שו"ת יד חנוך האם גם הוא במסתור כמו הרב השולח מרן
    האר"י?

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:55

    הפלא ופלא, ייש"כ גדול, עדיין אני רוצה לשמוע עוד מ"מ שיוכלו להגיש, לעד"נ
    שאין אחרי דברי הרב רבינוביץ שנשלח ע"י ר' שמואל כלום, אבל מ"מ...
    מי הוא זה ואיזהו הרב בעל שו"ת יד חנוך האם גם הוא במסתור כמו הרב השולח מרן
    האר"י?

    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 21:16

    יש באוצר החכמה שו"ת יד חנוך מהדורה חדשה,
    אני לא מחובר כרגע.
    אולי מישהו יסכים להעלות את הקטע הרלוונטי

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 21:16

    יש באוצר החכמה שו"ת יד חנוך מהדורה חדשה,
    אני לא מחובר כרגע.
    אולי מישהו יסכים להעלות את הקטע הרלוונטי

    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 21:56

    בבקשה

    ב-יום רביעי, 24 באוגוסט 2022 בשעה 21:16:45 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:43

    מתוך הכתבים שלי (לא ערוך כלל)

    שיר השירים ד ג. כְּפֶ֤לַח הָֽרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ. מלבי"ם: "יאמר כי עצמות
    הנפש כמו שהיא מצד עצמה, דומה כפלח הרמון שהוא מלא תרי"ג גרעינין, כן עצמותה
    מלאה אורות שכליות אלהיות, שזה קורא רקתך, כי היא אינה ממלאה מקום, ודומה כדבר
    ריק שלא נמצא בו מאומה, ומ"מ הוא מלא כפלח הרמון" (הגרח"ק ציין שזה המקור).

    מקשים שספרו בפועל ומצאו פחות ויותר ולאו דוקא תרי"ג. וי"א שזה רק כשהיה גילוי
    שכינה משא"כ היום שהכל בהסתר גם זה נעלם. עוד י"ל על דרך זה, שהיום שאין
    ביהמ"ק באמת א"א לקיים כל התרי"ג מצוות, שרבים בטלים כשאין מקדש.

    אמנם היה פרופסור שבדק מספר גרעיני הרימון מכל העולם, והפחות ביותר היה 200
    והרב ביותר היה 1300, ואמר שהממוצע המדוייק הוא 613.
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2022 00:46

    יש לזה מקור קדום יותר, בדרשות החתם סופר (ח"ב דף רמ"ט סוף טור ג') מובא כדבר "ידוע". וזכור לי שכתוב במהר"ל, אבל לא מצאתי כעת.

    ומה שביארתי בעניותי, שישנו הרימון של ששת ימי בראשית שבו יש תרי"ג בדיוק, והגם שהיום יש יותר ויש פחות, אבל חכמים ברו"ק ראו שבשרשם יש בכולם תרי"ג, אלא שזה הוסיף וזה פיחת.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ארי במסתרים
    Sent: 24 Aug 2022 7:44 PM
    מאת: To: שע נהורין
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] תרי"ג גרעינים בכל רימון

    מתוך הכתבים שלי (לא ערוך כלל)

    שיר השירים ד ג. כְּפֶ֤לַח הָֽרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ. מלבי"ם: "יאמר כי עצמות הנפש כמו שהיא מצד עצמה, דומה כפלח הרמון שהוא מלא תרי"ג גרעינין, כן עצמותה מלאה אורות שכליות אלהיות, שזה קורא רקתך, כי היא אינה ממלאה מקום, ודומה כדבר ריק שלא נמצא בו מאומה, ומ"מ הוא מלא כפלח הרמון" (הגרח"ק ציין שזה המקור).

    מקשים שספרו בפועל ומצאו פחות ויותר ולאו דוקא תרי"ג. וי"א שזה רק כשהיה גילוי שכינה משא"כ היום שהכל בהסתר גם זה נעלם. עוד י"ל על דרך זה, שהיום שאין ביהמ"ק באמת א"א לקיים כל התרי"ג מצוות, שרבים בטלים כשאין מקדש.

    אמנם היה פרופסור שבדק מספר גרעיני הרימון מכל העולם, והפחות ביותר היה 200 והרב ביותר היה 1300, ואמר שהממוצע המדוייק הוא 613.

    האם ידוע מקור לזה שבכל רימון יש תרי"ג גרעינים?

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAB5DJvSy7kANHkUmQcFwcxrN0Hj6R16jvw72eWBPc6Rnfi8VJg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAB5DJvSy7kANHkUmQcFwcxrN0Hj6R16jvw72eWBPc6Rnfi8VJg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcTpb2WxZyd8b0UjrdRMfWrcbzdH%2BRqprHxGhAukLKfc4w%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcTpb2WxZyd8b0UjrdRMfWrcbzdH%2BRqprHxGhAukLKfc4w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2022 00:46

    יש לזה מקור קדום יותר, בדרשות החתם סופר (ח"ב דף רמ"ט סוף טור ג') מובא כדבר "ידוע". וזכור לי שכתוב במהר"ל, אבל לא מצאתי כעת.

    ומה שביארתי בעניותי, שישנו הרימון של ששת ימי בראשית שבו יש תרי"ג בדיוק, והגם שהיום יש יותר ויש פחות, אבל חכמים ברו"ק ראו שבשרשם יש בכולם תרי"ג, אלא שזה הוסיף וזה פיחת.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ארי במסתרים
    Sent: 24 Aug 2022 7:44 PM
    מאת: To: שע נהורין
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] תרי"ג גרעינים בכל רימון

    מתוך הכתבים שלי (לא ערוך כלל)

    שיר השירים ד ג. כְּפֶ֤לַח הָֽרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ. מלבי"ם: "יאמר כי עצמות הנפש כמו שהיא מצד עצמה, דומה כפלח הרמון שהוא מלא תרי"ג גרעינין, כן עצמותה מלאה אורות שכליות אלהיות, שזה קורא רקתך, כי היא אינה ממלאה מקום, ודומה כדבר ריק שלא נמצא בו מאומה, ומ"מ הוא מלא כפלח הרמון" (הגרח"ק ציין שזה המקור).

    מקשים שספרו בפועל ומצאו פחות ויותר ולאו דוקא תרי"ג. וי"א שזה רק כשהיה גילוי שכינה משא"כ היום שהכל בהסתר גם זה נעלם. עוד י"ל על דרך זה, שהיום שאין ביהמ"ק באמת א"א לקיים כל התרי"ג מצוות, שרבים בטלים כשאין מקדש.

    אמנם היה פרופסור שבדק מספר גרעיני הרימון מכל העולם, והפחות ביותר היה 200 והרב ביותר היה 1300, ואמר שהממוצע המדוייק הוא 613.

    האם ידוע מקור לזה שבכל רימון יש תרי"ג גרעינים?

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAB5DJvSy7kANHkUmQcFwcxrN0Hj6R16jvw72eWBPc6Rnfi8VJg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAB5DJvSy7kANHkUmQcFwcxrN0Hj6R16jvw72eWBPc6Rnfi8VJg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcTpb2WxZyd8b0UjrdRMfWrcbzdH%2BRqprHxGhAukLKfc4w%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcTpb2WxZyd8b0UjrdRMfWrcbzdH%2BRqprHxGhAukLKfc4w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2022 00:56

    עיין לקמן שהובא מקור נוסף מבעל המעם לועז, וכן תירוצו של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל
    לשאלה בעניין מספר הגרעינים.

    חשוקי חמד תענית כג ע"א
    [דף כג עמוד א] חטים ככליות
    רבותינו אומרים שברימון יש תרי"ג גרעינים, ולמה בימינו אין
    שאלה רבותינו אומרים שברימון יש תרי"ג גרעינים, וז"ל המלבי"ם (שמות רמזי בגדי
    הקדש): וע"כ באו הפעמונים בתוך הרמונים, שהרמון יש לו תרי"ג גרעינים, ומצייר
    התרי"ג מצות כמ"ש בס' שירי הנפש שכ"מ שבא שם רמונים בשיר המקודש מורה על
    התרי"ג, שהקול ראוי שימצא רק בבואו אל הקדש ורק בתוך הרמונים, בתורת ה'
    ומצותיו, ועז"א שהמעיל מכפר על לה"ר, יעו"ש, והמלבי"ם חזר וכתב כן בשיר השירים
    (ד ג), וכן כתב בילקוט מעם לועז (שיר השירים שם) בשם הספר נאוה קודש, ולפי"ז
    ביאר את הלשון: מלאים מצוות כרמון, והיינו בתרי"ג מצוות.
    וכן מבואר בחת"ס שכתב בדרשות (ח"ב דף רמט סוף טור ג) שידוע שברימון יש תרי"ג
    גרעינים כנגד תרי"ג מצות, ואם הגרגרים מרמזים על המצות, א"כ העסיס רימונים
    שהוא עיקר הפרי מרמז על התורה מעין של דבש עסיס רימונים, נמצא שהרימון כשהוא
    בשלמותו מרמז על ת"ח שעוסק בתורה שבה תרי"ג מצות ומקיימם והיינו ריקנים של
    טבריא, אך פלח הרימון שהוא נפלח ונחתך ויצא העסיס ולא נשארו אלא הגרגרים היינו
    ריקנים של כל העולם שאין בהם לחלוחית תורה ומ"מ מלאים מצות, יעו"ש.
    ויש לשאול הרי בימינו לא מצינו שיש לרימון תרי"ג גרעינים?
    תשובה גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בביאורו לפרק שירה פרק בשיר כתב שיתכן
    שכוונת רבותינו היא שברמון הגדול ביותר אין יותר מתרי"ג גרעינים, יעו"ש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2022 00:56

    עיין לקמן שהובא מקור נוסף מבעל המעם לועז, וכן תירוצו של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל
    לשאלה בעניין מספר הגרעינים.

    חשוקי חמד תענית כג ע"א
    [דף כג עמוד א] חטים ככליות
    רבותינו אומרים שברימון יש תרי"ג גרעינים, ולמה בימינו אין
    שאלה רבותינו אומרים שברימון יש תרי"ג גרעינים, וז"ל המלבי"ם (שמות רמזי בגדי
    הקדש): וע"כ באו הפעמונים בתוך הרמונים, שהרמון יש לו תרי"ג גרעינים, ומצייר
    התרי"ג מצות כמ"ש בס' שירי הנפש שכ"מ שבא שם רמונים בשיר המקודש מורה על
    התרי"ג, שהקול ראוי שימצא רק בבואו אל הקדש ורק בתוך הרמונים, בתורת ה'
    ומצותיו, ועז"א שהמעיל מכפר על לה"ר, יעו"ש, והמלבי"ם חזר וכתב כן בשיר השירים
    (ד ג), וכן כתב בילקוט מעם לועז (שיר השירים שם) בשם הספר נאוה קודש, ולפי"ז
    ביאר את הלשון: מלאים מצוות כרמון, והיינו בתרי"ג מצוות.
    וכן מבואר בחת"ס שכתב בדרשות (ח"ב דף רמט סוף טור ג) שידוע שברימון יש תרי"ג
    גרעינים כנגד תרי"ג מצות, ואם הגרגרים מרמזים על המצות, א"כ העסיס רימונים
    שהוא עיקר הפרי מרמז על התורה מעין של דבש עסיס רימונים, נמצא שהרימון כשהוא
    בשלמותו מרמז על ת"ח שעוסק בתורה שבה תרי"ג מצות ומקיימם והיינו ריקנים של
    טבריא, אך פלח הרימון שהוא נפלח ונחתך ויצא העסיס ולא נשארו אלא הגרגרים היינו
    ריקנים של כל העולם שאין בהם לחלוחית תורה ומ"מ מלאים מצות, יעו"ש.
    ויש לשאול הרי בימינו לא מצינו שיש לרימון תרי"ג גרעינים?
    תשובה גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בביאורו לפרק שירה פרק בשיר כתב שיתכן
    שכוונת רבותינו היא שברמון הגדול ביותר אין יותר מתרי"ג גרעינים, יעו"ש.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2022 10:10

    ייש"כ גדול לכולכם, ובפרט להרב ש ג עדיין אני מסוקרן לדעת מי הוא ואיזהו בעל
    שו"ת יד חנוך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2022 10:10

    ייש"כ גדול לכולכם, ובפרט להרב ש ג עדיין אני מסוקרן לדעת מי הוא ואיזהו בעל
    שו"ת יד חנוך.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 16:00

    --
    באהבת ישראל נביא את הגואל

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 16:00

    --
    באהבת ישראל נביא את הגואל

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 23:33

    אני אישית פעם ספרתי הגרעינים ומצאתי כשלש מאות.
    לגבי החידוש שהרימון של התורה הוא התפוז. כמדומני שיש הטוענים שפירות הדר
    (אולי חוץ מהאתרוג) הם פירות מומצאים/מורכבים ולא היו בששת ימי בראשית, ולכן
    יש דיון עליהם אם לברך שהחיינו, ולפי הנ"ל אינו כן. אך כאמור חידוש גדול הוא.

    El lunes, 29 de agosto de 2022 a la(s) 10:01:10 UTC-3, h793215 escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 23:33

    אני אישית פעם ספרתי הגרעינים ומצאתי כשלש מאות.
    לגבי החידוש שהרימון של התורה הוא התפוז. כמדומני שיש הטוענים שפירות הדר
    (אולי חוץ מהאתרוג) הם פירות מומצאים/מורכבים ולא היו בששת ימי בראשית, ולכן
    יש דיון עליהם אם לברך שהחיינו, ולפי הנ"ל אינו כן. אך כאמור חידוש גדול הוא.

    El lunes, 29 de agosto de 2022 a la(s) 10:01:10 UTC-3, h793215 escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 00:27

    לגבי ההשוואה בין רימון לתפוז,

    מעניין שתפוז נקרא באידיש 'מאראנץ', וגם 'פאמאראנץ' שזו בוודאי הרכבה של המלים 'פאם-מאראנץ'
    ובאנגלית רימון נקרא 'פאם גראנעט'

  • מציאת מקור, ור"ת - אנסב"ג

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ק
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 13:31 וכידוע שהעוללות אפרים היה לפני המגיד מקאז'ניץ
  • חיפוש ספר - ילקוט יוסף סימן רמח (ג-ה)

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 19:56 תודה רבה רבה! אכן, קיים באוצר החכמה, התבלבלתי כנ"ל (ולכן לא בדקתי אפילו...)
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • הכונו לכנס בית הוועד הרביעי - כט בתשרי תשפ"ג

    2022
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 17:30 להלן תוכן הכנס, מתוך עלון של "נקודה הוצאה לאור": בגליון זה נביא בפניכם, חלק מהחידושים שהוצגו בכנס הרביעי של "בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו". ניתן לומר כי הנושא שעמד בקדמת הבימה הוא "בינה מלאכותית" - דהיינו יכולת ממוחשבת לנתח טקסט על פי ההקשר בו הוא נמצא, כביכול המחשב "מבין" את הכתוב. אתם מוזמנים להתרשם מהחדשות. דיקטה מי שמובילה את התחום של בינה מלאכותית היא עמותת "דיקטה", המפתחת כלים רבים הקשורים לניתוח טקסטים. בכנס הנוכחי הוצג כלי חדש בשם "מייבין", הכלי מפענח ראשי תיבות (תורניים), יודע להציע ולהשלים מילים חסרות, לפסק ולנקד בהתאם לכתוב. נציין לצורך הדוגמא את המילה "דיין", פעמים הוראתה - שם התואר של העוסק בדין, פעמים הוראתה מלשון די - 'כל הנשים דיין שעתן', ופעמים שהכוונה ליין בתוספת אות השימוש הארמית - דל"ת. התוכנה מצליחה לפענח את המילה, לפי שיבוצה בטקסט. השימוש העיקרי בכלי הוא פיענוח סריקת OCR - הפרדת טקסט מתוך צילום או סריקה של ספר, ופיענוח נכון של הטקסט המופיע בו. שימוש דומה הוא עזרה בפיענוח כתבי-יד שאינם ברורים, הבינה מלאכותית מציעה מילים להשלמה, ועל ידי כך ניתן להעזר בפיענוח שרידי האותיות, שבעיני האדם נדמים בטעות לאותיות אחרות. באתר "דיקטה" הועלו כבר 136 ספרים שעברו פיענוח, כאשר את חלקם לא ניתן למצוא במאגרי טקסט אחרים, וניתן להורידם לשימוש חופשי. בהמשך הכלי יפתח לשימוש ציבורי. נכון לעכשיו, לא נראה כי "דיקטה" שוקלת את האפשרות לשימוש שאיננו מקוון. פרויקט השו"ת - בר אילן גם ב"פרויקט השו"ת" מכניסים את הבינה המלאכותית לשימוש, אם עד היום פעלו באופן ידני לחבר את מראי מקומות באמצעות היפר לינקים, כעת יעשה זיהוי אוטומטי, אך לא רק עבור הפניות מדוייקות, אלא גם להפניות כדוגמת "וכן כתב הרא"ש בשלהי פרק הכותב". מה שיאפשר העלאה רבה יותר של טקסטים חדשים, ושיתופי פעולה עם מאגרים אחרים. תתווסף אפשרות חדשה של מיון תוצאות - לפי סמכות, דהיינו, ככל שיש יותר ספרים המקשרים לאותו ספר, כפי הנראה סמכותו מרובה יותר, והוא יקבל עדיפות בתוצאות החיפוש. בניית מעטפת עיצובית חדשה ומעודכנת לגירסה השולחנית, והתאמת הגירסה המקוונת. וכן התאמה של המערכת למערכות הפעלה נוספות. סְפַרִיא מאגר המכיל ספרים רבים הניתנים להורדה, וחלקם ניתנים לשימוש חופשי. יש לציין כי במאגר ישנם ספרים שאינם נמצאים במאגרים דומים. המיוחדות של פרויקט זה, הוא ההקשר שנעשה בין האיזכורים השונים המוליכים אלו אלו. לפני כחצי שנה חסמה "נטפרי" את הגישה למאגר זה, מאחר שהוכנסו לתוכו ספרים שאין רוח חכמים נוחה מהם. נציג הפרויקט נשאל במהלך ההרצאה: "האם "ספריא" מעוניינת לתת פתרון לדבר הזה?", אך הוא השיב בשלילה. כמו כן אין כל תכנון לאפשר את השימוש בצורה שאיננה מקוונת. נציין כי מאגר "שיתופתא" מבית מכון "חכמת התורה" שוקד בימים אלו על פתרון ראוי לבני תורה, ולשמש סנן מפני כתבים פסולים, כשם ש"המכלול" פועל להנגיש אנציקלופדיה המתאימה לבני תורה. בנוסף, מאגר "שיתופתא" מאפשר את השימוש במאגר בצורה שאיננה מקוונת, על ידי אונקי מיוחד. כמו כן עמלים המפתחים על בניית מנוע חיפוש. אוצר החכמה לאחר שבגירסה 19 הוחלפה המערכת הישנה, והוצבה תחתיה מערכת חדשה - אשר החידוש בה לא רק בחידושה של המעטפת, אלא גם ליבת המערכת נבנתה ועודכנה מחדש, וכך הגירסה השולחנית תואמת במדויק לגירסה המקוונת. בהמשך תתאפשר הגישה לאוצר המקוןן לכל מי שבידו גירסה שולחנית. הספרייה מכילה נכון להיום 120,121 ספרים, כאשר רוב רובם של הספרים שאין עליהם זכויות יוצרים הוכנסו למאגר. אמת שניתן להוסיף מאות דפוסי ש"ס שונים, שחלקם נדפסו באופן חלקי, וכן מאות סידורי תפילה ומחזורים מכל רחבי העולם, אולם התועלת בהוספתם למשתמש המצוי - זניחה. כיום מופנים מאמצים רבים, לקבלת אישורים להכנסת ספרים חדשים, כאשר רק לאחרונה נוספה אפשרות לרכישת חבילת ספרי הגר"ע יוסף זצ"ל. נעשית התאמה בין הספרים הנמצאים באוצר ל"מפעל הביבליוגרפיה", כדי להוסיף פרטים על מחברי הספרים, שנת ההדפסה וכדו'. גם בפרויקט "מפרשי האוצר" לא שוקטים על שמריהם, וכעת עמלים להוסיף למפרשי האוצר, גם את כל הספרים שנוספו למאגר "אוצר החכמה" מאז גירסה 17. כמו כן עובדים על הרחבת פרויקט זה, ולהציע פורמט דומה לרמב"ם ושו"ע. רק נזכיר כי הדגמת הרעיון של "מפרשי האוצר" טרם החלו בפיתוחו היה על הגדה של פסח. פרידברג אתרי "פרידברג" עוסקים בממצאי הגניזה הקהירית, השוואת נוסחאות תלמוד הבבלי, ערבית יהודית ועוד. בכנס הוצג פרויקט "הכי גרסינן", באמצעותו ניתן לראות שינויי נוסח בכל עמוד בש"ס, כאשר השוואה מוצגת בצורה ברורה מילה מול מילה. כן הוצג השימוש בפרויקט "ערבית-יהודית", בו ניתן להכניס קטע בלשון הקודש ולקבל את תרגומו לערבית, ולהשוותו מול כתבי היד שנכתבו בערבית. על התורה בסיסו של הרעיון הוא האפשרות של הצגת המפרשים כעין מקראות גדולות, כל קטע מוצגים תחתיו הפרשנים העוסקים באותו קטע, בתנ"ך, במשנה, בגמרא, בטור ובשולחן ערוך. כל הפרשנים המובאים עוברים השוואה אל מול כתבי-יד, ופעמים רבות מתגלים חסרונות. כן נעשים מאמצים להכניס פרשנים קדמונים שפירושם לא הודפס, כגון רבינו חננאל על מסכתות נוספות, וכן פירוש רבי יוסף קארו לתורה. נציין שאחד החידושים שיש במאגר זה, שניתן לפתוח את ההפניות שהוזכרו ב"עין משפט נר מצוה". כמו כן, באתר "על התורה" ניתן לחפש שורשים בספרי המדקדקים, כגון: דונש, מחברות מנחם וספר שרשים לרד"ק. יש לשים לב, שבאתר זה ישנם גם חיבורים שמחבריהם נחשבים ל"משכילים", לכן חלק מהאתר פתוח בסינון "נטפרי" וחלקו חסום. ספרות הגאונים נסקרה ספרות הגאונים שהוצאה לאור עד היום, וכן חיבור העתיד לראות אור בקרוב, בו נעשתה עבודה מקיפה שכינסה את כל תשובות הגאונים הקיימות, כאשר העבודה מתחלקת בין חוקרים ועורכים תורניים. נקוה, שחלוקת העבודה מתבצעת ביניהם בתיאום וסנכרון מלא למניעת שגיאות, כיון שתרגום ופיענוח דורש לא רק מומחיות, אלא גם הבנת הסוגיה לעומקה.
  • אני צריך את ספר יד אהרן אבן העזר ח"ג.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:33 אלפאנדארי? א"כ כנראה לא קיים ח"ג From: [email protected] [email protected] On Behalf Of שמעון Sent: Sunday, December 4, 2022 1:13 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] אני צריך את ספר יד אהרן אבן העזר ח"ג. בהיברו בוקס יש רק את חלק א' וב' (אלא שחלק ב' מצויין פעמיים, פעם אחת בתור חלק ב' ופעם אחד בתור חלק ג). https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 04.12.22, 13:11:32 https://mailtrack.io/trace/mail/1dab904f6d1f98c31e8884b21b7d79e6f656d0d9.png?u=8219188 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOi_qWkaAX-%2BNKW9jbvQKMo6OK6ntSbmq5FR-yBMHXUhCtmDsg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOi_qWkaAX-%2BNKW9jbvQKMo6OK6ntSbmq5FR-yBMHXUhCtmDsg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • אני צריך את ספר יד אהרן אבן העזר ח"ג.

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2022 21:06 יצא בו' כרכים מצ"ב פרסום. [image: image.png] El lun, 5 dic 2022 a la(s) 09:25, חננאל עבאדי ([email protected]) escribió:
  • מגילת ספר על הסמ"ג

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 10:35 מישהו יכול לשלוח לי?
  • מגילת ספר על הסמ"ג

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 12:30 סמ"ג עשין יב עם מגילת ספר למישהו יש קבצים מצורפים: מגילת ספר סמג עשין יב.pdf