דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

יש כזה דבר ש"ך עה"ת???

2022
7 6 31 1
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    37 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 12:17 מפתחות זה דבר נרחב מאד. יש כמה אפשרויות להבאר כמה הכוונה, ואיזה סוג. אולי אתה מתכוון למ"מ וציונים שבסוף הספר מספרים אחרים אל המושגים שבספר, או ציונים מספרים אחרים שדיברו על המושגים שבספר, או ספם סיכום מ"מ קצר לפי ההלכות שבפר איפה כל דבר ובאיזה סימן. אולי אתה מתכוון לאינדקס, אולי אתה מתכוון לתוכן. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.07.22, 12:14:22
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    77 צפיות
    R
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 08:56 רב אחד בארה"ב מחפש עורך לספר על סוגיות הש"ס שהוא כתב. סגנון הספר הוא ישיבתי אמריקאי, והוא מחפש עורך לעשות בו תיקונים קלים לשפר הלשון וגם להשלים ציון המראה המקומות שחסרות בתוך הספר. אפשר לפנות אליו ישר דרך מייל: מאת: Rabbi Shlomo Einhorn כל טוב, ראובן חיים קליין ביתר עילית
  • מאגר תורני

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    38
    0 הצבעות
    38 פוסטים
    213 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 01:10 יש בארה"ב הרבה יראים ושלמים, אולי כבוד הרב מ'קדושת ציון'?
  • הואיל והועיל

    2022 עריכה תורנית מקורות תורניים
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    32 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 17:16 ויש גם 'הואיל' של חז"ל שפירושו בגלל דין הואיל
  • יש כזה דבר ש"ך עה"ת???

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:20 זה מה שאמור להיות כתוב בספר שם. כך שאולי מישהו יכול לעזור לי דרך זה לפענח באיזה ספר מדובר. שבני ישראל במצרים היו משתתפים כל אחד בצער של חבירו, וסייעו זה לזה, וכשאחד סיים את עבודתו מוקדם הוא היה הולך לראות איך יכול לעזור לאחרים. שכוייחחח [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 01.09.22, 13:19:24
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 23:28 כמו"כ אשמח למציאת מקור דברי האר"י - בשעה"כ שכל השכחה של האדם נגרמת בגלל אחיזת הקלי' בו. תודה רבה ב-יום שבת, 24 בספטמבר 2022 בשעה 23:23:28 UTC+3, at0241726 כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    16 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 10:46 בבקשה מי שיכול לשלוח הספר אמרות טהורות - ראכמסטריווקא ארה''ב חלק ג' עמ' תד חלק ה' עמוד ר, .בתודה מראש

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים