מסירת התורה על ידי עזרא הסופר

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 17:15

היכן אני יכול למצוא רקע למסירת התורה על ידי עזרא, באיזו תקופה היכן ולמה וכו'
בתודה מראש לכל העונים !

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 17:20

בהקדמת הרמב"ם ליד מוזכר כל שלשלת מוסרי התורה (בקיצור)
סדר הדורות

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 17:54

הרב משה רייך ציין לדברי המשך חכמה הנפלאים, שלדעתי יהנה מהם כל עורך תורני,
כשיווכח שהוא הולך בדרכם של עזרא הסופר ועוד צדיקים.
המשך חכמה מביא שני צדדים האם לכתוב את התורה סתומה שרק החכמים יבינו, או לפרש
שכולם יבינו.
ממש יפה. תודה רבה.

משך חכמה דברים לא, ט

ויתנה אל הכהנים בני לוי. בירושלמי סוף פרק א דיבמות (הלכה ו): ראה (רבי דוסא
בן הרכינס) את ר' אלעזר בן עזריה וקרא עליו (תהלים לז, כה) "נער הייתי (גם
זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם"), מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא
ועיניו דמיין לדידיה (עכ"ל).
הענין, כי מצאנו בעזרא ששינה הכתב.

והוא, כי *באמת *יאות לפי משפטי התורה אשר התורה תהא מסורה ביד הכהנים הלויים,
והזקנים אשר יש בהם כל מכמני השלמות, והפרושים היושבים בירושלים. וכל מי שנדבו
לבו להתקרב אל התורה יבא לירושלים, כמו שמצאנו בר' אליעזר בן הורקנוס. והיו
הישיבות הגדולות אשר נקבצו כל הראוי בהן לפי חכמת בינתם. וכן מצאנו בספרי על
קרא (דברים יד, כג) "למען תלמד ליראה את ה'" [הביאו תוספות בבא בתרא כא, א].
ומפני זה היה התורה כתובה בכתב עברי, למען לא ילמד מי שאינו ראוי, ויהיה כזורק
אבן למרקוליס, ולא ירהב הנער בזקן לאמר: גם אנכי הרואה ויודע סתרי החכמה כמוך.

אמנם עזרא ראה בזמנו לפי פזור ישראל בעמים והשכח מאתם עקרי תורה [כאשר מצאנו
בנחמיה ובדברי הימים] ונסתם החזון ובטלו הרואים באספקלריא המאירה, יותר נאות
לכתבה בלשון מובן לכל הרוצה לדעת, "וחכמות בחוץ תרונה" (משלי א, כ), ומוטב להגיע
אל המטרה הנאותה להרחיב הדעת בארץ [כאשר באמת נתפשטה עד מאוד התורה בזמן בית
שני, כידוע] ולסבול ההיזק המגיע אשר כבר הגיע מזה בבית שני כידוע מתלמידים שלא
שימשו כל צרכם.

וזה שפט ברוח הקודש רוח א - להי אשר הופיע עליו ממרום, והפליגו חז"ל זה עד
כי אמרו (סנהדרין כא, ב) ראוי היה עזרא להינתן תורה על ידו כמו על ידי משה.
ואמרו (סנהדרין כד, א): עילם - זכתה ללמוד ולא ללמד. מאי בבל? (אמר ר' יוחנן
בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד), עיין רש"י.

וכן מצאנו ענין כזה לרבי אלעזר בן עזריה, שרבן גמליאל הנשיא היה בדעתו
לסתום כל דבר המקובל ולבלי לפרש טעמו, כאשר מצאנו לו בכמה מקומות "מקובל אני
מאבותי". וכן שלא לקבל רק הנאות להגיע אל מטרת השלמות ולמעט התלמידים, וכל מי
שאין תוכו כברו - אל יכנס (ברכות כח, א).
לא כן ראב"ע, מצאנו לו שמיד שישב בנשיאות אמר: כל הרוצה לכנוס יבא ויכנס,
ואיתוספו ארבע מאות ספסלי בבי מדרשא (ברכות שם). וכן בכמה מקומות תמצא שמפרש
טעם של דבר, עיין בחגיגה (ג, א): טף למה באין? אלא כדי ליתן שכר טוב למביאיהם.
וכן בכל מקום הפליג בהתפשטות התורה וריבוי לומדיה.

והוא שאמר (ירושלמי שם) "ועינו" - רצונו לומר עינו הצפויה למרחוק הבטה כללית
כמו "עיני העדה" (במדבר טו, כד), וכמו "עיניך יונים" (שיר השירים ד, א) [עיין
מדרש (שם)] בהבטה אל הנהגת הכלל - הוא דומה להנהגת עזרא הסופר, ונכון.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 23:41

כמו"כ באגרת רב שרירא גאון המפורסמת

[י.צ רייזמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 23:57

עידן התלמוד לגרשון הרפנס

[שמעלקא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 12:15

יסוד המשנה ועריכתה
לרב ראובן מרגליות
קצת בעמודים הראשונים, ובסוף הספר - בירורים א' לענין "כנסת הגדולה", ו"שיירי
כנסת הגדולה".
קיים באוצר החכמה. בהערות על גוף הספר יש שפע של מראי מקומות, אם זה חשוב לך.
וצריך להיות בקי מעט כדי להבחין מה מן הכתובים, ומה הן חידושים מבריקים של
המחבר.

ב-יום ראשון, 4 בספטמבר 2022 בשעה 23:58:51 UTC+3, 7613330 כתב/ה:

[יוחנן קאהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 14:36

דורות הראשונים לר' יצחק אייזיק הלוי

ב-יום שני, 5 בספטמבר 2022 בשעה 12:15:28 UTC+3, שמעלקא כתב/ה:

[אהבת ישראל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:28

תורה שלמה לר' מ"מ כשר [לא זוכר באיזה פרשה זה. כמדומה שמאריך בנושא זה]

--
באהבת ישראל נביא את הגואל