בטובו של מהר"ש בובר/באבער

[זאב פאנעט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 11:28

והאם מקובל (בין החרדים לדבר ה') לציין למדרשותיו?

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
31.08.22,
11:28:00

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 11:30

בס"ד

כמה שזכור לי מקובל להזכיר אותו.
אגב הח"ח מזכיר אותו בשעה"צ [לא זוכר איפה]

[n. reisner - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 13:40

שאלתי פעם רב אחד [- גאון בתורה (בבלי ירושלמי מדרשים וכו')] אודות מדרש
והוא הראה לי מראה מקום ממדרשותיו, והתבטא בצנינות, כאומר - נו, אז הוא אמר.
והבנתי ממנו שאמנם מזכירים אותו אבל בערבון מוגבל דהיינו שלא כל מה שהוא כותב
צריך לקבל כתורה מסיני וכדברי רבותינו וכו', ואפשר לחלוק

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 13:46

צריך לחלק כמובן בין נוסח המדרשים שהעלה מכתבי יד וכו',
ובין הערותיו של המהדיר ר"ש בובר בשולי הדפים

מאת: [email protected]

[אברהם ישעיהו פי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 13:55

השער הציון מזכיר אותו פעם אחת בחלק ד' נדמה לי בשם המתרגם
ושאלו את ר' חיים קנייבסקי אם אפשר לסמוך עליו והוא ענה שהמשנה ברורה מזכיר
אותו אז אפשר

מאת: [email protected]

[יחי המלך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 14:01

ככל הידוע לי הוא נחשב כמי שעשה עבודה מאוד יסודית בההדרתו, ואף כמי שקבע
סטנדרטים וסגנון חדשים (לשבח) בעניין, שעד היום עובדים בשיטה זו בההדרת
ראשונים וכדו'

[יחי המלך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 14:09

כמובן שאינו רשכבה"ג, ואפשר בהחלט לחלוק עליו, אך אחר בדיקה היטב.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 17:20

אני לא מכיר את השער הציון שהזכירו, אך שמעתי מבקי אחד שמחבר 'המתרגם' היה
משכיל, ובמקום אחד הוא מציין לכתבי מנדלסון שר"י.

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 17:58

לציין לכתבי אותו אדם לא היה נחשב באותם ימים לעוון פלילי, יש לציין שחיבורו היה מקובל בחוגים רבים ביהדות הנאמנה עד שגילה טלפיו והתחבר לחוגי הגויים המשכילים. כך שאין לגזור הדין עפ"י מובאה אחת, וכנראה שהפירוש עצמו לא היה גרוע כ"כ.

הצצתי פעם גם בכתבי הרד"צ הופמן הנמצא בבר אילן ומציין לפירושו במקום א', כנראה יש שם כמה רעיונות מחודשים לא כ"כ רעים (לא שהייתי ממליץ לעיין בזה חלילה).

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of א. י. כהן
Sent: 31 Aug 2022 5:20 PM
מאת: To: יחי המלך
מאת: Cc: ברכת ישראל [email protected]; n. reisner [email protected]; זאב פאנעט [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] Re: בטובו של מהר"ש בובר/באבער

אני לא מכיר את השער הציון שהזכירו, אך שמעתי מבקי אחד שמחבר 'המתרגם' היה משכיל, ובמקום אחד הוא מציין לכתבי מנדלסון שר"י.

כמובן שאינו רשכבה"ג, ואפשר בהחלט לחלוק עליו, אך אחר בדיקה היטב.

ככל הידוע לי הוא נחשב כמי שעשה עבודה מאוד יסודית בההדרתו, ואף כמי שקבע סטנדרטים וסגנון חדשים (לשבח) בעניין, שעד היום עובדים בשיטה זו בההדרת ראשונים וכדו'

צריך לחלק כמובן בין נוסח המדרשים שהעלה מכתבי יד וכו',

ובין הערותיו של המהדיר ר"ש בובר בשולי הדפים

שאלתי פעם רב אחד [- גאון בתורה (בבלי ירושלמי מדרשים וכו')] אודות מדרש

והוא הראה לי מראה מקום ממדרשותיו, והתבטא בצנינות, כאומר - נו, אז הוא אמר.

והבנתי ממנו שאמנם מזכירים אותו אבל בערבון מוגבל דהיינו שלא כל מה שהוא כותב צריך לקבל כתורה מסיני וכדברי רבותינו וכו', ואפשר לחלוק

בס"ד

כמה שזכור לי מקובל להזכיר אותו.

אגב הח"ח מזכיר אותו בשעה"צ [לא זוכר איפה]

והאם מקובל (בין החרדים לדבר ה') לציין למדרשותיו?

רציתי לברר בבית המדרש דכאן מה טובו של המהדיר והמבקר ר' שלמה בובר/באבער, ראיתי באוצר החכמה שיש התיחחסות פה ושמה שהוא היה 'משכיל גליציאני', האם הכוונה שהיה מכת המשכילים?

אשמח מאוד לקבל תשובה נקודתית, לענין. תודה.

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by
Mailtrack

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 31.08.22, 11:23:33

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by
Mailtrack

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 31.08.22, 11:28:00

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKJJr5vsXTkM%3DM8UUc6vwsVZO_sqSB%2BEfj6Xwb83Z93uTsPtLg%40mail.gmail.com.

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArxM%2BQxnDmz7icv9g_rwyz63a3Le9-J9ard2kXt7bLjT9w%40mail.gmail.com.

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&

301 Moved Permanently

(mailtrack.io)

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eggwZ0TbHxxv4n68WttOGpoGLUaWo6f5J0S%2BNPxt3bqg%40mail.gmail.com.

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAN_QRbvNUN74O%3D01N7HKmr0GRRu0NXC5RmtqbEcUSNa_WWDeTw%40mail.gmail.com.

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOKBWffBKYJhTojjHAtN6cu6ntUyC-sWqfCfh8aDik6Kr-o3Ag%40mail.gmail.com.

https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& --
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6Yf9NzkzKDOWRY18bdH5_NjrChi4r%3D7RKO2u9qArAS03w%40mail.gmail.com.

[חנניה הירש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 18:00

שלמה בובר נולד למשפחה דתית
https://www.hamichlol.org.il/דתי בעיר
למברג. אביו, ישעיה אברהם הלוי, שהיה נצר למשפחת רבנים ותלמיד חכם בזכות עצמו,
הקנה לבנו חינוך תורני
https://www.hamichlol.org.il/חינוך_תורני.
חינוך זה איפשר בהמשך את מפעלו הספרותי האדיר. בצעירותו הושפע שלמה בובר
מחיבורים של אנשי חכמת ישראל
https://www.hamichlol.org.il/חכמת_ישראל
כדוגמת יום טוב ליפמן צונץ
https://www.hamichlol.org.il/יום_טוב_ליפמן_צונץ
ונחמן קרוכמל
https://www.hamichlol.org.il/נחמן_קרוכמל
.

בובר התמקד בלימוד ספרות המדרשים
https://www.hamichlol.org.il/מדרש והאגדה
https://www.hamichlol.org.il/אגדה_(יהדות)
מתקופת
התלמוד https://www.hamichlol.org.il/תלמוד ואילך.
הוא קיבל על עצמו את המשימה הכבירה להוציא לאור שורה של מדרשים מתקופה זאת במהדורה
מוגהת ומפורשת באופן מדעי
https://www.hamichlol.org.il/מהדורה_מדעית;
לשם כך עמד בקשרי מחקר עם אישים כמו הרב אליקים כרמולי
https://www.hamichlol.org.il/אליקים_כרמולי
ושד"ל https://www.hamichlol.org.il/שד"ל.

שלמה בובר היה יהודי שומר תורה ומצוות. בספר "רקוויאם גרמני
https://www.hamichlol.org.il/רקוויאם_גרמני_(ספר)"
מתאר עמוס אילון
https://www.hamichlol.org.il/עמוס_אילון
את
שלמה בובר ואשתו (עקב היותם סבו וסבתו של מרטין בובר
https://www.hamichlol.org.il/מרטין_בובר)
באופן הבא:

"כמו יהודים פולנים
https://www.hamichlol.org.il/יהדות_פולין
רבים
אחרים, היו גם סבו וסבתו של מרטין בובר חסידי התרבות הגרמנית. הם לימדו אותו
להעריץ גם שירה גרמנית וגם פולקלור ומסורת יהודיים."
— "רקוויאם גרמני
https://www.hamichlol.org.il/רקוויאם_גרמני_(ספר)",
עמ' 238

לצד תיאור זה, אנו מוצאים בדבריו של מרטין בובר
https://www.hamichlol.org.il/מרטין_בובר
עצמו
את תיאור דמותו של סבו, שלמה בובר, באופן הנוטה להדגיש דווקא את הצד המסורתי
שבו:

"המדרש היה העולם בו חי שלמה בובר, מתוך ריכוז נפשי מפליא, מתוך עצימות מופלאה
של עבודתו, הוא הוציא לאור טקסט אחר טקסט...

הוא עיבד את כתבי היד
https://www.hamichlol.org.il/כתב_יד_(העתק)
מבלי
שאימץ לו את שיטות הפילולוגיה
https://www.hamichlol.org.il/פילולוגיה
המערבית,
ועשה זאת במהימנות האופיינית לחוקר מודרני, וגם מתוך הפגנת ידע היאה לרב אמן
בתלמוד, מי שיש בידו כל אוצר ההבאות מן הספרות כולה כדי להאיר כל פסוק וכל
מילה – לא בלבד כחומר חרות בזיכרון, אלא כקניין אורגני של האישיות כולה.

התלהבותו הרוחנית, כפי שנתגלתה במסירותו ללא לאות לעבודתו, נתערבה במין
ילדותיות ערטילאית, נקייה מסטיות, מיוחדת לטבעה של אישיות טהורה וישות יהודית
מברייתה. בדברו עברית (וזאת עשה תכופות כשביקרוהו אורחים דוברי לשונות זרות)
צלצול דיבורו היה כשל נסיך ששב מגלותו. הוא לא הרבה הרהורים על היהדות אך זו
הייתה שרויה בתוך תוכו"
— מרטין בובר, מתוך המאמר 'דרכי אל החסידות' (תרגם מגרמנית: שמואל שביב), מובא
בתוך תקוה לשעה זו, עמ' 105–106

שלמה בובר גם עסק בצורכי הקהילה היהודית
https://www.hamichlol.org.il/הקהילה_היהודית
בעירו,
ושימש כחבר בנשיאות הקהילה היהודית בלמברג מאז שנת 1870
https://www.hamichlol.org.il/1870. כמו כן נמנה עם הכותבים הבולטים בכתב
העת עברי אנכי
https://www.hamichlol.org.il/עברי_אנכי
.

לפרנסתו עבד כבנקאי
https://www.hamichlol.org.il/בנקאי וכלכלן
https://www.hamichlol.org.il/כלכלן. עובדה זאת
מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שלצד מפעליו הדגולים בתחום המדרש, היה שלמה
בובר גם בנקאי חשוב בתקופתו. הוא היה חבר במועצת המנהלים
https://www.hamichlol.org.il/מועצת_מנהלים
של
הבנק https://www.hamichlol.org.il/בנק 'האוסטרי-הונגרי' ושל
'קופת החיסכון הגליציאנית'. כמו כן היה יושב ראש לשכת המסחר
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לשכת_המסחר&action=edit&redlink=1
של
עירו למברג. כהוקרה על פועלו בתחום הכלכלי קיבל שלמה בובר את תואר הכבוד
Kaiserlicher Rat (שמשמעו "יועץ הקיסר") מהקיסר
https://www.hamichlol.org.il/קיסר_(תואר)
האוסטרו-הונגרי
https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_האוסטרו-הונגרית
.
הערכת פועלו בתחום המדרש וספרות הראשונים

לצד ההערכה הרבה שזכה לה בקרב אנשי חכמת ישראל
https://www.hamichlol.org.il/חכמת_ישראל
בזכות
פרסומיו וחיבוריו, זכה שלמה בובר להערכה גדולה גם בקרב ציבור לומדי התורה
המסורתי. בחיבור אשר נכתב על רבי דוד לוריא
https://www.hamichlol.org.il/דוד_לוריא
(רד"ל),
שהיה אחד מגדולי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19
https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-19, כתב קרוב
משפחתו - ר' שלמה לוריא כך[1]
https://www.hamichlol.org.il/שלמה_בובר#cite_note-1
:

"לו היה [רד"ל] ז"ל בימינו אשר חננו ה' לזכות לאור הפסיקתא
https://www.hamichlol.org.il/פסיקתא ועוד
כמה חיבורים מתנאים ואמוראים וגדולי הראשונים על ידי הרה"ג [=הרב הגדול] האדיר
החכם הכולל כי' שלמה באבער נ"י [=נרו יאיר] אשר השליך נפשו ומאודו להוציאם
לאור מתוך הרבה כ"י [=כתבי יד] שהעלה ה' בידו הגדולה להשיגם. לא אפון, אשר
מרוב התפעלות שמחתו הרבה בהם יותר מכל חמודות תבל וכל חללי דעלמא, היה מכתת
רגליו לעמבערג לברכו במאור פנים ולהודות לו על טוב חסדו לכל בית ישראל"

.
ספריוהמדרשים שההדיר והוציא לאור

• מדרש תנחומא
  https://www.hamichlol.org.il/מדרש_תנחומא
  (השונה
  מהנדפס לפניו), על-פי כתב-יד
  https://www.hamichlol.org.il/כתב_יד_(העתק)
  אוקספורד
• מדרש לקח טוב
  https://www.hamichlol.org.il/מדרש_לקח_טוב
  המכונה
  'פסיקתא זוטרתי' לרבי טוביה בן אליעזר
  https://www.hamichlol.org.il/טוביה_בן_אליעזר
• מדרש שכל טוב
  https://www.hamichlol.org.il/שכל_טוב
  לרבי מנחם ברבי שלמה
  https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מנחם_ברבי_שלמה&action=edit&redlink=1
• מדרש אגדה
  https://www.hamichlol.org.il/מדרש_אגדה_(בובר)
  על
  התורה (ע"פ כתב יד
  https://www.hamichlol.org.il/כתב_יד_(מקור)
  מחלב
  https://www.hamichlol.org.il/חלב_(עיר))
• מדרש אגדת בראשית - אוסף של עשרים ושמונה דרשות
  https://www.hamichlol.org.il/דרשה לספר בראשית
  https://www.hamichlol.org.il/בראשית, אשר
  ערוכות לפי סדר הקריאה בתורה
  https://www.hamichlol.org.il/קריאה_בתורה
  של
  בני ארץ ישראל
  https://www.hamichlol.org.il/ארץ_ישראל
• ליקוטים ממדרש אבכי"ר
  https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מדרש_אבכי"ר&action=edit&redlink=1
• ליקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא
• מדרש פסיקתא דרב כהנא
  https://www.hamichlol.org.il/פסיקתא_דרב_כהנא
• מבוסס על ארבעה כתבי-יד
  • מדרש תהילים
    https://www.hamichlol.org.il/מדרש_תהילים
    על
    פי כתב יד פארמה
    https://www.hamichlol.org.il/כתב_יד_פארמה
  • מדרש משלי
    https://www.hamichlol.org.il/מדרש_משלי
    על
    פי כתב יד פריז
    https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כתב_יד_פריז&action=edit&redlink=1
    ודפוס קושטנטינא
    https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דפוס_קושטנטינא&action=edit&redlink=1
  • מדרש שמואל
    https://www.hamichlol.org.il/מדרש_שמואל
    על
    פי דפוס קושטנטינא
  • מדרש זוטא
    https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מדרש_זוטא&action=edit&redlink=1
    לשיר השירים
    https://www.hamichlol.org.il/שיר_השירים
    , רות https://www.hamichlol.org.il/רות, איכה
    https://www.hamichlol.org.il/איכה וקהלת
    https://www.hamichlol.org.il/קהלת
  • ילקוט למגילת איכה
  • ספרי דאגדתא – קובץ מדרשים על מגילת אסתר: מדרש אבא גוריון
    https://www.hamichlol.org.il/מדרש_אבא_גוריון
    על
    מגילת אסתר ע"פ 5 כתבי יד, מדרשי פנים אחרים א
    https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פנים_אחרים_א&action=edit&redlink=1
    ופנים אחרים ב
    https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פנים_אחרים_ב&action=edit&redlink=1
    , פירוש לקח טוב
    https://www.hamichlol.org.il/מדרש_לקח_טוב
    לרבי טוביה ברבי אליעזר
    https://www.hamichlol.org.il/טוביה_ברבי_אליעזר
    למגילת
    אסתר
  • ילקוט אגדת אסתר
    https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אגדת_אסתר&action=edit&redlink=1
    –
    ילקוט תימני למגילת אסתר (אולי מקביל למדרש הגדול
    https://www.hamichlol.org.il/מדרש_הגדול
    לתורה)

ספרי ראשונים
https://www.hamichlol.org.il/ראשונים
שההדיר
והוציא לאור

• ספר האורה, המיוחס לרש"י
  https://www.hamichlol.org.il/רש"י
• סידור https://www.hamichlol.org.il/סידור
  רש"י
• שיבולי הלקט
  https://www.hamichlol.org.il/שיבולי_הלקט
  השלם
  לרבי צדקיה ברבי אברהם
  https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=צדקיה_ברבי_אברהם&action=edit&redlink=1
  מן
  הענוים
• אגור – הוספות ותיקונים לספר הערוך
  https://www.hamichlol.org.il/הערוך לרבי נתן
  בן יחיאל מרומי
  https://www.hamichlol.org.il/נתן_מרומי
• פשר דבר - פירוש של רבי סעדיה גאון
  https://www.hamichlol.org.il/סעדיה_גאון
  לתשעים
  מילים במקרא https://www.hamichlol.org.il/מקרא
• שערי ציון - חיבור היסטורי על כלל הספרות התורנית עד למאה ה-14
  https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-14 לרבי יצחק
  ברבי יעקב לאטש
  https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יצחק_ברבי_יעקב_לאטש&action=edit&redlink=1
  מפרובנס
  https://www.hamichlol.org.il/פרובנס.

מחקריו ההיסטוריים

• "אנשי שם" – חיבור היסטורי על הרבנים
  https://www.hamichlol.org.il/רב, הדיינים
  https://www.hamichlol.org.il/דיין_(משפט_עברי)
  הפרנסים https://www.hamichlol.org.il/פרנס והמנהגים
  בקהילה היהודית
  https://www.hamichlol.org.il/הקהילה_היהודית
  בלבוב https://www.hamichlol.org.il/לבוב בין השנים
  1500 https://www.hamichlol.org.il/1500 ל-1800
  https://www.hamichlol.org.il/1800.
• "קריה נשגבה" – חיבור היסטורי דומה במתכונתו ל"אנשי שם" על העיר זאלקווא
  (ז'ולקווה)
  https://www.hamichlol.org.il/ז'ולקווה
• תולדות אליהו התשבי - תולדות המדקדק ר' אליהו בחור. נדפס בלפסיא תרט"ז.

קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
https://www.hamichlol.org.il/קרן_ויקימדיה
[image: ויקיטקסט]
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Wikisource-logo.svg
טקסט
בוויקיטקסט: מחבר:שלמה בובר
https://he.wikisource.org/wiki/מחבר:שלמה_בובר
[image: ויקישיתוף]
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Commons-logo.svg תמונות
ומדיה בוויקישיתוף: שלמה בובר
https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Salomon_Buber

• שלמה בובר http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1833,
  ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת
  https://www.hamichlol.org.il/דעת_(אתר_אינטרנט)
  "
• בן-ציון אייזנשטט
  https://www.hamichlol.org.il/בן-ציון_אייזנשטט
  , באבער, שלמה הלוי
  http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=46720#p=15, דור
  רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 13, באתר HebrewBooks
  https://www.hamichlol.org.il/HebrewBooks
• שלמה בובר http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=1546&letter=B,
  במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית
  https://www.hamichlol.org.il/האנציקלופדיה_היהודית
  (באנגלית)
• דיוקנו מ-1890
  http://via.lib.harvard.edu/via/deliver/deepLinkItem?recordId=olvwork461099&componentId=FHCL:3321673
  ודיוקן מ-1900–1906
  http://via.lib.harvard.edu/via/deliver/deepLinkItem?recordId=olvwork488272&componentId=FHCL:3662632,
  מתוך הארכיון הציוני
  https://www.hamichlol.org.il/הארכיון_הציוני
  (דרך
  ספריית אוניברסיטת הרווארד
  https://www.hamichlol.org.il/אוניברסיטת_הרווארד
  )

חיבורים מקוונים

• תולדות אליהו התשבי https://beta.hebrewbooks.org/46867, החכם המדקדק
  הגדול ר' אליהו בחור, קורות חייו וספריו. לפסיא, תרט"ז, באתר HebrewBooks
  https://www.hamichlol.org.il/HebrewBooks
• ירושלים הבנויה https://beta.hebrewbooks.org/46647, ירושלים, תרס"ו,
  באתר HebrewBooks https://www.hamichlol.org.il/HebrewBooks
• מדרש זוטא https://beta.hebrewbooks.org/20893, מדרש זוטא על שיר
  השירים, רות, איכה וקהלת, על-פי כתב-יד, מאוצר הספרים, של די ראססי בפארמא
  https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פארמא&action=edit&redlink=1,
  קובץ 541 עם נוסחא שנייה על מנילת איכה (גם כן על-פי כתב יד
  https://www.hamichlol.org.il/כתב_יד_(העתק)
  די
  ראססי קובץ 261) ואליהם נלווה ילקוט שמעוני
  https://www.hamichlol.org.il/ילקוט_שמעוני
  על
  איכה, מסודר בסדר נכון עם הערות ותקונים ומראה מקומות ומבוא בראש הספר,
  ווילנה, תרפ"ה, באתר HebrewBooks
  https://www.hamichlol.org.il/HebrewBooks
• מחברת הערות והוספות לספר "רב פעלים" שכתב הרב אברהם בן הגר"א
  https://www.hamichlol.org.il/אברהם_בן_הגר"א
  מווילנא
  זצ״ל, יריעות שלמה https://beta.hebrewbooks.org/20099, כולל גם ברייתא
  דמעשה בראשית
  https://www.hamichlol.org.il/ברייתא_דמעשה_בראשית
  כפי
  שמצאה כתובה בכת"י של ספר "רב פעלים" הנ״ל, ווארשא
  https://www.hamichlol.org.il/ווארשא,
  תרנ״ו / 1896., באתר HebrewBooks
  https://www.hamichlol.org.il/HebrewBooks
• הרב יונתן בלייר, יחס גדולי ישראל לר' שלמה באבער
  https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=626251&pagenum=1058,
  בתוך: ישורון
  https://www.hamichlol.org.il/ישורון_(מאסף_תורני)
  מ',
  עמ' א'סה, באתר אוצר החכמה
  https://www.hamichlol.org.il/אוצר_החכמה
  (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)

[יעקב דוד צימענט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 18:14

דברי השער הציון המוזכרים הם בסימן תי"ט סק"ב
ועיין בישורון כרך מ' עמוד א' סה-א' סח

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 20:36

שער הציון נמצא בסימן תיט סק"ב "ומצאתי במבאר לפסיקתא שתמה גם כן עליו",
השדי חמד בכללי הפוסקים (ס"ח סק"י) מכנה אותו "החוקר הגדול הרב שלמה בובר
יצ"ו",
בספר הזכרון לרבי אליהו דסלר (ח"ב עמ' תב) מספר הרד"צ הילמן שפעם ראה הגר"א
דסלר שהזכיר הרד"צ הילמן בכינוי ר"ש בובר והורה לו למחוק את הרב,
פעם ראיתי שבעל הבית יצחק ר"י שמעלקיס נאם עם שלמה בובר באיזה אירוע ושוחחו,
אגב הוא האמין שהירושלמי קדשים של פרידלנדר הוא אורגינל.
אבל לענ"ד זה לא חכם להביא את נכדו מ. בובר דפקיע שמייה במינות דמשכי.
בחלק מהמהדורות של המדרשים בהוצאת זכרון אהרן הם ההדירו גם את ההקדמות וההערות
של בובר מאד מסתבר מאד שזה בהתייעצות עם גדו"י זצוק"ל ושליט"א
הסיפור עם שעה"צ הנ"ל אירע איתם

מאת: [email protected]