תסלחו לי על הבורות [עכ"פ אלה שמכירים אותי..]

[050 419 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 00:27

המחילה על חטא העגל והקמת המשכן היתה באותה השנה?

[image: מסלול דואר]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
הודעה
לשולח על-ידי
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
16.09.22,
00:25:17

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 00:31

י' בתשרי - "סלחתי כדבריך" על חטא העגל
א' בניסן לאחריו באותה שנה - הקמת המשכן

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 07:14

הציווי על המשכן היה מיד לאחר מתן לוחות שניות.

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 14:47

קצת סדר, יציאת מצרים היתה בט"ו בניסן, ובניית המשכן הושלמה בראש חודש ניסן
שלאחריה.
לגבי זמן ציווי המשכן נחלקו בחז"ל ובראשונים, אעתיק מתוך ספרי 'למועד מועדים
וחצי':

מקריאת התורה בפשטות עולה כי ציווי זה היה מיד לאחר מתן תורה כאשר עלה משה
לשמים בארבעים יום הראשונים. וכן אמרו חז"ל בתנא דבי אליהו (רבה פי"ז): כיון
שקיבלו ישראל מלכות שמים בשמחה ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (לעיל כד ז),
מיד אמר הקב"ה למשה, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. וכן משמע מדברי הפסיקתא
דרב כהנא (ויהי ביום כלות ב): כיון שקיבלו את התורה ונעשו לי לאומה שלימה, אמר
הקב"ה אין כבודן של בני שאהא מדבר עמם בפרהסיה, אלא עשו לי משכן ואהא מדבר
מתוך משכן.

וכן כתב האבן עזרא (כה א): בעלותו אל ראש ההר דיבר לו על דבר המשכן. והטעם,
שיעשו מקדש לשם הנכבד וישכון בתוכו, ושם ידבר עם משה ולא יעלה אל ההר, וכעין
זה ברמב"ן (פסוק ב). וכן דעת הבכור שור, וכן כתבו בדעת זקנים, וכן כתב הרשב"ם
בפרשת כי תשא (להלן לד לב).

ולפי זה, כל עניין המשכן הוא להשרות שכינתו לישראל דרך חיבה, וזהו המשך קבלת
התורה שיהיה להם ה' לאלהים.

אבל במדרש תנחומא (סי' ח) אמרו:

וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם (פסוק ח). אימתי נאמר
למשה הפרשה הזו של משכן, ביום הכיפורים עצמו. אף על פי שפרשת המשכן קודמת
למעשה העגל, אמר רבי יהודה ברבי שלום אין מוקדם ומאוחר בתורה שנאמר (משלי ה ו)
נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדָֽע, מטולטלות הן שביליה של תורה ופרשותיה,
הוי ביום הכיפורים נאמר למשה ועשו לי מקדש. מניין שכן, עלה משה בששה בסיון
ועשה ארבעים יום וארבעים לילה, ועוד עשה ארבעים, ועוד עשה ארבעים, הרי מאה
ועשרים, ואתה מוצא שביום הכיפורים נתכפר להם ובו ביום אמר לו הקב"ה ועשו לי
מקדש ושכנתי בתוכם, כדי שידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל.

וכן כתב רש"י בפרשת כי תשא (להלן לא יח) כי העגל קדם לציווי המשכן ימים רבים,
ומשמע מלשונו שהציווי היה לאחר שאמר ה' [ביום כיפור] 'סלחתי כדברך'.

ובשיטה זו מצינו כמה דרשות במדרש רבה ותנחומא בפרשות אלו, לפיהן המשכן הוא
כפרה על חטא העגל וכעין זה.

ולפי זה, לא היתה הכוונה מתחילה לצוות על המשכן, אלא רק לאחר שחטאו הוצרכו
למשכן.

והנה, הרי ברור כי הפשטות היא שהכל לפי הסדר וכדברי התנא דבי אליהו ושאר
מפרשים שהבאתי, ומדוע נטו ממנה במדרש תנחומא וברש"י.

ונראה לציין כמה דברים.

א'. מפני שאם הכתוב כסדרו, היה צריך להיזכר שלאחר העגל חזר בו ה' מהמשכן,
וכשקיבל תשובתם חזר והזהירם על המשכן.

ב'. ה' ציווה את משה (פסוק כא): וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת
אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ, ואם הכונה ללוחות הראשונות, כיצד שברם משה ועבר על
ציווי ה' ליתנם בארון.

ג'. ביחזקאל (מ א) מסופר על נבואת יחזקאל ביום כיפור, בו אמר לו ה' על צורת
הבית השלישי. ויתכן, שחז"ל למדו וקיבלו, כי יום זה הינו יום המיועד לנבואות על
בית המקדש, וגם ציווי המשכן היה ביום זה.

ד'. חז"ל הבינו כי קודם חטא העגל היתה העבודה בבכורות מאז שהוקדשו ביציאת
מצרים, והיות שבפרשת תצוה נזכרת כהונתם של אהרן ובניו, מוכח כי לאחר מכן היתה.

אמנם הטעם העיקרי נראה, שהוא לפי שבסוף פרשת יתרו (לעיל כ כא-כב) אמר הכתוב
לבנות מזבח אדמה או מזבח אבנים, ואם עמד ה' לצוות את ישראל במשכן וכליו, אין
טעם לציווי זה. ועוד, שבפרשת עקב אמר הכתוב בלוחות שניות בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא
אָמַ֧ר ה֣' אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים
וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ (דברים י א), ומשמע
כי לא הצטוה עדיין על בניית המשכן.

ב-יום שישי, 16 בספטמבר 2022 בשעה 07:15:11 UTC+3, y.rot7664 כתב/ה:

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 15:21

עי' גם אדרת אליהו בפרשת כי תשא,
ומשה יקח את האהל כו' זה היה תיכף אחר המעשה וכדברי פרקי דר"א שהיה מ' יום
אמצעי' במחנה וכן בתנא דבי אליהו חלק ב' פ"ד מ' יום האמצעים נטל משה כו' ושם
מבואר מ' יום האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני כו'. וכן מוכיחין פשטי
המקראות. ודלא כרמב"ן והרא"ש שתמהו על פרקי ר"א. ומ"ש בפ' עקב ואתנפל לפני ה'
כראשונים ארבעים יום כו' לחם כו' זו היתה במ' יום האחרונים ומ"ש כאן ויאמר משה
כו' ראה אתה כו'. הכל היה אחר עלותו להר וביה"כ נתרצה לו ויעבור על פניו
והבטיח לו כל ההבטחות. ומ' יום הראשונים למד פי' המשכן והבגדים עד וינפש. אבל
במ' יום האחרונים לא עשה אלא התנפל עליהם וע"כ ניתקן אלו המ' יום לתחנונים
וביה"כ נתרצה השי"ת להם. והנה כתיב ואיש לא יעלה עמך כו' גם הצאן כו' מכלל
שהיה רשות להם ע"כ שלא היה שכינה בהר. וכן כתיב וירד ה' בענן שלא היה מקודם
אלא באהלו של משה כמ"ש והיה כבא משה האהלה כו' וכן כתיב בסוף הפרשה ויהי שם עם
כו' על אלו המ' יום בלבד ויותר נ"ל שטעות בסדר עולם ואין לזוז מדברי פר"א:

קל רחום וחנון שבידו הסליחות והרחמים וכ"ז היה במ' יום האחרוני' וזהו התפלות
שעש' כל המ' יו' האלו להשיב שכינתו בתוכנו. כראשוני' שא"ל מעש' המשכן בשביל
ושכנתי בתוכם והפסידו ועתה לא שב אחור עד שהשכין השכינה ואמר פ' ויאמר ראה אתה
כו' קודם פסל לך שאין מוקדם ומאוחר ולסמוך לפסוק לא אעלה בקרבך ולומר שחזר
ונתרצה כמקדם ואח"כ אמר שירד בענן ויעבור על פניו:

מאת: On Fri, Sep 16, 2022, 1:47 PM יוסף מיכאל יוסקוביץ