שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
מקור למנהג 'לא' לומר ה' ה' בעת פתיחת הארון קודש בעשי''ת
2022
6
פוסטים
6
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 06:07
כתב הברכי יוסף (או"ח סי' תפח ס"ה): "בעת הוצאת ס"ת נמצא כתוב מהאר"י זצ"ל סדר
תפלה כנודע וכתוב שם שיאמר י"ג מדות, וכן יעשה במוסף, וביום שני. וכתב המופלא
מהר"ם זכותו באגרותיו כ"י, כי מקום השנות זו התפלה במוסף הוא כשאומר בש"ץ
כבודו מלא עולם, וביום ב' בהוצאת ס"ת, וביוה"ך במנחה בעת הוצאת ס"ת. והי"ג
מדות יקראם כקריאת התורה, משני טעמים: אחד כולל, דהכי יליפנא משמיה דמרן האר"י
זצ"ל שאין היחיד אומר כלל הי"ג מדות אלא בחילופיהן באתב"ש. והשני הפרטי, כי
אין כונת אמירת י"ג מדות בי"ט כאמירתן בחול, וע"כ אין אומרים פסוק ויעבור
בתפלת י"ט כלל, כי אז הכונה בבחינות עליונות, והוא סוד אמירתן ג' פעמים, ואין
בנו כח אפי' ברבים לאומרם דרך תחינה, אלא דרך שבח, על דרך שאומרים י"ג מדות של
מי כמוך, ומינה דעיקר אמירתן הוא כקורא בתורה, ודוקא בי"ט הראשונים שאז מאיר
עצמות בחינת המועד. ולהיות כי תפלת בריך שמיה, אין עיקרה אלא בתפלת מנחת שבת,
א"כ נכון לומר תפלת י"ט בשחרית כשחל י"ט בשבת. ובא"י שאין שם אלא י"ט אחד
ובמנחה אין ס"ת, אין משלשים בתפלה הנז'. עכ"ד הרמ"ז זלה"ה בכ"י".ומן הברכ"י הביא בשערי תשובה (סי' תפח ס"ק ב*): "ובענין אמירת הי"ג מדות
בהרבש"ע בשעת הוצאת הס"ת כתב בפע"ח וז"ל מצאתי במחזור של מורי ז"ל כתב מבחוץ
מכת"י מורי ז"ל ביום א' דשבועות יקרא י"ג מדות ג"פ ואח"כ יאמר רבש"ע מלא כל
משאלות כו' וכן יה"ר ויחזור התפלה ג"פ ואח"כ יאמר ג"פ ואני תפלתי וכן יעשה
במוסף וביום ב' ביוצר וכן דפסח וכן דסוכות כו' ע"ש ולא ראיתי נוהגין לו' התפלה
ג"פ רק פעם אחת לבד ומ"ש וכן יעשה במוסף כו' פי' הרמ"ז באגרותיו סי' י"ד
דהיינו כשאומר החזן כבודו מלא עולם וביום ב' ביוצר בהוצאת ס"ת וביוה"כ במנחה
גם הוא בשעת הוצאת ס"ת ומזה יבין שבא"י אין משלשים הטעם כי אין להם אלא י"ט
אחד ובמנחה אין ס"ת כו' ע"ש".ה. עפ"י שני מקורות אלו נהגו באשכנז לאומרם. כתב באליה רבה (סי' תקפא ס"ק א):
"ראש חדש אלול וכו'. משנכנס אלול כשכותב אדם איגרת לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו
שמבקש עליו לשנה טובה, מהרי"ל [ה' ימים נוראים אות ג]. כשמתענה מראש חודש אלול
ואילך, ישאל מהש"י שיתן לו שררה וחיים ובנים לעבודתו. בהוצאת ספר תורה יאמר
י"ג מדות ג' פעמים, גם ואני תפלתי לך ה' עת רצון ג' פעמים (מהר"י [צמח] מרי"א
ש"ע האריז"ל אלול ס"ב)".וכן כתב החיי אדם (ח"א כלל כד סי"ד): "ובשבת וראש חודש ויום טוב מזכירין י"ג
מדות ואומרים מזמורי תהלים של מטר כדאיתא בסדורים (א"ר)".ו. בעדות ספרד התעוררו שלא לומר י"ג מידות ברגלים.
כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ט, או"ח הערות לסימן קח): "ואני הנהגתי בבית מדרשי
בשעת פתיחת ההיכל ביום טוב, שלא לומר י"ג מדות כלל, ואף על פי שבשער הכוונות
(דף פט סע"ב ודף ק ע"ב) העתיק מהרח"ו מגליון מחזור אשכנז של רבינו האר"י, מכתב
יד קדשו, שבשעת הוצאת ס"ת ברגלים ובימים נוראים יאמרו ג' פעמים י"ג מדות,
(וכ"כ בכף החיים סופר סי' קלד ס"ק יא). אולם כבר תמהו על זה ממ"ש האר"י בשער
הכוונות (דף קג ע"ד) שבליל הושענא רבה אף שאומרים סליחות אסור לומר ויעבור
וי"ג מדות. (והובא בכף החיים סי' תרסד אות ג). ע"ש. וכן ראיתי להגאון החסיד ר'
אליהו מני בספר שיח יצחק (דף קסה ע"ב), וז"ל: בק"ק בית אל אומרים י"ג מדות
בשעת הוצאת ספר תורה, ואני לא נהגתי לומר י"ג מדות, ואף על פי שהוזכרה בשער
הכוונות, משום דאתיא זכירה שבחמדת ישראל של מהר"ש ויטל פקפק בזה, ואמר שכמדומה
שהאר"י ז"ל כתב כן בתחלת למודו, ולכן לא הנהגתי לאומרו. ע"ש. (וכן הובא כל זה
בשו"ת תנא דבי אליהו עמוד תיא אות עא). וכ"כ הרה"ג נסים כצ'ורי בספר מעשה נסים
(עמוד קלג – קלד). ע"ש. והאריך בזה הרה"ג ר' יעקב הלל בקובץ מקבציאל (גליון כא
עמוד צה והלאה). ושם (עמוד צח) הביא בשם מהרח"ו שכתב על זה, ולא ידעתי אם מורי
ז"ל [האר"י ז"ל] כתבו בתחלת ימיו שעדיין לא נכנס בפרדס החכמה, והעתיק זה
מספרים אחרים. ולזה דעתי נוטה. ע"כ".ובילקוט יוסף נסמך על כתפי אביו וכתב (קצוש"ע אורח חיים הלכות יום טוב של חג
הפסח) בסעיף יא: "בהוצאת ספר תורה, יש נוהגים שהשליח צבור פותח באמירת י"ג
מדות, בטעמי המקרא כאדם הקורא בתורה, והצבור עונים אחריו. ויש מפקפקים על זה,
שעל כל פנים אין לומר י"ג מדות ביום טוב. ולכן שב ואל תעשה עדיף. וכן אנו
נוהגים שלא לומר י"ג מדות כלל, לא ברגלים ולא בימים הנוראים, מלבד ביום
הכפורים. [חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג עמוד רמה]".וכן בילקוט יוסף (קצוש"ע אורח חיים סימן תרסח-תרסט – סדר תפלות שמחת תורה)
בסעיף יב כתב: "בשעת פתיחת ההיכל ביום שמיני עצרת צריך להמנע מאמירת י"ג מדות,
ומנהגינו שלא לומר י"ג מדות בכל יום טוב בשעת פתיחת ההיכל, וכל שכן בשמיני
עצרת שנוהגים בו שמחה יתירה. [הגרש"ז אויערבאך בספר הליכות שלמה (מועדים, עמוד
רמו) כתב, שאף הנוהגים לומר ביום טוב י"ג מדות ג' פעמים בשעת פתיחת ההיכל, מכל
מקום בשמיני עצרת שיש בו שמחה יתירה, אין ראוי לומר בו י"ג מדות. ע"ש. ואנו
נוהגים שלא לאומרו כלל בשום יום טוב, כמ"ש בשעה"כ (דף קג ע"ד), שאפי' בליל
הושענא רבה אסור לומר י"ג מדות, מפני קדושת המועד, וכל שכן ביום טוב. וכמו
שנתבאר בחזון עובדיה פסח עמוד רמה]".בשו"ת להורות נתן (ח"ז סי' ו) שכתב שיש לומר י"ג מידות בימי השמחה. וז"ל:
"וכמו כן לענין י"ג מדות, הרי חזינן שאומרים י"ג מדות בימים טובים בשעת הוצאת
ספר תורה, וכמש"כ בשערי תשובה (או"ח סי' תפ"ח), אלא שהביא שם בשם הרמ"ז שלא
לומר ויעבור עיין שם. ובס' דעת תורה (או"ח סי' תפ"ח ס"ג) הביא משו"ת בש"ר (סי'
ע"א) שכתב בשם רב האי גאון שלא לומר י"ג מדות בשבת, והדע"ת תמה דא"כ גם ביום
טוב לא יאמרו עיין שם, ועיין דעת תורה (או"ח סי' תקס"ה) בזה. ועכ"פ לפי מנהגנו
שאומרים י"ג מדות ביום טוב, מוכח שאין איסור לומר י"ג מדות בימי שמחה".ט. האריך מאד עפ"י הקבלה בשו"ת וישב הים (ח"ב סי' יא, והיא התשובה שהזכיר
הגרע"י זצ"ל לעיל) בענין אמירת י"ג מדות בפתיחת ההיכל בימים טובים וימים
נוראים. ולאחר אריכות גדולה חתם:"העולה לדינא"
"יב. ותצא דינ'ה, להורות להלכה ולמעשה על דעת הפוסקים ועל דעת מקובלי האמת,
שאין לומר י"ג מדות בשעת פתיחת ההיכל בימים טובים ונוראים, ולא ביום הושענא
רבה, וגם לא בשעת הברית בשבתות וימים טובים וכו' אפילו בעתות הצרה. אבל הבקשה
והתפלה שתיקן אותה האר"י ז"ל, אותה לבדה יאמר אם ירצה בעת פתיחת ההיכל בימים
טובים ונוראים. ויהי רצון שקדושת הימים טובים יגינו עלינו מכל צרה שלא תבוא,
ונזכה בהם להארת פנים העליונים מאירים ומזהירים, ולכל השפעות הטובות ישועות
ונחמות אכי"ר".י. אמנם בקונטרס 'האמת תורה דרכה' (למחבר מקובל ועלום שם) בנספח, חלק עפ"י
הקבלה על כל מסקנות 'וישב הים' וכתב שכל ישראל ספרדים ואשכנזים נהגו לומר י"ג
מידות בהוצאת ס"ת בר"ה ויו"כ ורגלים, ואת הערות הרב יעקב הלל עפ"י הקבלה ועפ"י
דעת חלק מהמקובלים שהאר"י חזר בו, דחה לגמרי.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 06:07
כתב הברכי יוסף (או"ח סי' תפח ס"ה): "בעת הוצאת ס"ת נמצא כתוב מהאר"י זצ"ל סדר
תפלה כנודע וכתוב שם שיאמר י"ג מדות, וכן יעשה במוסף, וביום שני. וכתב המופלא
מהר"ם זכותו באגרותיו כ"י, כי מקום השנות זו התפלה במוסף הוא כשאומר בש"ץ
כבודו מלא עולם, וביום ב' בהוצאת ס"ת, וביוה"ך במנחה בעת הוצאת ס"ת. והי"ג
מדות יקראם כקריאת התורה, משני טעמים: אחד כולל, דהכי יליפנא משמיה דמרן האר"י
זצ"ל שאין היחיד אומר כלל הי"ג מדות אלא בחילופיהן באתב"ש. והשני הפרטי, כי
אין כונת אמירת י"ג מדות בי"ט כאמירתן בחול, וע"כ אין אומרים פסוק ויעבור
בתפלת י"ט כלל, כי אז הכונה בבחינות עליונות, והוא סוד אמירתן ג' פעמים, ואין
בנו כח אפי' ברבים לאומרם דרך תחינה, אלא דרך שבח, על דרך שאומרים י"ג מדות של
מי כמוך, ומינה דעיקר אמירתן הוא כקורא בתורה, ודוקא בי"ט הראשונים שאז מאיר
עצמות בחינת המועד. ולהיות כי תפלת בריך שמיה, אין עיקרה אלא בתפלת מנחת שבת,
א"כ נכון לומר תפלת י"ט בשחרית כשחל י"ט בשבת. ובא"י שאין שם אלא י"ט אחד
ובמנחה אין ס"ת, אין משלשים בתפלה הנז'. עכ"ד הרמ"ז זלה"ה בכ"י".ומן הברכ"י הביא בשערי תשובה (סי' תפח ס"ק ב*): "ובענין אמירת הי"ג מדות
בהרבש"ע בשעת הוצאת הס"ת כתב בפע"ח וז"ל מצאתי במחזור של מורי ז"ל כתב מבחוץ
מכת"י מורי ז"ל ביום א' דשבועות יקרא י"ג מדות ג"פ ואח"כ יאמר רבש"ע מלא כל
משאלות כו' וכן יה"ר ויחזור התפלה ג"פ ואח"כ יאמר ג"פ ואני תפלתי וכן יעשה
במוסף וביום ב' ביוצר וכן דפסח וכן דסוכות כו' ע"ש ולא ראיתי נוהגין לו' התפלה
ג"פ רק פעם אחת לבד ומ"ש וכן יעשה במוסף כו' פי' הרמ"ז באגרותיו סי' י"ד
דהיינו כשאומר החזן כבודו מלא עולם וביום ב' ביוצר בהוצאת ס"ת וביוה"כ במנחה
גם הוא בשעת הוצאת ס"ת ומזה יבין שבא"י אין משלשים הטעם כי אין להם אלא י"ט
אחד ובמנחה אין ס"ת כו' ע"ש".ה. עפ"י שני מקורות אלו נהגו באשכנז לאומרם. כתב באליה רבה (סי' תקפא ס"ק א):
"ראש חדש אלול וכו'. משנכנס אלול כשכותב אדם איגרת לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו
שמבקש עליו לשנה טובה, מהרי"ל [ה' ימים נוראים אות ג]. כשמתענה מראש חודש אלול
ואילך, ישאל מהש"י שיתן לו שררה וחיים ובנים לעבודתו. בהוצאת ספר תורה יאמר
י"ג מדות ג' פעמים, גם ואני תפלתי לך ה' עת רצון ג' פעמים (מהר"י [צמח] מרי"א
ש"ע האריז"ל אלול ס"ב)".וכן כתב החיי אדם (ח"א כלל כד סי"ד): "ובשבת וראש חודש ויום טוב מזכירין י"ג
מדות ואומרים מזמורי תהלים של מטר כדאיתא בסדורים (א"ר)".ו. בעדות ספרד התעוררו שלא לומר י"ג מידות ברגלים.
כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ט, או"ח הערות לסימן קח): "ואני הנהגתי בבית מדרשי
בשעת פתיחת ההיכל ביום טוב, שלא לומר י"ג מדות כלל, ואף על פי שבשער הכוונות
(דף פט סע"ב ודף ק ע"ב) העתיק מהרח"ו מגליון מחזור אשכנז של רבינו האר"י, מכתב
יד קדשו, שבשעת הוצאת ס"ת ברגלים ובימים נוראים יאמרו ג' פעמים י"ג מדות,
(וכ"כ בכף החיים סופר סי' קלד ס"ק יא). אולם כבר תמהו על זה ממ"ש האר"י בשער
הכוונות (דף קג ע"ד) שבליל הושענא רבה אף שאומרים סליחות אסור לומר ויעבור
וי"ג מדות. (והובא בכף החיים סי' תרסד אות ג). ע"ש. וכן ראיתי להגאון החסיד ר'
אליהו מני בספר שיח יצחק (דף קסה ע"ב), וז"ל: בק"ק בית אל אומרים י"ג מדות
בשעת הוצאת ספר תורה, ואני לא נהגתי לומר י"ג מדות, ואף על פי שהוזכרה בשער
הכוונות, משום דאתיא זכירה שבחמדת ישראל של מהר"ש ויטל פקפק בזה, ואמר שכמדומה
שהאר"י ז"ל כתב כן בתחלת למודו, ולכן לא הנהגתי לאומרו. ע"ש. (וכן הובא כל זה
בשו"ת תנא דבי אליהו עמוד תיא אות עא). וכ"כ הרה"ג נסים כצ'ורי בספר מעשה נסים
(עמוד קלג – קלד). ע"ש. והאריך בזה הרה"ג ר' יעקב הלל בקובץ מקבציאל (גליון כא
עמוד צה והלאה). ושם (עמוד צח) הביא בשם מהרח"ו שכתב על זה, ולא ידעתי אם מורי
ז"ל [האר"י ז"ל] כתבו בתחלת ימיו שעדיין לא נכנס בפרדס החכמה, והעתיק זה
מספרים אחרים. ולזה דעתי נוטה. ע"כ".ובילקוט יוסף נסמך על כתפי אביו וכתב (קצוש"ע אורח חיים הלכות יום טוב של חג
הפסח) בסעיף יא: "בהוצאת ספר תורה, יש נוהגים שהשליח צבור פותח באמירת י"ג
מדות, בטעמי המקרא כאדם הקורא בתורה, והצבור עונים אחריו. ויש מפקפקים על זה,
שעל כל פנים אין לומר י"ג מדות ביום טוב. ולכן שב ואל תעשה עדיף. וכן אנו
נוהגים שלא לומר י"ג מדות כלל, לא ברגלים ולא בימים הנוראים, מלבד ביום
הכפורים. [חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג עמוד רמה]".וכן בילקוט יוסף (קצוש"ע אורח חיים סימן תרסח-תרסט – סדר תפלות שמחת תורה)
בסעיף יב כתב: "בשעת פתיחת ההיכל ביום שמיני עצרת צריך להמנע מאמירת י"ג מדות,
ומנהגינו שלא לומר י"ג מדות בכל יום טוב בשעת פתיחת ההיכל, וכל שכן בשמיני
עצרת שנוהגים בו שמחה יתירה. [הגרש"ז אויערבאך בספר הליכות שלמה (מועדים, עמוד
רמו) כתב, שאף הנוהגים לומר ביום טוב י"ג מדות ג' פעמים בשעת פתיחת ההיכל, מכל
מקום בשמיני עצרת שיש בו שמחה יתירה, אין ראוי לומר בו י"ג מדות. ע"ש. ואנו
נוהגים שלא לאומרו כלל בשום יום טוב, כמ"ש בשעה"כ (דף קג ע"ד), שאפי' בליל
הושענא רבה אסור לומר י"ג מדות, מפני קדושת המועד, וכל שכן ביום טוב. וכמו
שנתבאר בחזון עובדיה פסח עמוד רמה]".בשו"ת להורות נתן (ח"ז סי' ו) שכתב שיש לומר י"ג מידות בימי השמחה. וז"ל:
"וכמו כן לענין י"ג מדות, הרי חזינן שאומרים י"ג מדות בימים טובים בשעת הוצאת
ספר תורה, וכמש"כ בשערי תשובה (או"ח סי' תפ"ח), אלא שהביא שם בשם הרמ"ז שלא
לומר ויעבור עיין שם. ובס' דעת תורה (או"ח סי' תפ"ח ס"ג) הביא משו"ת בש"ר (סי'
ע"א) שכתב בשם רב האי גאון שלא לומר י"ג מדות בשבת, והדע"ת תמה דא"כ גם ביום
טוב לא יאמרו עיין שם, ועיין דעת תורה (או"ח סי' תקס"ה) בזה. ועכ"פ לפי מנהגנו
שאומרים י"ג מדות ביום טוב, מוכח שאין איסור לומר י"ג מדות בימי שמחה".ט. האריך מאד עפ"י הקבלה בשו"ת וישב הים (ח"ב סי' יא, והיא התשובה שהזכיר
הגרע"י זצ"ל לעיל) בענין אמירת י"ג מדות בפתיחת ההיכל בימים טובים וימים
נוראים. ולאחר אריכות גדולה חתם:"העולה לדינא"
"יב. ותצא דינ'ה, להורות להלכה ולמעשה על דעת הפוסקים ועל דעת מקובלי האמת,
שאין לומר י"ג מדות בשעת פתיחת ההיכל בימים טובים ונוראים, ולא ביום הושענא
רבה, וגם לא בשעת הברית בשבתות וימים טובים וכו' אפילו בעתות הצרה. אבל הבקשה
והתפלה שתיקן אותה האר"י ז"ל, אותה לבדה יאמר אם ירצה בעת פתיחת ההיכל בימים
טובים ונוראים. ויהי רצון שקדושת הימים טובים יגינו עלינו מכל צרה שלא תבוא,
ונזכה בהם להארת פנים העליונים מאירים ומזהירים, ולכל השפעות הטובות ישועות
ונחמות אכי"ר".י. אמנם בקונטרס 'האמת תורה דרכה' (למחבר מקובל ועלום שם) בנספח, חלק עפ"י
הקבלה על כל מסקנות 'וישב הים' וכתב שכל ישראל ספרדים ואשכנזים נהגו לומר י"ג
מידות בהוצאת ס"ת בר"ה ויו"כ ורגלים, ואת הערות הרב יעקב הלל עפ"י הקבלה ועפ"י
דעת חלק מהמקובלים שהאר"י חזר בו, דחה לגמרי.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 10:49
אגב כיון שהזכירו את ענין י"ג מדות, רציתי לעורר את הציבור בדבר שרבים נכשלים
בו, והיינו האזהרה שכתב רבינו הבן איש חי, שיש להטעים ההפסק בין ה' ה', והוסיף
שמי שאומר בלא הפסק עונשו גדול.
לא ראיתי שום פוסק שחלק על כך, ולכן יש לכולם (וגם לאשכנזים) להקפיד בזה. בפרט
שגם ע"פ הפשט, הלא יש פָּסֵק ביניהם ולכן צריך להפסיק. (מה שהמשנ"ב לא הזכיר
הלכה זו, אולי מחמת שכל אחד רואה שישנו פסק, וגם משום שהחומרא היא ע"פ הקבלה.
עכ"פ אחר אזהרת הבא"ח, ודאי יש להקפיד בכך). והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי
נהר. -
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 10:49
אגב כיון שהזכירו את ענין י"ג מדות, רציתי לעורר את הציבור בדבר שרבים נכשלים
בו, והיינו האזהרה שכתב רבינו הבן איש חי, שיש להטעים ההפסק בין ה' ה', והוסיף
שמי שאומר בלא הפסק עונשו גדול.
לא ראיתי שום פוסק שחלק על כך, ולכן יש לכולם (וגם לאשכנזים) להקפיד בזה. בפרט
שגם ע"פ הפשט, הלא יש פָּסֵק ביניהם ולכן צריך להפסיק. (מה שהמשנ"ב לא הזכיר
הלכה זו, אולי מחמת שכל אחד רואה שישנו פסק, וגם משום שהחומרא היא ע"פ הקבלה.
עכ"פ אחר אזהרת הבא"ח, ודאי יש להקפיד בכך). והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי
נהר. -
תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:35
לא עברתי עדין על מה שהזכירו כאן.
אבל באר"י זלה"ה כתוב לומר לפי מה שזכור לי.
ובמע"ר כתוב לא לומר.
ויש מי שכתב שזה מגיע מש"ץ שר"י וימ"ש ואחד הראיות שכתוב שם ויתקיים וכו' ונחה עליו
רוח וגו' דקאי על משיח כמבואר בגמ'.[]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות