שאלה לעורכים החשובים

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 11:20

תתקן "בעל הבהמה"

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 11:43

אם אתה עושה רק תיקונים קריטיים, תכתוב: "הבעלים אינם חייבים". עשיתי חיפוש
מהיר בתורת אמת של המילה "הבעלים" וראיתי שבמקורות מופיע המון פעמים הנוסח:
"הבעלים נתייאשו" וכיו"ב (לדוגמה: הרמב''ם בהל' גזילה (פ''ב): הגוזל טלה ונעשה
איל וכו' הוי שינוי בידו וקנהו אף על פי שלא נתיאשו הבעלים). משמע שאין כאן
שגיאה דקדוקית.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 11:45

לכאורה אם מדובר רק בתיקונים קריטיים אין צורך לגעת כי אפשר להשתמש על
'הבעלים' התיאורטי בלשון יחיד. ואף שאינו כ"כ ע"פ הדקדוק, הוא מצוי מאוד
במקורות. ובפרט אם הספר מיועד לבני תורה ולא להמון העם.
עכ"פ אם ניתן לתקן בנקל בלי שהדבר יעורר מהומה עדיף להתנסח בלשון 'חלקה'.
כאן המקום לציין כי ישנם לקוחות שמצפים שתיקוני העורך יהיו בטעויות מהותיות
ובדברים הכרחיים בלבד, וכאשר מבקש העורך לתקן בדבר שאפשר להתווכח עליו, הם
עלולים להגיע איתו למחוזות לא כ"כ נעימים, ובפרט אי לא פקיע שמיה כעורך ותיק
ומיומן. ובפרט אם הלקוח חש שהוא בר הכי..
ברכה והצלחה!

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 11:54

אדרבה מהלשון התייאשו הבעלים רואים שלא כותבים הבעלים התייאש,
ולענייננו צ"ל הבעלים חייבים

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 11:59

להלן כמה תוצאות מפרוייקט השו"ת שנראה שגדו"י משתמשים בלשון יחיד על 'הבעלים'
רק אציין שוב, כי אין כאן אמירה שכך *נכון *ע"פ הדקדוק אלא שזה מצוי, ועל כן
אם ניתן לתקן בנקל לחיי ואם לא, אין העורך עובר על ה'חזקה שחבר אינו מוציא דבר
מתוקן מתח"י'...

1. צל"ח מסכת בבא מציעא דף כז עמוד א ד"ה ומעתה כיון דהכא
   אבל להך טעמא דאין המוצא (לא) יוציאו להראותו לעדים, לא שייך לרבא דסובר סימן
   העשוי [לידרס] הוי סימן, דעל כרחך למה יהיה סימן העשוי לדרוס סימן הא הבעלים
   מתייאש מיניה דחשבו שהסימן נדרס והמוצא לא יוציאו להראותו לעדים, וא"כ בסימן
   העשוי לדרוס מייאשי מיניה כיון שנדרס הסימן ואין בו סימן עכשיו. ומעתה

2. חידושי ר' מאיר שמחה מסכת בבא קמא דף סט עמוד ב ד"ה אמר רבא אי
   אמר רבא אי לאו דאמר ר"י כו' מאן תנא צנועין ר"מ היא. לכאורה מוכרח רבא לזה
   דלשיטתו דיאוש שלא מדעת הוה יאוש א"כ הא *הבעלים מתייאש *דסתם גניבה יאוש
   בעלים אם יתוודע לו שלקטן [עיין תוספות לעיל ס"ח: ד"ה הוא דאמר בצנועין] וא"כ
   קנו להו ביאוש ותו אינו של הבעלים ואיך יכול לחלל, משא"כ אם סברו כר' מאיר

3. לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן סו אות יא
   סתירת הרמב"ם אם בליסטין עכו"ם מסתמא הבעלים מתייאש

4. שיעורי ר' דוד מסכת בבא מציעא דף כא עמוד א ד"ה יא) בסברת הגרעק"א
   מדעת דהוי יאוש לרבא הוי משום מצב האבידה שצריך להתייאש מזה, דאף שאין הבעלים
   יודעים כלל שהוא אבוד, מ"מ כיון דהאבידה הוי במצב שהוא אבוד מהבעלים שצריכין
   להתייאש, הוי בזה דין יאוש. ולכן כתב דבאופן זה דנמצא ברה"י דאם היו הבעלים
   יודעים גם זה שהוא ברה"י, לא היו מתייאשים, א"כ הא לא הוי מצב

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 12:05

מצינו בראשונים שכתבו גם "שלושה פעמים" (ולא "שלוש פעמים") וכיו"ב. כנראה שפעם
לא הקפידו כ"כ על זכר ונקבה. כיום יותר מקפידים, ו"הבעלים נתייאש" נראה בעיני
הקורא המצוי כשגיאה, ועל כן עדיף לכתוב "הבעלים נתייאשו", כיוון שזהו ניסוח
יותר מקובל ואינו ניכר כשגיאה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 12:52

האמת שבלשון המקרא אכן כתוב כך: "אם בעליו יתן לו אשה", "וגם בעליו יומת",
"ולא ישמרנו בעליו". ובטעם ביאר הראב"ע, שזוהי דרך כבוד כלפי אנשים גדולים:
[image: image.png]
לכן אין למחות במי שרוצה לנקוט כך.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 12:54

הערה יפה!

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 13:05

מקור יפה למנהג הידוע כיום בינינו [בעיקר במגזר הליטאי] לומר לאדם חשוב בל'
רבים.

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 13:07

מסופר על ראשיב'ה אחד שנפל במדרגות. פנה לבחור שעבר שם ואמר לו: "תקימו
אותנו". ענה לו הבחור: "תקימו אתם אחד את השני"...