חידת אוצר החכמה

[אברהם דיקמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 15:54

קבצים מצורפים:

• חידה.png

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:45

חידה שלי: יש טעות בכתובת המייל. מהי הטעות?

מאת: [email protected]

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 13:56

אם לזוכה יש כבר אוצה"ח, במה הוא יזכה? האם הם יסכימו לשדרג לו לגרסא החדשה
בתוספת חבילות בשווי תוכנה חדשה?

מאת: [email protected]

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 20:18

כנראה הP צריכה להיות קטנה כמו שאר המילה.
תנסה ותעדכן.

El dom, 2 oct 2022 a la(s) 13:45, אברהם א. ([email protected])
escribió:

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 20:23

ובכן התשובה היא: הת' צריכה להינקד בשווא: פתְרון, ולא: פתָרון.
זהו הפתְרון.

אגב אני כבר עניתי על החידה שלהם. מעניין אותי לדעת אם ישנם עוד שפתרו (כלומר
האם יהיו לי הרבה מתחרים בהגרלה).

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 17:16

הודעת אוצר החכמה:

לקוחות יקרים!
עם תחילת שנת תשפ"ג אנו רוצים לאחל לכם ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה. יה"ר
שתהא שנה זו שמחה, ברוכה ומוצלחת. לפניכם מספר הודעות חשובות:

1. לכבוד שמחת התורה, הכנו חידה תורנית מיוחדת, המתפרסמת גם בעתוני החג. מבין
   העונים נכונה יוגרלו 3 תוכנות של אוצר החכמה גירסה 20.0! אמנם מייל זה נשלח
   לאלו שבידם נמצאת התכנה, אבל מי יתנגד לתוכנה נוספת עבור מי מבני משפחתו?

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 18:42

אבל אני מעדיף שישדרגו לי לגרסה המעודכנת ויוסיפו לי חבילות!

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 20:45

נשארו עדיין יומיים להתפלל על זה. תנסה, אומרים שעוזר.

[אברהם ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 23:01

מה התשובה?

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:33

אולי משהו יזכה אותנו לדעת הפתרון??

El lun, 24 oct 2022 a la(s) 17:01, אברהם ר.-טיב ([email protected])
escribió:

[אברהם דיקמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:40

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• 1666903215588.jpg

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:42

איזה עומק.

מנין שהזוהר נתפרש ב"לחישה"?

מאת: [email protected]

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:45

איזה גאונות...
הרב דיקמן חיבר אותה?

El jue, 27 oct 2022 a la(s) 17:43, ארי במסתרים ([email protected])
escribió:

[אברהם דיקמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:54

לא קשור אלי.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:58

הפתרון פורסם על ידי אוצר החכמה עצמם בפורום שלהם
[image: image.png]

מאת: [email protected]

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 00:20

כיוונתי לרוב:
פתרון החידה

מדובר על ג' המסכתות הקשות שבש"ס שהן: עירובין, נידה, יבמות. וסימנך:
ענ"י.

ראשונה בחכמה נתקנה – מסכת עירובין, שהיא הראשונה בסימן ענ"י.

שלמה המלך תיקן בחכמתו דיני עירובין, כפי שדרשה הגמרא בשבת יד ע"ב: "דאמר ר'
יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה {משלי
כג-טו} בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני {משלי כז-יא}, חכם בני ושמח לבי ואשיבה
חורפי דבר". 'אם חכם לבך', 'חכם בני' – היינו שתקנות אלו בחכמה נעשו (כסייגים
לאיסורי תורה).

במרומים נשמע קול שמחה – שיצתה בת קול בשמים ואמרה "ישמח לבי", ושמח לבי"',
כנ"ל.

ונשנית לא כמו חנוכה – בחנוכה מוסיף והולך בהדלקת הנרות (שבת כא ע"ב), ואילו
כאן התקנות נשנו בדרך של פוחת והולך, מהכבד אל הקל: "בשעה שתיקן עירובין
ונטילת ידיים", פתח בעירובין שהן ההלכות הקשות, וסיים בנט"י, שהן הלכות קלות
יותר.

האחרונה בראש נעמדה – מסכת יבמות, שהיא האחרונה בסימן ה"ענ"י", היא הראשונה
בסדר נשים.

סמוך למועדים כתובה – סדר נשים בא לאחר סדר מועד, נמצא שמסכת יבמות באה
בסמיכות למסכתות העוסקות במועדים: חגיגה, מועד קטן.

עמדו ישנים להסבירה – רבותינו, ישני עפר נוחם עדן, שאלו, מדוע רבי הקדוש פתח
את סדר נשים במסכת יבמות ולא במסכת כתובות, שהרי הסדר הוא שתחילה באים
הנישואין ורק אח"כ שייך דין ייבום. כך הקשה הרמב"ם בהקדמתו למשניות, ועיין שם
בתירוצו. וכן עמדו על כך התוס' במועד קטן כח ע"ב ד"ה בלע, ועיי"ש במה שביארו
באופן אחר (ועיין תוס' יו"ט בפתיחה לסדר נשים שכתב שבדברי התוס' מיושבת קושיית
הרמב"ם).

אמנם אמצעית אינה פטורה, שכך היא דרכה של תורה – נדה היא האמצעית בסימן ענ"י.

שנינו באבות (ג, יח) "קינין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות".

ובנידה (עג ע"ב): "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב". וביאר
המהרש"א, שגופי הלכות היינו שתלוי בהן עניני כרת החמורים ויש בהם חשבונות
מורכבים וצריך להיזהר שלא לטעות בהן. ומהאי טעמא סיימה בכך הגמרא, כדי שלא
תאמר שלאחר חומרת ר' זירא, שבנות ישראל החמירו ע"ע לשבת ז"נ על טיפת דם כחרדל,
מעתה כבר א"צ ללמוד הל' נידה, שהרי ע"י חומרת ר"ז כבר נתקן כל טעותא, קמ"ל שיש
לשנות הלכות שבמסכת זו, שהשונה אותם גופי הלכות שבמסכת נדה יזכה לחיי עוה"ב,
עכ"ד.

וזוהי דרכה של תורה, שיש ללמוד גם ההלכות שאינן למעשה. על דרך שעורר מרן החפץ
חיים ללמוד סדר קדשים וטהרות הגם שהלכותיהם ברובן אינן למעשה בזמן הזה אלא רק
בגאולה.

והוסיף המהר"ל (דרך חיים עמ"ס אבות שם), שבקינין ופתחי נדה ישנם הרבה ספקות,
ולכן היתה הוו"א שאין אלו בגדר "גופי הלכות", וקמ"ל דאעפ"כ הן גופי הלכות,
היינו עיקר התורה.

ושנינו (אבות ו, ד): "כך היא דרכה של תורה... ובתורה אתה עמל". משמע שצריך
לעמול ולהתייגע בתורה, ולכן אין אנו פטורים מללמוד מסכת נידה, על אף שהיא קשה.

ויה"ר שנזכה לביאת המלך במהרה, כפי שנתפרש בלחישה, בכי תצא למלחמה – בזהר
הק' פרשת כי תצא (רעו ע"א): "וּבְגִין דָּא כְּתִיב בֵּיהּ בְּמָשִׁיחַ,
(זכריה ט) 'עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר'. עָנִי אִיהוּ תַּמָּן בְּסִימָן: עֵ
רוּבִין נִדָּה יְבָמוֹת, וּשְׁאַר מַתְנִיתִין בִּכְלָל. וְלָא אִתְקְרֵי
תַּמָּן מֶלֶךְ, עַד דְּרָכִיב בְּסוּסְיָא דִּילֵיהּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל".

המלך הוא מלך המשיח שנאמר בו "עני ורוכב על חמור". (אמנם אפשר גם לפרש על
הקב"ה, שנקרא 'מלך', כאשר ישראל לומדים סתרי תורה, ראה פירוש הסולם).

בלחישה – בדרך רמז, היינו שענ"י (משיח) ראשי תיבות עירובין נידה יבמות.

השלמה
*ונשנית לא כמו חנוכה - *אותיות הסימן ענ"י סדרן הוא מהסוף להתחלה (מהאות
הקרובה לת' ועד האות הקרובה לא'), בחינת פוחת והולך.

(ואולי אפשר גם, שמסכת עירובין פותחת ב: "מבוי שהוא גבוה וכו' - ימעט". זו
בחי' פוחת והולך).
נתפרש בלחישה - הכוונה לתורת הסוד, שכן סוד נאמר בלחש. והכוונה לסוד
שמסכתות ענ"י כנגד מלך המשיח שנקרא עני.

[שמעון שכטר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2022 22:12

אני הגעתי לפיתרון אחר שמתאים גם כן לחידה לכאורה...
מצו"ב:

ראשונה בחכמה נתקנה - התורה, בראשית תרגום בחוכמתא, ואחז"ל בשביל התורה
שנקראת ראשית. וגם נבראת קודם העולם.

*במרומים נשמע קול שמחה - *כל העולמות שמחים ביום שמיני עצרת בשמחת גמרה של
תורה.

ונשנית לא כמו חנוכה - בחנוכה אין יו"ט שני על אף שהסיבה של ספיקא דיומא
קיימת לכאורה, ואילו בעצרת על אף שהיא משום קשה עלי פרידתכם וכו' התעכבו עמי
עוד יום אחד, עכ"ז יש יו"ט שני.

האחרונה בראש נעמדה - בשמחת תורה שהיא אחרונה מתחילים מבראשית.

סמוך למועדים כתובה - בפרשת אמור כתובה אחר כל המועדים 'שִׁבְעַת יָמִים
תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא
תַעֲשׂוּ'.

*עמדו ישנים להסבירה - *תוספות ישנים כתבו להסביר במה היא רגל בפני עצמו (יומא
ג, א) בד"ה פז"ר קש"ב רגל: פירש בקונטרס שאומר חג שמיני עצרת הזה, ורבינו תם
פירש שטעון לינה, ור"ח פי' שדוחה גזירת שלשים כדאמרינן במועד קטן (דף יט א)
ור"ת יסדם שניהם במעריב שפייט קודש ללינה ושלשים ידחם כאשר אבלים ינחם יום הח'
וקשה לי לכולהו דליחשיב כל חד דחבריה עם פז"ר קש"ב.

אמנם אמצעית אינה פטורה - שבת חול המועד אינה פטורה מקריאת התורה הגם שאין
בה פרשה.

שכך היא דרכה של תורה - שלא יהיו שלשה ימים בלא תורה שזהו סיבת תקנת הקריאה
בשני חמישי ושבת.

ויהי רצון שנזכה לביאת המלך במהרה וכו' - שהרי במוצאי שביעית [כמו שנה זו]
בן דוד בא.

*נתפרש בלחישה בכי תצא - *זמן הקץ נמסר בלחישה [שהרי הוא סוד גדול], ויהיה
לאחר האמור בפרשת 'כי תצא למלחמה על אויבך', כי בשביעית מלחמות ובמוצ"ש בן דוד
בא, ומבואר בגמ' דמלחמה נמי אתחלתא דגאולה.
אמנם אין כאן אחידות כל כך בפיתרון, אבל איכשהו זה מתיישב.
ללמדך שעל כל קוץ וקוץ אפשר לבנות תילי תילים...
ב-יום שישי, 28 באוקטובר 2022 בשעה 00:20:31 UTC+3, avrahamashrov1 כתב/ה: