מה מקובל בעולם העריכה

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 16:27

איני יודע מהי נימת השאלה, אך לענ"ד זו אכן שאלה דומה שצריך לתת עליה את הדעת.
בנוגע להדלקה אני חושב שאם הפעלת המחשב מיועדת אך ורק לעבודה לכאורה לא גרע
מאדם שבא פיזית לעבודה במכון או בשאר העבודות ששעת הכניסה היא השעה שבה מתחיל
המונה, ולא השאלה מתי התחיל לעבוד בפועל.

ייתכן שלמדקדקים במצוות יש להביא בחשבון שהפעלה איטית של המחשב, אינה בעייה של
הלקוח אלא של העורך, ולכאורה יש צדדים לכאן ולכאן..

מאת: [email protected]

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 16:37

בעבר כבר הארכתי בנושא המדובר מה כלול בשעת עריכה ומה לא.
והיום, לכבוד השאלות החדשות, ניערתי חצני לסכם מה שכתבתי אז.

הכלל הוא הכל כמנהג המדינה.

במדינת ישראל הנוהל הוא כדלהלן:

כשאני עובד על המחשב במשרדו של הלקוח, אני סופר מהזמן שנכנסתי לביתו ועד הזמן
שנשקתי את המזוזה ביציאתי, כולל סידור המחשב וסביבת העבודה, כולל שיחות טלפון
שנעשות במהלך העבודה (שיחות שעוסקות בנושא העבודה או מחירה), הכנת כוס קפה או
יציאה לביה”כ, וכיו”ב.

כמובן שכל זה נוהג במכל שכן כשאני עובד בביתי, מסדר סביבת עבודה בתוך הבית שלי
לצורך הלקוח, מדליק את המחשב שלי לצורכו, עורך שיחות טלפון שנוגעות לעבודה שלו
ולמחיר שהוא אמור לשלם עליה, וכו’ וכו’. זה שהוא לא צריך לספק לי מחשב וסביבת
עבודה לא אומר שהוא לא צריך לשלם לי על הזמן שאני מכין לו אותם.

כל הדברים האלה אמורים ביחס לעבודה קצרה (שעה או שעתיים) שמקובל לעשות אותה
ברצף, ולהפסיק רק לשתיה וכיו”ב, אך בעבודה ארוכה יש מקובלויות ונורמות הנוהגים
בשוק העבודה הכללי, וכמובן שהם תקפים גם בעבודה מהבית, ופשוט, שהרי העובדה
שאני עובד בביתי ולא במשרד לא אמורה לשנות את הנורמה.

כדי לדעת מה נהוג לחשב בתוך יום העבודה ומה לא, יבדוק כל אחד בעצמו בעבודות
שהוא מכיר (מלמדות, חנוונות, וכדו’) ויסיק בעצמו את המסקנות.

הנראה לענ”ד כתבתי.

[משה - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 22:10

לענ"ד יש הבדל בין עבודות של מלמדות וחנוונות וכדו', לנידו"ד, כיון שבעבודות
הנ"ל התשלום הוא עבור ההתייצבות לעבודה משעה מסוימת עד שעה מסוימת, ולא עבור
העבודה עצמה, ובעבודות אלו ודאי דעת הלקוח שהעובד יוכל להתפנות מידי פעם
לצרכיו במשך אותם השעות.
אך בנידו"ד שאין העבודה בשעות מסוימות, לכאו' יכול הלקוח לטעון שעל העובד לסדר
עניינים אלו מחוץ לשעות העבודה. וכשם שפשוט שבעבודות שהתשלום הוא לפי תוצאה,
כגון לפי תווים או עמודים, אי אפשר להכליל ולחשב הפסקות ושיחות וכדו'. וכמדומה
שגם כשהתשלום הוא לפי שעה, בנידו"ד דעת הלקוחות לשלם עבור התוצאה, אלא שמודדים
זאת בצורה של שעות. [והראיה, שאין עוד שום עבודה שהיא לפי שעות, והלוקח יכול
להחליט באלו שעות הוא עובד, ולהפסיק מתי שרוצה].

אמנם פשוט שאם הלקוח עצמו מבקש דברים מסוימים בשעות שהם בד"כ חלק מזמן העבודה,
שאפשר להחשיבם כחלק מהעבודה.
אך הסתפקתי מעי"ז, באופן שהלקוח מבקש שאגיע לארוע שהוא עושה כדי לכבדו, והארוע
בשעות שבהם אני רגיל לעבוד, האם אפשר להחשיב זמן זה כחלק מהעבודה.

ב-יום רביעי, 23 בנובמבר 2022 בשעה 16:37:54 UTC+2, moshekagana כתב/ה:

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 22:15

אני חושב שההגדרה בזה היא שלא ניתנה תורה למלאכי השרת.
וכל אחד יודע בליבו מתי חורג מהנורמה.
ויעשה לפי היראת שמים שבקרבו.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 22:18

אני שמעתי אחד ששאל רב מפורסם, ודימה זאת לאלו העובדים במשרד.

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 00:00

כיום שנפוצה התופעה שמתכנתים עובדים מהבית
ניתן לברר אצלם את הנוהל המקובל ואולי שייך להעתיקו

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 00:07

הנושא נידון כמה וכמה פעמים.
בתשלום לפי שעות הכלל הוא אחד -
*אתה מוכר שעה שלך ללקוח. *
באותה שעה אתה כאילו נמצא במשרד שלו.
כל פעולה שהיית עושה בהיותך במשרדו תחת עינו הפקוחה (או המצלמה), אתה יכול
לעשות גם בבית.
כל פעולה ש'תופסת שם לעצמה' ולא היית עושה במשרדו, אתה צריך להוריד מהשעה
שאתה מוכר לו.

כל עובד בעולם שלוקח לפי שעה, הפירוש היא: הקב"ה נתן לי שעה לעשות מה שאני
רוצה, ואני מוכר לך את השעה הזו מחיי, שבשעה הזו אני יעשה מה שאתה רוצה. ועל
כך התשלום.
כמובן שגם הלקוח רוצה שתצא להתפנות, ושתשתה מים תוך כדי וכו', כדי שהעבודה
תהיה איכותית.

למי ששאל על זמן הדלקת המחשב.
בודאי שמחשבים את זה בתשלום, אבל לפי זמן של הדלקת מחשב נורמלי ממוצע (שזה כ10
שניות במידה ואתה על מצב שינה ולא מכבה ומדליק כל פעם), ולא לפי מחשב שאיטי
יותר מהרגיל.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 03:45

לאחר 3 שנים כל המחשבים נעשים איטיים, ולכאורה זו הנורמה.
ואם אני לפעמים מכבה ומדליק (ולא מצב שינה), זה גם נורמה.
מדוע אם כן הגבלת את מה שניתן להחשיב, ל-10 שניות?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 05:47

מה שנורמלי ניתן להחשיב,
לא התכוונתי להגביל ל10 שניות, אלא רק להראות שהנורמלי הוא זמן קצר מאוד (ולא
3 דקות להדלקת מחשב).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 07:53

אבל כפי שכתבתי, לאחר 3 שנים כל המח' נהיים איטיים. ולכן הנורמלי הוא לא כמה
שניות בודדות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 07:55

קניתי מחשב 7 (ולא 5), ולאחר כשלוש שנים כבר לוקח כמה דקות להפעילו.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 08:50

לי יש I5 כבר 3 שנים, וקניתי אותו יד שניה (כלומר, היה בשימוש עוד כמה שנים),
ונדלק בין חצי דקה לדקה במקרה הכי גרוע.

אבל הטענה העיקרית היא שלא אמורים לכבות את המחשב יותר מפעם בשבוע,
ולהדליק ממצב שינה לוקח 3 שניות.

יתכן שיש לך עומס תוכנות כבדות על המחשב. וזה מאט את ההדלקה (ואולי גם את
השימוש הרציף)

[יעקב וניט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 09:19

זה לא שוחק את המחשב כשהוא במצב שינה כל השבוע?

ב-יום חמישי, 24 בנובמבר 2022 בשעה 08:50:39 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 09:34

איפה אתה, ר' יואל?

מאת: [email protected]

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:20

יש בזה מחלוקת בין המומחים למחשבים, אם כדאי כל פעם להדליק ולכבות את המחשב,
או שרצוי יותר להשאירו תמיד במצב דלוק.
מה שנכתב כאן לכבות רק בסוף שעה זה פשרה מצוינת שעונה גם על הצורך לכבות מדי
פעם, ומאידך, להשאיר את התכנות דלוקות, ולא לאפס אותם כל יום.

בכל מקרה, אין לכך קשר עם חישוב שעות העבודה, כי הלקוח משלם על ההדלקה של
המחשב ’שלך’, לפי מה שאתה החלטת. וכל זמן שאתה מדליק את זה בשבילו ולא בשביל
עצמך, עליו לשלם על כך בכסף מלא.
ופשוט שהעורך לא חייב לקנות את המחשב הכי משוכלל עבור כל לקוח מחדש, וכל זמן
שהמחשב בגדר מחשב רגיל ונורמלי, נתקע מדי פעם וכו’, אין מקום לחייבו לחדש את
מחשבו. אא”כ הלוקח התנה זאת, או שמדובר במחשב איטי להחריד, שרובא דעלמא היו
זורקים אותו.

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:23

ובענין אם עריכה דומה למלמדות וחנוונות מזכירות וכיו”ב, כבר כתבתי שזה משתנה
בין מי שעורך שעה או שעתיים ביום, לבין מי שעובד כל היום בעריכה. שהרי זהו
מנהג המדינה, שמזכיר מקבל לדוגמא משכורת על 8 שעות, ובתוכם יש הפסקות התרעננות
קצרות, וכל השוכר פועל הוא על דעת מנהג המדינה, וכדאמרינן בב”מ דרועה בשכר
מותר לו לנום בצהריים בשעתא דניימי אינשי.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:34

לר' משה:
הגבולות הן מטושטשים.
ומה נגיד כאשר העורך עובד חצי מהיום? או כאשר מכניס את שעות העבודה בכל זמן
פנוי?
אם כבודו כבר טרח וישב על המדוכה אולי ידע להשיב בהגדרות ברורות על השאלות
השונות מפי סופרים וספרים..

מאת: [email protected]

[משה - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:48

יש מקור לחילוק בין שעתיים לכל היום?
כי מסברא כאמור גם העובד כל היום אינו דומה למזכיר, כיון שבמזכיר ודאי דעת
המעביד שבכלל השעות שסוכם יהיו גם הפסקות להתרעננות, וכמנהג המדינה, שהרי א"א
לעבוד שמונה שעות רצופות ללא הפסקה.
אך בנידו"ד הרי העורך יכול להפסיק מתי שרוצה, ולשחק בשעות כאוות נפשו, ובד"כ
לא עורכים יותר משעתיים - שלש רצוף, ובזה לכאורה אין מנהג מדינה ברור.
אני לא אומר מידיעה, אלא רק שואל..

ב-יום חמישי, 24 בנובמבר 2022 בשעה 13:34:34 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

[גמ ח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:52

הערה כללית: היות וכל רמת השכר הוא לפי מה שמסכמים ולא שייך כאן דיני הונאה
וכדו' - לכן אפשר פשוט להבהיר ללקוח 'במסירת מודעה' שאני מחשב השעות כך וכך
[אפשר להכין נוסח טקסט (אוניברסלי) מוכן לכל לקוח חדש],
לגבי זמן שלוקח סביב העבודה לכאורה אין הגיון לא לקבל תשלום - מלבד על הזמן
שיש מו"מ על העסקה מה העבודה וכמה התשלום שזה בדרך כלל לא כלול בשעות המשולמות

בברכה

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 14:10

לגמח:
הבעייה שיש דברים שלא כ"כ נעים לומר באופן ישיר:

תשמע ר' לקוח השעה כוללת גם קפה/תה/ביה"כ...