דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

כיצד ניתן להקל על העריכה בקבצים ארוכים - בעילו"ש

2022
9 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 23:43

    בס"ד

    שלום רב לחו"ר הקבוצה שליט"א
    ה' עליהם יחיו

    ברצוני לשאול, לפי טבעי, יותר קל לי לערוך (-ביקורת) קבצים קצרים, מאחר וניתן
    לסיים זאת במהרה,
    כיצד אוכל גם לעשות זאת בקבצים ארוכים?
    בברכת חודש טוב ומבורך
    בשורות טובות ישועות ונחמות

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 23:43

    בס"ד

    שלום רב לחו"ר הקבוצה שליט"א
    ה' עליהם יחיו

    ברצוני לשאול, לפי טבעי, יותר קל לי לערוך (-ביקורת) קבצים קצרים, מאחר וניתן
    לסיים זאת במהרה,
    כיצד אוכל גם לעשות זאת בקבצים ארוכים?
    בברכת חודש טוב ומבורך
    בשורות טובות ישועות ונחמות

    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 23:46
    1. לפרק את הקובץ לפי הלכות (אם הוא על רמב"ם), או דיבורים (אם הוא על תוספות)
      או סעיפים (אם הוא על שו"ע), וכו' וכו'.

    2. לעבוד על כמה סוגי קבצים במקביל, ובכל סיום נושא לעבור לנושא הבא.

    3. לשנות את הטבע.

    4. לצאת להפסקות יזומות באמצע העבודה. למשל רבע שעה של קריאת תהילים.

    5. להבטיח "ממתק" כשתסיים כל שלב מסויים שהחלטת עליו.
      .

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 23:46
    1. לפרק את הקובץ לפי הלכות (אם הוא על רמב"ם), או דיבורים (אם הוא על תוספות)
      או סעיפים (אם הוא על שו"ע), וכו' וכו'.

    2. לעבוד על כמה סוגי קבצים במקביל, ובכל סיום נושא לעבור לנושא הבא.

    3. לשנות את הטבע.

    4. לצאת להפסקות יזומות באמצע העבודה. למשל רבע שעה של קריאת תהילים.

    5. להבטיח "ממתק" כשתסיים כל שלב מסויים שהחלטת עליו.
      .

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 00:10

    אפשר מראש לפנות לכיוון של קבצים קצרים, כגון 'תוספות המבואר' של עו"ה, שם
    הביקורת לא לקחת הרבה זמן (יחסית לרמב"ם המבואר).
    נקודה חשובה- הרבה פעמים גם מצד הטבע אפשר להסתדר עם קובץ ארוך, והבעיה מתחילה
    עם הממונה הדוחק לסיים את העבודה, ובקובץ ארוך הוא רוצה תוצאות למרות שלא תמיד
    אפשרי לספק אותם.
    ולכן או שמדברים עם הממונה ומסבירים לו שהקובץ ארוך, או שמחפשים לעבוד תחת
    ממונה רך יותר.
    הצלחות!

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 00:10

    אפשר מראש לפנות לכיוון של קבצים קצרים, כגון 'תוספות המבואר' של עו"ה, שם
    הביקורת לא לקחת הרבה זמן (יחסית לרמב"ם המבואר).
    נקודה חשובה- הרבה פעמים גם מצד הטבע אפשר להסתדר עם קובץ ארוך, והבעיה מתחילה
    עם הממונה הדוחק לסיים את העבודה, ובקובץ ארוך הוא רוצה תוצאות למרות שלא תמיד
    אפשרי לספק אותם.
    ולכן או שמדברים עם הממונה ומסבירים לו שהקובץ ארוך, או שמחפשים לעבוד תחת
    ממונה רך יותר.
    הצלחות!

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 09:47

    בס"ד

    בענין 'לדבר עם הממונה' -

    לאחרונה הוברר לי מאוד, כמה נקודות בזה [הרבה מתוך הניסיון של אלו שבס"ד עזרתי
    להם קצת בנושא בשיחות אישיות, ושל אלו ששיתפו אותי במיילים באישי] -

    • לא מערבים בשום אופן רגשות, בשיחות כאלו !
      יהודי בעל ניסיון רב מאוד אמר לי על זה שזו "עצה ששווה זהב".

    • לא לנסות בשו"א לחנך אותו !
      [כמה מיילים כאלו קיבלתי !! שהעורך מנסה לטעון: "איך אתה דורש את זה ממני, מה
      עם לא תרדה בו",
      כו' כו' כו', וכמובן שלא יצא מזה כלום. אברך יקר שלח לי העתקה של תכתובת ארוכה
      בינו ובין מנהל המכון, הוא כותב לו 'לא תרדה' כו' והוא עונה לו 'ויראת
      מאלוקיך'...]

    • להיות אסרטיבי
      [בעברית פשוטה: ברור, קצר.
      "זה מה שאני מסוגל. טוב בעיניך - יופי, אם לא - ניפרד כידידים"].
      מניסיון [גם אישי שלי], זה עוזר פלאות !

    • להסביר. לא תמיד הלקוח/מנהל מכון/כו' מבין, לדוג', ש: או שאני עושה את
      העבודה מהר, או שתקבל עבודה איכותית יותר. אבל כאמור, בלי להכנס לשום דיון.
      אלו האפשרויות.

    • כמה שאפשר, להיות גמיש, וצייתן. אמר לי פעם עורך חשוב: להכניס את השכל
      בגרביים.. [לדוג' אם הוא רוצה הספק של כך וכך, וכבר הסברת לו שהאיכות תהיה
      בהתאם, אז מה אכפת לך ? בעל המאה הוא כו']
      זתומרת בהמשך לנקודה הקודמת - להבהיר: אני יעשה מה שתגיד.

    • בכלל, לזכור תמיד, שכמו שזכותו להגיד לך יום אחד 'אתה לא מתאים לי', כך
      באותה מידה בדיוק זכותך המלאה לומר לו '*אתה *לא מתאים לי'
      ה' גדול מספיק כדי לתת פרנסה באופן נחמד יותר
      [כמובן כמו שאמרו צדיקים - כמדומה הבית ישראל זיע"א, מנענעים רק בהושיעה נא
      ולא בהצליחה נא.. אבל לזכור שיש כזו אופציה..]

    נכלל בהנ"ל, להבין, שכמה שהמנהל / לקוח כו' עושה פרצוף שהוא לא צריך אותך
    [לפעמים אפי' עושה פרצוף שהוא עושה איתך טובה שלא העיף אותך..],
    אז תמיד המציאות היא הפוך, עדיף לו להתגמש הרבה מאשר לקבל עובד חדש.
    יעידו נא מנהלי המכונים שחברים פה.. [אם יסכימו לגלות האמת..]

    ואשים קנצי למילין בזה..
    חודש טוב !

    משפט אחד - בלי לפרט, יש מכונים הבנויים בצורה שהעורך הוא נתין צמית [סליחה על
    הביטוי], ויש מכונים שמלכתחילה בנויים בצורה ששואלים את העורך 'מה מתאים לך
    לעבוד'

    [אם כבר "השופר בידיים שלי", אז עוד משפט..]
    כדאי לדעת שיש מכונים שמציגים רף דרישות גבוה מאוד, ואין כוונתם שזה תנאי סף
    לקבלה לעבודה !!

    *[*הם כמובן לא יודו בזה לעולם.. אבל ידוע לי שזה ככה].
    הכוונה רק לתת כיוון לאן לשאוף. להרחיק מי שלא מתכנן בכלל להשקיע

    הצלחה וס"ד

    תודה למי שהקדיש מזמנו לקרוא את הגיגי [ג פתוח"ה] ..

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 09:47

    בס"ד

    בענין 'לדבר עם הממונה' -

    לאחרונה הוברר לי מאוד, כמה נקודות בזה [הרבה מתוך הניסיון של אלו שבס"ד עזרתי
    להם קצת בנושא בשיחות אישיות, ושל אלו ששיתפו אותי במיילים באישי] -

    • לא מערבים בשום אופן רגשות, בשיחות כאלו !
      יהודי בעל ניסיון רב מאוד אמר לי על זה שזו "עצה ששווה זהב".

    • לא לנסות בשו"א לחנך אותו !
      [כמה מיילים כאלו קיבלתי !! שהעורך מנסה לטעון: "איך אתה דורש את זה ממני, מה
      עם לא תרדה בו",
      כו' כו' כו', וכמובן שלא יצא מזה כלום. אברך יקר שלח לי העתקה של תכתובת ארוכה
      בינו ובין מנהל המכון, הוא כותב לו 'לא תרדה' כו' והוא עונה לו 'ויראת
      מאלוקיך'...]

    • להיות אסרטיבי
      [בעברית פשוטה: ברור, קצר.
      "זה מה שאני מסוגל. טוב בעיניך - יופי, אם לא - ניפרד כידידים"].
      מניסיון [גם אישי שלי], זה עוזר פלאות !

    • להסביר. לא תמיד הלקוח/מנהל מכון/כו' מבין, לדוג', ש: או שאני עושה את
      העבודה מהר, או שתקבל עבודה איכותית יותר. אבל כאמור, בלי להכנס לשום דיון.
      אלו האפשרויות.

    • כמה שאפשר, להיות גמיש, וצייתן. אמר לי פעם עורך חשוב: להכניס את השכל
      בגרביים.. [לדוג' אם הוא רוצה הספק של כך וכך, וכבר הסברת לו שהאיכות תהיה
      בהתאם, אז מה אכפת לך ? בעל המאה הוא כו']
      זתומרת בהמשך לנקודה הקודמת - להבהיר: אני יעשה מה שתגיד.

    • בכלל, לזכור תמיד, שכמו שזכותו להגיד לך יום אחד 'אתה לא מתאים לי', כך
      באותה מידה בדיוק זכותך המלאה לומר לו '*אתה *לא מתאים לי'
      ה' גדול מספיק כדי לתת פרנסה באופן נחמד יותר
      [כמובן כמו שאמרו צדיקים - כמדומה הבית ישראל זיע"א, מנענעים רק בהושיעה נא
      ולא בהצליחה נא.. אבל לזכור שיש כזו אופציה..]

    נכלל בהנ"ל, להבין, שכמה שהמנהל / לקוח כו' עושה פרצוף שהוא לא צריך אותך
    [לפעמים אפי' עושה פרצוף שהוא עושה איתך טובה שלא העיף אותך..],
    אז תמיד המציאות היא הפוך, עדיף לו להתגמש הרבה מאשר לקבל עובד חדש.
    יעידו נא מנהלי המכונים שחברים פה.. [אם יסכימו לגלות האמת..]

    ואשים קנצי למילין בזה..
    חודש טוב !

    משפט אחד - בלי לפרט, יש מכונים הבנויים בצורה שהעורך הוא נתין צמית [סליחה על
    הביטוי], ויש מכונים שמלכתחילה בנויים בצורה ששואלים את העורך 'מה מתאים לך
    לעבוד'

    [אם כבר "השופר בידיים שלי", אז עוד משפט..]
    כדאי לדעת שיש מכונים שמציגים רף דרישות גבוה מאוד, ואין כוונתם שזה תנאי סף
    לקבלה לעבודה !!

    *[*הם כמובן לא יודו בזה לעולם.. אבל ידוע לי שזה ככה].
    הכוונה רק לתת כיוון לאן לשאוף. להרחיק מי שלא מתכנן בכלל להשקיע

    הצלחה וס"ד

    תודה למי שהקדיש מזמנו לקרוא את הגיגי [ג פתוח"ה] ..

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 10:09

    יישר כח הרב שמואל על הידיעות הנכבדות.

    כמה מהגיגיך הועילו לי מאוד....

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 10:09

    יישר כח הרב שמואל על הידיעות הנכבדות.

    כמה מהגיגיך הועילו לי מאוד....

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 11:23

    הייתי מוסיף משפט.
    אף אחד לא צריך להרגיש שהוא עושה לך טובה בכך שמעסיק אותך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 11:23

    הייתי מוסיף משפט.
    אף אחד לא צריך להרגיש שהוא עושה לך טובה בכך שמעסיק אותך.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:57

    דברי ר' שמואל שליט"א הם
    דברים כדורבנות!!!
    כל מילה שווה את משקלה בזהב!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 11:23

    הייתי מוסיף משפט.
    אף אחד לא צריך להרגיש שהוא עושה לך טובה בכך שמעסיק אותך.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 21:39

    ייש"כ ר' שמואל, דבריך מועילים תמיד!

    ובנוגע לשאלה ראשונה
    אפשר לפצל את הקובץ לכמה קבצים, פשוט להעתיק קטע מסוים לפי האורך הרצוי
    ולהעבירו לקובץ חדש
    כך את כל הקובץ
    ניתן למספר את הקבצים לפי הסדר
    ואחרי סיום הביקורת לקבצם שוב לקובץ אחד

    חודש טוב

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 09:47

    בס"ד

    בענין 'לדבר עם הממונה' -

    לאחרונה הוברר לי מאוד, כמה נקודות בזה [הרבה מתוך הניסיון של אלו שבס"ד עזרתי
    להם קצת בנושא בשיחות אישיות, ושל אלו ששיתפו אותי במיילים באישי] -

    • לא מערבים בשום אופן רגשות, בשיחות כאלו !
      יהודי בעל ניסיון רב מאוד אמר לי על זה שזו "עצה ששווה זהב".

    • לא לנסות בשו"א לחנך אותו !
      [כמה מיילים כאלו קיבלתי !! שהעורך מנסה לטעון: "איך אתה דורש את זה ממני, מה
      עם לא תרדה בו",
      כו' כו' כו', וכמובן שלא יצא מזה כלום. אברך יקר שלח לי העתקה של תכתובת ארוכה
      בינו ובין מנהל המכון, הוא כותב לו 'לא תרדה' כו' והוא עונה לו 'ויראת
      מאלוקיך'...]

    • להיות אסרטיבי
      [בעברית פשוטה: ברור, קצר.
      "זה מה שאני מסוגל. טוב בעיניך - יופי, אם לא - ניפרד כידידים"].
      מניסיון [גם אישי שלי], זה עוזר פלאות !

    • להסביר. לא תמיד הלקוח/מנהל מכון/כו' מבין, לדוג', ש: או שאני עושה את
      העבודה מהר, או שתקבל עבודה איכותית יותר. אבל כאמור, בלי להכנס לשום דיון.
      אלו האפשרויות.

    • כמה שאפשר, להיות גמיש, וצייתן. אמר לי פעם עורך חשוב: להכניס את השכל
      בגרביים.. [לדוג' אם הוא רוצה הספק של כך וכך, וכבר הסברת לו שהאיכות תהיה
      בהתאם, אז מה אכפת לך ? בעל המאה הוא כו']
      זתומרת בהמשך לנקודה הקודמת - להבהיר: אני יעשה מה שתגיד.

    • בכלל, לזכור תמיד, שכמו שזכותו להגיד לך יום אחד 'אתה לא מתאים לי', כך
      באותה מידה בדיוק זכותך המלאה לומר לו '*אתה *לא מתאים לי'
      ה' גדול מספיק כדי לתת פרנסה באופן נחמד יותר
      [כמובן כמו שאמרו צדיקים - כמדומה הבית ישראל זיע"א, מנענעים רק בהושיעה נא
      ולא בהצליחה נא.. אבל לזכור שיש כזו אופציה..]

    נכלל בהנ"ל, להבין, שכמה שהמנהל / לקוח כו' עושה פרצוף שהוא לא צריך אותך
    [לפעמים אפי' עושה פרצוף שהוא עושה איתך טובה שלא העיף אותך..],
    אז תמיד המציאות היא הפוך, עדיף לו להתגמש הרבה מאשר לקבל עובד חדש.
    יעידו נא מנהלי המכונים שחברים פה.. [אם יסכימו לגלות האמת..]

    ואשים קנצי למילין בזה..
    חודש טוב !

    משפט אחד - בלי לפרט, יש מכונים הבנויים בצורה שהעורך הוא נתין צמית [סליחה על
    הביטוי], ויש מכונים שמלכתחילה בנויים בצורה ששואלים את העורך 'מה מתאים לך
    לעבוד'

    [אם כבר "השופר בידיים שלי", אז עוד משפט..]
    כדאי לדעת שיש מכונים שמציגים רף דרישות גבוה מאוד, ואין כוונתם שזה תנאי סף
    לקבלה לעבודה !!

    *[*הם כמובן לא יודו בזה לעולם.. אבל ידוע לי שזה ככה].
    הכוונה רק לתת כיוון לאן לשאוף. להרחיק מי שלא מתכנן בכלל להשקיע

    הצלחה וס"ד

    תודה למי שהקדיש מזמנו לקרוא את הגיגי [ג פתוח"ה] ..

    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2022 21:59

    לגבי "לדוג' אם הוא רוצה הספק של כך וכך, וכבר הסברת לו שהאיכות תהיה בהתאם,
    אז מה אכפת לך ? בעל המאה הוא כו'"
    לפעמים יכול לקרות שהמזמין יראה שהאיכות החדשה לא מתאימה לו... לפעמים כן כדאי
    להכניס קורטוב של שכל...

    לגבי "אז תמיד המציאות היא הפוך, עדיף לו להתגמש הרבה מאשר לקבל עובד חדש."
    הייתי מסייג את ההכללה 'תמיד'

    בהערכה עצומה למקים הקבוצה - היהודי שחשב וחושב תדיר איך ובמה אפשר לעזור
    לעורכים!
    כולנו מודים לך מעומק הלב!

  • שאלה, בעילו' שם

    2022
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    2 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 12:42 גם אני עבדתי בעוז והדר (בי-ם) הרבה שנים יש שם כמה מבקרים מאוד מאוד קפדניים שתח"י יוצאים הדברים המתוקנים של עוז והדר (בכללות) (עיין ש"ס, משניות, (שעכשיו י"ל בעבודה מושקעת במיוחד תחת מבקר מאוד קפדני על כל פיפס) וכן פנים יפות ושל"ה הק' וכו') ויש גם פרוייקטים שתחת .... ששם זה די חפיף אך לשם לימוד זכות המבקר של המשניות הסביר לי למה הוא כ"כ קפדני, שהרי משניות ישנם הרבה שי"ל באותיות יפות בדפוס נאה ובאופן מתוקן, ולכן אם מוציאים משהו חדש זה צריך להצדיק את עצמו שיצא באופן המתוקן ביותר, משא"כ הרבה ספרים שי"ל אחרי שהיו ספונים וגנוזים בארכיונים או אפי' באוצר החכמה אך אין יד ההמון ממשמש בהם, שם עצם הדבר שמוציאים אותם באופן קריא ויפה וכו' כבר הוא דבר גדול וא"צ בהשקעה המרובה על כל תג ועל כל כלל וכדו' כבמשניות לדוגמא הרבה הצלחה
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 11:33 יישר כוחכם
  • בקשה בעילו"ש: מקום לעריכה תורנית

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:17 יש בית המדרש ליטאי מול הבית המדרש לקבלה של הרב מרדכי שרעבי, שמה יכולים לשבת עם מחשב בשופי, דווקא מקום נחמד. סליחה שאני לא יודע כתובת ברור ושם. בברכת א געזינט ווינטער [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.10.22, 11:15:24 מאת: [email protected]
  • כיצד ניתן להקל על העריכה בקבצים ארוכים - בעילו"ש

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2022 19:38 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 09:40 ואם בכל הספר הסימון אינו בסגנון: פ"ג מ"ד, אלא: ג, ד – אז ודאי עדיף כפי שהצעתי, על מנת שהסגנון יהיה אחיד.
  • נוסח כמ"ש

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 11:28 זה רק המדפיס שכתב כך.
  • שוטנשטיין על חולין

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 18:02 שלום רב אשמח אם מאן דהו יוכל לשלוח לי שוטנשטיין לשימוש אישי פרק העור והרוטב - חולין תודה מראש
  • מי שיוכל להביא בהקדם תוספות רא"ש על יבמות דף צ עמוד ב.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:14 תוספות הרא"ש מסכת יבמות דף צ עמוד ב כולהו נמי שב ואל תעשה נינהו. וא"ת סדין בציצית היכי הוי שב ואל תעשה בשלמא למ"ד חובת טלית הוא ניחא דמיד שקנאו נתחייב בציצית אפי' מונח בקופסא ושב ואל תעשה הוא שלא יעשה לו ציצית, אלא למ"ד חובת גברא כי מיכסי בטלית דבר חיובא הוה ואין בו ציצית עובר בידים שהתורה חייבתו להטיל ציצית בכל טלית שיתעטף בו ולא ילבשנו בלא ציצית, וי"ל דבשעת עיטוף אכתי לא מיחייב עד לאחר שנתעטף דכסותך משמע שאתה כבר מכוסה בה ואשר תכסה בה דרשינן לדרשא אחריתי במנחות, וא"ת אכתי הא משמע בפ' מי שמתו דכשהוא לבוש כלאים ואינו פושטן לא חשיב שב ואל תעשה אלא כעובר ועושה, וי"ל דשאני כלאים שתחלת איסורן היה בלבישה שלבשן באיסור אבל כאן בשעת עיטוף לא נתחייב עד אחר שנתעטף ואז הוי שב ואל תעשה, ומיהו ק"ק מהאי דמברכין להתעטף בציצית ומוכיח מזה בה"ג דקי"ל ציצית חובת גברא הוא מדקא מברכים להתעטף משמע דבשעת עיטוף הוי מצוה, וי"ל שכך פירוש הברכה להיות מעוטף בציצית ומשום דמברך עובר לעשייתו צריך לברך להתעטף, ומכאן הורה ריצב"א דאם נפסק לאדם אחד ציצית בשבת או בי"ט יכול להתעטף בטליתו אפילו לכתחלה משום דלא מיחייב עד לאחר שנתעטף, וא"כ דוקא בחול אסור ללובשו בלא ציצית שהוא מחוייב לעשות ציצית כשילבשנו אבל בשבת וי"ט דאי אפשר לעשותו ובשעת עיטוף ליכא עבירה גם אין עבירה שהוא מעוטף בו בלא ציצית כיון דא"א לעשותו. וליגמר מיניה. וא"ת מאי מקשה ליה שאני התם משום דע"פ הדיבור מתנבא לעבור והיכי ניגמר מיניה לעבור משום תקנתא דרבנן שלא על פי הדיבור, ובסנהדרין נמי משמע דעובדא דאליהו ע"פ הדיבור היה דאמרינן פרק אלו הן הנחנקין היכא דמוחזק שאני דאלת"ה אברהם בהר המוריה היכי שמע ליה [יצחק] אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עילויה ועבדי שחוטי חוץ אלא היכא דמוחזק שאני, ועו"ק למה לן בסנהדרין משום דאיתחזק בנביאות הא משמע הכא דאפי' בלא נביאות שרי לב"ד לעבור משום מיגדר מילתא, וי"ל דמדקדק מלישנא דבריתא מדקתני הכל לפי השעה דמשמע מפני צורך שעה יש לשמוע אפילו לנביא שעושה מדעתו דאי ע"פ הדיבור בין לצורך שעה בין שלא לצורך שעה צריך לקיים צוויו של מקום, והא דבעי בסנהדרין איתחזק היינו משום דאי לאו דאיתחזק לא היו סומכין עליו לשחוט קדשים בחוץ על מה שהבטיח לירידת האש משום דשמא לא ירד האש ולא מיגדר מילתא בדבר. כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. ולכך אמרינן בשעת קידושין כדת משה וישראל. ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה. הקשה ה"ר שמואל א"כ יחפה אדם על בת אחותו שזינתה וישלח לה גט ויבטלנו שלא בפני השליח ויהיו הקידושין מופקעים ונמצא שהיתה פנויה, ונראה דלא קשה דמה שהקפידו חכמים שלא יחפה ותקנו זמן בגט היינו לפי שהיה מחפה עליה שלא כדין אבל הכא כדין מחפה דמן התורה היא פטורה, ועוד הקשה ה"ר שמואל היאך אשת איש נהרגת ע"י זנות והא הויא התראת ספק שמא ישלח לה גט ויבטלנו, ועוד יכולים ממזרים ליטהר, ומתוך כך היה מפרש רשב"ם דה"ק ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה כלומר חכמים היו מפקיעים הקידושין אם היה מבטלו הלכך אנן סהדי שאין בלבו לבטלו שלא יהיו בעילותיו בעילת זנות, וקשה לר"ת תינח נשואה ארוסה מאי איכא למימר אלא ודאי כי האי גוונא לאו התראת ספק היא דאזלינן בתר רובא ורוב אין מגרשין נשותיהן, וגם המגרשים אינן מבטלים הגט, ועוד דאוקמה אחזקתה כמו שהיא עכשיו נשואה, דאי לא תימא הכי נזיר שהיה שותה יין ומטמא למתים אמאי לקי דאמרינן כשאומרים לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחד ואחד שמא ישאל על נזירותו והוי התראת ספק, ומה שהקשה נמי א"כ יחפה על בת אחותו ויכולין ממזרים ליטהר, אי ידעינן שלכך מתכוין לא פקעי קידושין מינה, לתקנה עשו חכמים ולא לתקלה, אבל אם ברור לנו שלא נתכוון לכך לא חיישינן אם יכולים ליטהר. טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה משום איבה וכו'. תימה דבריש מציאת האשה אמרינן מציאה כהעדפה שע"י הדחק דמי ומדמדמי מציאה להעדפה משמע דמציאה תחת מזונות כמו מעשה ידיה והכא משמע דמציאה משום איבה וכן בפ"ק דב"מ, וי"ל דמעשה ידיה נמי משום איבה הם כדאמרינן בפרק אף על פי דתקינו רבנן מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה, ואף על גב דתרוויהו משום איבה ותרוויהו משום מזונות נקט גבי מעשה ידיה טעמא מאי אמור רבנן מעשה ידיה לבעלה משום דקא מיתזנא מיניה, משום דתחת מזונות היתה עיקר התקנה על מעשה ידיה כדי שיפרנסנה הבעל בעין יפה ואח"כ הוסיפו לתקן גם מציאה דלא תיהוי לה איבה. היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה פשיטא. וא"ת מאי פשיט ליה כולי האי הא לעיל בסוף ד' אחים אצטריך ליה למידק ממתני' אשת ישראל שנאנסה אף על פי שמותרת לבעלה פסולה מן הכהונה, י"ל דשאני התם שמותרת לבעלה ולא קרינן ביה ונטמאה לגבי הבעל אבל הכא דאשמועינן כבר דאסורה לבעלה דקרינן בה ונטמאה מדרבנן פשיטא דגם לכהונה אסורה.

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים